קטגוריה: כתבנו לענייני חילונים

אישיות כושלת מאנשי תעשיית התשובה הודיעה שהיא עוזבת את הדת | הגיגים בהקשר למעשה המגונה הלז – כתבינו לענייני חילונים ותרבות

לפני שנתיים רבים מבני הקהילה עסקו ודיברו במעשה בבעל תשובה מפורסם אשר נע ונד כדב בקרקס מקהילה לקהילה של אדוקים בארץ ישראל ושלבסוף שנה ופירש. ונעצבו רבים מישראל.

על תעשיית בעלי תשובה – איני מכיר את יובל דיין יותר מידי. שמעתי על קיומו והנחתי שהוא לא קשור אלי ולא יעניין אותי. הנה עוד טיפוס מואר ולא מובן המדבר לטיפוסים מוארים כמוהו. ולא היה ברור לי מדוע הוא מעדיף להיות חרדי ולא מזרוחניק. סוף כל סוף הוא היה חילוני או מסורתי חילוני והמזרוחניקים הרי גם מאמינים ומקיימים מצוות, וגם אצלם יש מוארים ומשיחיים רבים – הוא אמור להסתדר עמם מצוין.

האיש עסק בקירוב ואני לא אוהב אנשי קירוב ככלל. אני לא חושב כמוהם והם לא מדברים אלי והם נראים לי אלימים מידי. אני בכלל בעד קירוב קרובים מתוך המגזר שלנו ולא קירוב רחוקים ולייבא מהגרים מן המגזר החילוני. אני לא אוהב את תעשיית בעלי התשובה האוהבים לשים את עצמם על פירמידה אנושית פליטי המגזר החילוני.

האיש הודיע על עזיבת הדת בריש גלי. שזה בסדר מבחינה חוקת, פה זאת מדינה ליברלית. ברם זה מדגיש שהסוגיה פה היא ציבורית ולא אישית. ולכן הנני מדבר חופשי בנושא רגיש זה.

ובהיבט הציבורי, אותי מעניין פחות האיש אלא יותר הסוגיה של החוזרים בתשובה – וכעין מאמר הגמרא, קשים בעלי תשובה לישראל כספחת…

נמאס לי מקיצוניים המשבשים לי את החיים. יש להם תרבות בעייתית, קיצוניות והתנהלות חילונית והעניין יוצר פונדמנטליזם קיצוני יותר בחברה שלנו – שילוב של גישה חילונית מודרנית שיטתית יותר לחיים מסורתיים עתיקים. העניין גורם לכך שהם הופכים את התורה לצופן מדעי ועוד. וגם הם יותר בעלי חיברות חילוני מאשר חרדי ועל כך ארחיב בהמשך.

יש שאומרים שיש לו נפש של אומן, איני בקיא בו, ברם החברה החרדית באופן כללי לא מכילה טוב אומנים. ודרך אגב, מומלץ לקרוא על פליקס ומאירה בנושא.

בחברה החרדית לא מקבלים בעלי תשובה יפה. מצד אחד זה לא נעים ומאידך יש לזה הצדקה. לא סתם לא מקבלים בעל תשובה כשווה בין שווים.

אדגיש שזה מגוחך שבעל תשובה בוכה על כך שלא מתייחסים אליו יפה בדת – האיש שיודע הכל וגילה האור והאמת… האיש לא טרח לברר על הדת החדשה שלו, כמו שהוא מברר על רכב או על דירה. שיבין שהוא לא רציונלי כמו שהוא חושב, ושלא יתפלא אם יחששו ממנו כי הוא מואר. מאידך אנו יהודים המאמינים בקיום מצוות ואמורים להתגבר על הסלידה ולהתייחס יפה ולקרבו – אולם לא חייבים לקבלו בכל מחיר. אין אנו צריכים להיאנס על ידי בעלי התשובה החודרים למגזרנו.

הפיתרון הפשוט הוא למנוע חזרה בתשובה מהירה אינסטנט לתוך המגזר החרדי, אלא לעשות זאת בשלבים. התורה הקדושה היא לא אינסטנט אלא טשולנט. אך לבינתיים יש להתייחס באופן הוגן לכל יהודי טוב, יפה והגון גם עם הוא בעל תשובה אינסטנט.

לסיכום הדברים, הבעל התשובה רוצה להיות טוב, ולבסוף אומרים לו שהוא לא טוב. עצוב מאוד. אך ברור כשמש שהוא קיצוני מואר ובעל חיברות חילוני המנסה להלביש זאת על הדת. הוא באמת במצוקה. זה לא נעים. ואכן חלקם יותר מודרנים מהחברה החרדית בלבוש והתנהלות, בדעות ובגישה לחיים ועדיין לא התנערו מהיבטים רבים של החברה החילונית.

אדגיש משהו בנוסף, הדת שאני גדלתי בה היא דת של מחויבות – הדת שלהם זו דת של בחירה והרגשה. ואז אלוהים שלהם זה אלוהים נעימי בכל צורה שהיא – ה' טוב כי הוא נעים. שלי זה אלוהים כי צריך, ראוי לי לקיים את מה שצריך – ה' טוב כי הוא נכון. ככתוב: "ויציב ונכון וקים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתקן ומקבל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד".

כשלהם יש קושי הם חושבים שצריך לנטוש או אלוהי העונג שלהם מרמז להם לנטוש, אצלי אלוהים הוא חלק ממני וממשפחתי, אני לא אמור לנטוש גם בפתחם של תאי הגזים באושוויץ.

נ.ב. אחותי אומרת שהרבה ידוענים חילונים ממצים את הקהל שלהם במגזר החילוני המשתעמם מהם. ואז יש להם בעיה של פרנסה. לפיכך הם מודיעים על חזרה בתשובה ומהר מאוד החברה החרדית נוהרת בהמוניה לאירועים שלהםס כשהן חושבים שהם עדיין כוכבים. ובכך הם מעשירים את קופתם של הידוענים. ולפעמים זה לא מספיק להם, והם כבר מאבדים את החברה החרדית שכבר לא מתרגשת מהתוצרת שלהם ורוצים ידוען אחר. או אז הידוענים הללו הולכים חזרה למגזר החילוני ומספרים את סיפור חייהם המעניין וה"נועז" וממשיכים בסבב הופעות חדש וחוזרים להיות כוכבים. ובכך הם פשוט מנצלים את הציבור למטרות פרנסה. לפיכך לא צריך להתרגש, זה לא בהכרח צעד אמוני, לא בחזרתם ולא בפרישתם של אותם ידוענים. שהקב"ה יסלח להם וישלח להם רפואה שלמה.

סוגי חרדים מודרנים – כתבינו לענייני תרבות וחילונים

כתבינו לענייני תרבות וכתבינו לענייני חילונים חשבו שחשוב באופן עקרוני לדבר על שני סוגי יהודים שיש בקרב המגזר הנקרא חרדי מודרני.

הנושא מסביר את התרבות החרדית של חברי הקבוצה הנקראים חרדים. וכן מסביר חילונים חדשים שהם שומרי מצוות חרדים לשעבר.

ואכן פעמים רבות חילונים חדשים טרנס חרדים התחילו כחרדים מודרנים פרו חילונים ואז המשיכו להיות כגויים – פשוט נהיו חילונים, לא עלינו.

יש להבחין שאין אחדות כל כך בין שני תתי המגזרים הללו. וכן יש להבינם, לנתחם ולפעול באופן שונה עמהם.

חשוב להגיד שיש שתי קטגוריות חשובות בנוגע למגזר החרדי מודרני. ואני מדבר על חרדים מודרנים ולא על כל מי שבמקרה עובד שעדיין לא חש עצמו מודרני כגון הובלות האברך…

והחלוקה שלנו היא כזאת:

  1. פרו חרדי.
  2. אנטי חרדי.

האנטי חרדי מזוהה במחשבתו כבר עם ההמון החילוני, הוא תומך בניתוחי מין, בטרנסיות של קטינים, בזכויות מיוחדות להומואים ולנשים, בפריבילגיות למחבלים ערבים על חשבון יהודים בשם זכויות אדם. ועוד ועוד על זה הדרך.

הפרו חרדי, נמצא יותר קרוב למסורת ולא מתבייש בזהותו. הוא מבין שהוא מגיע וצמח מן העבר וחש אליו חיבור והוא גם מקיים יותר מצוות ומחובר יותר ללימוד התורה וכדומה. הוא מבין שאם הוא שונא את שורשיו, הוא בעצם שונא את עצמו ושעץ לא יכול להתקיים בלי שורשיו. הוא כבר מבין שאכן להומואים מגיע זכויות מסוימות כמו לאדם רגיל, פשוט כי אנו חלשים או כי יש לו רחמנות ולא בגלל שההומו צודק.

וכן הוא נגד פריבלגיות להומוסקסואלים ושהמדינה לא חייבת לתת לו זכויות של מיעוט, אלא מספיק זכויות לפרט.

ויש דברים שהפרו חרדי מלקט – פעם כמו חרדים, פעם כמו ימנים ופעם כמו שמאלנים. הוא טיפה יותר קשה להבנה כי הוא לא מוכר כסטראוטיפ, אולם הוא מעניין יותר. הוא חושב לעצמו ולא ממיר עצמו לנאורות החילונית.

הדבר הזה גם מסביר גם דברים בהקשר לקורונה. כשלאחרונה אחרי שנה של קורונה בעולם נזכרו כמה חבר'ה להביע גינוי במקהלה על דברים שהתרחשו בחברה החרדית, כשהצד השווה הוא שהם מרגישים שהם אינם חלק ולכן כבר לא חשים צורך להסביר ולהבין. הם בחוץ.

וזה עצוב, הרי מי הם? הם עדיין לא חילונים והם לא דתיים לאומיים לא בתפישה ולא סוציולוגית. הם עץ מנותק משורשיו ופירות ביאושים של המגזר שלנו שלא השכיל לחנך אותם כראוי מסיבות שונות.

על אנוסים, יוצאים וחרדים החדשים‎ – במסתרים – מאת כתבנו לענייני חילונים

לא מזמן סוגיית האנוסים החרדים עלתה לכותרות בעקבות הסרט השטחי במסתרים. ושם רואים פירות ביאושים של החברה החרדית מלאי מרירות ותלונות. אותם אנוסים הולכים בדרך החילונית וכתבנו לענייני חילונים חש צורך לבאר העניין.

ועל כך אגיד את דעתי: האנוס הוא תינוק בכיין מלא שנאה.

אדגים זאת בסיפור, פעם דיברתי עם חבר שאלתיו מה קורה? והוא אמר לי שהוא ראש כולל. התלהבתי וביקשתי ממנו למסור שיעור מחשבה תורנית. הוא הגיע וראה שאנו חרדים מודרנים והוא תיאר שהוא אנוס ומראשי האנוסים באיזה אתר מסוים. ויצר לי מבוכה גדולה. כתוצאה מכך רבים עזבו והשיעור כמעט התפרק.

הוא אמר שמשפחתו יודעת מזאת ולכן דאגו לו לשטעלע, למשרה תורנית כדי שיהיה לו פחות תמריצים לעזוב ויותר עניין להתחזק ולהשאר חרדי. בקיצור בגיל עשרים ומשהו הפך לראש כולל רק בגלל שהוא איים לצאת בשאלה והסביבה שלו ניסו להתחנף אליו ולדאוג לאשתו וילדיו שיהיה להם אבא וכד'.

הוא לא היחיד רוב המדתלשים אצלנו ורוב היוצאים שאני מכיר מקבלים תמריצים כלכליים כדי להשאר בדת בדרגה זו או אחרת או מתוך הבנה למצוקתם. זה אומר כסף, טיולים לחול, עבודות טובות שלט נצרכות וכו'. העיקר שאותם חבר'ה שרוצים להנות מהחיים יהנו מהחיים החרדים ובהמשך הם כבר יתחזקו לבד בדרגה זו או אחקת. וזה בדרך כלל עובד. ואני תוהה האם חלק גדול מן המעגל הזה הוא לא דרך להרוויח כלכלית.

לפיכך מאוד לא מובנת לי בכיינותם של האנוסים וכל השנאה שלהם. משתלם להם להתחיל לצאת בשאלה והמשפחה שלהם תעזור. מה הם מוכרים לחילונים שהמשפחה תדיר אותם?! כמה החילונים יכולים להיות תמימים. ומי ירצה להיות חילוני תמים?!

ועוד סיפור על חבר אחר ששנה ופירש. הוא קיבל הצעה מסבא שלו להפוך לדתי לייט המקיים מצוות בסיסיות ולהתחתן עם דתייה בסיסית וכך הוא יעניק לו דירה. ואותו חבר הרגיש שהוא לא מסוגל לעשות זאת. ואני מבין אותו. הוא הלך לאיבוד וצריך לחפש את עצמו. אגב, לא מזמן סעדתי איתו ליל שבת אצל חרדק מפורסם והאיש החל לריב שם מול כולם. הוא לא מעיד על תופעה דתית או תופעה תאולוגית, הוא תופעה פסיכולוגית סוציאלית.

מה שאני רואה בעניין שלנו שפשוט יש אנוסים מסוימים בעלי אופי מריר אוהבי מדנים, שמעבר לכך שהם לא שומרים את חוקי הדת במסתרים, הם פשוט לא מסתדרים עם החברה שלהם. וכן לגבי היוצאים שהמשפחה מנתקת עמם קשר.

לא סתם הרבה אנוסים וחרדים לשעבר לא מוצאים להם קהילות תרבותיות אחרות מחוץ למעגל שלהם, לא במשפחה ולא בעיר אחרת. פשוט לא מצליחים להשתלב במגזר אחר כי הם אנטי סוציאליים בדרגה זו או אחרת. ולא סתם הם מתביישים במוצאם ופשוט חסרי שקט חסרי עולם הזה ועולם הבא. מסכנים. עצוב. וצריך לעזור להם, הם אחים שלנו ופרי ביאושים של העולם החרדי שלנו.

בקיצור לפני שהם אנוסים הם מסכנים מעצבנים, כעת לאחר שנכיל אותם נוכל להבין אותם ולדאוג להם כי הם אחים שלנו.

נ.ב. בהקשר לסוגיית האנוסים וסוגיית הקצנת החרדים החדשים בחרדיות, אני נוהג להקשיב למי שמדבר עימי ולבדוק האם הוא פרו חילונו או אנטי חילוני. אם הוא פרו חילוני אני כבר מתחיל לחשוש שהוא פרוגרסיבי, שמאלני, מדתלש, אנוס או לקראת ירידה מן הדרך.

אדם לא חייב להיות אנטי חילוני מלא שנאה, הוא צריך להבין שהוא מקדם אג'נדה אחרת הנוגדת לערכים המקובלים בעולם החילוני. הוא גם מקבל בשמחה פרטיקולריזם ולא מתבולל מחשבתית בין הכל הגויים ובעל חלומות להיות קבוצה אחת ללא כל שסעים באופן מוחלט.