תגית: אהבה

דרוש של רבינו שליט"א בעניין "ואהבת לרעך כמוך"

דברי הרבי שליט"א בעניין ואהבת לרעך כמוך. דברים נאים וחשובים כנגד אלימות הדיבור והכתיבה בהעולם המתעטפים באיצלא של מידות טובות.


יוצא ביום יום לשמוע אנשים צדיקים גדולים בשאיפתם האומרים שחשוב לקיים את המשפט "ואהבת לרעך כמוך". והם אומרים או מרמזים שהם מקיימים העניין בשונה מאחרים שלא.

אוהב אנוכי לדון לכף זכות את ההתנהגות הקיימת ולא לזלזל באדם כלשהו הנוהג בצורה המתפרשת בסופו של דבר על ידי אנשים מן הציבר כאילו הוא אוהב את עצמו יותר מרעהו, כביכול.

ואומר הנני בתמימות שמבחינה עקרונית האדם תמיד אוהב את עצמו, ופועל לפי מה שהוא רוצה, אלא אם אין לו שליטה על עצמו. לפיכך לא יכול להיות מצב אמיתי שבו הוא אוהב את רעהו כמוהו. מה שיש כאן זו קריאה מוסרית לאדם להתנהגות מסוימת.

אולם מיד האנשים הללו שאומרים שהם מקיימים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" מזלזלים בטוענים כך שאנו בני אדם רעים ושאנו מזלזלים בדברי ר"ע שאמר שהעניין אפילו כלל גדול בתורה.

והנה צריך לשאול את את האדם החושב, איך זה ייתכן שהם אינם שמים לב לסתירה בתוך דבריהם?!

והנה ראשון חשוב הכותב על העניין:

וטעם ואהבת לרעך כמוך – הפלגה (לשון גוזמה), כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו. ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך. (רמב"ן בבא מציעא סב א)

אהבת האיש לאשה על פי התורה ועניין קין והבל – פרשת בראשית

הרבי שליט"א שבת בפרשת בראשית בקהילת קודש לייפציג שתחת הרבנות של הרב מרדכי אליעזר באלה שליט"א. הרבי התבקש לשוחח בדברי תורה. רעיון אחד העלנו כבר וכעת נעלה עוד.


בעניין אהבת האיש והאשה על פי התורה

והנה כתוב בבראשית ב:

כא וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. כב וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. כג וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת. כד עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ.

  • רואים כאן שהקב"ה מפיל תרדמה על האדם. וזאת כנראה כדי לרמז שאדם האוהב אשה נופלת עליו תרדמה וליבו נחטף – אם הוא נשאר ער הוא לא יאהב בצורה הנחשבת טבעית לאדם עם שחרור הנפש, כביכול, אלא זה יהיה חשבון וכפיית הנפש כביכול.
  • ואפשר להוסיף שבאהבת האיש והאשה לא צריך להיות כלל כאב. שזה פוגע בהחיבור ביניהם.
  • וכן הקב"ה לקח את האשה מן האדם, מגוף האדם וצריך ביאור. ואולי אפשר לומר שזה כדי להגיד לנו שהאדם צריך לחשוב על אשתו שהיא חלק מעצמותיו. וככתוב על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו – זה גורם לדבק שזה חיבור.
  • וכן שכתוב כי מאיש לוקחה, באהבה עזה האדם מרגיש שחסר לו משהו. כלומר, היה לו וזה נלקח הימנו וכעת יש חיסרון שצריך למלא. זה לא רק היכי תימצי להרוויח, אלא הפסד. כעת הוא חש שני בשרים אולם כשחי עמה ביחד חש שהוא בשר אחד. הוא חש שהכל נמצא במקום ושלא חסר לו כלום, הוא בשר אחד גדול.
  • ובזה שכתוב ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה זה להגיד שכביכול האשה היא המשך האיש. ובעצם עשו הארכה בהצלע שזה צד בלשון עברי לא של הציונים, כלומר צד האיש אל האשה שנסגרה עם הבשר תחת הצלע שהרי לא כתוב עד היכן מגיע הצלע. והם כביכול כמות תאומים סיאמיים.
  • העניין מסתדר עם הפשט שהאדם והאדמית נבראו זכר ונקבה בגוף אחד ופיצול האדם והאדמית לאדם וחוה גרם לתחושת חיסרון.

רואים שבאהבה עזה יש הירדמות וחטיפת הגוף כלפי האשה וחשים חיסרון בהגוף ללא הצד השני וכשביחד אזי חשים בשר אחד.

בעניין קין והבל

כתוב בבראשית ד:

א וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהוָה. ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. ג וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה. ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. ז הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ. ח וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ

 כה וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן. כו וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה.

  • וצריך ביאור פשר שמות קין והבל. לקין יש שם חשוב ולהבל שם פשוט. השם של קין הוא חשוב, שהרי חוה מרגישה שהיא קנתה את ה'. אולם על בנה השני היא אומרת הבל. ולא נהיר על מה היא אומרת הבל. ואפשר אולי לומר שהיא אומרת הבל על עניין השם הראשון. וכמו שרואים שהיא אומרת שת על בנה המת הבל. וזה כמו שרואים אצל נשים חרדיות בארץ ישראל. נשים אלו מוזרות מן התורה וחשות כעין גויות ואז הן רואות צדיק ואומרות בליבן 'לוואי ועלי יניח צדיק את ראשו'. ולאחר החתונה חשות שהוא איש האלוקים המייצג אותו בביתן וכך הן חוות קרבה לה' גם במיטתן. אך לאחר זמן מבינות שזה לא כזה חשוב ואז אומרות הבל.
  • ועדיין קשה מדוע חוה נתנה השמות לבניה ולא אדם, ואולי זה משום הכרת הטוב של אדם לחוה שהרי היא סבלה בצער הלידה.
  • וכן רואים שהמקריב הראשון הוא קין והבל לכאורה מחקה אותו בצורה משובחת יותר. ומדוע קין הקריב ראשון וכשנפלו פניו הקב"ה מדבר עימו ונותן לו עצה לגבי המנחה. ואפשר לומר ששמו של קין העניק לו קרבה לה' והוא חש קרוב אליו ונעשה כעין כהן הדת הראשון בהעולם. בעוד שהבל התחרה וניסה לעשות דת לעצמו.
  • לאחר שהקב"ה שועה למנחת הבל, קין החליט להרוג אותו ולהפוך למונופול כלפי הקב"ה. וכך לכאורה הוא הרג את הבל לשם שמים.

ושמא המוסר השכל הוא שבין האיש להאשה יש להיות בשר אחד, אבל עם ה' יש מקום לעוד בני האדם ולכן הוחל לקרוא בשם ה' רק לאחר לידת אנוש. הקנאות של קין דחתה את עבודת ה' לשנים הרבה, והעבודה הייתה בקריאה ולא במנחות, שזה דבר פשוט יותר לכל נפש.

מוגן: מעשה בבת מלך שאהבה חומות

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן: