קטגוריה: פרקי אבות

והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים – פרקי אבות

6 תשובות

דברי תורה מאת הרבי שליט"א על פרקי אבות. דברים נאים ביותר.

כתוב בפרקי אבות פרק ד' משנה ט"ו: "והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים". והפשט שהעולם אומר שעדיף להיות חלק מכת האריות שהם בבחינת תלמידי החכמים – האריות בתורה. כלומר, עדיף להיות הזנב בקצה של תלמידי החכמים שבדור מאשר להיות ראש לשועלים – האנשים הפשוטים יותר שאינם בקיאים בתורה.

ונשאלת השאלה מדוע כתוב אריה ושועל?

וראינו שהעולם אומר שהארי בבחינת התלמיד חכם. ואם כן השועל בבחינת מה?

ועוד יש לעיין שהרי במשלי שועלים הארי הוא מסמל גבורה והשועל חכמה, ואם כן מפני מה לא טוב להיות ראש לשועלים החכמים?

ונראה לי לומר שהשועל מייצג חוכמה של האדם עצמו – האדם הבודד. השועל הוא בבחינת חכמה, וטבע השועל לחיות בדד. אולם הארי חי בקהילה של משפחתו, והוא בבחינת גבורה.

ולא (תמיד) לחכמים לחם, לא תמיד החכם משיג את מה שחפץ. אולם החזק העובד עם קהילה של חזקים ובקהילה גם חוכמת המסורת משתמרת יותר וכך זנב האריות משיג את מה שחפץ וחי חיים טובים יותר מן ראש שועלים שפועל ללא אחדות.

ובדומה לכך ראינו גם בעשה לך רב. שיש בפרקי אבות גם עצות טובות לחיי האדם ולא רק עצות לגבי מצוות. ואנו רואים בפרקי אבות לגבי עשה לך רב. וששם בעצם האדם צריך להיות זנב לאריות ולהצליח. להצליח להסתלק מן הספק ולהצליח בחיים.

לא רואים כאן עניין בשיעבוד האדם לרב. יש כאן המלצה להאדם לעבוד עם האחרים. לא לזלזל בניסיון וביכולת של קבוצת האנשים לסייע האחד לשני.

מי שרוצה לעיין בעוד סוגיות בפרקי אבות, אנו מצרפים בזאת למטה לתועלת הקהל היקר.

והאידנא יש אנשים מוזרים המכנים עצמם חסידים. והם טמאים כמו החסידה שעושה חסד אבל רק עם חברותיה. וחסר להם בערבות ובהרגשת היהדות עם שאר עם ישראל. והם כעין עבדים למלך חברת האנשים שלהם – ומכנים אותו אדמור וזה דומה ל-Add-More בלשון אשכנז של אנגליה. כלומר, שנותנים לו עוד ועוד כסף, כבוד וכוח. אז הם לכאורה זנב לאריה.

ונראה לומר:

א. כתוב זנב לאריות ולא זנב לאריה, כי כשלאדם יש כמה אריות אז הוא יכול לבחור למי להקשיב והוא לא משועבד. הוא יכול לבחור ולהקל על עצמו.

ב. הם שמים זנבות שועל ממש וחלק כעין זנבות שועל על ראשם. וזה מראה עד כמה הם שפלים תחת האדמו"ר שלהם ונראה שהם לא מתביישים להיות זנב לשועלים נגד דברי חז"ל. אנשים עכו"מים ועקומים. ובחב"ד, אגב, הפסיקו עם הזנבות וגם ביטלו את מוסד האדמו"ר.

לפשטים נוספים בפרקי אבות:

עשה לך רב – פרקי אבות

7 תשובות

קושיה פשוטה של הרבי שליט"א בעניין עשה לך רב.

עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות“ (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו').

”רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות“ (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ז)

נשאלת השאלה מדוע כתוב פעמיים עשה לך רב?

וכן רואים שבמשנה אחת כתוב וקנה לך חבר ובמשנה השנייה כתוב הסתלק מן הספק, מה הפשט?

ויש לעיין מה זה רב. הרי גם כתוב מה שקנה עבד קנה רבו וכן דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים?

והנה רואים שיש ב' מיני רבנים. בתחילה הרב היה אחד שעשה לו רב בממון, או ירש. והוא היה קונה עבד. והעבד צריך לעשות רצון האדון. ולאחר זמן תלמידי החכמים שבדור קיבלו תואר אדנות של רב. כביכול עם ישראל הוא העבד של הרבנים ושתלמידי החכמים הם אדונים הנחשבים בחברת האנשים כי מומחים בתורה ובעלי התורה וכדומה. ועדיין יש בזמן הזה רב בממון ועשירות ורב בהלכה.

לכן כתוב פעמיים. פעם אחת עשה לך רב וקנה לך חבר, שזו עצה טובה להצליח בחיים. ולכאורה מבחינת פרנסה. עשה לך רב וקנה לך חבר. עשה לך רב דומיא דהחבר.

וידוע שיש בעולם כעין שודדים השולטים בארצות מסוימות גם אם אין להם שלטון אופיציאלי המוכר על ידי אומות העולם. הם מכונים "מאפייה" או "קרטלים". וצריכים תושבי המקומות הללו אם חפצי הצלחה הם, להעניק נאמנותם לאדונים שלהם המכונים "בוס". ובתמורה האדון מארגן להם פרנסה ובזמן משבר בריאות מביא להם רופאים וכולהו.

ובדומה לכך צריך האדם המיושב שיהיה לו חברים וכן צריך אדון, אדם רם מעלה לפי כללי חברת האנשים שידאג לו להצלחה בחיים. ואצל חברת החרדים, הם אפילו מסייעים למצוא שידוך לאדם ויש כאלו שהם מסדרים לו לאדם פרנסה. ועל אחת כמה וכמה אם אדם מחציף פניו לרבי של קהילתו בחצרות של אנשים המכונים חסידים, והם יירדו לחייו ויהפכוהו לעני, אביון, אומלל וגלמוד.

ופעם השניה, כתוב והסתלק מן הספק. לפעמים אדם לא הספיק לדעת את כל התורה. לפיכך הוא כעת סובל מן הספק. ויכול להחמיר ולהפסיד ממון רב או דברים אחרים. לפיכך טוב ויפה לאדם להחזיק לו רב כדי שיוכל להסתלק מן הספק. ואכן כתוב מיד אחר כך להסתלק מן הספק לא להרבות בעישור האומדות. כלומר, לא להחמיר יותר מידי. וכאן היהודי צריך להשתמש ברב ולהקל את חייו וחיי משפחתו.

הצד השווה שרואים שאין חייבים לעשות רב. ומשמע באופן ברור שזו עצה טוב לחיים. עצה טובה לא להחמיר יותר מידי, ועצה לסדר את חיי האדם.

והוסיף הרבי שליט"א, לאחר כל דברי אל תבואו להציק לי כל הזמן בקושיות. ראשית תשאלו עצמכם מה אתם יכולים לענות. ואם לא תדעו, תחקרו ותלמדו. ורק אם אין עמדכם הזמן או שמדובר בשעת חירום או לא מצאתם תשובה לאחר שחקרתם, אז פנו אלי לעצות ומענות.

ולעניין חיוב לציית לרבנים לאחר שבוטלה הסמיכה, בפעם אחרת נדבר בדבר ואין כאן המקום להאריך בזה. ומנהג קהילת קודש נימאנדעסלאנד שכל אחד יכול לעשות שבת לעצמו.

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו – אבות ו, י-יא – פרקי אבות

2 תשובות

בפרקי אבות מחובר פרק של ברייתות שזה טקסט מחוץ למשנה והוא נחשב פרק ו.

הרבי שליט"א לקח על עצמו ללמוד מסכת אבות לאיזו נפטרת חשובה. והרבי שליט"א הגיע למשנה י' ולא חידש שום דבר. אולם במשנה י"א שקשורה למשנה י' הרבי חשב על רעיון חזק באמונה, שכר ועונש והשגחה פרטית. וחשבנו לזכות את עם ישראל בדברי התורה הללו.

הרבי דרש על העניין בבית המדרש ואחד התלמידים זריזי הקולמוס שלח לנו לפרסום.

אבות ו, י. חֲמִשָׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד.

תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב, "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז".

שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִנַּיִן דִּכְתִיב "כֹּה אָמַר יְהֹוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי", וְאוֹמֵר, "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ".

אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קוֹנֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב, "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה, עַד יַעֲבוֹר עַם זוּ קָנִיתָ", וְאוֹמֵר "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם".

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, דִּכְתִיב, "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהֹוָה, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ", וְאוֹמֵר "וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ":

הבריתא באה להראות דברים החשובים בעולמו של הקב"ה ומראה אלו דברים יש בהם שם קניין. אולם מה לגבי שאר הדברים שעליהם לא נאמר קניין? על כך צריך לעיין במשנה הבאה.

כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו", וְאוֹמֵר "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד":

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "יְהֹוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר":

רואים שרצונו של הקב"ה הוא כבודו ולכן גם אם לא נאמר עליהם שם קניין, הם עדיין חשובים בעולמו של הקב"ה. וזה כמו שאנו אומרים, להבדיל, רצונו של אדם זהו כבודו, אז על אחת כמה וכמה רצונו של הקב"ה מלך מלכי המלכים.

רואים כאן יסוד פשוט חשוב שמי שרגיל להאמין שמה שהמלמדים אומרים לו בחיידר אז הוא לא שם לב למה שכתוב כאן. הקב"ה לא ברא את העולם למען תכלית מעבר לכבודו. וזה אומר לנו שרצונו של הקב"ה הופך מעשי האדם לטובים או רעים בהתאם לרצון ה'. ודבר זה לא חידוש בדבר המשנה, הוא פשוט חידוש לעומת דבר ההמון. מה שחשוב בתורה זה רצון ה', אין עוד מלבדו. (ולגבי הרשות שיש לאדם כלפי הקב"ה יש להרחיב במקום אחר אי"ה) וכן הקב"ה לא מסתלק מעולמו, אלא הוא מולך עלינו ועושה רצונו לעולם ועד

ועל זה הדרך אנו רואים בחלק השני של הבריתא, אצל רבי חנניא בן עקשיא, שהשי"ת רצה לכבודו לזכות את ישראל לפי רצונו בתורה ומצוות. וכן כתוב בהמשך ה' חפץ למען צדקו, מה שה' רוצה זה צדק ולמען החלת צדקו הוא מגדיל תורה ומאדירה.

לע"נ מרת רינה בת ר' שמעון יהודה