קטגוריה: מעולם הישיבות

טקס חיפוש הגמרא בישיבה – מעולם הישיבות

אחד מחברי הקהילה ביקש שנפרסם משהו במדור מעולם הישיבות לתועלת הכלל בנושא חשוב. והנה דבריו:

כעת מתחיל זמן חורף תשפ"ב המוני בית ישראל עשרות אלפי בחורי ישיבות הולכים ללמוד בבתי המדרש של הישיבה ולהפוך יהודים טובים יותר.

וכל בוקר יש טקס החוזר על עצמו. טקס חיפוש הגמרא.

למדתי בשלוש ישיבות גדולות ונודעות ובאף אחת מהן לא היה מדף לגמרות של הבחורים.

כתוצאה מכך כמעט כל יום היינו מחפשים הגמרות שלנו בישיבה. שזה אומר לחפש סימונים חיצוניים על הגמרא. למשל גמרא בהוצאה מיוחדת או מדבקה בצבע מסוים. ברם לא תמיד זה היה קל למצוא הגמרא, שהרי מישהו היה חוטף הגמרא ולומד בה בקולי קולות ובמסירות נפש ותוך כדי שהוא נמרח על הגמרא עם בטנו או נשען עם מרפקיו על הגמרא כאילו היא גמרתו הנאמנה – ושלא אכפת לו ולה מכך שהוא מבלה את גמרתו במהירות.

יום אחד חשבתי שאולי הגמרא שלי נעלמה בגלל שכתוב: "ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה". זה אומר שמישהו לא מצא הגמרא שלו והחליט להשתמש בגמרא היפה והנוחה שלי. כלומר, לפי מחשבתו אני שמח שהוא יכול לקיים המצווה בגמרא שלי. ומה לגבי זאת שלי אין גמרא לעצמי ללמוד בה?!

לפיכך חשבתי שאמצא דרך להציל הגמרא הקדושה שלי. כתבתי היכן שנהוג לכתוב השם בגמרא. אין רשות להשתמש בגמרא ללא רשות בשום פנים ואופן. ושוב הגמרא נעלמה עד שמצאתיה לאחר טרחה רבה.

כמובן שלאחר מסעות חיפוש הגמרא, פעמים רבותי גיליתי שהיא נפגמה והושפלה. אולי חומד הגמרא החליט שמכיוון שהגמרא לא שלו הוא יכול להתעלל בה. ושמא לא אכפת לו לבזות הגמרא שהרי הוא גם בז לתורה שאומרת לא תגזול.

וכמובן שהיו פעמים שתהיתי הרי מדובר בבחור ישיבה, בן תורה, והוא כעת לן בעולמו של תורה, מדוע שיבזה התורה? ואז לימדתי על חוטף הגמרא זכות, שקשה לו. הרי הוא לא רצה לגמרי לבוא לישיבה. העניין נכפה עליו בצורות שונות. לכל הפחות הוא משתדל ללמוד, ומאידך קשה לו להקפיד על ההלכה שהרי הוא צריך להתחיל ללמוד שמא הישיבה וחברת הישיבה לא יאהבו אותו ואז יזיקו לו. כמובן שאז הוא לא בא לזלזל, הוא פשוט רוצה לשרוד. והוא גם חסר אידאליזציה והוא עייף ולכן קשה לו להחזיק עצמו והוא נשען או נמרח על הגמרא ולפעמים גם ישן עליה עם מצחו המזיע והשומני. קשים חייו של בחור הישיבה.

וכאן אני קורא לישיבות לארגן מדפים לגמרות פרטיות ולא לעודד תרבות גזל. לחילופין אפשר לעשות גמרות קומוניסטיות שיתופיות, כלומר, הבחור לא מביא את גמרתו, אלא הישיבה מביאה גמרות וכל אחד יכול להשתמש בגמרא שמוצא, מבלי לבצע טקס חיפושים כל בוקר.

שיהיה לכולנו חורף בריא וזמן טוב

חצוף! הראששיבע מבקש ממך מחילה, תתבייש לך! – ר' שמואל אוירבך מבטל לימוד תורה ומבקש מחילה | מעולם הישיבות

לפני זמן מה קיבלתי טלפון מבן דוד חתן של מנחם כרמל שלעולם לא דיבר עימי בטלפון שלי. הוא צריך כסף. כסף לפרויקט של המחבלים (כיני לרוב אנשי הפלג הירושלמי) חסידי ר' שמואל אוירבך ז"ל בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. כמובן שהכרזתי שאתרום בשמחה שהרי בזכות הקמפיין אני מהדק קשרים משפחתיים. וחוץ מזה, זה שאני לא שייך לקהילת מחבלים זה לא אומר שאני לא יכול לסייע להם במקצת. וכמובן שתמיד נזכה להיות מן הנותנים..

תרמתי. לאחר התרומה נזכרתי בסיפור שסיפר לי פ. כמובן שאשבש פרטים בסיפור מסיבות מובנות.

פעם אחת באחד החגים, סיפר לי פ, ישבתי ולמדתי עם חברותא. למדנו בשפה זרה בבית המדרש מגן אברהם ברחוב השל"ה בשכונת שערי חסד ושם ישב ולמד גדול הדור הגר"ש ר' שמואל אוירבך – אישיות שנויה במחלוקת בקרב הפלג הבני ברק. לאחר כמה דקות מגיע למקום הישיבה שלנו מישהו לא מוכר, מתברר שהוא שליח של מישהו.

והוא אומר לנו שהראששיבע מבקש שתדברו יותר בשקט. יצאנו למרפסת והמשכנו ללמוד. לאחר כמה דקות מגיע השליח ואומר שהראששיבע רוצה שקט.סגרנו את הדלת של בית המדרש כדי שיהיה לראש ישיבה החשוב שקט. לאחר כמה דקות מגיע שליח ואומר הראששיבע מבקש שהדלת תהיה פתוחה.

כעת הבנתי שיש כאן משהו מכוון ולאחר סיום הלימוד עם החברותא פניתי אליו, אל הראששיבע החשוב ואמרתי לו שאגיד העניין לפלוני (פלוני רב חשוב שהיה קשור לישיבה בקשרים פיננסים). הוא שאל במי מדובר ועניתי לו והוא נבהל קצת – לא בהכרח מפחד אלא מחמת אי נעימות או הבנה שהוא הגזים. הוא אמר מפריע לי שאתה מפטפט ולא לומד או משהו כזה, אמרתי לו שזה לא פטפוט אלא לימוד בשפה זרה.

כעת ר' שמואל פנה אלי ואמר שהוא מבקש מחילה. כמובן ששתקתי. אחד מן המשמשים שלו אמר לי בנזיפה הראששיבע מבקש ממך מחילה. אמרתי שאחשוב על זה. כעת הוא כעס עלי ואמר הראששיבע מבקש ממך מחילה, חצוף! תתבייש לך. אני כמובן לא נכנעתי, אמרתי שאם הראש ישיבה ראה כך לנכון אז אני לא רואה סיבה שהוא צריך לבקש ממני מחילה.

ראש הישיבה, הבין שלא אכנע והרגיע את המשב"ק. איחלתי למרן גוט יום טוב בקול חגיגי ויצאתי בשמחה מבית המדרש. איזה איש עממי וספונטני הוא היה. לא סתם היו לו הרבה חסידים. ואני גם הרווחתי מעשיה עליזה.

לאחר שנזכרתי בסיפור אמרתי שמצוה לשמח עם זה את הציבור וביקשתי לפרסם "המעשיה בר' שמואל אוירבך מבטל לימוד תורה".

נ.ב. דבר העורך: העניין מזכיר את המעשה מתענית כ. וכדלהלן:

"מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו. והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר. ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: שלום עליך רבי, ולא החזיר לו.
אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי.
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי מורי מורי.
אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי?
אמרו לו לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: מפני מה? אמר להם: כך וכך עשה לי.

אמרו לו: אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות."

מעשה בבחור הישיבה שביקש לצפות בפורנוגרפיה – מעולם הישיבות

מעשיה שנשלחה אלינו על ידי אחד מחברי הקהילה. האיש החשוב ביקש לשלוח המעשה כדי לעורר את הלבבות לחסד.

פעם פרסמתי מעשה שהחריד אותי על בחור ישיבה שרצה לעשות מעשים מגונים במכשיר הסלולרי שלי. והנה מה שכתבתי:

ערב טוב חברים, השאילו לי את עיניכם ותקראו סיפור מעניין – אמש בדומה לבני גנץ מחבל (איש פלג ירושלמי) חדר לי לטלפון ועל כך בהמשך.

נכנסתי אמש לישיבה בירושלים בדרך לביתי בחזרה מעיסוקי. יצא לי לשוחח עם צעירי הצאן של הפלג על הא ודא. ביציאתי מתלווה אלי בלא הודעה או רמז בחור שאני מכיר משכונתי.

הוא מתחיל לדבר איתי על כך שהוא רוצה להיות חילוני. לאכזבתו התחלתי ללעוג לחילונים. הוא התפלא ואמר אבל אתה הרי חרד"ק, אתה אמור להעריץ את החילונים?!

אמרתי לו, אני לא יודע ממה אתה סובל. ומה גורם לך לערוק או לברוח. ברם דע לך שלא קל להיות חילוני. אולי לפי התפיסה שלך להיות חילוני זה חיים קלים, אולם יותר קל להישאר בישיבה, גג תתבטל.

הוא ביקש ממני מידע על כת הלל ומוסף, אמרתי לו שאיני מכיר כזו כת. הוספתי ואמרתי לו שהוא יכול לחפש ארגון הלל ומוסף ברשת והוא ימצא מס' טלפון, זה בסך הכל ארגון צדקה לחילונים חדשים.

הוא ביקש שאתן לו לצפות ביוטיוב על הלל ומוסף בסלולרי שלי. אמרתי לו, אתה מחבל עצניק, אז אני אתן לך…

ואז הוא ביקש ממני לתת לו לצפות בפורנוגרפיה, הייתי המום לרגע קט ומפאת כבודו לא לעגתי לו ופשוט אמרתי לו ש: א. זה לא מנומס. ב. בטלפון שלי לא צופים בדבר הזה. ג. יש באתרים הללו וירוסים, אני לא בני גנץ. ד. לא נעים אבל זה נגד הדת שלנו ולמה שאני אעזור לך לחטוא ואז תצטער.

טוב, לקחתי אותו לקפה – פשוט חששתי שהוא מודר חברתית והחלטתי להעניק תשומת לב, פגשתי שם חבר חכם וההוא נשר מהשיחה הוא ביקש את הטלפון וגלש לו ביוטיוב.

כשעזבתי את הקפה, בדקתי במה הוא צפה וחשכו עיני. מיד מחקתי העניין מהיסטוריית הצפייה ביוטיוב כדי לא להרוס לי האלגוריתם.

בחיים לא נתקלתי במצב כזה, אזי אין לי ביקורת שלילית נגד גורם ספציפי בנושא, אולם חשבתי שהציבור יתעניין בסיפור.

עד כאן מה שפרסמתי בשעתו לאחר שנה פרסמתי חלק ב' של המעשה:

לפני כשנה פרסמתי היכנשהו סיפור על בחור ישיבה 'מחבל' שביקש ממני טובה. הוא ביקש ממני לצפות בפורנוגרפיה בטלפון שלי. וכן הוא ביקש ממני עזרה לצאת בשאלה.

אני כמובן סירבתי והעליתי חלק מהסיפור עימו לפרסום פומבי.

אחד מקוראיי הנאמנים והחכמים אמר שהוא מוכן לעזור לו. על כן הלכתי במיוחד לישיבה לפגוש את אותו בחור והעברתי לו מספר הטלפון של המתנדב, ושכנעתי אותו ליצור עימו קשר.

המתנדב השקיע בו הרבה שעות ושכנע אותו ללכת לעזרה מקצועית.

"הוא בסדר, מתבגר, עבר תהליך נפשי, גם של גמילה מכמה דברים. התמודד יפה… טיפול מקצועי", זה מה ששלח לי המתנדב הצדיק לאחרונה.

לסיכום, ההשגחה העליונה סיבבה שאראה חרדש;
שאקפוץ לישיבה בגלל ששיכור בפורים ביקש שאבטיח לו לבקר; שבחור התנהג מוזר וחשב שארצה לעזור לו בצפיה בארוטיקה וביציאה בשאלה כי אני חרדק; שאכתוב בתדהמה על העניין פוסט; שקורא נאמן מוכשר יציע עזרה; וטיפול מקצועי.

באמת פגשתי את הבחור לפני מספר שבועות והוא היה נראה במיטבו, לא ביקש עזרה לצאת בשאלה ולא ביקש פורנוגרפיה. בשעתו עוד חששתי שהוא בהדרה חברתית כי היה בודד מוזנח, כעת הוא היה נראה מטופח ומרשים. היה נראה בחור ישיבה טוב.

והכל ללא מעורבות ממשלתית של הישות הציונית או של הממסד החרדי. ורואים כאן מוסר השכל שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בעולם ולפעמים אפשר לעשות זאת בדרך ולקיים "והלכת בדרכיו".