קיימו וקיבלו עליהם מאהבה – סיפור לפורים – מעשה באברך שהחליט להיות מזרוחניק (דתי לאומי)

מישהו סיפר מעשה נאה בפורים לרבי שליט"א – והרבי ביקש שנפיץ הסיפור לתועלת אנשי החינוך וכן הרבי הכריז שהעניין טוב כסיפור לחג הפורים ומסביר את החיזוק שקיבלנו בשעתו ואנו מקבלים בפורים. חשוב להגיד כמובן ששינויים הוכנסו מסיבות מובנות.

יש איזה רב מעניין ופופולרי מאוד במגזר שפעם למד בכולל והיה לו כמה דיונים עם החברים לכולל. ויום אחד, אחד החברים או החברותות שלו אמר לו בזה הלשון: "אתה ממש מדבר כמו "מזרוחניק" (כינוי לדתיים לאומיים בגלל תנועת המזרחי הידועה בפשרנותה ובכך שרבים מבניה ירדו מן הדרך), ל"ע". ויום אחר מישהו אמר לו, הדעה שלך היא דעה של מזרוחניקים – כלומר שזו דעה לא טובה ואולי אפילו קרובה לכפירה.

בעקבות האיש שאמר שהוא מדבר כמות מזרוחניק, עשה הרב ונהפוכו והלך לרעות בשדות זרים. אמר לעצמו: "אוקיי, נשמע שהם מדברים לעניין". ולאחר זמן כשאמרו לו אתה טוען "כמו מזרוחניקים", הוא היה עונה: "מי אמר שיש בעיה להיות מזרוחניק?!".

תקופה האיש היה הולך לשמוע שיעורים אצל בני דודנו המזרוחניקים. והוא אפילו באיזשהו שלב תלה יריעת בד בצבע כחול לבן כמנהגם של המזרוחניקים בזמן הימים הטובים של השלטון הציוני. וגם הלך לאוניברסיטה שלהם בשם בר אילן והפך לרב קהילה של אנשים מדתלשים רבים כמו אצל המזרוחניקים. והוא החל מכריז שהוא מזרוחניק והחברה החרדית צריכה ללמוד מהם והם יותר מוצלחים.

ברם יום אחד לאחר כמה שנים שלו בגלות האיש חזר לכולל והחל ללמוד ולטעון שהוא חרדי ולא מזרוחניק. ואף אחד לא הבין פשר העניין.

ויום אחד שמוליק נייסלער דובב אותו ושאל אותו: "וואס פשט?". הסביר לו אותו רב, כשהלכתי למקום שלהם, של המזרוחניקים, הם היו אומרים לי: "אתה מדבר כמו חרדי, אתה אומר בדיוק כמו החרדים נשארת חרדי וכולהו. הבנתי שאני לא כמותם ולא אהיה כמו כל המונם בגלל מורשתי החרדית. אז הלכתי לרעות חזרה לשדה בור החרדי שלי, אמרתי לעצמי מה הבעיה ללמוד בכולל כמו חרדי רגיל? ולכן נשארתי חרדי בכולל, בסופו של דבר, וחרדי נולדתי וחרדי אמות. עדיף להיות זר בבית שלי מאשר זר בבית שלהם.

לפעמים האדם בשביל למצוא את מקומו תחת השמש זקוק הוא לעשות מסע, גלות כמו עריכת הגלות של הגר"א. הוא צריך לצאת ממקומו ואז להתחבר חזרה למקורות בחיבור חזק. וכמו המעשה של היהודי מהכפר ויסבקר שהלך לחפש אוצר תחת הגשר כי חלם על כך בלילה. הגיע היהודי לגשר ופגש שם מישהו וסיפר לו החלום, ואמר לו האדם הלז, אני חלמתי שאצל יהודי בכפר ויסבקר יש אוצר תחת התנור. והיה זה אותו יהודי. הבין היהודי שהשם שלח אותו לשמוע זאת והלך לביתו ומצא האוצר.

וזה ממש כמו עם ישראל שרעה בשדות זרים בזמן אחשורוש משום שנהנה מסעודתו של אותו רשע או משום שהשתחווה לצלם, ניסה "להשתלב" בין הגויים. ואחר כך חזר לרעות בשדותיו לאחר שראה שהגויים שונאים אותו והוא צריך לההשלב אצל השם וקיים וקיבל עליו מאהבה את התורה ככתוב בשבת פח.

וזה מסביר מדוע הרבה מהאנשים מתחפשים לגויים רשעים ופרוצים בחג הפורים ואחרי זה מקבלים על עצמם עול הגמוניה ונהיים צדיקים גדולים. הם משתכרים, מנבלים פיהם וכדומה – אינם יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי, ואז לאחר שפג יינם רואים שלא טוב היות האדם מופקר, ומקבלים על עצמם עול מנהגי החברה ונהיים אנשים טובים.

סוגי חרדים מודרנים – כתבינו לענייני תרבות וחילונים

כתבינו לענייני תרבות וכתבינו לענייני חילונים חשבו שחשוב באופן עקרוני לדבר על שני סוגי יהודים שיש בקרב המגזר הנקרא חרדי מודרני.

הנושא מסביר את התרבות החרדית של חברי הקבוצה הנקראים חרדים. וכן מסביר חילונים חדשים שהם שומרי מצוות חרדים לשעבר.

ואכן פעמים רבות חילונים חדשים טרנס חרדים התחילו כחרדים מודרנים פרו חילונים ואז המשיכו להיות כגויים – פשוט נהיו חילונים, לא עלינו.

יש להבחין שאין אחדות כל כך בין שני תתי המגזרים הללו. וכן יש להבינם, לנתחם ולפעול באופן שונה עמהם.

חשוב להגיד שיש שתי קטגוריות חשובות בנוגע למגזר החרדי מודרני. ואני מדבר על חרדים מודרנים ולא על כל מי שבמקרה עובד שעדיין לא חש עצמו מודרני כגון הובלות האברך…

והחלוקה שלנו היא כזאת:

1. פרו חרדי.
2. אנטי חרדי.

האנטי חרדי מזוהה במחשבתו כבר עם ההמון החילוני, הוא תומך בניתוחי מין, בטרנסיות של קטינים, בזכויות מיוחדות להומואים ולנשים, בפריבילגיות למחבלים ערבים על חשבון יהודים בשם זכויות אדם. ועוד ועוד על זה הדרך.

הפרו חרדי, נמצא יותר קרוב למסורת ולא מתבייש בזהותו. הוא מבין שהוא מגיע וצמח מן העבר וחש אליו חיבור והוא גם מקיים יותר מצוות ומחובר יותר ללימוד התורה וכדומה. הוא מבין שאם הוא שונא את שורשיו, הוא בעצם שונא את עצמו ושעץ לא יכול להתקיים בלי שורשיו. הוא כבר מבין שאכן להומואים מגיע זכויות מסוימות כמו לאדם רגיל, פשוט כי אנו חלשים או כי יש לו רחמנות ולא בגלל שההומו צודק.

וכן הוא נגד פריבלגיות להומוסקסואלים ושהמדינה לא חייבת לתת לו זכויות של מיעוט, אלא מספיק זכויות לפרט.

ויש דברים שהפרו חרדי מלקט – פעם כמו חרדים, פעם כמו ימנים ופעם כמו שמאלנים. הוא טיפה יותר קשה להבנה כי הוא לא מוכר כסטראוטיפ, אולם הוא מעניין יותר. הוא חושב לעצמו ולא ממיר עצמו לנאורות החילונית.

הדבר הזה גם מסביר גם דברים בהקשר לקורונה. כשלאחרונה אחרי שנה של קורונה בעולם נזכרו כמה חבר'ה להביע גינוי במקהלה על דברים שהתרחשו בחברה החרדית, כשהצד השווה הוא שהם מרגישים שהם אינם חלק ולכן כבר לא חשים צורך להסביר ולהבין. הם בחוץ.

וזה עצוב, הרי מי הם? הם עדיין לא חילונים והם לא דתיים לאומיים לא בתפישה ולא סוציולוגית. הם עץ מנותק משורשיו ופירות ביאושים של המגזר שלנו שלא השכיל לחנך אותם כראוי מסיבות שונות.

על אנוסים, יוצאים וחרדים החדשים‎ – במסתרים – מאת כתבנו לענייני חילונים

לא מזמן סוגיית האנוסים החרדים עלתה לכותרות בעקבות הסרט השטחי במסתרים. ושם רואים פירות ביאושים של החברה החרדית מלאי מרירות ותלונות. אותם אנוסים הולכים בדרך החילונית וכתבנו לענייני חילונים חש צורך לבאר העניין.

ועל כך אגיד את דעתי: האנוס הוא תינוק בכיין מלא שנאה.

אדגים זאת בסיפור, פעם דיברתי עם חבר שאלתיו מה קורה? והוא אמר לי שהוא ראש כולל. התלהבתי וביקשתי ממנו למסור שיעור מחשבה תורנית. הוא הגיע וראה שאנו חרדים מודרנים והוא תיאר שהוא אנוס ומראשי האנוסים באיזה אתר מסוים. ויצר לי מבוכה גדולה. כתוצאה מכך רבים עזבו והשיעור כמעט התפרק.

הוא אמר שמשפחתו יודעת מזאת ולכן דאגו לו לשטעלע, למשרה תורנית כדי שיהיה לו פחות תמריצים לעזוב ויותר עניין להתחזק ולהשאר חרדי. בקיצור בגיל עשרים ומשהו הפך לראש כולל רק בגלל שהוא איים לצאת בשאלה והסביבה שלו ניסו להתחנף אליו ולדאוג לאשתו וילדיו שיהיה להם אבא וכד'.

הוא לא היחיד רוב המדתלשים אצלנו ורוב היוצאים שאני מכיר מקבלים תמריצים כלכליים כדי להשאר בדת בדרגה זו או אחרת או מתוך הבנה למצוקתם. זה אומר כסף, טיולים לחול, עבודות טובות שלט נצרכות וכו'. העיקר שאותם חבר'ה שרוצים להנות מהחיים יהנו מהחיים החרדים ובהמשך הם כבר יתחזקו לבד בדרגה זו או אחקת. וזה בדרך כלל עובד. ואני תוהה האם חלק גדול מן המעגל הזה הוא לא דרך להרוויח כלכלית.

לפיכך מאוד לא מובנת לי בכיינותם של האנוסים וכל השנאה שלהם. משתלם להם להתחיל לצאת בשאלה והמשפחה שלהם תעזור. מה הם מוכרים לחילונים שהמשפחה תדיר אותם?! כמה החילונים יכולים להיות תמימים. ומי ירצה להיות חילוני תמים?!

ועוד סיפור על חבר אחר ששנה ופירש. הוא קיבל הצעה מסבא שלו להפוך לדתי לייט המקיים מצוות בסיסיות ולהתחתן עם דתייה בסיסית וכך הוא יעניק לו דירה. ואותו חבר הרגיש שהוא לא מסוגל לעשות זאת. ואני מבין אותו. הוא הלך לאיבוד וצריך לחפש את עצמו. אגב, לא מזמן סעדתי איתו ליל שבת אצל חרדק מפורסם והאיש החל לריב שם מול כולם. הוא לא מעיד על תופעה דתית או תופעה תאולוגית, הוא תופעה פסיכולוגית סוציאלית.

מה שאני רואה בעניין שלנו שפשוט יש אנוסים מסוימים בעלי אופי מריר אוהבי מדנים, שמעבר לכך שהם לא שומרים את חוקי הדת במסתרים, הם פשוט לא מסתדרים עם החברה שלהם. וכן לגבי היוצאים שהמשפחה מנתקת עמם קשר.

לא סתם הרבה אנוסים וחרדים לשעבר לא מוצאים להם קהילות תרבותיות אחרות מחוץ למעגל שלהם, לא במשפחה ולא בעיר אחרת. פשוט לא מצליחים להשתלב במגזר אחר כי הם אנטי סוציאליים בדרגה זו או אחרת. ולא סתם הם מתביישים במוצאם ופשוט חסרי שקט חסרי עולם הזה ועולם הבא. מסכנים. עצוב. וצריך לעזור להם, הם אחים שלנו ופרי ביאושים של העולם החרדי שלנו.

בקיצור לפני שהם אנוסים הם מסכנים מעצבנים, כעת לאחר שנכיל אותם נוכל להבין אותם ולדאוג להם כי הם אחים שלנו.

נ.ב. בהקשר לסוגיית האנוסים וסוגיית הקצנת החרדים החדשים בחרדיות, אני נוהג להקשיב למי שמדבר עימי ולבדוק האם הוא פרו חילונו או אנטי חילוני. אם הוא פרו חילוני אני כבר מתחיל לחשוש שהוא פרוגרסיבי, שמאלני, מדתלש, אנוס או לקראת ירידה מן הדרך.

אדם לא חייב להיות אנטי חילוני מלא שנאה, הוא צריך להבין שהוא מקדם אג'נדה אחרת הנוגדת לערכים המקובלים בעולם החילוני. הוא גם מקבל בשמחה פרטיקולריזם ולא מתבולל מחשבתית בין הכל הגויים ובעל חלומות להיות קבוצה אחת ללא כל שסעים באופן מוחלט.