תגית: אברהם

מדוע הרן הושלך לכבשן האש על ידי נמרוד הרשע – פרשת לך לך

וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים

הרבי שליט"א דרש בפרשת לך לך בנוגע למדרש הידוע של אברהם והצלמים. ואנו לא מצאנו פנאי להביא הדבר תורה של הרבי שליט"א עד האידנא. ולפיכך אנו מביאים זאת כעת ואין מוקדם ומאוחר בתורה ותמיד אפשר להביא חידושי תורה ולאו דווקא על פרשת השבוע. התורה כולה היא פרשת השבוע לכל אחד ואחד וכמו שידוע שמרדכי היהודי שאל אל התינוקות "פסוק לי פסוקך" – אסתר רבה ז.

גרסה מבוארת של מדרש אברהם והאלילים ועדיין אנו ממליצים לקהל הלומדים הקדוש לעיין גם בגרסא בארמית מבראשית רב לח יג כדלהלן:

"רבי חייא בר בריה דרב אדא דיפו: תרח עובד צלמים היה, חד זמן נפיק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו.
הוה אתי בר אינש בעי דיזבן והוה אמר לו:
בר כמה שנין את?
והוה אמר לו: בר חמשין או שיתין.
והוה אמר לו: ווי ליה לההוא גברא דהוה בר שיתין, ובעי למסגד לבר יומי?!
והוה מתבייש והולך לו.

חד זמן אתא חד איתתא טעינה בידה חדא פינך דסולת.
אמרה ליה: הא לך קרב קודמיהון.
קם נסיב בוקלסא בידיה, ותבריהון לכולהון פסיליא, ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון. כיון דאתא אבוה אמר לו:
מאן עביד להון כדין?
אמר לו: מה נכפר מינך אתת, חדא איתתא טעינה לה חדא פינך דסולת, ואמרת לי הא לך קריב קודמיהון, קריבת לקדמיהון הוה דין אמר: אנא איכול קדמאי! ודין אמר אנא איכול קדמאי! קם הדין רבה דהוה ביניהון, נסב בוקלסא ותברינון.
אמר לו: מה אתה מפלה בי, וידעין אנון?!
אמר לו: ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר?!

נסביה ומסריה לנמרוד.


אמר לו: נסגוד לנורא!
אמר לו אברהם: ונסגוד למיא, דמטפין נורא.
אמר לו נמרוד: נסגוד למיא!
אמר לו: אם כן נסגוד לעננא, דטעין מיא.
אמר לו: נסגוד לעננא!
אמר לו: אם כן נסגוד לרוחא, דמבדר עננא.
אמר לו: נסגוד לרוחא!
אמר לו: ונסגוד לבר אינשא, דסביל רוחא.
אמר לו: מילין את משתעי! אני, איני משתחוה אלא לאור, הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו.
הוה תמן.
הרן קאים פלוג, אמר: מה נפשך, אם נצח אברהם, אנא אמר: מן דאברהם אנא, ואם נצח נמרוד, אנא אמר: דנמרוד אנא.
כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול, אמרין ליה:
דמאן את?
אמר להון: מן אברהם אנא.
נטלוהו והשליכוהו לאור ונחמרו בני מעיו ויצא ומת על פני תרח אביו, הה"ד (שם יב) וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.

שואל הרבי שליט"א והרי זה פלא ויש להעמיק בהמדרש. כתוב במדרש שהרן אחי אברהם אבינו נשרף כי לא האמין מספיק אלא אמר שיתמוך במי שינצח. ועדיין לא נהיר מדוע בכלל, מפני מה שאלו אותו האם הוא מאמין באלילים? הרי הוא לא שיבר האלילים, ואם כן מפני מה שישאלוהו בכלל, והיכן מצינו במדרש ששאלו את תרח? במדרש רואים שאברהם אבינו שיבר את האלילים ותרח מסרו לנמרוד, דווקא את אברהם המשבר כלים.

