בינענסטיש בינענפלד והרבי גרונם מניאמאנדעסלאנד זצ"ל

מעשה בעניין תפילה, אמונה, שידוכים והשגחה פרטית

כשהגיע לפרקו רבי גרונם בן קלמיש הלוי איש נימאנדעסלאנד הוא יצא עם עלמה, שאמרו עליה שהיא נאה, מבנות הארץ. ומראה היה יהודי כרוב היהודיות, שיערה חום קרוב לשחור דומה לשיער כבשה עגול תלתלים ובעלת פנים לבנות ועיניים חומות והיא הייתה אפילו רמה מאוד לנקבה הרגילה. ויהי רבי גרונם עלם צעיר בעל מראה אצילי יפה תואר רם נישא משכמו ומעלה עם עיניים ירוקות, שיער בצבע לימון ובעל לשון חלקלקות שהנשים אוהבות ומשתוקקות לשמוע והוא היה יחידאי מן הזכר הרגיל בהרבה ממנהגיו. ויצא עם העלמה זמן רב מן הנהוג אצל עם הארץ על פי הוראת אביו הרבי הקדוש, רבי קלמיש ז"ל. וידחקו בו הסובבים לשאול את פי העלמה, האם תרצה להתקדש לו. ואפילו היא לחצתו מאד לפתע על ידי השדכן וזה היה ממש היפך הסכמתה כמדובר ביניהם יום אחד שנתראו. והיא כנראה חשבה שהוא סתם גורר זמן כאמנון ממגנצא וההגמון. והיא חשבה שהיא חייבת לקבוע עימו השידוך אחרת היא תאבדהו חברי הוא בחור נחמד ביותר ואהוב עליה כבר בכל גופה ומחשבתה. ורבי גרונם היה צעיר והיה מלא פחד מאוד להפוך לאברך בגיל צעיר וכן הוא חשש מטבע הנשים שאם אשתו תסתסכך בו תנסה לקחת את ילדו וכל רכושו והוא יהיה כאיוב.

בצר לו, רבי גרונם התפלל להשם יתברך למען יושיעו מצרתו הגדולה. והנה, ויחלום בלילה חלום. ובחלום דמות מלאך ה' צבאות ללא קול ומראה מודיעתו, לך ליער על יד הטוט-הוייז (בית הקברות) של העיירה נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז ושאל שם את פיה. והכל יבוא על מקומו בשלום. ויצחק המלאך ונתעלם.

ויהי למחרת, ויקם רבי גרונם וישתומם על דבר החלום המשונה אשר חלם. ויהי בעיניו כדבר פלא. ויאמר בליבו הן חלומות שווא ידברו. וילך לבית התפילה כהרגלו אשר הורגל כדי להתפלל אל ה'. ויהי בהולכו להתפלל, ורכב ברזל ברחובה של עיר וכמעט המיתו. ויאמר בליבו אצבע אלהים היא ופן יש אמת נוראה בחלום.

ויחשוב בדבר במחשבתו, ויאמר לנערה אם נא מצאתי חן וחסד בעיניך ולפניך, בואי עמדי ליער ליד בית הקברות לשוח ולהלך קמעה. ותבוא הנערה ויאמר לה דברי ריצוי וחיבה ותסתכל עליו כמו הברזל הנדבק לאבן שואבת ברזל (מגנט). ויתבונן רבי גרונם בפיה וישאל את פיה האם תרצה להיות לו לאישה, להיות חוליה בשרשרת כתנורו של עכנאי? ותאמר הן. ותוסיף שהיא חשבה שהוא לעולם לא ישאל ושהייתה חוששת שהיא תצטרך לבקש ממנו להנשא כמו רחל בת כלבא שבוע ורבי עקיבא.

ויעש אביו מסיבה גדולה לכל הקהילה ויבואו כל גדולי העיר. ויהי רבי גרונם מאורס כדרך בני הארץ, ושם העלמה בינענסטיש בינענפלד. ויאהב רבי גרונם את העלמה בליבו ולא בגופו. ותהי לו נאה וחכמה מן כל הילידות אשר בארץ. ויודה לה' על החסד אשר עשה עימדו. וישכח את תפילתו אשר התפלל על דבר הפחד מן העלמה אשר היה לו מפני נישואיו.

ויהי לאחר ירח ימים ותיפול הבחורה למשכב ותחלה בחולי הקדחת ותמות. ויעצב הרבי עד למאוד. ויבך בכי תמרורים ויזעק זעקה שקטה ומרה כי לא הצליח לבכות ויפול למרה שחורה. ויהי בלילה ויחלום חלום והנה מלאך ה' עומד עליו. ויאמר מלאך ה', שמע ה' תפילתך וימית את העלמה, ועניין היער ליד הטוט-הוייז הוא, כי אמרה העלמה 'הן' להיות חוליה, ונתפרש העניין בטוט-הוייז, ותתקיים נבואת הצדקנית. כדבר מאמר חז"ל, ניבאה ולא ידעה מה ניבאה.

ויספר רבי גרונם החלום לאביו. וירעש על דבר המופת אשר קרה עם בנו. ויאמר: "אכן מה' יצא הדבר". ויפסיק לומר לבנו לצאת עם בנות הארץ לשנים הרבה עד שמצא אשה חכמה ונאה ואין כאן מקום להאריך בזה העניין. וישב רבי גרונם תחת גפנו ותאנתו כאשר אהב וילך בדרך האנשים ההולכים בדרכם שלהם. וישמעו עם הארץ המעשה, ויפסיקו לענות את רבי גרונם בבנותיהם המשעממות ויהי לאות ולמופת והשגחה פרטית לרבי גרונם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s