ארכיון חודשי: יוני 2016

נשים דעתן קלה וספרים

מעשה במאבדת שאיבדה בכוונה הספר של הרבי שליט"א כדי לעשות עגמת נפש לרבי שליט"א והיא וכל הנשים מעוניינות לעשות עגמת נפש לכל עם ישראל ולכן יש להזהר מהן וחמירא סכנתא מאיסורא.

מעשה בהרבי שליט"א, ר' לייב אלקסאנדער הלוי בן ר' וולף הירש זצ"ל, דהיה נוהג להשאיל ספרים לכל אחד הטוען דיודע הוא לקרוא. יום אחד הגיעה לפני הרבי שליט"א נקיבה מוזרה ורצתה לשאול ספר. הרבי שליט"א אמר לה, דהוא עסוק כעת וכן דאינה יכולה לשאול כיוון דהיא צריכה להוכיח דהיא יודעת לקרות ומבינה את מה שקוראת, דהרי אין זה דבר מצוי הוא כלל דנשים הוה ידעינן למקרי.

ויקח ספר פלוני מן הארון הספרים ויבא לה לקרוא למען נסותה האם יודעת לקרוא. וישתומם הרבי שליט"א דהאישה יודעת לקרוא. ויבדוק הרבי עוד, האם היא מבינה וישאלה שאלות על מה דקראה זה עתה. והרבי לא היה בטוח מתשובותיה האם היא מבינה דבר כיוון דענתה כמנהג הנשים תשובות מבולבלות ולא הוה ליה לרבי שליט"א לידע האם היא עילגת או טיפשת. וכדי לא לבייש בת-ישראל שמא-משכלת ויכין הספר למען השאיל לה זאת.

ויאמר לה הרבי שליט"א קודם דהושיט לה הספר דשמא עדיף דלא תשאל הספר בסופו של דבר, דהרי היא לא תזכור אולי את דבר חכמת הכתבים או פן חלילה רחמנא ליצלן תאבד את הספר. ותאמר לו: "מדוע דלא אזכור, אני מבינה, דהרבה פעמים אינני זוכרת. אולם מדוע דאאבד הספר וזאת כשם שאיני מאבדת מצקת המרק בבית?".

ויען לה הרבי שליט"א דכיוון, דבידוע דהלכה היא: "דנשים דעתן קלה" (וי"א קללה וזה רק במעט נוסחאות. ויש המפרשים דכיוון שהאשה הרגילה נקנית בהבית מרזח בפרוטה דעתן קלה. כלומר, קל לדעתן.. והרבי חס על כבודה ואישתיק לגבי העניין), והרי הספר יביא לה דעת, ומה אם דעתה קלה ספר המביא דעת לא כל שכן?! שכן ואם דבר קל הוא לה.. אפשר דתאבדהו יותר מן האיש.

4d527ffa769a9703e0ac432a6e9d6d2d

אשה משכלת מן הקהילה מתעמקת בהספר ושוכחת לבשל אוכל לבני ביתה..

ותאמר לרבי שליט"א בחנני נא בזאת ונראה אם אאבד הספר או לא. ו"לשון רכה תשבר גרם".. וישאל לה הספר. וימים הרבה עברו ויזמנה הרבי. וישאלה איה הספר?! ותאמר לו: איבדתי הספר.. ולא עבר זמן הרבה, איבדה עצמה לדעת, רחמנא לשיזבן.. איבדה את 'דעתה' הקלה. ובכך חכמת הרבי נתפרסמה דאין להשאיל לנקבות ספרים. וזהו דבר ידוע דמסוכן לנשים לקרוא ולהשכיל.

וזהו המופת דהרבי שליט"א רצה להשמיע לנו, כיוון דהרבי שליט"א ידע דהיא אמורה לאבד זאת ומה החידוש בזה בשבילו? אלא הוא רצה לפרסם זאת להקהילה דהתחילו, לא עלינו, משאילין לנשים ספרים כמצות ה' מלומדה. ובכך הורסים את כל בנייני הקהילה דהם בנויים על האנשים ככתוב: "והוא ימשול בך" ודאבותינו עמלו קשה עליהם בזעת אפם וממונם.

והרי ידוע הוא דנשות רבני קהילת נימאנדעסלאנד יודעות לקרות ואיך זה דלהן מותר?! וישאל שאלה זאת איש מרייפלאנד-אונץ. ויכה הרבי שליט"א באצבע צרידה. ויבוא הגבאי חיש מהר וישלך את האיש הצר והרע הזה מן החלון וזאת משום דהוא היה שואל על מנת לקנטר כרשע להכעיס.

