ארכיון חודשי: פברואר 2016

ר' גרונם והנשיקה מן השקצית יפת התואר והמראה

מעשה גדול בעניין קידוש ה' שנמצא במגילת סתרים בעליית הגג של הגניזה של ירושלים דאשכנז-נימאנדעסלאנד.

יומא חדא דער רבי פון נימאנדעסלאנד, הרבי הקדוש, רבי גרונם בן קלמן הלוי זי"ע שהיה רך בשנים חשק ללכת ביום חם באביב לשוח מעט ביער עם החברותות שלו. אחרי דהם התענגו על זיו השכינה ונפלאות הבורא והאוויר הצח עד למאוד ויאמר נשוב העירה מוקדם. רבי גרונם היה צריך לשוב מוקדם לנימאנדעסלנד עקב העניין שהביאו לו כלה מעיירה רחוקה. וכידוע הרבי היה מקפיד לחזות את הבתולה שהרי כתוב באלו מציאות, בהבטה קני והוקשה אישה לאבידה והוא גם היה חייב לראות את הבתולה ככדכתיבי אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא תתגנה עליו, אזי הם גמרו לחזור מהר ומוקדם לעיר.

והנה בדרך, והם רוצים לחזור נימאנדעסלאנדה ושקצית יפה עד למאוד שאלתהו איה נימאנדעסלאנד. ותאמר היות שבאתי מארץ רחוקה ואפנה היערה כדי לצייר מעט עם המכחול והשפופרת שעימדי ואצייר כל היום ואאבד את דרכי ואשכח איך לשוב לבית מארחיי. ותדבר השקצית אנגלו-אשכנזיש, והוא היה דובר שפה זו מבטן אימו כמנהג המשפחה הקדושה. וידבר עימה וישאלנה האם זוכרת היא שם המקום ההוא בו אליו צריכה להגיע? ותאמר: איני זוכרת. ויאמר לה: בואי עמדנו עד נימאנדעסלאנד ונראה מה נוכל לעשות.

d4a3b7d8d511aa3a62aa9ce5f121427c

שקצית נאה

וילך עמה וידבר עימה על הציורים. ותרא לו את ציוריה היפים ותסביר לו דהיא קתולית והיא רעה של נער אחד מזה מספר שנים והוא מכבד זאת שהיא צדקת. ותאמר לו שפעם גם הצילה יהודי מניאו-אשכנאצים ויאמרו לה את ארית למופת, חברי נא עימנו. ותספר לו שטויות כמלוא ט' קבין וישכח הרבי רוב מה שאמרה לו באוזניו, יען כי אמרה לו דברי שטות.

עוד הם הולכים, ותזכור מספר פרטים על הרחוב בו היא דרה אצל מכריה. ויצאו מן היער ויקחנה אל העגלונים. ולשקצית לא היו מעות לשלם לעגלונים וישלם לה המעות. והשקצית מרוב שמחה דהצליחה לשוב לנימאנדעסלאנד קפצה פתע פתאום ותנשקהו על הלחי, ותחבקהו בשוקה של נימאנדעסלאאנד ויהי סיפור זה לקידוש השם עצום ונורא. ויאמר החברותא לרבי גרונם, רק אתם היחידין בעולם דאיכא לכו ב' דייטים ביומא חדא עם ב' בתולות..

לב מלכים ושרים ביד ה' -לב מלך ביד ה'

"לב מלך ביד ה' ", מסביר הרבי הראשון (רבי קלונימוס הלוי נימאנדעסלאנד זי"ע) שזה הולך גם על צדיקים והתלמידי-חכמים. ומן הרגע שנהפכו למלכים ושרים (דיקטטורין או טייראנטין בלשון אשכנז) דין מלך שלהן מפקיען מדין תלמיד-חכם. לפיכך אנו רואים שעושים מיני שטוית, הבלים-רב וחילול ה'. ויש ללמד זכות שהקב"ה משים לחסידיהם ותלמידיהם עז עיוורת בריש עידרא כדי להענישם, לא עלינו.

012

עז עיוורת מפורסמת – צר התורה ברלנד

ואם תאמר, שיש הבדל בין הצדיק להרשע, הוסיף הרבי ואמר, שהביאור הוא, שכשהאדם נהיה מלך (קוניג), מיד מקיף עצמו, ככלה בחופתה, באנשי-שררה כדי שיסייעו לו במלאכתו ושיגידוהו מה קורה בהוייה.

