קטגוריה: דברי תורה

אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות – פרקי אבות

פשט קצר של הרבי שליט"א על המשנה באבות פרק א' משנה י'.

שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם.שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה,וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת,וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.

העולם מורגל להגיד שצריך מלאכה ולא להיות רב הבטל ממלאכה, כביכול.

וקשה הרי לכאורה שמעיה ואבטליון עצמם היו רבנים? וצריך ביאור מה רע בלהיות רב הלומד תורה. וכן כתוב לאהוב המלאכה ולשנוא הרבנות, אין זה אומר שצריך לעסוק ולעבוד קשה במלאכה, וממה שונה עבודת רב מאחד המדבר לפני אנשים תמורת שכר או של מצחיק אנשים אם הוא מגיד? וכתוב לאהוב המלאכה, לא עבודה? וכן לשנוא הרבנות ולא רבנים וגם לא להתרחק, אלא לשנוא! כלומר, לשנוא השררה, וכיום עם ישראל מונהג, ברוך ה', בידי הרבנים היועצים לו כיצד לקיים תורה ומצוות ואומנם יש שררה אצל רבנים גדולים, אך אפשר להיות רב קטן ללא שררה.

ונראה פשט אחר, שאדם צריך לאהוב הטרחה כאדם הדיוט ועניו ולשנוא את הרבנות מלשון שלטון כמו 'רב אלוף' ו'רב הטבחים' ו'מה שקנה עבד קנה רבו' ו'דברי הרב ודברי התלמיד', אדם שרק מצווה כאדון ולא טורח ואינו חש את הציבור. אהוב את המלאכה כי זה טוב לאדם להיות חלק מעולם העשייה המלאכה ולא מעולם השלטון. וצריך אולי ללמוד זאת כך, אדם צריך לעמול כאדם פשוט, לא לשאוף להיות אדון ובכך הוא לא יתוודע לרשות שהרי הרשות בעלת הכוח והעוצם לא מחפשת את האנשים הפשוטים גרידא.

לחידושים נוספים:

פרשת זכור – ולא ירא אלוהים – פרשת כי תצא

הרבי שליט"א שהה בעיר הקודש נתניה שעל הים הגדול וזכר את הים… והרבי שליט"א דרש על כך שהציבור לא משקיע בפשט. ראשית האדם צריך להבין מה כתוב. ואז לשאול עצמו מה הוא חושב וניתן ללמוד מכך. הציבור ישן. הוא מעדיף להגיד שהוא הצדיק הגדול, כביכול, כי הוא מאמין למלמדים שלו, אבל בפועל הוא בורח מהתפקיד שהועיד לו ה'. האדם הוא צלם אלוקים וצריך לפעול בעולמו של ה' כאלוקים וללכת בדרכי ה'.

והנה הציבור מקפיד להקשיב בחרדה גדולה לפרשת זכור בחודש אדר לפני הפורים. ומרוב שהוא מקפיד להקשיב פן יפספס איזו מילה חלילה, הקהל לא שם לב לנאמר. וזה פורים גדול וממש חוכא ואיטלולא. השם יתברך רצה שנקשיב לזכור ונבין למילים ולא סתם נעשה וי על משימה תורנית הלכתית.

נאמר בדברים כה:

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים, והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".

יש דעה אחת שולא ירא אלוהים זה הולך על עמלק – וכי יש חידוש כשגוי בא לפגוע בנו שהוא לא ירא אלוקים?

אלא גם מי שבא לעשות רע יכול להיות ירא אלוקים ואפילו לשם שמים. ברם כאן הוא בא לפגוע בעם חדש הבורח מעבדות כשהוא עייף ויגע – מי שיש לו יראת אלוקים מסוימת יודע שעד כאן – יש דברים שלא עושים. (ואלו המשתוללים בחווארה צריכים לדעת זאת וכן אלו מהמשטר הציוני שאפשרו להם זאת – ומי יודע אולי מישהו בכוונה עשה זאת כדי שיוכל להשחיר את פני כלל הציבור. וזה לא פוטר מאחריות את הפורעים הרעים, הם מזיקים, טועים וטיפשים מטופשים, אנשים ישנים.)

