תגית: אגדות

המאנס המשמש כרב

מעשה דנוהגין לספר בהקהילה לאחר שמועות משונות המתפרסמות חדשות לבקרים.

הרבי ר' אלקשאנדער בן ר' טודרוס הלוי, זצ"ל, שהה בעיירה המרשעת רייפלאנד ואין השעה ראויה לסבר האוזן בהעניין. הגיע זמן התפילה ונזקק הרבי להתפלל. הרבי שאל וביקש מאנשי המקום: "איה בית הכנסת?". והאנשים ואפילו הגויים נשמטו ממנו והעדיפו לא להשיב לו דבר. ויסרהב בהם עד דענו ואמרו, דמנהג המקום להתפלל יחידי ועל פי הקבלה.

הרבי הקדוש לא הוה מייאש בקלות. ושילם שוחד רב לילד אחד ושאל אותו: "איה בית הכנסת דלא נוהגין להתפלל בו?". והילד לקח הרבי לבית הכנסת. הרבי נכנס וירא דיש רק אדם אחד מנענע את עצמו בצורה תמוהה כאילו הוא באמצע הזיווג. והוא נמצא במקום שנוהגין להושיב את רב הבית כנסת. ויתפלל הרבי יחיד חוצה לבית הכנסת.

לאחר התפילה הרבי שאל בחוצה של העיר: מדוע האנשים לא מתפללים בבית הכנסת הרי ברוב עם הדרת מלך? ויענוהו: דהוי קולא דלא פסיק דהרב דוד פילדאו "הרב" המשמש בזה בית הכנסת הוה עושה שולחנות הפוכים עם הילדים בעל כורחם וכל רז דבילד אניס ליה. וזה הדבר ידוע מאחד התינוקות דסיפר זאת באומץ רב. ובגלל דקיבל ושימש מהרבי הרשע, ומני אז נקרא הדבר על פי קבלה ולכן על פי "הקבלה" לא נוהגים להתפלל עם אותו הרשע. ואמרו עוד: לו דבידוע דבארעא דישראל יש מאנסין רבין דהוו משמשין במלאכת הרבנות ודיש רננות דהם כופין עצמן על בני אדם בכוח ומאנסין אותן, ר"ל, וצריך להיזהר. ועם כל האמור לא ברור מה ההבדל בין מאנס בגשמיות לבין המאנס ברוחניות, מאנס הגוף לעומת מאנס הנפש.

1307-galazka

הרבי דהיה אדם עצוב ומומחה מפורסם בעציבותו היה מתגבר על עצבותו עם סגולות יווניות הקרויות: ציניות , סרקזיסמוס אונד אירונייה. ויאמר הרבי: "כעת נודע הדבר מדוע כתוב 'השתיה כדת אין אונס', דהרי כיוון דהוה רשיעי דהוו מאנסין והם מאנשי דת-יהודית או אפילו דת הצלוב-התלוי הקרויין גם קתולישערס דהוו מאנסין בעיקר נערין רכין. לפיכך כתוב בהמגילת אסתר, דאפילו דזה כ'דת' והאדם משתכר ואפשר לעשות עמו דברין כלוט, אם לא יזהר, רמי המלך שומרים ועל אף דהםאנשי הדת לא הוו אנשי הדת מאנסין לבאי המשתה כמנהגם.

הקאת הרבי ר' גרונם זצ"ל

כיצד הרבי, ר' גרונם, הקיא על בת ישראל צדקנית ואומללה, ולא נודע האם כיוון שמכוערת היתה או משום עניין אחר.


הרבי, ר' גרונם בן ר' קלמיש הלוי, נתארח פעם בשב"ק במקום פלוני אצל משפחה פלונית. ובמקום ההוא הייתה שם בתולה דרצתה מאוד להתחתן. אולם שום אדם לא הוה חושק בה. והיא כאבן דאין לה הופכין וכחררה דאין מהפך בה ואפילו לא היה אדם גרוש או פוקר-עול שבישראל או גוי דירצה בה אף בחלום הליל. הנערה ניסתה ללבוש מיני מלבושין משונין ופרוצין. עם כל הנ"ל ההצלחה הייתה אין ואף לא אדם בחנה כהרף עין. ותלך ותשאל אצל רעותיה על סגולות למצוא לה זיווג הגון.

christophe_colomb-antoine_maurin

צלם אשה רעת מראה

שמעה הנערה המכוערת המסכנה דיש סגולה לאפות חלות ובכך תמצא את זיווגה. ותאפה חלות רעות טעם ומכוערות מראה. והחלות היו עגולות ועם חור באמצע החלה כמו המאפה הקרוי כעך או בייגעל. ואפילו לא אפתה חלות מפוארות כמו דעם ישראל נהיג למיעבד לכבוד השב"ק,  דהבצק שזור אחד בשני כמו דהנערות קולעות מחלפות ראשיהן.

ויהי לאחר תפילת המעריב, הרבי חזר לבית מארחו איתו 'צוזאמען'. ויעש בעל הבית 'קידיש' ארוך מאוד, וכל בני הבית הקשיבו בדממה כאילו דהן היו במעמד הר סיני. ולא היה נהירא בהאי אידנא מפני מה נהגו כך. ואחר הקידיש הם צעקו 'אומ-עיין'. והרבי נזף בהם דאין הם בהמות אלא בני תרבות. ומדוע הם מוציאין את אחד האדם מדעתו?!

ואותה הנערה דאפתה ה'חלעס' רצה בצורה מוזרה כמו השפן וה'קעצאלע'. הייתה מקפצת בשתי רגליה על צידה ולא מהלכת כבן אנוש רגיל ופיקח מן השוק. ובשתי ידיה באזור בית חלציה היו שתי הלחם. וממש הייתה נראית מורעבת. ותבא להרבי את החלות כאילו הן זהב וכסף. הושיטה ידיה לאט מאוד ונראתה כמו אותם השוטים דאינם מצטרפים למניין הקרויין בלשון העם קופים. והרבי חישב בראשו דברור דהיא צריכה ישועה גדולה.

rollbanner

הנערה אופה "חלות"

הרבי נאלץ לאכול מן החלות הנ"ל כדי לא להעליב בת ישראל קדושה וטהורה. ודכל חפצה הוא רק להזדווג כדי לקיים מצוות שבת יצרה. ולאחר הסעודה ביקשה הנערה ברכה מהרבי. ויברך אותה דבמהרה בימינו תמצא את זיווגה לבחור הראוי לה.

אולם לפתע פתאם פני הרבי נשתנו ומראהו נהפך אדום ומייד לבן. הרבי נראה היה דמשוטט בעולמות העליונים ואולי גם רואה ומדבר עם המלאכים, כמו דהמון העם מדמיינים במוחם הקודח. והרי ידוע דהרבי, ר' גרונם, חוזר שוב ושוב וכן היו אבותיו הרבנים זצ"ל וזי"ע דהם לא הוה מחזי במלאכים ואין הם עוסקים בנסתרות ובהמיסטיקע. אך האמת דהרבי חש שלא בטוב ומעיו חמרמרו ונהפך ליבו בקרבו. ויקא את כל מה דאכל כיונה ממעי הדגה וזאת עקב החלות הנ"ל.

הבתולה רעת המראה והאפייה הייתה ליד הרבי והרבי באונס גמור הקיא עליה כל מה דאכל בסעודת ליל השבת. ופני הנערה חפו והיו מלאות קיא המטפטף כמו נרות החלב בבית הכנסת. וכל בני האדם נשתתקו כמו מתים. וצחק הרבי בקרבו דטוב מאוד דחושבין דהוא הקיא עקב החלה ולא עקב מראיה הרע דממש הוה בל-תשקצו. (וכאן חשוב להוסיף דמנהג נימאנדעסלאנד לא לתמוך בריכטיגע פוליטיק ונכון דאין יופי אמיתי וזה עניין של בניית דעת העולם, עדיין הקב"ה הביא לנו החירות לצחוק על מי שליבנו חפץ.)

הרבי הודיע דצריך לילך ללמוד. וילך לבית הכנסת ויספר המעשה ל'המבקש'. ו'המבקש' שמע את הסיפור ויאמר בליבו, לו לא הייתי נשוי הייתי לוקחה לאשה דהרי היא אשה מיוחדת דהרבי דנימאנדסלאנד הקיא עליה ולאו דבר שכיח הוא כלל ועיקר.

eduard_bendemann_1811_-_1889_selbstbildnis_1859

המבקש

ויאמר לאחיו המכוער כמו הבתולה הנ"ל, האם תרצה לשאת את הפלמונית לאשה. וישאל האח: מה דעת הרבי הקדוש על זה הזיווג? ויען האח: דהרבי שהה שם בזה השבת וממש מילא את פיו עליה ממש מקרביו.

וחיש במוצאי השב"ק עשו התנאים בין הוריה להורי החתן. וכך סגולת החלה וברכת הרבי, ר' גרונם, דתמצא בחור ראוי לה נתקיימו. ומני אז מנהג העולם למכור בייגלס כסגולה להזיווג.

 הגעלת הכלים במקהלות ישראל

סגולת הגעלת הכלים היא סגולה גדולה עד למאוד ולא רק עניין של כשרות הכלים וזהו דבר מפורסם המסוגל לישועה גדולה לעם ישראל. וגם היום דאין עניין להגעיל הכלים מכיוון דאין הם בולעים מפעת החידושים שעשו חכמי המתכת לפני שנים הרבה, עדיין נוהגין העם להגעיל את כליהם וזאת מפני המעשה הידוע.

695px-lotta_vid_fc3a4ltkc3b6k

הגעלת כלים

ומעשה ברבינו, רבי קלמן בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע דסבל מיד המציק והיה במרה שחורה זמנים הרבה בעקבות מציק מפורסם שר"י, ודאין העת ראויה לדבר ולכתוב עליו עכשיו, מפני צרות הפרנסה דנשתכחו בנו בגלל האשה הקדמונית.

והרבי פגשו בערב הפסח בהוואלד ותפסו בכוח רב וגדול והטביל אותו בהדוד נחושת הגדול מאוד כמו דהאישה והגר-ספחת צריכי לטבול. והמציק צעק בקול מר כשופר וכחמור, ופרפר ח"י רגעים כדג בלא מים ופסק מלהציק לרבי קדוש. ותבוא לרבי הישועה.

וזו זכות גדולה דה' יתברך עשה עימנו דנתן לנו הגעלת כלים ודכך יש לו להאדם או הרבי דרך המלך להפטר מן המציק בלא ד'הרשות' תוכל למצוא הראיות ולרדוף את הרבי הישר והצדיק או האדם הפשוט על מיתה משונה דאירעה לרשע המרושע.

ומני אז נוהגין נשות ישראל בנימאנדעסלאנד והגלילות דכשעושין ההגעלה בערב הפסח הם מתפללים לישועה ונותנין צדקה הרבה לרבי הקדוש דאותה שעה דנימאנדעסלאנד. ויש מהדרין וקונין לו מתנות ממלבושים עד מאכלים וכך סגולת הרבי ר' קלמן בן ר' גרונם הלוי נימאנדעסלאנד עומדת לזרעו וככתוב "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם".

fahrkuche_4

עגלת הגעלת כלים המותאמת לילדים נוצרים