קטגוריה: השקפה

לקראת בחירות תשפ"א – 2021 למניינם

מתוך פמפלט המופץ בקהילה בארץ ישראל

רבותי כעת אוטוטו הבחירות לכנסת. המפלגות שס וג' צריכות אותך. הן צריכות אותך שתצביע ותגייס את כל מי שיכול להצביע למענן. ודווקא בזמן בחירות זה הזמן וההזדמנות לבחור נכון. לבחור מה שטוב לך ולמגזר ולעם ישראל. כל אחד כפי הבנתו. והאמת שלבחור נכון זה די פשוט.

אתה החרדי הקודם כל – "חרד לדבר השם" הדואג ליהדות הנאמנה, זו ההזדמנות שלך לבחור לעשות מצווה. המצווה שלך לבחור ולעשות טוב לך ולאחים שלך, לשכנים, משפחה ולחברים. תבחר במפלגות הדואגות למגזר החרדי ולמה שיקר לך. תבחר נכון ותגרום לנבחרים לדאוג ולסייע ליהדות הנאמנה.

תבחר למנוע מעשי סדום במקווה ובישיבה הקטנה החסידית, תבחר למנוע חינוך קלוקל, תבחר למנוע שחיתויות וגזענות ממסדית, תבחר למנוע סיאוב, תבחר למנוע הפקרת הנוער והבחורים המתקשים, תבחר למנוע שיעבוד – תבחר להפעיל את נציגי שס וג' לטובת כל הדברים הטובים הללו החשובים לך, למשפחתך, למגזר ולעם.

לכן חשוב לבחור נכון ותגרום לנציגים להבין מה עיקר ומה טפל. לכן חשוב לבחור נכון ותגרום לגדולי הדור לפעול למען הדברים שלא כותבים עליהם בעיתון.

הנציגים רוצים לעזור בנושאים הללו, אולם הם לא יודעים שזה רצון המצביעים – ועל פניו הם חושבים שהמצביעים לא רוצים שהרי ציבור המצביעים לא טרח להגיד להם זאת בצורה ברורה.

לכן תשאר בבית או תצביע למפלגה שאינה חרדית – עדיף של דתיים לכאורה. רק אז הנציגים יבינו אותך בצורה ברורה שאתה רציני ורוצה לתקן עולם במלכות שד-י. ואם אתה מצביע כמו שפוט, אין לך מצוה שהרי אתה שפוט וחסר בחירה. ואם אתה מתגבר כארי לעבודת הבורא ומסרב להנציח המצב, כך אתה תורם לשינוי ולעשות מעשים טובים ומצוות.

נהוג לספר בקרב תלמידי מרן שהיה פעם אחת אדם זקן פשוט, שלא גרס הרבה ולא אכל קוגל מימיו בטיש, שהגיע זמנו לעלות לשמים. והוא ציפה שהוא יקבל מקום פשוט בגן עדן. והוא רואה לפתע שגדולי ישראל מקבלים את פניו ומוליכים אותו למקומו בגן עדן. והוא רואה שמקומו יותר מכובד משל רבים וטובים – כולל אברכים חשובים יודעי ספר ומתמידים. והוא שאל למה, למה כל זה מגיע לי, הרי כאן זה עולם האמת?! ואמרו לו: אתה שכנעת בית כנסת שלם לא להצביע שס או ג' ובזכות זה בשס וג' החלו לדאוג יותר למען עם ישראל ומנעו איסורי כריתות ומנעו עוני ופשע – וכל זה כי שאחרי שראו שרבים וטובים הפסיקו להצביע הבינו שאי אפשר כך להמשיך והמצב ולהפקיר את הדור לחסדי הגורל האכזרי – לא יש להכין את הציבור לעולם, וקידמו חינוך טוב, מוגנות מינית, ומנעו שחיתות וגזענות וכך עם ישראל גדל והתחזק ביראת שמים. וראה כמה מעשים טובים גרמת וכמה נפשות הצלת מחילול נשמתן וכמה הצלת מעוני ,והרי ידוע שאני חשוב כמת, וכמה הצלת מלפרוק עול וולרדת לשאול תחתית בגל התאוות – התאוות של המלמד או המגיד שיעור שלהן שחילל את גופם ונשמתם.

לפיכך חשוב מאוד על כל אחד ואחת להתחזק ולהצביע לפי מה שנכון לפי התורה, למען עם ישראל בכלל ולציבור היהדות הנאמנה בפרט.

וכדאמרי בשוקא – רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם מצות בחירות שנאמר ובחרת בחיים ולא בר' חיים.

