קטגוריה: דברי תורה

עושה שלום במרומיו – מגנזי הרבי קלונימוס זצ"ל

"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל". מפני מה לא כתוב שומר שלום במרומיו אלא כתוב עושה שלום במרומיו?

אלא דדבר ידוע הוא שיש עשיית שלום ויש שמירת שלום.

עשיית שלום היא על ידי מלחמה או העזה דמלחמה למען השלום – במדינה וכדומה, מאיימים על המדינה האחרת וכדומה במלחמה, שזה מוות ואיבוד רכוש או נלחמים בפועל ונוצחים במערכה. וכך מדינה וכדומה שחלשה – מכניעה עצמה בפני האויב. וכדאמרי אינשי הרוצה בשלום יכון למלחמה.

ושמירת שלום הווה לאחר שעושים שלום, וכעת רק צריך לשמרו – כלומר, לא להכעיס או לגרום לכך שהמדינה השניה וכדומה תרצה לצאת למלחמה.

לפיכך אנו מבקשים מן קב"ה דלא רק ישמור השלום, אלא יעשה שלום… עושה שלום במרומיו מאי הווה? אלא דקב"ה נלחם בשריהם של האומות וכדומה.

וזה דומה לצדק צדק תרדוף כדאמרי אינשי שאם רוצים צדק צריך לרדוף זאת בכוח. ואם רוצים צדק עם באומה רעה, צריך ללכת ולרדוף אותם ולכפות עליהם הצדק.

קלונימוס הלוי נימאנדעסלאנדער (רבי קלונימוס בן טודרוס הלוי זצ"ל זי"ע – באגרת קצרה לאחד התלמידים)

מפני מה יש דין מהדרין מן המהדרין בחנוכה – דרגות ביוון

הרבי שליט"א דרש בשעתו על מהדרין מן המהדרין ואמר שני פשטים: א. כי הנס היה במהדרין מן המהדרין שהרי לא הוצרכו לנס, אלא בשביל הידור מצוה שהרי טומאה הותרה בציבור. ב. מערכת התרבות "קולטורא קמפף" בין התרבות היהודית לתרבות היוונים הרשעים.

ומי שרוצה לראות הדברים שפורסמו אצלנו בהרחבה נאה וגדולה מוזמן לעיין פה בהקישור.

השנה הרבי שליט"א הוסיף פשט חדש. הרבי אמר שצריך היה להיות דרגות בהמצווה בחנוכה לעומת שאר חגים כי היו דרגות בניסיון היוונים להביא את עם ישראל לידי שמד.

אין דומה אדם שהוא קרוב ליוונים ואינו מצטער הרבה בלהיות יווני לעומת הצדיק. וידוע הסיפור על הפריץ שביקש מהיהודי שלו שהיה נחשב בקי ומבין ביין טוב שיטעם מן היין שהפריץ רכש. והיהודי אמר להפריץ שהוא אינו יכול לטעום שהרי זה יין נסך ואסור ליהודי לשתות יין נסך. והפריץ כעס מאוד על היהודי ואמר לו או שאתה טועם מן היין ואומר לי מה אתה חושב על היין או שאעשה אותן גל של עצמות עם החרב שלי. ושתה היהודי ונהנה מאוד מן היין ושיבח היין ביותר. ואז ביקש מן הפריץ שיאיים על חייו שוב כדי שיוכל ליהנות מן היין נסך המשובח…

הצדיק מצטער הרבה בלהיות יווני, שהרי הוא הורגל להיות צדיק ונוקט בדרכי הצדיקות ואז היוונים פגעו לו יותר בדרכי חייו התורתיות לעומת יהודי שבאורחות חייו היה קרוב יותר להיוונים. לפיכך יש מהדרין ליהודי הפשוט כעין המזרוחניקים היום שהם קצת מיוונים כמו שרואים בחוש… ויש מהדרין מן המהדרין לאדוקים הגדולים שרוצים להתקרב לה' בכל דרך ומרגישים רחוקים מהחופשיים לא רק במצוות ועבירות, אלא גם בתרבותם ובהלוך ילך שלהם.

מדוע הרן הושלך לכבשן האש על ידי נמרוד הרשע – פרשת לך לך

וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים

הרבי שליט"א דרש בפרשת לך לך בנוגע למדרש הידוע של אברהם והצלמים. ואנו לא מצאנו פנאי להביא הדבר תורה של הרבי שליט"א עד האידנא. ולפיכך אנו מביאים זאת כעת ואין מוקדם ומאוחר בתורה ותמיד אפשר להביא חידושי תורה ולאו דווקא על פרשת השבוע. התורה כולה היא פרשת השבוע לכל אחד ואחד וכמו שידוע שמרדכי היהודי שאל אל התינוקות "פסוק לי פסוקך" – אסתר רבה ז.

גרסה מבוארת של מדרש אברהם והאלילים ועדיין אנו ממליצים לקהל הלומדים הקדוש לעיין גם בגרסא בארמית מבראשית רב לח יג כדלהלן:

"רבי חייא בר בריה דרב אדא דיפו: תרח עובד צלמים היה, חד זמן נפיק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו.
הוה אתי בר אינש בעי דיזבן והוה אמר לו:
בר כמה שנין את?
והוה אמר לו: בר חמשין או שיתין.
והוה אמר לו: ווי ליה לההוא גברא דהוה בר שיתין, ובעי למסגד לבר יומי?!
והוה מתבייש והולך לו.

חד זמן אתא חד איתתא טעינה בידה חדא פינך דסולת.
אמרה ליה: הא לך קרב קודמיהון.
קם נסיב בוקלסא בידיה, ותבריהון לכולהון פסיליא, ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון. כיון דאתא אבוה אמר לו:
מאן עביד להון כדין?
אמר לו: מה נכפר מינך אתת, חדא איתתא טעינה לה חדא פינך דסולת, ואמרת לי הא לך קריב קודמיהון, קריבת לקדמיהון הוה דין אמר: אנא איכול קדמאי! ודין אמר אנא איכול קדמאי! קם הדין רבה דהוה ביניהון, נסב בוקלסא ותברינון.
אמר לו: מה אתה מפלה בי, וידעין אנון?!
אמר לו: ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר?!

נסביה ומסריה לנמרוד.


אמר לו: נסגוד לנורא!
אמר לו אברהם: ונסגוד למיא, דמטפין נורא.
אמר לו נמרוד: נסגוד למיא!
אמר לו: אם כן נסגוד לעננא, דטעין מיא.
אמר לו: נסגוד לעננא!
אמר לו: אם כן נסגוד לרוחא, דמבדר עננא.
אמר לו: נסגוד לרוחא!
אמר לו: ונסגוד לבר אינשא, דסביל רוחא.
אמר לו: מילין את משתעי! אני, איני משתחוה אלא לאור, הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו.
הוה תמן.
הרן קאים פלוג, אמר: מה נפשך, אם נצח אברהם, אנא אמר: מן דאברהם אנא, ואם נצח נמרוד, אנא אמר: דנמרוד אנא.
כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול, אמרין ליה:
דמאן את?
אמר להון: מן אברהם אנא.
נטלוהו והשליכוהו לאור ונחמרו בני מעיו ויצא ומת על פני תרח אביו, הה"ד (שם יב) וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.

שואל הרבי שליט"א והרי זה פלא ויש להעמיק בהמדרש. כתוב במדרש שהרן אחי אברהם אבינו נשרף כי לא האמין מספיק אלא אמר שיתמוך במי שינצח. ועדיין לא נהיר מדוע בכלל, מפני מה שאלו אותו האם הוא מאמין באלילים? הרי הוא לא שיבר האלילים, ואם כן מפני מה שישאלוהו בכלל, והיכן מצינו במדרש ששאלו את תרח? במדרש רואים שאברהם אבינו שיבר את האלילים ותרח מסרו לנמרוד, דווקא את אברהם המשבר כלים.

ונראה לפרש כמה פירושים וכל אחד יבחר הפירוש הנוגע אליו.

א. לא להשפיל המלך נמרוד. צריך לשרוף מישהו כי כבוד המלך הושפל כשהשליך מישהו לאש להראות עוצמתו ולא מת בהאש. ומפני מה לקחו דווקא את הרן? רצו לבדוק מישהו ובדקו אולי בדרך אסוציאצייע מישהו מקורב לאברהם וזה היה הרן שגם לא הסכים להכחיש ה' לאחר שראה שאברהם ניצל.

ב. על מי האותות בכוכבים דיברו? – כי החוזים בכוכבים אמרו שיהא בן לתרח שישמיד לנמרוד. שמישהו מזרעו של תרח יכחיד את נמרוד. ומי אמר שזה אברהם, אולי זה הרן? ובפרט שפעם לא היה דוקומנטים כמו היום שאפשר לדעת מי זה מי ובן כמה הוא וכן על זה הדרך לברר מי האדם בוודאות.

וכך כתוב במעשה אברהם מספר מדרשים בית המדרש חדר ב הנמצא באוצר המדרשים:

"בשעה שנולד אברהם אבינו ע״ה, עמד כוכב אחד ממזרח ובלע ד' כוכבים לארבע רוחות השמים.

אמרו חכמים לנמרוד: בן נולד לתרח בשעה זו שעתיד לצאת ממנו אומה שתירש העולם הזה והעולם הבא, אם רצונך ינתן לאביו מלא ביתו כסף וזהב ונהרגהו.

מיד שגר נמרוד אצל אביו אמר לו: בן נולד לך אמש עכשיו תנהו לי ונהרגהו ואתן לך מלא ביתך כסף וזהב.

אמר לו תרח אמשול לך משל למה הדבר דומה לסוס אחד שאמרו לו נחתוך את ראשך וניתן לך בית מלא שעורים, אמר הסוס להם: שוטים! אם תחתכו את ראשי מי יאכל השעורים?!

ואתם אם תהרגו את בני מי יירש הכסף והזהב.

השיב לו המלך מדבריך אני מכיר שבן נולד לך, אמר לו תרח בן נולד לי ומת, אמר לו על חי אני אומר לך ולא על מת.

מה עשה תרח? החביא את בנו במערה שלש שנים. זימן לו הקב״ה שני חלונות, מן האחד יוצא שמן ומן השני סלת.

וכדאי לעיין עוד בהעניין בפנים.

ולפי הדברים פה אפשר לומר שנמרוד חיפש אמתלא להרוג את בני תרח. בתחילה האמין לתרח שמת. אבל לאחר שאברהם מרד בו אמר לעצמו אולי גם הרן הוא סכנה כמו שחזו האצטגנין לגבי אברהם. ואכן עשו שלפי המדרש הרב את נמרוד באותו היום של מכירת הבכורה הוא מצאצאי הרן ונחור אחי אברהם דרך אברהם ורבקה.

ג. אולי שיחשבו שכן שרף את אברהם – אולי היו דומים. וכמו שנאמר שלוט בן הרן ואברהם היו דומים זה לזה. וככתוב במדרש רבה מא ו:

ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' — רבי עזריה בשם ר"י ב"ר סימון אמר: כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט, כך היה ריב בין אברם ללוט, הדא הוא דכתיב (בראשית יג ח): "ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו". וכי אחים היו? אלא שהיה קלסתר פניו דומה לו.

ד. כדי לפגוע באחד מחסידי אברהם ובכך להחליש האמונה ביחוד ה' שהרי רק אברהם ניצל – אולי דרך כישוף ושאר המאמינים לא.

ה. לאחר שאברהם ניצל מהאש, הרן קפץ והכריז על עצמו כמאמין באמונת אברהם אבינו עליו השלום ולכן בדקוהו באש. ואז יש לדון מדוע קפץ, האם קפץ לשם שמים אבל לא מספיק מסר הנפש, כי החליט רק לאחר שאברהם אבינו עליו השלום ניצל? או שרצה גם כבוד כאברהם להיות אדם מיוחד שניצול מאש.

ויש האומרים שהרן נשרף מפני עניין אחר וזה חולק על המדרש רבה שהבאנו. וכתוב בבית המדרש חדר ה נמצא באוצר המדרשים של הרב אייזנשטיין:

"והיו כל המלכים רואים שלא היה מגיע לא אש ולא שלהבת כלפי אברהם. אמרו המלכים אחיו של אברהם כשפן גדול הוא וצבר את האור וסילסלה, ובשבילו ניצול אברהם, מיד ניתזה שלהבת ממדורתו של אברהם ושרף את הרן, שנאמר וימת הרן". למי שרוצה לעיין בגרסה השניה שיעיין פה.

  • למעשה מוסר חשוב לגבי תמונות הרבנים עיינו כאן.