ויוצא הרבי את ראשו מן החלון וישמח לראות את האיש הרע מן קהילת רייפלאנד-אונץ חפוי ראש וכל גופו מלא אדמה ועפר רטוב. ויען לו הרבי, דזו הסיבה דהרבי שליט"א לא נשא אישה עדיין. ולגבי אימו ואם אימו הן הוו נשים מיוחדות דהרי הן נשות הרביים דנימאנדעסלאנד ולא עליהן הכתוב מדבר והן בבחינת אנשים.

כפה עליהם את ההר כגיגית

(ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה) "ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאוריתא" (שבת פח א).

979240516

משה – רמברנדט 1624

הקשה הרבי ר' קלמן בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע: צריך ביאור מה החידוש דהקב"ה כפה ההר סיני על עם ישראל והרי ידוע שהשי"ת עושה כל דבעי כיוון דהוא אלים יותר מבני האדם?

אלא דהשי"ת רצה ללמדנו דאם לא נקבל ההר, דזה נמשל לדבר מלא וגדוש בתורה, נקבל הגיגית, דזה נמשל להר חלול דריק מן תורה וזה המשך הכתוב בגמ', שם תהיה קבורתכם, דכשהאדם בלא תורה הוא משול למת ככתוב, כדג בלי מים, ואין הכוונה דהשי"ת ימית את עם ישראל, אלא דאם לא ירצו התורה הם, כביכול, ממיתין את עצמן.

ויש עוד פשט דפעמים רבות האדם מפחד ולכן אינו מסוגל להתיישב בדעתו ולחשוב כראוי. ובפרט דההר היה איום ונורא, ככתוב: "ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל", וככתוב: "ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה… והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד ויהי קול השופר הולך וחזק מאד". על כן הקב"ה שם את עם ישראל ב'הבונקר' ואחרי שהיו מוגנים מאומות העולם ושאר מזיקין, יכלו לראות במוחם דהתורה נמשלה להר חלול דמגן על העם והאדם בזמני המצוקה כמו 'הבנוקר' דעוזר לגבור כנגד חיצי אש וברזל. ואם לא היו מקבלים התורה קבורתם הייתה בזאת דלא היו ממשיכים להיות כעם. לא הייתה להם התורה דהיא כדבק המחבר את עם ישראל דידוע דכל כת של אנשים הרוצה לשרוד צריכה תורה משלה.

c4fa8d66-5fc2-4a8a-82e0-98f3350e47be

עם ישראל מקבל התורה

ומנהג נימאנדעסלאנד למלא הגיגיות מים ליד הלומדין כדי דלא ישנו דהרי השינה היא אחד מן השישים ממיתה ולכן מניחין הגיגיות מלאות מים דלא ירדמו חס ושלום וכדי לעוררם לעבודת ה', דהרי כתיבי 'כפה עליהם הר כגיגית'. ויש הנוהגין ללבוש מצנפת בצורת הגיגית, הנקראת במחוזתנו ספודיק בלשון הסלאבישערס. ולזה המצנפת ג' מעלות: א דמחזי כגיגית. ב. דאם נרדם לא רואין, כיוון דעיני הישן מכוסות בהמצנפת. ג. דאם נרטב האדם הישן לא קר להאיניש כל כך והמצנפת גם סופגת ותופסת הרבה מן המים וכך יכול לחזור ללמוד במהרה.

וכידוע התורה הקדושה נמשלה למים, ככתוב: "אדם בלי תורה כדג בלי מים". ולכן אסור בקהילת הטומאה רייפלאנד-איינץ לזרוק על הנשים מים, כיוון דאינן מצוות ללמוד דכתוב "את בניכם" וכתוב "דכל המלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות". וכידוע דכל המלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות, זה בזמנים דהנשים היו במארגנליזציה ומושפלות כשפחות כנעניות ורבות מהן היו משנאות הדת. ובנימאנדעסלאנד מגחכים על זה הפסק המשונה ופוסקים דהיום הזמנים נשתנו והנשים זכו להיות יותר בני תרבות מזמנים עבר. ואין כאן המקום להאריך.

לפיכן, גם מנהג קהילת הטומאה רייפלאנד אשר באונץ לא להרשות לנקבות ללכת לים כל השנה כלל ורק אם בעלה הולך אז אפשר מדין אשתו כגופו, ובדוחק. והמחמירין אינן מחשיבין את האשה אשתו כגופו לעניין זה. וכל זה רק בגלל דהמים נמשלו להתורה. ובנימאנדעסלאנד אומרים דזה עוד מנהג שטות. ועליהם נאמר: "ופושעים יכשלו בם".

4d527ffa769a9703e0ac432a6e9d6d2d

עלמה צדקנית לומדת תורה – איוון קרמסקוי