ארכיון חודשי: יולי 2019

האם צריך מדינה יהודית? – שיחת בנו של הרב עם בן האצלניק | מאת כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים עובד גם עם חילונים כדרך להביא פרנסה הביתה, לקדם הדתה במרחב הציבורי ולקיים את מאמר הכתוב בזיעת אפך תביא לחם – לכן הוא עובד בעבודה קלה ששם מזיעים אולי רק באף.. ושם יש אנשים חופשים מן המצוות האוהבים ונהנים לשאול אותו שאלות בסוגיות של יידישקייט. ויצא לו לאחרונה לדבר עם ציוני ימני אחד בעבודה. וחשבנו שמצווה לפרסם הדברים.


כידוע אין אנו בנימאנדעסלאנד ציונים כלל ועיקר. וזאת כי אין אנו נצינוליסטים. אין אנו מאמינים שהלאום הוא מגדיר האדם בצורה מהותית, אלא אנו חושבים שהדת מגדירה האדם אם האדם פועל לפי מצוות הדת. ואם תרצה לומר שיש נציון-לאום האם יש לאום יהודי או מספר לאומים או שאין לאום יהודי, אלא רק לאום ישראל או גרמני וכדומה, הרי מה הקשר בין יהודי מקהילת נימאנדעסלאנד לבין יהודי מקהילת משהד או טריפולי או מוסקבה? ואם יש קשר האם הוא לא קשר דתי בלבד? בנוסף לא הוכח שיש לאום, שזה הרי עניין שאי אפשר לראות בחמשת החושים – מה שכן אפשר לראות זה המעשים של האדם.

בנוסף לכך שהציונות ההרצליסטית היא נציונליסטית היא גם מאמינה, כביכול, שפתרון בעיית היהודים הסובלים בין הגויים היא על ידי טריטוריה ששם יהודים רבים יגורו וכך יהיה להם בית. ואין אנו מאמינים בכך, אנו מאמינים שאנו יכולים לחיות במדינות של חסד האוהבות יהודים. בדיוק כמו שאנו האדוקים חיים אצל שלטון הציונים… ולפני שנים הרבה לפני שהוקמה הישות הציונית, היה חבר אנשים בשם אצ"ל וזה ראשי תיבות של ארגון צבאי לאומי. והם אנשים המשתייכים לימין של הפוליטיקה. והם נחמדים להאדוקים ולמסורת על אף שהם חופשיים וזאת יותר מן אנשי השמאל


במסגרת העיסוק בדת הציונית נוצרה שיחה בעבודה בין בנו של רב חרדי (אני) ובן של לוחם אצ"ל (אצלניק) עז נפש. וחשבתי שכדאי לפרסם העניין כדי לתת כוח בנפש האדם של הקוראים לעשות מעשים גדולים.

בן הרב לא התרגש מהמדינה ואמר שהוא יכול לחיות בחו"ל. בנו של לוחם האצל חלק עליו בכבוד אך בתוקף, ממש הדר ותגר…

בנוגע לויכוח בין האדוק לרוויזיוניסט, סיפר בן לוחם האצל שדודתו הייתה אחות בשיירת הדסה ונהרגה על ידי הפורעים הערבים.

מדובר היה בהתקפה על שיירה בדרך לבית החולים הר הצופים שהיה תחת הגנת הבריטים. משום מה הבריטים (שלך) נטשו את את הגנת השיירה והערבים החלו לתקוף. והיה שם פשוט טבח במשך כמה שעות. כשלאחר שהוא הופסק המשיכו להתעלל בגופות והיה קשה לזהות רבים מן הגופות[1]. בגלל שהגופות לא היו מזוהות אז הן נקברו בקבר אחים[2].

אולם דודה שלי קבורה בסנהדריה בקבר משלה. וזה בגלל שאבי ידע ערבית והוא התחפש לערבי מקומי ופשוט הגיע למקום בלילה ואסף את הגופה וצעד עמה 14 קילומטר חזרה[3].

המשיך איש השייך לדת הציונית, תבין למה חשוב שיש לך, לנו מדינה. הבריטים שלך לא ידאגו לנו כמו שהמדינה דואגת לך.

בן הרב אמר לאצלניק: סיפור מדהים ממש מרגש, אם הייתי רוצה להיות חילוני, הייתי רוצה להיות חילוני כמו אבא שלך.

[1]הערת הכותב, רבים מהגופות לא היו מזוהות עקב שריפה שפרצה בכלי רכב בעקבות הצתות.

[2] הערה היו כמה גופות שזוהו ולא רק גופה אחת.

[3] כנראה חזר בסיבובים למנוע התגלות, שהרי מדוע הוא סוחב גופה בלילה.

הנה, למרות שיש אנשים חופשיים הם עדיין עושים מעשים של מסירות נפש ויש לנו מה ללמוד מהם וגם אפשר לכבד את מעשיהם וכך לקדם שלום בעולם.

 

"נשים משקרות, אתה לא יודע?!" – מעולם השידוכים

מעשה שנשלח אלינו בעילום שם על ידי אחד מחברי הקהילה. חשבנו שכדאי לפרסם העניין לתועלת הציבור ובכך נחנוך פינה חדשה בנושא השידוכים. הרבי שליט"א הכריז שיש עניין גדול לדבר על נושא השידוכים כדי להילחם במגפת העלטערערס שלא מתחתנים ומגיעים לגיל מופלג ללא שזכו לבנות בית נאמן בישראל. חשוב להוסיף שלא ברור האם נשים משקרות יותר מהאנשים, ברם זו המעשיה וכל אחד יחליט לעצמו. דעת הרבי שליט"א, למי שמתעקש לדעת, שכל אחד מקדם עצמו בדרכו שלו ולא ברור שלנשים יש תרבות שקר יותר מן האנשים.


יצא לי להתקל בגברת אחת באיזשהו מקום על בסיס קבוע. שנינו חוצניקים והתחלנו לפתח שיחה. יום אחד הגברת הנכבדה הציעה שאצא עם ביתה. אמרתי לעצמי שאין לי עניין לברר עליה במנהג המשודכים שהרי מפני דרכי שלום אני לא מעוניין לפגוע באמא שלה ולכן אתן צ'אנס בכל מקרה. לבסוף, בדרך מקרה, התברר שאחת השלוחות של משפחתי מכירה את הבחורה המוצעת. ביררתי מעט, לא כל כך מצא חן בעיני ברם עדיין הסכמתי להיפגש. אמרתי לעצמי: אין אפוטרופוס לעריות, אולי היא תמצא חן בעיני למרות מה שאני משער.

יצאנו ולא התרגשתי יותר מידי. כעת הייתי בדילמה על מה להוריד מבלי שהצדדים השונים פה יפגעו. היא לא מצאה חן בעיני מבחינת סגנון ותחומי עניין וכן מבחינת מראה. ומשום מה הבחורה כן פרגנה לי, ורצתה להמשיך עוד – אולי 'טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו'. באחת השיחות שלנו, הבחורה שנשקה לגיל שלושים (בלבד…) אמרה שהיא לעולם לא הצליחה להגיע לארבע פגישות בכלל אי פעם.

אמרתי לעצמי, יש לי משימה, אני כעת עזבתי קשר כואב, מה אכפת לי להיפגש ארבע פעמים ולהעסיק את עצמי בדברים מעניינים – תמיד אפשר ללמוד ולהתעניין באחר. נפגשתי עמה קצרות ודיברנו על החיים והפגנו הבדידות, בפגישה הרביעית החלטתי לקחתה לתיאטרון, והיה נחמד מצידה שהיא הסכימה, לא כל בחורה חרדית מעזה ללכת לתיאטרון של החילונים.

היא מאוד נהנתה מההצגה שאיני זוכר את שמה ואני בכלל לא הבנתי מה הנקודה של ההצגה. במוצאי ההצגה פגשתי חבר חשוב שמותר לענות לו שלום באמצע פסוקי דזמרה. הוא רצה להצטרף אלינו לקפה, עניין מבורך שמבחינתי היה תורם לשיחה המשותפת.

שאלתי בצד את העלמה לגבי צירוף החבר החשוב והיא הסכימה. הייתה שיחה טובה ואני אפילו יכולתי לפרוש לי לעולמי הפנימי ולאפשר להם לשוחח כאוות נפשם. לאחר זמן אמרתי לחבר שאני לא יכול יותר להאריך איתו כי אני צריך להעניק לעלמה זמן איכות חשוב, שלא תחוש נטושה. החבר החשוב והנחמד, הבין, איחל דברי ברכות והלך לו לדרכו.

לאחר זמן הבחורה התלוננה על כך שבכלל הצעתי העניין עם החבר, היא אמרה שבעצם היא הייתה נגד זה. אמרתי לה אבל אמרת שאת מסכימה? ענתה לי העלמה: "טיפש, נשים משקרות, אתה לא יודע?!". חשכו עיני, אולי אני לא מבין אותה הכי טוב בעולם, הרי אנו בתחילת הקשר, ברם היא הטעתה אותי וכעת באה בטענות. ומעבר לכך בכל ימי חלדי לא נתקלתי בכזה מקרה, אני לא משתכנע, אני לא מאמין לה – היא משקרת שנשים משקרות… הבנתי שהגעתי לדרך ללא מוצא וברוך ה' אני עדיין רווק וניצלתי מעונשה של אותה פלונית וכמו שיש פשע ללא קורבן היא עונש ללא עבירה…

ומוסר ההשכל הוא ששקרנים רבים ישקרו ויגידו שכך נהוג והשקר שלהם אינו בעיה שלהם אלא מנהג המקום. כלומר, הם משקרים להסביר למה הם משקרים. ואז יוצא מכאן עניין נחמד שאי אפשר לסמוך על השקרן בענייני שקר על אף שהוא לכאורה מומחה לעניין וזאת כי הוא שקרן.


לאחר המקרה, חשבתי לעצמי שכעת אני מבין הפסוק: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", ופירשתי פירוש נימאנדעסלאנד שפעמים האישה מבקשת דבר שאינה מתכוונת לזה. וזה מבלבל את הגבר. באה התורה ללמדנו שאפשר לשמוע מה האישה (אפילו אם היא עצמה לא יודעת) רוצה, לפי קולה. ודבר ידוע זה אצל החוקרים, שיש ניגון בקול האדם יחד עם גובה ורעש ולפי זה אפשר לפעמים להבין מה לעשות עם משאלותיה ובקשותיה.