תגית: בודא

הרבי שליט"א במסע על אף הקורונה – חלק ב' בודפשט

כזכור הרבי שליט"א נסע לקברי אבות בפרשבורג על אף מגפת הקורונה ותכנן לשבות בוינה בשבת האחרונה שלו במסע. ומפני גזרת השלטון בדבר איסולרנוג (בידוד) למי ששב מוינה, הרבי החליט לשבות בקהילת בודפשט.


הרבי הגיע לבודפשט בשישי ושהה במלון המלכים שיש שם אגף כשר לשבת. ודבר זה לא פשוט היום בכל מיני מקומות בגלל השימוש באלקטרוניקה.

מיד אחר כך הרבי התארגן קצת לשבת והלך לצעוד אל עבר הדנובה. מיד לאחר זאת הוא שב חיש למלון כדי להתכונן לשבת על ידי מרחץ, החלפת מלבושים לבגדי שבת להדלקת הנר.

הרבי התפלל בקהילת המקום קהילת היראים בודפשט ולא בחב"ד שהם בעיניו אנשים משונים וסוטים מן היהדות הנאמנה. בשחרית בשבת הרבי קיבל עליה כלוי היחיד ואמר הגומל. את סעודות השבת הרבי סעד באחד ממסעדות היהודיות בעיר.

הרבי שם לב שאין כמעט יהודים הונגרים אדוקים, יש קהילת עובדים אנשים העובדים בהספקת אוכל כשר לעם ישראל. יש העובדים באווזים, היות שממשלת הונגריה לא אסרה את פיטום האווזים. יש העובדים עם פרות להספיק מזון מחלב הפרות והיו כאלו שעבדו בקהילה על אף שהם גרים במקום אחר. יש גם קהילת אנשי עסקים ישראלי הנמצאים בחב"ד.

בשבת הרבי צעד בקור וחצה הדנובה לעבר העיר בודא, כידוע בודפשט היא חיבור של כמה ערים. על הגשר הייתה רוח עזה מאוד והרבי נהנה מאוד. משמשי הרבי התקררו אזי הרבי יעץ להם כיצד להמנע מהקור גם על שפת הדנובה, על ידי התרחקות משפת נהר הדנובה לעבר קיר ההר או הבניין בבודא. הרבי חצה שוב והלך לנוח.

במוצ"ש הרבי צעד שוב לטייל והלך לעבר מצבת זיכרון ליהודים שהושלחו על הדנובה, לבית המדברים ההונגרי (הפרלמנט) ומשם למצבת זיכרון החירות שכם עוסקת בשיעבוד יהודי הונגריה בידי ממלכת אשכנז של היטלר.

הרבי חזר למלונו וסעד מלווה מלכה בהתרגשות תוך כדי שיח על בעיות כשרות עם משגיח כשרות מארץ ישראל שאמר שיש בעיות של טריפות בשוק החלב – הפרות לדעתו עוברות ניתוחים והופכות למצב של טריפה. ואז כמובן הקהל דיבר על הקורונה בהתרגשות וכולם אמרו שהם חוזרים ביום ראשון חזרה לארץ מפני גזירות הבריאות של נתניהו.

ביום ראשון היה קר אבל הרבי רצה להספיק ולכן הפמליא הלכה למצודת הדייגים של בודה וראו משם נופים יפים ומצבת זיכרון לאישטוון הראשון מלך אונגריא. הם גם אכלו פת שחרית וחזרו חזרה לעיר לאסוף החפצים והלכות לכיוון שדה התעופה.

הרבי קנה ויסקי מתנה לאחד ממשפחתו ופגש שם זוג אדוקים חסר דאגות עם הרבה שקיות – אברך וגברת עם כרסה בין שיניה. הרבי צעק עליהם שכך הם יצטרכו לשלם הרבה כסף על המיטלטלין שלהם וחבל על הכסף. לכן יש מיד ללבוש כל מה שאפשר ולחלק דברים לשקיות של חנויות הפטורות ממס בשדה התעופה. הרבי ומשמשו לקחו על עצמם שקית אחת כל אחד. הזוג לקחו שקית אחת כל אחת ועוד יהודי צדיק שנמצא שם לקח שקית אחת. הרבי המליץ לאשת האברך לשים תיק אחד מלפניה ותיק אחר מלאחוריה. האברך הצליח לעבור חלק, והנה אחת מן העובדות של חברת הטרנספורט הורתה לאשת האברך לעצור ולבדוק האם התיקים שלה נכנסים למסגרת מדידה של גודל התיקים שאפשר להכניס ללא תשלום. והיא עבדה קשה ולחצה התיקים בעוז ולבסוף הצליחה.

ובאותו היום שהרבי חזר, השלטון הציוני הכריז שממחר כל מי שמגיע לארץ ישראל חייב בבידור לשני שבועות והרבי נשם לרווחה גדולה.  ולאחר זאת אמר בקול, שמי יודע מתי פעם הבאה יהיה אפשר לצאת ולשוב.

וטוב מאוד שהעולם שהופך למגדל בבל חוזר להיות עם לבדד ישכון וכעת אפשר לעשות תרבות מיוחדת של כל עם ועם, דת ודת יתר בקלות לעומת תרבות אחת הקרויה גלובליזציה היוצרת תאווה להיות כמו כולם על חשבון התרבות של מקום אחד וזה מקשה על האדוקים במצוות.

building near body of water

Photo by Dominika Greguu0161ovu00e1 on Pexels.com

למי שרוצה לקרוא על חלק א במסע הרבי בימי הקורונה: