ארכיון חודשי: יולי 2017

להטב"קיות, בין תרבותיות, צביעות ודיכוי | מאת כתבנו לענייני חילונים

בעקבות המבקשים הרבים לחדשות על הגויים החילונים המקיפים אותנו, הוחלט באתר של הקהילה הקדושה למנות סופר לענייני סקולרים  (כתב לענייני חילונים). כרגע יש סופר זמני לענייני חילונים. אם מישהו רוצה על עצמו את השררה הוא מוזמן לפנות לקצין המנהל את העמוד והוא יבחן את בקשתו. בסייעתא דשמיא נפרסם כאן עניינים שונים הקשורים לקהילה הסקולרית-חילונית בישראל ובהעולם ואי"ה נכתוב על כל סוגי החילונים, מהחילונים המתונים עד לחילונים הקיצונים.

צביעותה של של תומכת להט"בקים ובין תרבותיות ודיכוי החלש

למי שלא יודע, להטב"ק זה ראשי תיבות: לסביות (על שם מנהג האי לסבוס), הומואים (על שם המילה הומו בשפת יוון שפירושו שווה, כלומר, האיש עושה מעשים עם השווה לו) טרנסים (אלו המחליפים את מינם או מגדרם), בי-סקסואלים (אלו ששוכבים עם הזכרים והנקבות ובי בלשון לאטין הוא שניים, כלומר, שני המינים) וקווירים (מלשון אנגלואשכנזית למשונים). ויש כאלו האומרים הר"ת עם עוד תוספות. ויש המתנגדים לעניין הראשי תיבות, כי הם טוענים שזה מדיר ומשעבד את מי שאינו מוזכר בהראשי תיבות. ולכן הם מעדיפים לקרוא לעצמם גאים, קרי, שהם אינם מתביישים בעצמם על דבר מעשיהם שנחשבים משונים. וכידוע שה' משפיל גאים עדי ארץ.

והסקולרים מקדמים תנועת אנשים למען הפקרות מינית כל עוד היא בהסכמה בין ב' הצדדים. הם טוענים שאין ה' או שה' לא אמר שאסור לגבי ההתנהגות של תאוות בשרים אשר דתנו היהודית אוסרת זאת, וכדומה. הם טוענים שיש מצווה גדולה להגן על המיעוט אשר נתפס כמשונה וסובל מן השליטים בחברה הקרויים על ידם הגמוניה חברתית. הם מאמינים שצריך להיאבק על התרבות, על החוקים ועל השוויון. ולפיכך רוב תומכי הלהטב"קים תומכים בלינקע מבחינת הפוליטיק. והם אינם מבינים שאין שוויון ושהעולם מקום טוב לא רק בגלל החינוך, אלא גם בגלל הטרור של האנשים הרעים מפני זאת שהאנשים הטובים יעשו להם רע.

ואחד מן המקורבים לרבי שליט"א הוזמן למסיבת אנשים של איש חשוב בשם א"ע והאיש קרא לעניין בפרסומו גילוי אריות. והמאורע הוא למען אלו שנולדו במזל אריה וחבריהם. ועשה כאן המזמין ציחוק בהמילים. וכתבה שם סקולרית תומכת הלהטב"קים והבין תרבותיות לבוא להמאורע לאחר כינוס וצעדת הלהטב"קים, ששם מביאים לשם את הפרוצים מינית ואוהביהם והם מתכנסים להראות שהם חזקים ונאבקים בשביל החירות. וכתב לה מקורב ההרבי כתשובה לאמירתה: מגילוי עריות לגילוי אריות. והיא נעצבה מאוד. ורצתה הסבר מדוע אנשים העושים משכב זכור נחשבים מגלי עריות. והמקורב שלח לה קישור לוויקיפדיה. והיא אמרה לו שיגיד שזה איסור עריות ולא גילוי עריות. והמקורב אמר לה, שכך נהוג לקרוא לעניין ושזה עניין חמור מאוד ושאנו צריכים למות על כך. המקורב אפילו כתב לה מויקי: "גילוי עריות הוא מהחטאים החמורים ביותר – הוא נמנה עם שלוש העברות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור" ". היא נעלבה מאוד וטענה שהוא זקוק להצלחה אם הוא קורא להרוג 10% מן העולם (ממש לא ברור מניין המספר הלז ונשמע שזהו לשון גוזמא). וכאן המקורב אמר לה שהוא לא אמר כך, אלא היא בורה עם תרבות גויית ולא הבינה הרעיון של יהרג ועל יעבור ולא שגילוי עריות ביהדות מדבר גם על משכב זכור ומדאוריתא לא על כל המשפחה.

מוסר השכל מהסיפור הוא, אמר האיש לרבי שליט"א, שאנשים עושים כאילו הם נחמדים למען יוכלו לקבל כוח, עושר וכבוד ולפעמים בשם הדאגה לחלש, כביכול, רודפים אנשים. וכך בשם הערכים "הטובים והנאורים" שלהם הם משתלטים ומדכאים החלשים.

