תגית: אשה טפשה כזנות וגילו עריות בהנישואין

דער לעדער שס פון די רעבע שליט"א

אנשים-רב המגיעין להתייעץ אצל הרבי שליט"א רואים ש"ס ענק מעור. הם לא יודעים דיש מעשה נורא על דבר זה הש"ס. כעת הרבי שליט"א סיפר את הסיפור הנורא בהש"ס בראשונה וכך נודע הדבר.

bombergtalmudcur

הרבי שליט"א תמיד אהב חפצים מעור. ומשניתנה רשות לאהוב עור אינו מבחין בין עור צדיק לעור רשע. אהב הוא להריח אותם ולמושם (כיצחק אבינו) ולהתבונן בהם. אהב הוא עור כל-שהוא, חיה או בהמה, בהמה-גסה או בהמה-דקה, טמאה או טהורה. יש כאלו שאוהבים עור אדם ויש שאוהבים בגדי-עור מחיות, בהמות וכד'. אך הרבי שליט"א אהב ללמוד תורה ועל כן אהב סת"ם וכריכות דספרים מעור.

הרבי שליט"א ידוע היה משחר נעוריו לא רק כצדיק אלא כעילוי חריף ומפולפל. ופעם אחת כשהיה צעיר, לפני יום-אידה של הרבנית-האם דנימאנדעסלאנד זצ"ל, הודיע הרבי לכולם בקול-גדול דיעשה מעשה-פתע (הפתעה בלשון הציונים) לאמו לכבוד היום המיוחד.

הרבנית-האם על אף היותה נקיבה מיוחדת (ומיוחדת זו מי שאומרים עליה דהוי מיוחדת), שזכתה להיות אשתו של רבי ולא רבי כהמון הרביים אלא לרבה הגדול דנימאנדעסלאנד, ירושלים דאשכנז. ועל אף דבר מיוחדותה הייתה נקיבה ככל הנקיבות, ככתוב אצל רחל שאמרה ללבן שדרך נשים לה. וכדרך הנשים שדעתן קלה ואוהבין דברים פשוטים, נתאוותה לעשות ימי משתה הרבה כושתי ואסתר המלכות.

[וכאן המקום להוסיף, דדעת רבני-נימאנדעסלאנד דהנשים אין הן פחותות בגלל שזה טבען, אלא כיוון דהן בגלות מאז חטא עץ-הדעת, שהן מושפלות כישראל בין האומות וסחופים ודוויים. ולא עלינו, יש הרבה באפריקי ובשאר מקומות שהוועסט קולטורא לא נתפשט, שלא מלמדין את בנותיהן קרוא וכתוב והן אינן יודעות קרוא וכתוב כלל. ואם מלמדים אותן קרוא וכתוב, אינן מלמדין אותן להבין מה כתוב בהטעקסט, הש"י. וחיים כגויים, שפחות ובהמות, וכחיית השדה נדמו. והרבי, הרבי הראשון, ר' קלונימוס הלוי זצ"ל, היה אומר דזה הוי כגילוי-עריות וזנות, ר"ל, ולכן יש ללמד הנקיבות להיות כאחד האדם וללמדן האלף בית וגם התורה הקדושה.]

ותאווה מיוחדת הייתה לה לריבה זו ליום הולדתה. דכיוון דהרבנית-האם הייתה נקיבה שמחה מאד, ויש אומרים, יותר מידי. ואת כל שמחתה תלתה ביום יציאתה מרחם אימה, יען כי כל חייה השמחים הגיעו מני אז. הרבי שליט"א נתאווה, ככל הרביים דנימאנדעסלאנד, לעשות הפתעות ופרובוקצייעס. ולעומת הרבנית-האם הוא עשה יום-טוב לעצמו בכל יום ויום, בבחינת תלמידי חכמים כל ימיהן שבת ואצל הרבי שליט"א הוה יום-טוב, כי היה מתאמץ כל יום לעשות מעשה פתע אחד לכל הפחות.

ובהגיע היום המיוחד והמיוחל וכולם מחכים למעשה-הפתע דהרבי שליט"א. ובבוקר לפני החיידער, הרבי שליט"א לא הפתיע. לא נמצא כלל מעשה-פתע מצד הרבי שליט"א. ולא נראה הרבי שליט"א נוהג באופן משונה תמוה המפתיע. ולא נמצאו בהויז-הרבי שליט"א דברים דלא היו בו קודם. חיכו בני הבית עד הצהריים והרבי שליט"א עדיין לא הפתיע. חיכו עד שקיעת היום והרבי שליט"א לא הפתיע. חיכו עד חצות הליל כמנהג הגויים, ירחם ויציל השם, והרבי שליט"א לא הפתיע. חיכו עד בוש. וכשהרבי שליט"א קם למחרת היום, לפני דהלך ללמוד אצל המלמד בחיידער, שאלוהו מה קרה להפתעה שלך? ענה הרבי שליט"א, בחיוך גדול, הפתעתי, לא חזיתם?! ביקשו וחיפשו כל בני-הבית אחר ההפתעה דהרבי שליט"א. חיפשו, כמו דמחפשין האנשים הפגימות באתרוג, וההפתעה דהיינוקא לא נמצאה. החלו מפצירין ברבי שליט"א, דיגיד מהי ההפתעה והרבי שליט"א אישתיק ולא ענה. הבטיחוהו מיני מתיקה וכסף כחול אשר על שפת הים, כמו אצל האנשים דגרים על שפת הים וקרויים טייקונים בלע"ז. והרבי שליט"א סירב לענות ורק דלאחר דהבטיחו לרבי שליט"א לעדער-ש"ס, או אז אמר, דלאחר דיקבל הלעדער-ש"ס יגיד מהי ההפתעה.

ויקחו לו הלעדער-ש"ס והרבי שליט"א חיכה דכל בני-הבית יגיעו לשמוע מהי הפתעתו. אמר הרבי שליט"א, לאמו, מיין טיירע מוטער, אמרתי אפתיע אותך ולא דאביא לך ההפתעה וכן דהפתעתי אותך בזה דסברת דהפתעתי אותך במשהו, אך האמת דלא עשיתי כלום ודזו ההפתעה.

תפסו אביו הקדוש, ר' וולף הירש בן אלקשאנדר אבי ליב אלקסאנדער, נשקו על מצחו ואמר, זה הגדול ענק יהיה (וכך אנו רואין כיום בחוש). ואתה הפתעתנו בזה שרצית הש"ס, כך שבכל אופן הפתעת אותנו וזו ההפתעה הטובה ביותר, העידית דבעידית, אשרינו שזכינו לצדיקל כמותך.