ולא די שהם, האנשי-מרמה, אינם מסייעים אותו, אלא אפילו מתי ששואלם מה קורה להעם, בממלכות הגוי ובהפוליטיקעס, הם משקרים עליו ומהתלים בו עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

וראיה לדבר שכתוב במשלי: "לב מלך ביד ה' ". ולא כתוב לב מלכים ושרים ביד ה'. ואם כן מדוע נוהגים להגיד היהודים: "לב מלכים ושרים ביד השם"?

בהכרח יש לומר שהרעיון הוא בעניין מנהגי המלכות והקפת השליט בידי אנשים המנתקים אותו מהבנת העולם ואז הוא מאבד הבחירה החופשית ונהפך לכעין למלאך החסר בחירה של המסבבים אותו, וזה נכון גם לשרים ומי שאין תוארו מלך.

ובנימאנדעסלאנד רוצים לשמור על 'הבחירה החופשית' שלנו עד כמה שידינו מגעת ולא לההפך, חס וחלילה, לשוטים הפטורין מן המצוות.

על כן אין אנו מאמינים באקציה דיקטטורית כנהיג בשאר קהילות ישראל. אנו רוצים פרייהייט. פרייהיייט לרבני נימאנדעסלאנד. ומשום כך לעולם לא להיות מסובבים על ידי עסקנים רבים המפריעים לחופש של אדונם הרבי שבכל דור ודור.

מעשה ביהודי טודרוס הלוי זיע"א אביו של הרבי הראשון דהלך לחשב הקץ מתחת הברוק

מעשה נפלא באיש יהודי עשיר ואומלל עד למאוד ושמו בישראל טודרוס הלוי. חי היה בעיירה המפורסמת נקסדורף הקרובה לאוגסבורג. לרבי טודרוס הלוי לא הייתה אומנות קבועה. מחליף היה מקום מלאכותיו, כמו שנהוג לפי התנא רבי עקיבא להחליף נשים. המלאכה שהיה עוסק בה למחייתו הייתה המלאכה המפורסמת, הקלה והנקיה, מלאכת הרבנות.

john_knox_preaching

רבי טודרוס הלוי בצעירותו

רבי טודרוס שונא היה מקום מלאכתו ואוהב את מלאכתו, כיוון שמתפרנס היה מזאת ושהיה נהנה להיות ראש לקהילה. אך לייעץ לחברי הקהל המטופשים לא אבה. כך היה מקיים את לשון המשנה בהידור, ככתוב: "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות". ואין לך שנאה גדולה יותר משנאת האדם למקום מלאכתו של האדם עצמו.

ובכל קהילה שהיה מגיע אליה, מפני סיבה לא ידועה אנשי הקהילה היו מחשבין את הקץ. ומקיימים יפה מאמר הגמרא, תיפח עצמן של מחשבי קיצין. כך בכל פעם מחדש, היה מגיע לקהילה קדושה בעיר ואם בישראל פלונית והיו אנשי הקהילה מתחילים לחשב את הקיצין וחוזר חלילה (והיה זה מדבק כהשוורצער טוט).

היו לו בעבר ז' ילדים מז' נשים שונות ומשונות. אך בדבר אחד דמו האחת לשנייה שהיקשו בלידתן ומתו. ומן הנקבה הח', שלא ילדה לו ילדים כלל עדיין, היה סובל ממנה חרפות וגידופים. והרבי הקדוש היה מחריש כיוון שידע שמה' נעשה הדבר.

יומא חד אשתו הח' לקחה לו כל בגדיו, עברה על בל תשחית ל"ע, ושרפה אותם בתנור ביחד עם כל ספריו הקדושים, רחמנא ליצלן. רבי טודרוס איש המעש לא מצא מה לעשות בביתו כיוון שאשתו שרפה את כל ספריו. רצה לצאת לשוק של עיר. והוא מתבייש היה לצאת מן הבית מפני שרק היה לובש את בגדי אדם וחוה. והעניין הוא גם מחמת שבצורת האדם הזו יכולין האנשים לראות האם יש לו ציצין המעכבין, וכך ידעו האם המוהל עשה מלאכתו רמיה או מלאכת מחשבת.

