א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה – בבלי שבת נו ע"א.
שואל הרבי שליט"א, מדוע לא כתוב אינו אלא משקר?
ועוד הרי דוד המלך אמר בעצמו לנתן הנביא לאחר שהוכיחו: ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה. ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך לא תמות – שמואל ב פרק יב פסוק יג. ומי אנו שנחלוק על דברי דוד המלך שאמר על עצמו שחטא ומדוע שלא נאמין לו כשזה הפשט הפשוט? וכן רואים שהנביא אומר לדוד שה' העביר חטאתו. ואם כן מה הפשט, הרי חז"ל ידעו כל זאת?
ועוד, מדוע כתוב כל האומר ולא כתוב כל החושב?
עונה הרבי שאכן לכאורה אפשר להגיד שדוד המלך חטא. וכך משמע בנביא על אף שהיה מלך וביהודה על פי הגמרא היה נהוג להעניק גט על תנאי – כלומר, גט לחיילי ממלכת בית דוד שחל בתנאי שהם לא שבים מן המלחמה ובכך חוסכים לנשים ליפול לייבום או לעגינות. הוא צודק, דוד המלך עליו השלום חטא ומרוב שעשה תשובה הוא בבחינת שלא עשה החטא, אולם האדם הלז טועה בזה שהוא אומר זאת. וד"ל. כלומר, מי שחושב כך אינו טועה, רק האומר כך.
רואים כאן מוסר השכל חשוב לא להגיד דברים שאינם נוחים לשומעים בעלי השררה אצל האנשים, זה יכול להיות בקהילה או במקום המלאכה או בפני הרשיות. וגם כשזה נכון לאמת זה עדיין נחשב טעות. כלומר, טעות בהנהגה (בפוליטיק של חברת בני האדם) ולא במציאות של מה שהיה תחת השמש.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 
גם אם פורמלית זה לא היה חטא זה עדין בגדר של מי שרצה לאכול חזיר ועלה בידו טלה שצריך על כך תשובה וכמו שאומר רבי עקיבא על האישה שנדרה ובעלה הפר לה והיא לא ידעה שהפר והכתוב אומר וה' יסלח לה, שגם על עצם המחשבה צריך כפרה.
אהבתיLiked by 1 person
לפי הפשט שלך, י"ד, הוא לא חטא פורמלית אבל הוא חטא בזה שהוא רצה לחטוא – אחרת למה היה צריך לעשות תשובה
אהבתיLiked by 1 person
הוא כן חטא פורמלית שכן הוא זקוק לכפרה אבל לא חטא שעליו ניתן לדון אותו ולהרוג אותו (מלכי בית דוד דנים ונידונים) ולא חטא שאוסר אותה עליו מדין אסורה לבועל.
אהבתיLiked by 1 person
אז מה הכוונה אינו אלא טועה אם הוא חטא?
אהבתיאהבתי
לפני הרבה שנים אמר לי למדן מופלג המכיר את התנ"ך לפני ולפנים שמאז שהוא השתכנע שדוד חטא קשה לו לקרוא ספר תהילים. אני אמנם לא הגעתי למדרגתו אבל לא הסכמתי.
אולי הטענה היא בדיוק זו. גם אם הוא חטא ההפיכה שלו לחוטא שמביאה להוצאת התהילים מהתנ"ך היא טעות. לא בגלל שלא היה כאן חטא אלא בגלל שהמציאות גדולה יותר מאשר חטא אחד גדול ככל שיהיה.
אני צריך לחשוב על כך עוד.
אהבתיLiked by 1 person
מסכים אבל מאידך לפעמים אדם עובר הגבול הנורמטיבי ואי אפשר לעכל אותו. לדוגמא יהיה קשה לקהל לקבל שנביא יבצע נקרופיליה וישאר נביא מקובל
אהבתיLiked by 1 person
זה מכלול. דוד עשה תשובה וגם נענש על כך במות בניו (אמנון, אבשלום, אדניהו, בני אבשלום ועוד). לא מדובר כאן בפרחח הולל שנשאר פרחח הולל. מדובר שנפל אבל הכיר בנפילתו וחזר בתשובה. מרגישים את זה מאד חזק בתהילים.
אהבתיLiked by 1 person
אבל עדיין כבני אדם אנו רגילים לטאבו שמוציא האדם מכלל הכפרה.
פעם תהיתי האם היטלר יכול לעשות תשובה ואז אנשים ראו בי פרובוקטור.
אהבתיLiked by 1 person
מאימתי חז"ל שחיו לפני המאה ה- 10 לספירה עסקו ב"כוונות"? ואני סברתי לתומי, ואגייס את תומר פרסקי כעדי רב הידע והמוניטין, שענין הכוונה והנפש התפתח את פאולוס, הוא שאול התרסי עוד בטרם חז"ל הפנימי מושג זה, של עולם הנפש, הכוונה וכו' אגב, בפילוסופיה בהודו יש עיסוק נרחב בכוונה מול המעשה, וידוע לנוף, שיש הבדל בענישה בין רצח בחמת הזעם לבין רצח שתוכנן בקור רוח.
וביני לביני – אני מעדיף מנהיגים שבני אדם הם, ולא איזה דמויות מיתולוגיות מעולמות הגיבורים היווניים החתיכים.
אהבתיLiked by 1 person
לא יודע, אבל בפועל הגמרא דנה בשאלת הכוונה, האם מצוות צריכות כוונה או לא ודומני שמביאה גם שיטות תנאיות בנושא. גם בדין פיגול קרבן שהגמרא מבינה זאת ככוונה של הכהן לאכול את הקרבן אחרי זמנו יש עניין של כוונה (למרות ששם יש מחלוקת רש"י ורמב"ם האם הכוונה היא בפה או במחשבה). הגמרא גם מגדירה שמי שעובד את ה' בשביל שכר או להימנע מעונש הוא פגום. אז נראה שזה די קדום (המקדימים יקדימו זאת כבר למשה רבינו הדורש מעם ישראל "מה ה' דורש מעימך כי אם ליראה את השם הנכבד והנורא).
אהבתיLiked by 2 אנשים
רש"י ורמב"ם זה אחרי המעבר החשוב בתרבות המערבית מהתפיסה האריסטוטלית של המציאות, ואז לפחות לפי פרסקי, היחיד הופך משמעותי יותר.
אהבתיאהבתי
מסכן שכמוהו – גם לא זכה לאכול חזיר וגם נענש על רצונו שלא התממש?
לא צריך כפרה על "עצם המחשבה" המחשבה הזו היא כפירה מלאה באל ובעבודת האל, שהיא: מעשים, כנראה בבתי הכנסת תדיר: באים להתפלל ועוסקים במקח ובממכר של ירקות בשוק.
אהבתיLiked by 1 person