קיימו וקיבלו עליהם מאהבה – סיפור לפורים – מעשה באברך שהחליט להיות מזרוחניק (דתי לאומי)

מישהו סיפר מעשה נאה בפורים לרבי שליט"א – והרבי ביקש שנפיץ הסיפור לתועלת אנשי החינוך וכן הרבי הכריז שהעניין טוב כסיפור לחג הפורים ומסביר את החיזוק שקיבלנו בשעתו ואנו מקבלים בפורים. חשוב להגיד כמובן ששינויים הוכנסו מסיבות מובנות.

יש איזה רב מעניין ופופולרי מאוד במגזר שפעם למד בכולל והיה לו כמה דיונים עם החברים לכולל. ויום אחד, אחד החברים או החברותות שלו אמר לו בזה הלשון: "אתה ממש מדבר כמו "מזרוחניק" (כינוי לדתיים לאומיים בגלל תנועת המזרחי הידועה בפשרנותה ובכך שרבים מבניה ירדו מן הדרך), ל"ע". ויום אחר מישהו אמר לו, הדעה שלך היא דעה של מזרוחניקים – כלומר שזו דעה לא טובה ואולי אפילו קרובה לכפירה.

בעקבות האיש שאמר שהוא מדבר כמות מזרוחניק, עשה הרב ונהפוכו והלך לרעות בשדות זרים. אמר לעצמו: "אוקיי, נשמע שהם מדברים לעניין". ולאחר זמן כשאמרו לו אתה טוען "כמו מזרוחניקים", הוא היה עונה: "מי אמר שיש בעיה להיות מזרוחניק?!".

תקופה האיש היה הולך לשמוע שיעורים אצל בני דודנו המזרוחניקים. והוא אפילו באיזשהו שלב תלה יריעת בד בצבע כחול לבן כמנהגם של המזרוחניקים בזמן הימים הטובים של השלטון הציוני. וגם הלך לאוניברסיטה שלהם בשם בר אילן והפך לרב קהילה של אנשים מדתלשים רבים כמו אצל המזרוחניקים. והוא החל מכריז שהוא מזרוחניק והחברה החרדית צריכה ללמוד מהם והם יותר מוצלחים.

ברם יום אחד לאחר כמה שנים שלו בגלות האיש חזר לכולל והחל ללמוד ולטעון שהוא חרדי ולא מזרוחניק. ואף אחד לא הבין פשר העניין.

ויום אחד שמוליק נייסלער דובב אותו ושאל אותו: "וואס פשט?". הסביר לו אותו רב, כשהלכתי למקום שלהם, של המזרוחניקים, הם היו אומרים לי: "אתה מדבר כמו חרדי, אתה אומר בדיוק כמו החרדים נשארת חרדי וכולהו. הבנתי שאני לא כמותם ולא אהיה כמו כל המונם בגלל מורשתי החרדית. אז הלכתי לרעות חזרה לשדה בור החרדי שלי, אמרתי לעצמי מה הבעיה ללמוד בכולל כמו חרדי רגיל? ולכן נשארתי חרדי בכולל, בסופו של דבר, וחרדי נולדתי וחרדי אמות. עדיף להיות זר בבית שלי מאשר זר בבית שלהם.

לפעמים האדם בשביל למצוא את מקומו תחת השמש זקוק הוא לעשות מסע, גלות כמו עריכת הגלות של הגר"א. הוא צריך לצאת ממקומו ואז להתחבר חזרה למקורות בחיבור חזק. וכמו המעשה של היהודי מהכפר ויסבקר שהלך לחפש אוצר תחת הגשר כי חלם על כך בלילה. הגיע היהודי לגשר ופגש שם מישהו וסיפר לו החלום, ואמר לו האדם הלז, אני חלמתי שאצל יהודי בכפר ויסבקר יש אוצר תחת התנור. והיה זה אותו יהודי. הבין היהודי שהשם שלח אותו לשמוע זאת והלך לביתו ומצא האוצר.

וזה ממש כמו עם ישראל שרעה בשדות זרים בזמן אחשורוש משום שנהנה מסעודתו של אותו רשע או משום שהשתחווה לצלם, ניסה "להשתלב" בין הגויים. ואחר כך חזר לרעות בשדותיו לאחר שראה שהגויים שונאים אותו והוא צריך לההשלב אצל השם וקיים וקיבל עליו מאהבה את התורה ככתוב בשבת פח.

וזה מסביר מדוע הרבה מהאנשים מתחפשים לגויים רשעים ופרוצים בחג הפורים ואחרי זה מקבלים על עצמם עול הגמוניה ונהיים צדיקים גדולים. הם משתכרים, מנבלים פיהם וכדומה – אינם יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי, ואז לאחר שפג יינם רואים שלא טוב היות האדם מופקר, ומקבלים על עצמם עול מנהגי החברה ונהיים אנשים טובים.

