הרבי שליט"א דרש על פרקי אבות השבוע ואחד התלמידים רשם וורט יפה אחד וחיש שלח לנו לפרסום.
בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה [כבחמורה], ובורח מן העבירה.
אבות ד ב
נשאלת השאלה מפני מה כתוב רץ ולא רודף, הרי כתוב בורח מן העבירה והפוך מבורח זה רודף, אם כן מדוע כתוב רץ בלשון האמצע בין רודף לבורח?
ואפשר לומר שבן עזאי בא ללמדנו שצריך לברוח מן העבירה, זה אומר לחפש כיצד להנצל ממנה גם מראש כמו חכם הרואה את הנולד.
אולם לגבי מצוות לא צריך לרדוף מצוות ולהציק לכל מי שלידינו או לפגוע ברוח נפשנו על ידי חיים של צער ופחד מרובים מדי. לכן רק כשהמצוה מגיעה אלינו, יש לרוץ ולעשותה ריצה מלשון זריזות והספק לא מלשון רדיפה.
לע"נ מרת רינה בת ר' שמעון יהודה
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 