מדוע הרן הושלך לכבשן האש על ידי נמרוד הרשע – פרשת לך לך

וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים

הרבי שליט"א דרש בפרשת לך לך בנוגע למדרש הידוע של אברהם והצלמים. ואנו לא מצאנו פנאי להביא הדבר תורה של הרבי שליט"א עד האידנא. ולפיכך אנו מביאים זאת כעת ואין מוקדם ומאוחר בתורה ותמיד אפשר להביא חידושי תורה ולאו דווקא על פרשת השבוע. התורה כולה היא פרשת השבוע לכל אחד ואחד וכמו שידוע שמרדכי היהודי שאל אל התינוקות "פסוק לי פסוקך" – אסתר רבה ז.

גרסה מבוארת של מדרש אברהם והאלילים ועדיין אנו ממליצים לקהל הלומדים הקדוש לעיין גם בגרסא בארמית מבראשית רב לח יג כדלהלן:

"רבי חייא בר בריה דרב אדא דיפו: תרח עובד צלמים היה, חד זמן נפיק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו.
הוה אתי בר אינש בעי דיזבן והוה אמר לו:
בר כמה שנין את?
והוה אמר לו: בר חמשין או שיתין.
והוה אמר לו: ווי ליה לההוא גברא דהוה בר שיתין, ובעי למסגד לבר יומי?!
והוה מתבייש והולך לו.

חד זמן אתא חד איתתא טעינה בידה חדא פינך דסולת.
אמרה ליה: הא לך קרב קודמיהון.
קם נסיב בוקלסא בידיה, ותבריהון לכולהון פסיליא, ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון. כיון דאתא אבוה אמר לו:
מאן עביד להון כדין?
אמר לו: מה נכפר מינך אתת, חדא איתתא טעינה לה חדא פינך דסולת, ואמרת לי הא לך קריב קודמיהון, קריבת לקדמיהון הוה דין אמר: אנא איכול קדמאי! ודין אמר אנא איכול קדמאי! קם הדין רבה דהוה ביניהון, נסב בוקלסא ותברינון.
אמר לו: מה אתה מפלה בי, וידעין אנון?!
אמר לו: ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר?!

נסביה ומסריה לנמרוד.

אמר לו: נסגוד לנורא!
אמר לו אברהם: ונסגוד למיא, דמטפין נורא.
אמר לו נמרוד: נסגוד למיא!
אמר לו: אם כן נסגוד לעננא, דטעין מיא.
אמר לו: נסגוד לעננא!
אמר לו: אם כן נסגוד לרוחא, דמבדר עננא.
אמר לו: נסגוד לרוחא!
אמר לו: ונסגוד לבר אינשא, דסביל רוחא.
אמר לו: מילין את משתעי! אני, איני משתחוה אלא לאור, הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו.
הוה תמן.
הרן קאים פלוג, אמר: מה נפשך, אם נצח אברהם, אנא אמר: מן דאברהם אנא, ואם נצח נמרוד, אנא אמר: דנמרוד אנא.
כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול, אמרין ליה:
דמאן את?
אמר להון: מן אברהם אנא.
נטלוהו והשליכוהו לאור ונחמרו בני מעיו ויצא ומת על פני תרח אביו, הה"ד (שם יב) וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.

שואל הרבי שליט"א והרי זה פלא ויש להעמיק בהמדרש. כתוב במדרש שהרן אחי אברהם אבינו נשרף כי לא האמין מספיק אלא אמר שיתמוך במי שינצח. ועדיין לא נהיר מדוע בכלל, מפני מה שאלו אותו האם הוא מאמין באלילים? הרי הוא לא שיבר האלילים, ואם כן מפני מה שישאלוהו בכלל, והיכן מצינו במדרש ששאלו את תרח? במדרש רואים שאברהם אבינו שיבר את האלילים ותרח מסרו לנמרוד, דווקא את אברהם המשבר כלים.

ונראה לפרש כמה פירושים וכל אחד יבחר הפירוש הנוגע אליו.

א. לא להשפיל המלך נמרוד. צריך לשרוף מישהו כי כבוד המלך הושפל כשהשליך מישהו לאש להראות עוצמתו ולא מת בהאש. ומפני מה לקחו דווקא את הרן? רצו לבדוק מישהו ובדקו אולי בדרך אסוציאצייע מישהו מקורב לאברהם וזה היה הרן שגם לא הסכים להכחיש ה' לאחר שראה שאברהם ניצל.

ב. על מי האותות בכוכבים דיברו? – כי החוזים בכוכבים אמרו שיהא בן לתרח שישמיד לנמרוד. שמישהו מזרעו של תרח יכחיד את נמרוד. ומי אמר שזה אברהם, אולי זה הרן? ובפרט שפעם לא היה דוקומנטים כמו היום שאפשר לדעת מי זה מי ובן כמה הוא וכן על זה הדרך לברר מי האדם בוודאות.

וכך כתוב במעשה אברהם מספר מדרשים בית המדרש חדר ב הנמצא באוצר המדרשים:

"בשעה שנולד אברהם אבינו ע״ה, עמד כוכב אחד ממזרח ובלע ד' כוכבים לארבע רוחות השמים.

אמרו חכמים לנמרוד: בן נולד לתרח בשעה זו שעתיד לצאת ממנו אומה שתירש העולם הזה והעולם הבא, אם רצונך ינתן לאביו מלא ביתו כסף וזהב ונהרגהו.

מיד שגר נמרוד אצל אביו אמר לו: בן נולד לך אמש עכשיו תנהו לי ונהרגהו ואתן לך מלא ביתך כסף וזהב.

אמר לו תרח אמשול לך משל למה הדבר דומה לסוס אחד שאמרו לו נחתוך את ראשך וניתן לך בית מלא שעורים, אמר הסוס להם: שוטים! אם תחתכו את ראשי מי יאכל השעורים?!

ואתם אם תהרגו את בני מי יירש הכסף והזהב.

השיב לו המלך מדבריך אני מכיר שבן נולד לך, אמר לו תרח בן נולד לי ומת, אמר לו על חי אני אומר לך ולא על מת.

מה עשה תרח? החביא את בנו במערה שלש שנים. זימן לו הקב״ה שני חלונות, מן האחד יוצא שמן ומן השני סלת.

וכדאי לעיין עוד בהעניין בפנים.

ולפי הדברים פה אפשר לומר שנמרוד חיפש אמתלא להרוג את בני תרח. בתחילה האמין לתרח שמת. אבל לאחר שאברהם מרד בו אמר לעצמו אולי גם הרן הוא סכנה כמו שחזו האצטגנין לגבי אברהם. ואכן עשו שלפי המדרש הרב את נמרוד באותו היום של מכירת הבכורה הוא מצאצאי הרן ונחור אחי אברהם דרך אברהם ורבקה.

ג. אולי שיחשבו שכן שרף את אברהם – אולי היו דומים. וכמו שנאמר שלוט בן הרן ואברהם היו דומים זה לזה. וככתוב במדרש רבה מא ו:

ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' — רבי עזריה בשם ר"י ב"ר סימון אמר: כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט, כך היה ריב בין אברם ללוט, הדא הוא דכתיב (בראשית יג ח): "ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו". וכי אחים היו? אלא שהיה קלסתר פניו דומה לו.

ד. כדי לפגוע באחד מחסידי אברהם ובכך להחליש האמונה ביחוד ה' שהרי רק אברהם ניצל – אולי דרך כישוף ושאר המאמינים לא.

ה. לאחר שאברהם ניצל מהאש, הרן קפץ והכריז על עצמו כמאמין באמונת אברהם אבינו עליו השלום ולכן בדקוהו באש. ואז יש לדון מדוע קפץ, האם קפץ לשם שמים אבל לא מספיק מסר הנפש, כי החליט רק לאחר שאברהם אבינו עליו השלום ניצל? או שרצה גם כבוד כאברהם להיות אדם מיוחד שניצול מאש.

ויש האומרים שהרן נשרף מפני עניין אחר וזה חולק על המדרש רבה שהבאנו. וכתוב בבית המדרש חדר ה נמצא באוצר המדרשים של הרב אייזנשטיין:

"והיו כל המלכים רואים שלא היה מגיע לא אש ולא שלהבת כלפי אברהם. אמרו המלכים אחיו של אברהם כשפן גדול הוא וצבר את האור וסילסלה, ובשבילו ניצול אברהם, מיד ניתזה שלהבת ממדורתו של אברהם ושרף את הרן, שנאמר וימת הרן". למי שרוצה לעיין בגרסה השניה שיעיין פה.

• למעשה מוסר חשוב לגבי תמונות הרבנים עיינו כאן.

בעניין ברכת יצחק אבינו לעשיו הרשע – פרשת תולדות

דבר תורה לפרשת תולדות שנאמר בשעתו על ידי הרבי שליט"א. הדברים חשובים לגבי חינוך הילדים, לגבי אופי האנשים וחשוב להעניק ולעיין בהעניין ביותר.

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב.  פרק כ"ה פסוק כ"ז.

א וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. ג וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה [צָיִד]. ד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת. פרק כ"ז פסוק א-ד.

מה הפשט בכך שעשיו היה כזה בעל חטא ומאידך אביו יצחק רצה להביא לו הברכות? הרי יצחק אבינו אמור לרצות להביא הברכות לבן הצדיק ומדוע רצה להביא לבן רשע?

