השבוע בקהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז בעיר ירושלים שבארץ ישראל הציגו מחזה בפילם בשם תיק גרינינגר. מדובר בתקנת קהל חשובה שתומכת בהקהלת חברים מהקהילה ברבים מתוך עניין לקדם מחשבה בקהילה, שיחה לא בטלה בנושאים של מוסר, דיבוק חברים בקהל ועוד כנהוג בהקהילה דורי דורות. סופרנו הוזמן כאורח כבוד ולכן שלח לנו רשימת דברים בנושא.
המחזה עסק באדם שהיה קצין במשטרה של מדינת שווייץ ושם הוא עסק בהגנת גבולה של המדינה מפני משיגי גבול. בסיפור הדברים רואים שעוסקים בעוברי גבול יהודים הנמלטים על נפשם מאימת האשכנזים הגויים מהממלכה השלישית של האשכנזים שנחשבה כבר אז כמלכות רשע בעיני אנשים רבים המאמינים בהחופש זכויות ליחיד.
היהודים שברחו מאימת הרשע, מהאומה האשכנזית-נוצרית הרשעה עברו על החוק בהגיעם נגד דיני השלטון בשווייץ. וכעת השלטון צריך להחליט הכיצד לנהוג עמם. והיו שם מס' אנשים שעשו קנוניה ועברו על החוק ועשו מה שעשו.
ורואים בהמחזה בפילם איך חלק היו אוהבי עם ישראל, חלק נגד, חלק אוהבי אדם וחלק שונאי עם ישראל ופשוט קשה להם לעשות רע בגופם ומול עיניהם ובאזור בני משפחתם ורוצים שמישהו אחר ינהג כנגד היהודים בצורה תקיפה לרעתם במקומם.
מדובר היה בזמן צרות לעם ישראל והחוק השווייצרי לא הגדיר רדיפת היהודים על דבר מוצאם כפליטות פוליטית שזכאית לקבל מקלט במדינה.וזה היה לפני שנשמעו הסיפורים על השחיטות אצל הפולישערס. ועדיין היו רדיפות.
והאנשים שראו המחזה תהו האם היהודי המהגר נגד חוקי המדינה בזמן רדיפות הוא שונה מגוי המעפיל לארצות הברית באמריקה הצפונית כי הוא רוצה לשפר את מצבו החומרי הגשמי? והרי האנשים הללו גם יכולים למות על ידי כך שיש להם פחות כסף למחייתם ויש פושעים, ליסטים ושודדים בחוצות העיר? ועולם כמנהגו נוהג
וכעת נעשה מעט מעשה קילקול המכונה ספויילר
פאול גרינינגער היה קצין חשוב במשמר הגבולות של שווייץ בגבול עם אוסטריה שנסתפחה לגרמניה בזמן המכונה האנשלוס. גרינינגר מקבל לפתע פתאם אלפי יהודים המתדפקים על דלתות מחוז שליטתו והוא מבין שהם במצוקה. הוא עולה על רעיון של זיוף מסמכים כדי לאפשר להם להשאר כאורחים במדינה. שיטה אחת הייתה נתינת שטר ויזה בתאריך מוקדם לזמן החוק שאסר על פליטים לבוא להמדינה וזאת בשת"פ עם קונסול שווייץ באחת הערים באוסטריה. שיטה שניה הייתה לגרום לכך שהאנשים מטעם השלטון המפקחים על שטרות התעודות לא ישימו לב שיש עליה בכמות היהודים, לכן ברגע שמישהו עזב את שוויץ לפלשטינא או למקסיקו וכד', היו קורעים את שטרו ומחליפים את שטרו בשטר חדש עם תאריך מאוחר. חוץ מזאת הוא גם עזר להחביא יהודים בלי תעודות. ובעניינים הללו, חשוב להגיד, הוא פעל גם עם אנשי מדינה ומאנשי מפלגת הסוציאליזמוס. ב-1954 ה'תשכ"ד, הוא אמר כך: היה פה שאלה אם להציל את חייהם של בני אדם שניצבו בפני סכנת חיים, הכיצד יכול הייתי לפעול שיקולים של הבירוקרטיע?
לבסוף העניין נתגלה לרשות השלטון והעמידהו למשפט והוא איבד את מטה לחמו, ואת כבודו ואת קצינותו. ושנים הרבה לא הוקירו את מעשיו. לאחר שנים הרבה הוא נחשב קבל עם כחסיד אומות העולם (וזה כעין קדוש קתולי) בדת השואה.
רואים כאן שיש עניין של יחסי רצונות עם האנשים בעולם ולפעמים רודפים בני אדם ומישהו מנסה לעזור להם והוא נפסד מכך. לאחר שנים הרבה דעת העם והמוסר שלהם משתנה והם מחליטים שהוא אדם טוב ושהם שגו, אבל הוא כבר עובר בטל וחי כעני מרוד ומסכן. וטוב לפעמים שיש אנשים המתנדבים ומוסרים עצמם למען זולתם (על אף שכלל עם שווייץ היה נגדו).
כאן רואים סיפור המעשה בעברית חדשה המדוברת בארץ ישראל:
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 