משי זהב ומשמרת הצניעות בבית הכנסת של נימאנדעסלאנד

בבית הכנסת של הקהילה בארץ ישראל דיברו על מה שהתפרסם על פרי הביאושים של האדוקים, יהודה משי זהב, שכעת נודע שהיה רשע גדול פרוץ בעריות שנים הרבה. ובכל מיני עיתונים של החופשיים כתבו שמשמרת הצניעות ידעה ולא פעלה לעצור את הדבר. וכך הוא המשיך לפגוע בבני ובנות ישראל.

ועל עניין זה פנה לציבור ר' יוסף גרובמן שלמד פעם אצלם באוניברסיטה של החופשיים ואמר פשט:

העדה החרדית זרקה את משי זהב עקב התנהגות לא ראויה, והחילונים מעניקים לו פרסים. לאחר הזריקה האיש מתעלל מינית במי שהוא יכול סביבו ונהנה מהילה של בעל חסד – הוא ממש בעל חלק ממי שהוא שעשה עימו חסד.

הוא פגע בנוער נושר סביבו, בחרדים מודרניים, כביכול, צוללנים, נהגי חילוץ ובעלי שאר הכשרות – ובמי הוא "שוכח" לפגוע?! בחילונים. אולי זה היה הדיל – פרסים תמורת אי פגיעה מינית. ציונים חכמים. והעסקנים שידעו שתקו – פשוט שחיתות.

הבדיחה אמרה כך: פעם היה נושר שאף אחד לא הצליח להחזירו למוטב. ומשי זהב דיבר איתו והנושר חזר מיד למוטב.

שאלו את משי זהב, אתה תחזיר אותו בתשובה, איך זה יכול להיות?! ענה יהודה משי זהב בחיוך, מה הבעיה?! אמרתי לו שאפשר להיראות חרדי ולעשות הכל. נשמע שממש קיים אומר ועושה.

וסיפר לציבור סיפור ששמע מחברו בצלאל החרד"ק. ועל כך להלן.

"פעם חילוניה שמאלנית אחת באוניברסיטה, על אף שהיה לה בן זוג, הטרידה חבר בניגוד להלכה והחוק – והחבר הצדיק וטוב הלב החליט לא לחסום אותה, אלא פשוט להרגיע אותה.

אמר לה החבר שהוא מציע לה להפסיק לנסות לקדם קשר שאסור נגד המוסר, 'כי אם נפגש אז משטרת הצניעות יעלו עליך וישברו לך את העצמות ולי לא יעשו כלום כי אבא שלי עסקן חשוב'.

החילוניה פחדה ופסקה להטריד והחלה לשמור החוק והמוסר בנושא.

ואמר החבר: 'בחיים לא נתקלתי במשמרת הצניעות ואני קרוב לשלושה עשורים פה עלי אדמות, אולם אולי זו ההטרדה המינית היחידה שהם מנעו אי פעם – מזל שיש חילונים תמימים' ".

וחשבנו לפרסם הסיפור, שהרי אף אחד מהקהילה של נימאנדעסלאנד בארץ ישראל לא נתקל בארגון משמרת צניעות. ואולי היה כמה פעמים מחאות של בני אדם שהגיעו לידי מריבת ניצים בנוגע לצניעות. אך בפועל החילונים החופשיים חוששים מארגוני משמרות צניעות קקיוניים כאילו הם לוויתן שיכול לבלוע אותם, כשמה שיש זה עורבא פרח. ומקיימים הכתוב – "ונסתם ואין רודף".

ולאחר כל הדברים הללו צריך לומר שאנו חייבים לעשות חשבון נפש על פרי ביאושים זה.

Sponsored Post Learn from the experts: Create a successful blog with our brand new courseThe WordPress.com Blog

WordPress.com is excited to announce our newest offering: a course just for beginning bloggers where you’ll learn everything you need to know about blogging from the most trusted experts in the industry. We have helped millions of blogs get up and running, we know what works, and we want you to to know everything we know. This course provides all the fundamental skills and inspiration you need to get your blog started, an interactive community forum, and content updated annually.

קיימו וקיבלו עליהם מאהבה – סיפור לפורים – מעשה באברך שהחליט להיות מזרוחניק (דתי לאומי)

מישהו סיפר מעשה נאה בפורים לרבי שליט"א – והרבי ביקש שנפיץ הסיפור לתועלת אנשי החינוך וכן הרבי הכריז שהעניין טוב כסיפור לחג הפורים ומסביר את החיזוק שקיבלנו בשעתו ואנו מקבלים בפורים. חשוב להגיד כמובן ששינויים הוכנסו מסיבות מובנות.

יש איזה רב מעניין ופופולרי מאוד במגזר שפעם למד בכולל והיה לו כמה דיונים עם החברים לכולל. ויום אחד, אחד החברים או החברותות שלו אמר לו בזה הלשון: "אתה ממש מדבר כמו "מזרוחניק" (כינוי לדתיים לאומיים בגלל תנועת המזרחי הידועה בפשרנותה ובכך שרבים מבניה ירדו מן הדרך), ל"ע". ויום אחר מישהו אמר לו, הדעה שלך היא דעה של מזרוחניקים – כלומר שזו דעה לא טובה ואולי אפילו קרובה לכפירה.

בעקבות האיש שאמר שהוא מדבר כמות מזרוחניק, עשה הרב ונהפוכו והלך לרעות בשדות זרים. אמר לעצמו: "אוקיי, נשמע שהם מדברים לעניין". ולאחר זמן כשאמרו לו אתה טוען "כמו מזרוחניקים", הוא היה עונה: "מי אמר שיש בעיה להיות מזרוחניק?!".

תקופה האיש היה הולך לשמוע שיעורים אצל בני דודנו המזרוחניקים. והוא אפילו באיזשהו שלב תלה יריעת בד בצבע כחול לבן כמנהגם של המזרוחניקים בזמן הימים הטובים של השלטון הציוני. וגם הלך לאוניברסיטה שלהם בשם בר אילן והפך לרב קהילה של אנשים מדתלשים רבים כמו אצל המזרוחניקים. והוא החל מכריז שהוא מזרוחניק והחברה החרדית צריכה ללמוד מהם והם יותר מוצלחים.

ברם יום אחד לאחר כמה שנים שלו בגלות האיש חזר לכולל והחל ללמוד ולטעון שהוא חרדי ולא מזרוחניק. ואף אחד לא הבין פשר העניין.

ויום אחד שמוליק נייסלער דובב אותו ושאל אותו: "וואס פשט?". הסביר לו אותו רב, כשהלכתי למקום שלהם, של המזרוחניקים, הם היו אומרים לי: "אתה מדבר כמו חרדי, אתה אומר בדיוק כמו החרדים נשארת חרדי וכולהו. הבנתי שאני לא כמותם ולא אהיה כמו כל המונם בגלל מורשתי החרדית. אז הלכתי לרעות חזרה לשדה בור החרדי שלי, אמרתי לעצמי מה הבעיה ללמוד בכולל כמו חרדי רגיל? ולכן נשארתי חרדי בכולל, בסופו של דבר, וחרדי נולדתי וחרדי אמות. עדיף להיות זר בבית שלי מאשר זר בבית שלהם.

לפעמים האדם בשביל למצוא את מקומו תחת השמש זקוק הוא לעשות מסע, גלות כמו עריכת הגלות של הגר"א. הוא צריך לצאת ממקומו ואז להתחבר חזרה למקורות בחיבור חזק. וכמו המעשה של היהודי מהכפר ויסבקר שהלך לחפש אוצר תחת הגשר כי חלם על כך בלילה. הגיע היהודי לגשר ופגש שם מישהו וסיפר לו החלום, ואמר לו האדם הלז, אני חלמתי שאצל יהודי בכפר ויסבקר יש אוצר תחת התנור. והיה זה אותו יהודי. הבין היהודי שהשם שלח אותו לשמוע זאת והלך לביתו ומצא האוצר.

וזה ממש כמו עם ישראל שרעה בשדות זרים בזמן אחשורוש משום שנהנה מסעודתו של אותו רשע או משום שהשתחווה לצלם, ניסה "להשתלב" בין הגויים. ואחר כך חזר לרעות בשדותיו לאחר שראה שהגויים שונאים אותו והוא צריך לההשלב אצל השם וקיים וקיבל עליו מאהבה את התורה ככתוב בשבת פח.

וזה מסביר מדוע הרבה מהאנשים מתחפשים לגויים רשעים ופרוצים בחג הפורים ואחרי זה מקבלים על עצמם עול הגמוניה ונהיים צדיקים גדולים. הם משתכרים, מנבלים פיהם וכדומה – אינם יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי, ואז לאחר שפג יינם רואים שלא טוב היות האדם מופקר, ומקבלים על עצמם עול מנהגי החברה ונהיים אנשים טובים.

מעשה בבחור הישיבה שביקש לצפות בפורנוגרפיה – מעולם הישיבות

מעשיה שנשלחה אלינו על ידי אחד מחברי הקהילה. האיש החשוב ביקש לשלוח המעשה כדי לעורר את הלבבות לחסד.

פעם פרסמתי מעשה שהחריד אותי על בחור ישיבה שרצה לעשות מעשים מגונים במכשיר הסלולרי שלי. והנה מה שכתבתי:

ערב טוב חברים, השאילו לי את עיניכם ותקראו סיפור מעניין – אמש בדומה לבני גנץ מחבל (איש פלג ירושלמי) חדר לי לטלפון ועל כך בהמשך.

נכנסתי אמש לישיבה בירושלים בדרך לביתי בחזרה מעיסוקי. יצא לי לשוחח עם צעירי הצאן של הפלג על הא ודא. ביציאתי מתלווה אלי בלא הודעה או רמז בחור שאני מכיר משכונתי.

הוא מתחיל לדבר איתי על כך שהוא רוצה להיות חילוני. לאכזבתו התחלתי ללעוג לחילונים. הוא התפלא ואמר אבל אתה הרי חרד"ק, אתה אמור להעריץ את החילונים?!

אמרתי לו, אני לא יודע ממה אתה סובל. ומה גורם לך לערוק או לברוח. ברם דע לך שלא קל להיות חילוני. אולי לפי התפיסה שלך להיות חילוני זה חיים קלים, אולם יותר קל להישאר בישיבה, גג תתבטל.

הוא ביקש ממני מידע על כת הלל ומוסף, אמרתי לו שאיני מכיר כזו כת. הוספתי ואמרתי לו שהוא יכול לחפש ארגון הלל ומוסף ברשת והוא ימצא מס' טלפון, זה בסך הכל ארגון צדקה לחילונים חדשים.

הוא ביקש שאתן לו לצפות ביוטיוב על הלל ומוסף בסלולרי שלי. אמרתי לו, אתה מחבל עצניק, אז אני אתן לך…

ואז הוא ביקש ממני לתת לו לצפות בפורנוגרפיה, הייתי המום לרגע קט ומפאת כבודו לא לעגתי לו ופשוט אמרתי לו ש: א. זה לא מנומס. ב. בטלפון שלי לא צופים בדבר הזה. ג. יש באתרים הללו וירוסים, אני לא בני גנץ. ד. לא נעים אבל זה נגד הדת שלנו ולמה שאני אעזור לך לחטוא ואז תצטער.

טוב, לקחתי אותו לקפה – פשוט חששתי שהוא מודר חברתית והחלטתי להעניק תשומת לב, פגשתי שם חבר חכם וההוא נשר מהשיחה הוא ביקש את הטלפון וגלש לו ביוטיוב.

כשעזבתי את הקפה, בדקתי במה הוא צפה וחשכו עיני. מיד מחקתי העניין מהיסטוריית הצפייה ביוטיוב כדי לא להרוס לי האלגוריתם.

בחיים לא נתקלתי במצב כזה, אזי אין לי ביקורת שלילית נגד גורם ספציפי בנושא, אולם חשבתי שהציבור יתעניין בסיפור.

עד כאן מה שפרסמתי בשעתו לאחר שנה פרסמתי חלק ב' של המעשה:

לפני כשנה פרסמתי היכנשהו סיפור על בחור ישיבה 'מחבל' שביקש ממני טובה. הוא ביקש ממני לצפות בפורנוגרפיה בטלפון שלי. וכן הוא ביקש ממני עזרה לצאת בשאלה.

אני כמובן סירבתי והעליתי חלק מהסיפור עימו לפרסום פומבי.

אחד מקוראיי הנאמנים והחכמים אמר שהוא מוכן לעזור לו. על כן הלכתי במיוחד לישיבה לפגוש את אותו בחור והעברתי לו מספר הטלפון של המתנדב, ושכנעתי אותו ליצור עימו קשר.

המתנדב השקיע בו הרבה שעות ושכנע אותו ללכת לעזרה מקצועית.

"הוא בסדר, מתבגר, עבר תהליך נפשי, גם של גמילה מכמה דברים. התמודד יפה… טיפול מקצועי", זה מה ששלח לי המתנדב הצדיק לאחרונה.

לסיכום, ההשגחה העליונה סיבבה שאראה חרדש;
שאקפוץ לישיבה בגלל ששיכור בפורים ביקש שאבטיח לו לבקר; שבחור התנהג מוזר וחשב שארצה לעזור לו בצפיה בארוטיקה וביציאה בשאלה כי אני חרדק; שאכתוב בתדהמה על העניין פוסט; שקורא נאמן מוכשר יציע עזרה; וטיפול מקצועי.

באמת פגשתי את הבחור לפני מספר שבועות והוא היה נראה במיטבו, לא ביקש עזרה לצאת בשאלה ולא ביקש פורנוגרפיה. בשעתו עוד חששתי שהוא בהדרה חברתית כי היה בודד מוזנח, כעת הוא היה נראה מטופח ומרשים. היה נראה בחור ישיבה טוב.

והכל ללא מעורבות ממשלתית של הישות הציונית או של הממסד החרדי. ורואים כאן מוסר השכל שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בעולם ולפעמים אפשר לעשות זאת בדרך ולקיים "והלכת בדרכיו".