והוסיף הרבי ואמר שאין בעיה מבחינת היהדות לקרוא למיתת בית דין לההומואים וגם לפי החוק אין בעיה לקרוא למיתתם לפי החוק הנהוג בכל מקום ומקום. העולם אינו מכונן על נחמדות, אלא על מלחמת הכוח בין האנשים. וככתוב: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". ומהי מלכות?! אלא הכוח של האנשים בשלטון לגרום לציבור לציית להם. וכן חשוב להגיד, אמר הרבי עוד: "שהנה יש כאן מלחמת תרבות ורואים זאת במלחמת השפה, שהיא רואה בגילוי עריות עניין מגונה של יחסי משכב אסורים בין המשפחה, בעוד שביהדות התורתית מאות בשנים זה כל קשרי הערווה האסורים לפי התורה  הנמצאים בפרשת אחרי מות וקדושים. והיא לא תכבד את השפה שלך ותעלב ותגיד שטויות בשם הגנה על מישהו שהיא חושבת שהוא חלש. בסופו של דבר מי קבע על מה יש להגן?! אלא זה חלק ממלחמת התרבות-קולטורא קריג.

מעשה בחרדי הקיצוני שפגש בחילונים קיצוניים

האדוקים בארץ ישראל תחת הציונים ובהעולם מכונים דתיים קיצונים או חרדים קיצונים ולא ברור מדוע. כתב זה בא להראות לנו שצריך להזהר ולא לחשוב כהגויים אשר קובעים את מנהגי השפה שלהם ואין זה שפתינו. והם מדביקים לנו מילות גנאי כאילו הם רק מתארים ללא נגיעות מה שרואות עיניהם, אולם זהו שקר.


לא מזמן סיפר הרבי מנימאנדעסלאנד שליט"א סיפור לסקולר מתון הקרוי בקהילה 'חילוני מחמד' והנה הסיפור:

אחד השתדלנים מבני הקהילה הלבוש מערבית ונראה כגוי חבוש כיפה שחורה, הלך פעם למקום שאפשר לראות שם סקולרים-חילונים. והסקולרים הללו שם ישבו בצד עם מכנסיים קצרים כמו של הכהנים בבית המקדש, ציחקו בקול גדול ועישנו משהו שנראה ליגאלישער-נישט ועם חיוך עוד יותר ליגאלישער-נישט, חיוך הראוי לביאת המשיח, שנאמר: "אמר רב יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: (תהלים קכו, ב) "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אימתי, בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה". ולעשנם היה גם ריח חריף של עשב שעל זה נהוג לומר במקומות מסוימים: "מעט מן העשב דוחה הרבה מן העצב".

שאלוהו: "איזה סוג חרדי הוא?"

ענה השתדלן: "אפשר להגדיר אותי 'כחרדי קיצוני'".

והם החילונים אמרו: מה אתה חושב שאנו שופטיני, הרי אתה נראה אדם מודרניש, כמעט גוי משלנו?

השיב להם: "דברי אמת ויציב, שהרי כמה יהודים אדוקים חרדים עם כיפה שחורה יש בעלי השכלה הנראים כמערביים עכשוויים וכד', וגם אם יש עשרים אלף, זו טיפה בים לעומת מעל כאלף אלפים איש הקרויים חרדים, וא"כ מי הוא החרדי הקיצוני?! בהכרח שאני חרדי קיצוני".

אמרו לו: "וואלה, לא חשבנו".

אמר להם: "טוב! הגיע הזמן שתתחילו לחשוב, אחרת בשביל מה הקמתם המדינה?!".

אמרו לו: "אבל אוקיי, אז אתה חרדי קיצוני מסוג אחר 'יענו' חרדי קיצוני מכיוון שמאלני".

ענה להם: "אני דווקא ימני". אמרו לו: "אתה מבין מה שאנו מתכוונים".

ענה להם: "לא – כוונות בתפילה. ובכל מקרה גם לו הייתי מבין, הייתי מתקן אתכם", וכאן הרים השתדלן את קולו והוסיף: "שהרי אמר איזה חכם חילוני מפורסם, "המאבק על משמעותן של מילים הוא מאבק פוליטי!". וכן אמר עוד: "זה עניין של הגדרה, אצלכם החרדי הקיצוני הוא מי שנראה לא מחובר לתרבות המערבית, כלומר, חרדי שהוא קיצוני לחברה המערבית-סקולרית. אולם אני מדבר לפי החברה האדוקה, אשר חלקה נקרא בארץ ישראל, 'חרדי'. ואם האדוקים שנראים מיושנים בשבילכם חרדים קיצוניים, אזי אתם חילונים קיצוניים! וקיצוניים בחיים הלא-דתיים שלכם".

והשתדלן היה אנוס ובעל כורחו חייך חיוך בלתי חוקי של פשע כנגד האנושות, והסקולרים כבר לא חייכו, הם התבוננו בקרקע כמו צאן (או המרקע או הקרקע…), המשיכו לעשן את מעט הסיגריה שנותרה, האש שלהם כבתה, נהייתה דממה והשיחה נדמה.

ולאחר הסיפור, הרבי אמר כשבת שחוק על פניו לסקולר המחמד: "אתה בסדר, אין אתה כמו החילונים הקיצוניים, אתה כמעט משלנו".

מוגן: מעשה ביהודי שהחליט שהוא אינ-דיק ולכן הוא יכול לנהוג כעוף הארץ

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן: