שקיעות עצמית לפי הדת החילונית

כתבנו לענייני תרבות מסתובב במרחבים של יהודים חופשים ונאורים בעיני עצמם. והנה תיאור שיחה מעניינת לרווחת הציבור.

"הסברתי לקולגה חשוב (אל"מ במיל') בעבודה שמבחינת הדת החילונית יש הכוונה מוזרה בחיים.

אסור לאדם כמוני לדבר על חילונים כי אני חרדי.

אסור לי לדבר על נשים כי אני גבר.

אסור לי לדבר על עניים כי אני לא עני.

אסור לי לדבר על שחורים כי אני לבן.

אסור לי לדבר על ספרדים כי אני אשכנזי.

אסור לי לדבר על נכים כי אני עדיין לא מאובחן כנכה…

אסור לי לדבר על חרדים רגילים כי אני חרדי חוצניק.

וכעין זה אסור גם לך. ולבסוף נשאר לנו רק לדבר על עצמינו.

ואז אומרים עלינו כמובן שאנו דור מגלומן נרקסיסט אגואיסט ואגוצנטרי שעסוק רק בעצמו. אך אם מישהו לא עושה זאת, הוא מנודה כאדם מוזר וחריג שעושה בדווקא.

קשה לוגית להיות באמת אדם מערבי פרוגרסיבי ונאור".

אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו.