ווארט מבהיל מהרבי שליט"א בעניין ריחום על הבריות. ודברי הרבי הם על דרך צחות ויש להבין את דבריו שאין לעשות יותר מידי עד שהאדם נהיה חלש ואז העולם הבזוי בז לו ומצר את צעדיו.
תניא ר' גמליאל ברבי אומר (דברים יג, יח) "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך" כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים.
ואומרים בק"ק נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז על דרך צחות שמי שמרחם על כל הבריות, אזי הבריות לועגים לו וחושבים אותו לחלש ורוכשים לו בוז ומשטמה וכן מצרים את צעדיו ולכן הוא זקוק לרחמי שמים.
אך מי שאין מרחם על הבריות אינו זקוק להתערבות ניסית של רחמים מהשמים המבזבזת את זכויות האדם, אלא העולם יודע לכבדו ולקלסו.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 
כנאמר תדיר – צדיק ורע לו; רשע וטוב לו. ואז מופיע האלוהים הזה מן הסערה וצווח על איוב המסכן, "מי אתה בכלל, חת'כת ג'וק, מקק, יתוש אחי יבחוש בן שלולית, זרע טינופת ושלולית שתן סוסים קר, שתנסה לדעת מהן מחשבותיי או רצונותיי. כך רציתי וכך הווה!"
והמשכיל בעת הזו, מדליק מקלון קטורת לחכם מכל אדם, ניטשה ומודה לו על רצח האב, האל כלומר. טוב גם לפרויד הוא מודה, פסדר, גם לקאנט ולדקארט.. הולך??
אהבתיאהבתי
עמוק
אהבתיאהבתי