בצר לו טודרוס הצדיק הלך לישון. והנה בחלומו חולם שאם ילך לחשב את הקץ או כדאמרי אינשי לאבד עצמו לדעת, על ידי החלקה מן הברוק (הגשר) המפורסם בפלך, "גאורג-פון-איינץ-ברוק", לא יסבול יותר ממשא חייו ויגיע חיש וייטער לעולם הבא.

זריזין מקדימין למצוות ורבינו, רבי טודרוס הלוי, מהר יצא מן הבית באותו הלילה. עזב ביתו כמות אברהם אבינו עליו השלום, לאחר שהקיץ נרעש ונפחד מן החלום. הלך בחושך כגנב, מחמת עינא בישא מפני שנתבושש הרבה מפני מראית העין. וזאת כי עירום כביום היוולדו היה, מפני שאשתו המרשעת שרפה לו בגדיו, כנזכר לעיל.

הגיע אל הברוק העתיק והמט לנפול, ולא ידוע כמה הזמן עבר עד שהגיע ובאיזה דרכים עקלקלות הלך. עלה על הברוק הגבוה. ותוך כדי שהוא הולך להחליק ולחשב את הקץ… ופתע פתאום חש ידיים חזקות כשל גוי אוחזות בו. סב רבי טודרוס לאחוריו והוא רואה לנגד עינו ולהפתעתו הגדולה את הנסיך הצדיק והישיש גאורג פון-איינץ. הנסיך הידוע כאוהב יהודים כאנטונינוס, אשר שנים רבות לא יצא מפתח ביתו עקב מרה שחורה שנתקף ואחזתו יום אחד. כך לכל הפחות על פי השמועות שלא פסקו.

tumblr_nu2u9ns7sb1rwjpnyo1_1280

הנסיך גאורג פון-איינץ

וכעין גזרה שווה הנסיך היה עירום כנחש הקדמון גם הוא. זאת משום שלא זכר הנסיך גאורג איך מתלבשים, לאחר שעשרות שנים חי בפלטינו ללא כסות לעורו, משום שהיה לבד בביתו, והרי מדוע צריך ללבוש מלבושים כלל?!

הנסיך והיהודי טודרוס נתיידדו ודיברו על הא ודא ובפרט על ניאו-פילוסופייע, אשר הנסיך היה מומחה גדול בזה והיה אור לעולם כולו. כאן המקום להאריך למי שאינו יודע דניאו-פלוספייע זה להתעסק בפילוסופייע על אף דיודעין דזה הבל ורעות רוח.

שאלו אחד את השני מה הם עושים על הברוק? סיפרו האחד לשני שחלמו חלום שאם יחליקו מן הברוק אל מותם לא יסבלו יותר מן החיים ויגיעו ווייטער לעולם הבא. השנים שמעו את הסיפור והבינו שזה היה עניין החלום ומה' יצא הדבר להפגיש ביניהם. מיד נעשו רעים גדולים והיו מפורסמים בידידותם. מיד ארגן הנסיך לר' טודרוס אש"ל בעיירה נימאנדעסלאנד היא ירושלים דאשכנז. ובסופו של עניין הקהילה ביקשה ממנו להיות המרא דאתרא. ואין כאן המקום להאריך.

eisenbahnviadukt_bietigheim_1855

גשר גאורג פון-איינץ

נהיו רעים טובים עד כדי כך שבהגיעם לשנת מאה שנים חסר אחת לימי חייהם, נעלמו יחדיו כאילו פערה הארץ את פיה ובלעתם ולא נודע איה ואיך באו אל קרבנה. ימים מספר אחר זה הדבר, יושבי נימאנדעסלאנד וכל מדינת איינץ הדאוגים, הסחופים והדוויים מהדאגה איה הנסיך חסד פון איינץ והצדיק רבי טודרוס, היהודים והגויים, אשר העריצו את השניים, חיפשו אותם יחדיו.

לא מצאום המחפשים לעולמי עולמים. ועד היום מנהג נימאנדעסלאנד לחפש אותם מתי שמחפשים האפיקומן שנהגו הקטנים להחביא. ושמועות יש אצל נשות נימאנדעסלאנד שעד היום ניתן לראות אותם מהלכים יחדיו על הגשר בשעת ליל וללא בגדים לעורם. וזאת בפעם אחת בשנה, באותו היום ובאותו השעה שנפגשו בסיעתא דשמיא ורצו לחשב את הקץ ולהחליק לעולם הבא.