ויש דעה שזה הולך על עם ישראל – ומה זה אומר? יש שיגידו שעם ישראל איבד זכויות ולכן לא היה לא סייעתא דשמיא והגנה מפני המציק. ואולם בפשט יש יסוד מוסרי פשוט – רואים מכאן שמי לא ערני, מי שאין לו מוח חד לתפוס את המתרחש בעולם של הקב"ה הוא לא ירא אלוקים. אדם החוזר על דברי הרבנים המחמירים והקשים כי זה מרגיש לו טוב להתנער מעול האחריות ולחשוב על המוטל אליו, הוא לא ירא אלוקים ובכזה מצב יש סכנה. (וזה מסביר מדוע היום השמאל היהודי בארץ ישראל זועם קשות על המכונים הימין בארץ ישראל על דבר רצונם להעביר חוקים שוויוניים, כגון שיהיו שופטים אדוקים לפי מספרם האחוזי באוכלוסין, וכן לגבי ספרדים, ערבים ושאר קבוצות ועוד תיקונים נחשבים. הציבור למד להפקיר את עצמו לבעלי הכוח החברתי.)

ונשאלת השאלה מה עניין יראת אלוקים לזניבת עמלק?

ויש לומר שאדם שירא אלוקים הוא אדם עירני ורציני – אדם כזה יודע להישמר על נפשו יותר מאדם רדום שלא אכפת לו. ולכן עמלק פגע במי שלא ירא אלוקים שגם היה חסר התלהבות (מוטיבציה) והם לא הגנו על עצמם. אדם צריך להיות ער.

ונשאלת השאלה מה זה שונה מהמצרים – מה הם לא רצו לפגוע בעם ישראל, מדוע דווקא עמלק "זכה" שהתורה תבקש למחות זכרו? הוא היחיד שרצה לפגוע בעם ישראל?

ועל כך נדבר בהמשך. שכל אחד יזכה למחות המפריעים שלו ולעלות ולהצליח בעזרת ה'.

וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר – פרשת בשלח

דבר תורה נפלא ביותר לשבת בשלח. הרבי שליט"א הגיע לארץ הקודש לאחרונה ודרש בעיר הקודש נתניה הבנויה. הרבי עסק בסוגיה ידועה בפרשה פרשת בשלח. מפני מה משה ואהרן אחזו שעם ישראל נגד ה' כשהם התלוננו נגדם. וכן כיצד הדברים מתקשרים לדברים הקורים בארצנו הקדושה יום יום. ודברים מתוקים וראינו חובה להביא את הדברים למען הציבור הקדוש המשתוקק לדברי הרב שליט"א.

נאמר בפרשה פרשת בשלח – שמות טז כדלהלן:

"א וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין, אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי–בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ב וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן–בַּמִּדְבָּר.  ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.  {ס}


ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.  ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.  ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  עֶרֶב–וִידַעְתֶּם, כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ז וּבֹקֶר, וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד יְהוָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל-יְהוָה; וְנַחְנוּ מָה, כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלֵינוּ.  ח וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו; וְנַחְנוּ מָה, לֹא-עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל-יְהוָה.  ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה:  כִּי שָׁמַע, אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם.  י וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן  {פ}".

הדברים מודגשים לתועלת הציבור הקדוש והיקר. הרבי שליט"א הקשה: הרי עם ישראל התלונן נגד משה ואהרן ומדוע בהמשך נאמר שעם ישראל התלונן נגד השי"ת? וי המברברים לומר שמשה ואהרן העדיפו שעם ישראל יחטא כלפי שמיא ולא כלפיהם כי כך הקטרוג נמוך יותר שהרי אומרים: קשים עבירות של בין אדם לחבריות מעבירות של בין אדם למקום.

ואומר הרבי שליט"א שזה בגלל שצריך לבקש סליחה מחברו וללכת אליו לקצה העולם ומן המקום ברוך הוא יותר קל שהרי ה' בכל מקום. אולם על עצם העבירה לא נאמר כך.

וכן ואם עם ישראל חטא כלפי שמיא כביכול והרי עדיין לכאורה פגעו במשה ואהרן (ונדון בהמשך האם זו פגיע בכלל) ואם כן לכאורה זה בין אדם לחבירו.

וכן יש לומר שעם ישראל לא פגעו במשה ואהרן באופן אישי, אלא בסך הרצו לאכול, רצו לחיות ופנו למשה ואהרן כדרך שהעם מלין כנגד מנהיגי הדור, בני ברית ושאינם בני ברית. וכי מי אמר שזה בין אדם לחברו? צריך להתלונן כדי שהמצב יהיה טוב יותר וכדי המנהיגים ידעו מה העם רוצה וזקוק.

ועוד אפשר לומר וכי אם משה ואהרן משנים, הקב"ה אינו יודע והרי השם יתברך בוחן כליות ולב?!

ואומר הרבי שדברים אינם נראים לו ולא מיישבים את דעתו.

ולמעשה אומר הרבי, הדברים פשוטים ביותר וצריך לפקוח רק את העיניים. הרי משה ואהרן הם שליחים של ה' ועד עכשיו ראינו בחומש שה' עשה לעם ישראל ניסים ונפלאות ודאג לעם ישראל כאב לבנו. ואם כן מדוע הם כנגד משה ואהרן? במה משה ואהרן חטאו להם עד הלום? מדוע הם התלוננו כנד משה ואהרן שבאים להרגם במדבר וראו שוב (למעלה) שמות טז פסוק ב וג?

ואם כן מדוע משה ואהרן שינו ממה שנכתב בתחילה? ונראה לומר שבאמת עם ישראל התלונן כנגד משה ואהרן אולי כי חשש מלזלזל בהקב"ה ולמשה ואהרן היה חשוב לומר את האמת. עניין מאוד חשוב לאדם הרוצה להיות מתוקן שיהיה ער וחד לראות את האמת ולא את האמת המדומה. ומשה ואהרן חשוב להם ליישר את עם ישראל ולכן אומרים הדברים כהווייתם.

וכן גם עם ישראל ידע שה' מינה את משה ואהרן למנהיגיו, ומדוע לא מבקשים בכבוד עזרה, מדוע לא מתפללים לה'? מדוע לא פונים למשה ואהרן שיבקש מה' ישועה?

אלא עם ישראל היה שקוע בעבדות ועבדא בהפקרא ניחא ליה והיה קשה להם אולי לקבל את משה ואהרן מעליהם ובעצם הם היו נגד רצון ה'. הם רצו שהשי"ת יפנה אליהם בשביל מה המתווכים. ברם הם לא דיברו ישר והראו שהם לא ראויים לה' באופן ישר ללא אמצעי כמשה ואהרן. והם היו כנגד רצון ה' אבל הם לא העזו לומר זאת אז הם אמרו שהם רק נגד משה ואהרן העסקנים, כביכול.

והנה מעשים שבכל יום, אנו רואים שבארץ ישראל הגוש שרץ עם האדוקים ורוב בני ישראל נחל ניצחון. ובאו אנשי ההפסד שהם לא רוצים את רצון הבוחרים בהעלעקציון. והם חושבים שהעם המדובר טעה וטועה. והם מדברים במתק שפתיים, אנו בסיידר אתכם, אבל יש לנו בעיה עם הנציג שלכם בראשות השלטון. וכן אתם בסיידר, אבל יש לנו פרובלמה עם החוקים שלכם. והם רוצים לסרס את העם שטרח לבחור וניצח. והכל אחיזת עיניים ושקר. בעצם אותם שנחלו מפלה נגד רצון העם והם רוצים את רצונם ואומרים שמה שהם רוצים זה דמוקרטיה ומה שהצד השני זה דיקטטורה והכל משחק בשבילם. ועסוקים בלהחרים ולגדף מי שחושב אחרת עד שרבים וטובים לא מביעים את דעתם אפילו בחדרי חדרים, אלא בבית הסתרים שהוא הקלפי.