ונראה לפרש כמה פירושים וכל אחד יבחר הפירוש הנוגע אליו.

א. לא להשפיל המלך נמרוד. צריך לשרוף מישהו כי כבוד המלך הושפל כשהשליך מישהו לאש להראות עוצמתו ולא מת בהאש. ומפני מה לקחו דווקא את הרן? רצו לבדוק מישהו ובדקו אולי בדרך אסוציאצייע מישהו מקורב לאברהם וזה היה הרן שגם לא הסכים להכחיש ה' לאחר שראה שאברהם ניצל.

ב. על מי האותות בכוכבים דיברו? – כי החוזים בכוכבים אמרו שיהא בן לתרח שישמיד לנמרוד. שמישהו מזרעו של תרח יכחיד את נמרוד. ומי אמר שזה אברהם, אולי זה הרן? ובפרט שפעם לא היה דוקומנטים כמו היום שאפשר לדעת מי זה מי ובן כמה הוא וכן על זה הדרך לברר מי האדם בוודאות.

וכך כתוב במעשה אברהם מספר מדרשים בית המדרש חדר ב הנמצא באוצר המדרשים:

"בשעה שנולד אברהם אבינו ע״ה, עמד כוכב אחד ממזרח ובלע ד' כוכבים לארבע רוחות השמים.

אמרו חכמים לנמרוד: בן נולד לתרח בשעה זו שעתיד לצאת ממנו אומה שתירש העולם הזה והעולם הבא, אם רצונך ינתן לאביו מלא ביתו כסף וזהב ונהרגהו.

מיד שגר נמרוד אצל אביו אמר לו: בן נולד לך אמש עכשיו תנהו לי ונהרגהו ואתן לך מלא ביתך כסף וזהב.

אמר לו תרח אמשול לך משל למה הדבר דומה לסוס אחד שאמרו לו נחתוך את ראשך וניתן לך בית מלא שעורים, אמר הסוס להם: שוטים! אם תחתכו את ראשי מי יאכל השעורים?!

ואתם אם תהרגו את בני מי יירש הכסף והזהב.

השיב לו המלך מדבריך אני מכיר שבן נולד לך, אמר לו תרח בן נולד לי ומת, אמר לו על חי אני אומר לך ולא על מת.

מה עשה תרח? החביא את בנו במערה שלש שנים. זימן לו הקב״ה שני חלונות, מן האחד יוצא שמן ומן השני סלת.

וכדאי לעיין עוד בהעניין בפנים.

ולפי הדברים פה אפשר לומר שנמרוד חיפש אמתלא להרוג את בני תרח. בתחילה האמין לתרח שמת. אבל לאחר שאברהם מרד בו אמר לעצמו אולי גם הרן הוא סכנה כמו שחזו האצטגנין לגבי אברהם. ואכן עשו שלפי המדרש הרב את נמרוד באותו היום של מכירת הבכורה הוא מצאצאי הרן ונחור אחי אברהם דרך אברהם ורבקה.

ג. אולי שיחשבו שכן שרף את אברהם – אולי היו דומים. וכמו שנאמר שלוט בן הרן ואברהם היו דומים זה לזה. וככתוב במדרש רבה מא ו:

ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' — רבי עזריה בשם ר"י ב"ר סימון אמר: כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט, כך היה ריב בין אברם ללוט, הדא הוא דכתיב (בראשית יג ח): "ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו". וכי אחים היו? אלא שהיה קלסתר פניו דומה לו.

ד. כדי לפגוע באחד מחסידי אברהם ובכך להחליש האמונה ביחוד ה' שהרי רק אברהם ניצל – אולי דרך כישוף ושאר המאמינים לא.

ה. לאחר שאברהם ניצל מהאש, הרן קפץ והכריז על עצמו כמאמין באמונת אברהם אבינו עליו השלום ולכן בדקוהו באש. ואז יש לדון מדוע קפץ, האם קפץ לשם שמים אבל לא מספיק מסר הנפש, כי החליט רק לאחר שאברהם אבינו עליו השלום ניצל? או שרצה גם כבוד כאברהם להיות אדם מיוחד שניצול מאש.

ויש האומרים שהרן נשרף מפני עניין אחר וזה חולק על המדרש רבה שהבאנו. וכתוב בבית המדרש חדר ה נמצא באוצר המדרשים של הרב אייזנשטיין:

"והיו כל המלכים רואים שלא היה מגיע לא אש ולא שלהבת כלפי אברהם. אמרו המלכים אחיו של אברהם כשפן גדול הוא וצבר את האור וסילסלה, ובשבילו ניצול אברהם, מיד ניתזה שלהבת ממדורתו של אברהם ושרף את הרן, שנאמר וימת הרן". למי שרוצה לעיין בגרסה השניה שיעיין פה.

  • למעשה מוסר חשוב לגבי תמונות הרבנים עיינו כאן.

"וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם" – פרשת לך לך ופשט ברמב"ם בהלכות חנוכה

הרבי שליט"א אוהב להשקיע בפשט, והנה פשט נחמד מאת הרבי בנוגע לסדר הדברים  בתורה לגבי מלחמת אברהם וארבעת המלכים וברמב"ם לגבי הלכות חנוכה בעניין פגיעת היוונים בעם ישראל.


כתוב בבראשית יד טז:

"וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם"

וצריך להבין את סדר הדברים והנה רואים: רכוש, לוט ואז הרכוש שלו, הנשים ורק אז העם. וקשה האם בני האדם פחות חשובים מרכוש? וכן האם הנשים חשובות היו בזמנם יותר מהעם? וצ"ב.

ונראה לפרש שזה עניין של המנוסה. ונתאר מה אירע, אאע"ה, רדף אחרי ארבעת המלכים והם מפסידים בקרב ומתחילים להימלט מפניו. וכדי להקל עליהם הניסה ואולי לעכב את צבא אברהם שלא ירדוף אחריהם, אלא יאסוף השלל, אזי קודם הם השאירו את הרכוש.

ואז הם ראו שהוא ממשיך, אזי הם שיחררו את לוט שהוא אחיין שלו ומכיוון שלוט היה אדם חשוב אזי הרכוש שלו לא היה עם שאר העם – ולכאורה לוט חשוב בזאת שהתורה נזקקה לבאר מה קרה עימו עוד לפני סדום.

אולם אברהם המשיך לרדוף אחריהם אולי שלא רצה אז להיתפס בעיניהם כבעל נפש רכה ואז אולי הם יחזרו שוב להצר את לוט או אפילו את אברהם. לכן הוא רצה להמשיך לרדוף אחריהם עד שיקח הכל חזרה מהם כולל הרכוש של סדום, שעל אף שהיו רשעים היו ככל הנראה בעלי ברית של לוט בן אחיו. אבל את זאת הם לא ידעו.

ולאחר שהם שיחררו את לו ואברהם המשיך לרדוף אחריהם אז הם חשבוט שהוא רוצה גם את רכושו של לוט. אז השאירו גם את רכוש לוט. אך אברהם המשיך אז הם חישבו בליבם שהוא רוצה את הנשים, אז הם שיחררו הנשים. אך אברהם המשיך אז הם החליטו לבסוף לשחרר גם את העם. ואז אברהם עזבם.


ובדומה לכך יש גם ברמב"ם בהלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה א:

בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני.

ונשאלת השאלה מפני מה בנותיהם נמצא לאחר ממונם הרי ברור שפגיעה בהבנות יותר חמורה מענייני ממון?

אלא יש לומר שקודם היוונים פגעו בקיום התורה בפומבי ולא בסתר, אחר כך הם לקחו הממון ואז פגעו בבנות ואז הגיעו לבית המקדש וכו'. ולאחר שלקחו הממון גם אין כסף לברוח או לשחד.


רואים שהדברים אינם כתובים כסדר החשיבות, אלא כפי סדר ההתרחשות.