נס הקפה והסניליות של הרב אלישיב – מעולם הישיבות

מעשיה נאה שקיבלנו מאחד מחברי הקהילה שהתרחשה בזמן היותו בחור ישיבה בארץ ישראל.

לאחר אחד מסבבי האלימות בישיבת פוניבז' בין המחבלים לשונאים נוצר דיון בוועד, בחדר אוכל, בבייס מאטעס בנושא. הרוב לא ידע מימינו ומשמאלו פשוט היו עדר כבשים ירושלמי. אך חלק מהחברים אחזו ואמרו שהרב אלישיב אמר שצריך להיות כמו דעת המחבלים. כמה אחרים, נראה לי שהיו "שונאים שקטים", שתקו.

אחד קם ואמר, בן כמה הרב אלישיב? מישהו אמר אתה מסיט הנושא. האחד הלז היה אנוכי. אמרתי זו לא הסטה: א. יש החולקים על הרב אלישיב. ב. אולי הרב אלישיב סנילי, הרי הוא נורא קשיש ואם כן מדוע דעתו מהותית לעניין? ג. כעת אנו יכולים לנהל דיון ולחשוב בעצמנו בנושא.

הציבור התעורר בבהלה הרים ראש בהשתאות, בלע את רוקו וכבש את עיניו בקרקע.

מישהו שלא היה למדן או מתמיד גדול שאביו עסקן תפוחים בכיר, היה באמצע להכין קפה, הוא הכריז שהוא מוחה בי. הוסיף ואמר: "אבי מטפל של הרב אלישיב והוא יודע בדיוק מה קורה שם. אתה מבזה את מרן הגרי"ש, חצוף".

הוא אחז בידו קפה ושפך עלי כמות מכובדת ולכלך אותי. הנס היה שהוא החזיק בקפה גולמי בצורת אבקה ולא בקפה רותח. מה רבו מעשיך ה'. אבינו שבשמים, אבא טוב, הציל אותי מקפה רותח ודאג להראות לי שהוא דואג לי. אם הבחור האלים היה רק מתחיל להכין ולשפוך מים בקפה הייתי עלול לצאת בנזק הרבה יותר לא נעים ואולי גם בפציעה. פשוט נס משמים.

אני אמרתי בתגובה שזה מוזר שאחד בטלן בן בטלן שעושה מה שבא לו, חש צורך לשפוך עלי קפה כששאר הלמדנים בוועד שתקו ולא נקטו באלימות.

המשכתי ושאלתי האם זה דרך השופך להרגיש צדיק ומחובר ליהדות במקום לעשות מה שצריך?!

הסדר התחיל והדיון תם כי עלינו לבית המדרש.

שמתי לב שזה גם בעיה של חלק מהחרדים העובדים, המודרנים וכו'. הם מצד אחד בורים בתחומים רבים מאידך אוהבים לתייג את שמם של הקב"ה ושל רבנים. ולפעמים הרב שהם מאמינים בו אומר שטויות ואתה טורח ללמוד הסוגיה כדי לבדוק הנושא. ואז אתה אומר שלדעתך העניה הרב טועה. בעקבות כך מגיע החרדי הלז ואומר 'עד לרבנים' 'תן כבוד!'.

מאחר ואותו אחד לא מקפיד על הלכות בסיסיות, נשאלת השאלה מדוע אכפת לו?! האם אולי יש לו דיל עם אלוקים? שמא הוא אומר לעצמו: אני אפאר את שמך, אכבד את הרבנים ואתה תעניק לי עוד אשראי בחשבון הבנק השמימי שלך וכך אוכל לא להקפיד על המצוות.

העניין הזה לא רק צורם, זה מזכיר לי אוכלי שרימפס או בשר וחלב בפסח המקפידים שבלחמניה לא יהיה קטניות. והמנהג הזה גם מונע דיון בנושא החשוב של מעורבות רבנים מסוימים בתחומים שונים של החיים. וכן על סוגיית ציות לסמכות חברתית מול ידע יהודי פורמלי.

עצוב מאוד.

למעשה העניין די עצוב ויוצר עבדות נפשית רוחנית. ברם הקב"ה פעם בתקופה שולח עז עוורת שתראה לנו מדוע חשוב להעמיד את הרב בביקורת. וזה הארת פנים מיוחדת מהשי"ת, שהרי בגמרא העניין של עז עוורת הוא דוגמה לאיך הקב"ה מעניש את עם ישראל. אולם אצלנו הקב"ה מוציא אותנו מעבדות לחירות ואומר לנו: אתם עבדי ולא עבדים לעבדים אל תהיו עבדים לבני אדם אחרים מלבדי.

הסיפור שונה בדברים רבים מסיבות מובנות.