פשט קצר של הרבי שליט"א על המשנה באבות פרק א' משנה י'.
שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם.שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה,וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת,וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.
העולם מורגל להגיד שצריך מלאכה ולא להיות רב הבטל ממלאכה, כביכול.
וקשה הרי לכאורה שמעיה ואבטליון עצמם היו רבנים? וצריך ביאור מה רע בלהיות רב הלומד תורה. וכן כתוב לאהוב המלאכה ולשנוא הרבנות, אין זה אומר שצריך לעסוק ולעבוד קשה במלאכה, וממה שונה עבודת רב מאחד המדבר לפני אנשים תמורת שכר או של מצחיק אנשים אם הוא מגיד? וכתוב לאהוב המלאכה, לא עבודה? וכן לשנוא הרבנות ולא רבנים וגם לא להתרחק, אלא לשנוא! כלומר, לשנוא השררה, וכיום עם ישראל מונהג, ברוך ה', בידי הרבנים היועצים לו כיצד לקיים תורה ומצוות ואומנם יש שררה אצל רבנים גדולים, אך אפשר להיות רב קטן ללא שררה.
ונראה פשט אחר, שאדם צריך לאהוב הטרחה כאדם הדיוט ועניו ולשנוא את הרבנות מלשון שלטון כמו 'רב אלוף' ו'רב הטבחים' ו'מה שקנה עבד קנה רבו' ו'דברי הרב ודברי התלמיד', אדם שרק מצווה כאדון ולא טורח ואינו חש את הציבור. אהוב את המלאכה כי זה טוב לאדם להיות חלק מעולם העשייה המלאכה ולא מעולם השלטון. וצריך אולי ללמוד זאת כך, אדם צריך לעמול כאדם פשוט, לא לשאוף להיות אדון ובכך הוא לא יתוודע לרשות שהרי הרשות בעלת הכוח והעוצם לא מחפשת את האנשים הפשוטים גרידא.
לחידושים נוספים:
- והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים – פרקי אבות
- עשה לך רב – פרקי אבות
- כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו – אבות ו, י-יא – פרקי אבות
- בטל דבר בטלה אהבה – ופשט גדול באהבת ה' – פרקי אבות
- הוי רץ למצוה – פרקי אבות
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 