קטגוריה: כללי

טקס חיפוש הגמרא בישיבה – מעולם הישיבות

אחד מחברי הקהילה ביקש שנפרסם משהו במדור מעולם הישיבות לתועלת הכלל בנושא חשוב. והנה דבריו:

כעת מתחיל זמן חורף תשפ"ב המוני בית ישראל עשרות אלפי בחורי ישיבות הולכים ללמוד בבתי המדרש של הישיבה ולהפוך יהודים טובים יותר.

וכל בוקר יש טקס החוזר על עצמו. טקס חיפוש הגמרא.

למדתי בשלוש ישיבות גדולות ונודעות ובאף אחת מהן לא היה מדף לגמרות של הבחורים.

כתוצאה מכך כמעט כל יום היינו מחפשים הגמרות שלנו בישיבה. שזה אומר לחפש סימונים חיצוניים על הגמרא. למשל גמרא בהוצאה מיוחדת או מדבקה בצבע מסוים. ברם לא תמיד זה היה קל למצוא הגמרא, שהרי מישהו היה חוטף הגמרא ולומד בה בקולי קולות ובמסירות נפש ותוך כדי שהוא נמרח על הגמרא עם בטנו או נשען עם מרפקיו על הגמרא כאילו היא גמרתו הנאמנה – ושלא אכפת לו ולה מכך שהוא מבלה את גמרתו במהירות.

יום אחד חשבתי שאולי הגמרא שלי נעלמה בגלל שכתוב: "ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה". זה אומר שמישהו לא מצא הגמרא שלו והחליט להשתמש בגמרא היפה והנוחה שלי. כלומר, לפי מחשבתו אני שמח שהוא יכול לקיים המצווה בגמרא שלי. ומה לגבי זאת שלי אין גמרא לעצמי ללמוד בה?!

לפיכך חשבתי שאמצא דרך להציל הגמרא הקדושה שלי. כתבתי היכן שנהוג לכתוב השם בגמרא. אין רשות להשתמש בגמרא ללא רשות בשום פנים ואופן. ושוב הגמרא נעלמה עד שמצאתיה לאחר טרחה רבה.

כמובן שלאחר מסעות חיפוש הגמרא, פעמים רבותי גיליתי שהיא נפגמה והושפלה. אולי חומד הגמרא החליט שמכיוון שהגמרא לא שלו הוא יכול להתעלל בה. ושמא לא אכפת לו לבזות הגמרא שהרי הוא גם בז לתורה שאומרת לא תגזול.

וכמובן שהיו פעמים שתהיתי הרי מדובר בבחור ישיבה, בן תורה, והוא כעת לן בעולמו של תורה, מדוע שיבזה התורה? ואז לימדתי על חוטף הגמרא זכות, שקשה לו. הרי הוא לא רצה לגמרי לבוא לישיבה. העניין נכפה עליו בצורות שונות. לכל הפחות הוא משתדל ללמוד, ומאידך קשה לו להקפיד על ההלכה שהרי הוא צריך להתחיל ללמוד שמא הישיבה וחברת הישיבה לא יאהבו אותו ואז יזיקו לו. כמובן שאז הוא לא בא לזלזל, הוא פשוט רוצה לשרוד. והוא גם חסר אידאליזציה והוא עייף ולכן קשה לו להחזיק עצמו והוא נשען או נמרח על הגמרא ולפעמים גם ישן עליה עם מצחו המזיע והשומני. קשים חייו של בחור הישיבה.

וכאן אני קורא לישיבות לארגן מדפים לגמרות פרטיות ולא לעודד תרבות גזל. לחילופין אפשר לעשות גמרות קומוניסטיות שיתופיות, כלומר, הבחור לא מביא את גמרתו, אלא הישיבה מביאה גמרות וכל אחד יכול להשתמש בגמרא שמוצא, מבלי לבצע טקס חיפושים כל בוקר.

שיהיה לכולנו חורף בריא וזמן טוב

חג הסוכות – והיית אך שמח – מקצת דינים ומנהגים – שיתוף

בזה הקישור ניתן לקרוא דברי חידוד וצחוק לחג הסוכות מהרב ר' קלמן זי"ע. ובעיקר הוא דן בהשאלה מדוע חג הסוכות הוא החג הכי שמח בעם ישראל בשונה משאר רגלים. כל הרוצה לקרוא מוזמן לקרוא פה.

אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו

מדברי הרבי שליט"א בליל ראש השנה תשפ"ב. והדברים מרוממים הנפש.

ולכל אדם חושב קשה, הרי מה הפשט בבקשה זו שאנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא בתפילת 'אבינו מלכנו' עשה למענך אם לא למעננו.

מדוע אנו צריכים להגיד לו שיעשה בשביל עצמו, מה הוא לא יודע העניין לבדו מה רצון ה'?

ועוד יש להקשות אם עתה רע לנו זה אומר שה' רצה שכך יהיה, אזי מה הלמענך פה משנה העניין, הרי למען עצמו הוא הטיל עלינו מצב בעייתי וכך לכאורה גילה דעתו שרוצה שנצטער?

ופעם אחת אמר חכם אחד מחכמי אומות העולם, ומרק טוויין שמו, שאם אדם המשוטט בשוק או ברחובה של עיר ועף לו כובעו ברוח, בל ינסה אותו האדם להרים הכובע – שהרי למה לו לבעל הכובע לטרוח, מישהו אחר ירים זאת למענו חיש במהרה ובשמחה. ומעשים שבכל יום שלאדם נופל כיסוי הראש – ומיד אנשים מרימים לו לפני שהוא מספיק להתכופף.

אנו לא רק אומרים ומבקשים מהקב"ה שידאג לעצמו כי הוא אוהב אותנו ורוצה בטובתנו יותר מאשר שרוצה שיהיה לנו רע, אנו מפקירים עצמינו אצל הקב"ה ויודעים שהוא לא רוצה שיהיה לנו רע כי זה טבעו.

וכאן ניתן לראות שזה לא עניין לעורר את רצון ה' אלא יותר שאנו נתפלל ונחוש קרב להשם יתברך. הרי אנו אומרים שה' יודע הכל ויודע מה יקרה – וממילא תפילה לא משנה את רצון ה'. אולם התפילה היא בריאה בשבילנו שנחוש קשורים לה'.