נראה לי לבאר שעשיו היה כעין ספרדי מסורתי שאוהב לנשק ידי רבנים, לבקש ברכות ולהגיד שהרבנים והתורה זה הכי חשוב. וכל מי שחולק על הרב הוא כופר. אולם למעשה הוא ממשיך לעשות בשלו, לעבוד עבודה זרה, לגנוב, לרצוח לאנוס וכדומה. וראיה לדבר שהוא צדיק, כי הוא מתכופף לנשק יד הצדיק. עשיו באמת בטוח שהוא הצדיק בעל ההשקפה הנכונה החי חיים נורמליים. ומבחינתו יעקב אבינו הוא רשע מוזר משוגע הכופר בצדיק ובתורה.

זו לא רק צביעות, אלא התמקחות עם השם יתברך או הגעה להבנה בקשר אליו – מה שחשוב להשם יתברך זה להצהיר וזאת הוא עשיו עושה מצוין בריש גלי ובכל מקום. אבל במעשים הוא עדיין מעניק לעצמו חירות רבה.

לעומת זאת יעקב אבינו היה כעין ליטוואק או יעקע קר ששואל שאלות ולא רואה בעיה לחלוק על רב כשיש הסבר תורני יותר טוב. והוא גם עניו שלא רואה עניין להצהיר כל הזמן על אמונתו הנכונה ברב ובתורה. יעקב אבינו מצליח לקיים התורה בקלות, כי הוא והתורה נהיו חלק אחד מרוב שהוא שקוע ומחובר לחיי התורה הקדושה – הוא מקבל את התורה כתרבות חייו ולא מנסה לברוח מקיום התורה בתירוצים שונים.

אז יצחק חשב באמת ובתמים שעשיו היה צדיק יותר מיעקב. יעקב לא הצהיר על חומרות ועל עישור מלח ותבן, לא טרח להתכופף לנשק את ידו ולבקש ברכה. יעקב היה איש תם יושב אוהלים – הוא לא טרח לחשב מה יצחק יחשוב עליו ואיך להחניף לו. הוא בסך מנסה להיות יהודי טוב.

בעצם יצחק היה כבד ראיה מבחינה פיזית ומבחינה רוחנית – ולא הצליח לעמוד על בנו יעקב. אם הוא היה ראששיבע והיה לו תלמידים כמו יעקב ועשיו, הוא היה זורק את יעקב ומשאיר את עשיו – כמו הרבה ראשי ישיבות בדורנו.

וכעת גם יש תשובה מדוע יעקב היה יושב אוהלים. הרי לשבת באהל הכוונה ללמוד תורה, אם כן מדוע נאמר אוהלים בלשון רבים, לא מספיקה לו ישיבה אחת?

ונראה לי לבאר שאולי יצחק אבינו זרק אותו מהישיבה שלו ואז יעקב הלך לישיבת שם ועבר, כמו שכתוב שהיה י"ד שנה בישיבת שם ועבר.

הרבי שליט"א במדינת זאכסען אשר באשכנז – פשט נחמד בפרשת בראשית – עניין האשה ועץ הדעת

הרבי שליט"א שבת בקהילת קודש לייפציג אשר בסקסוניה שבאשכנז. הרבי נתבקש לדרוש ג' פעמים ובאחד הפעמים הרבי דרש על פרשת בראשית עניין יפה בעניין האשה וחטא עץ הדעת.

---

הרבי דיבר על כך שחשוב ללמוד לבד ולשאול עצמנו מה החלק שלנו בתורה. אין חייבים ללמוד רק מה שכתוב בספרים, אלא אנו יכולים להיות כעין הספרים של עצמנו ושל סובבנו.

הרבי אמר שידגים להציבור כמה פשטים שנפלו לו השנה כשעיין בפרשה. והוא רוצה שכל הציבור יתחיל ללמוד כך ושלא יצניע הפשטים שלו, אלא שידבר עליהם עם חבריו ויביא גאולה ושמחה לעולם.

ואמר הרבי שנתעוררה אצלו שאלה, מדוע בריאת האשה נמצאת באותה פרשיה עם חטא עץ הדעת. בבראשית ב פסוק ט"ו. והנה הפסוקים:

טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. טז וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. יז וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.

ואמר הרבי שזה כמו שאומרים הזקנות לבחורים צעירים שלא עלה עליהם עול החיים, "אתה צריך אשה שתשמור עליך ותהעשה ממך בן אדם". והנה הקדוש ברוך הוא הבין שלסייע לאדם הראשון לא לאכול מעץ הדעת צריך הוא אישה. ודבר זה הוא פשט שהרי העניין נמצא חיש בסמוך לציווי לא לאכול מעץ הדעת. אולם יש להזהר לא לתת לשומר לקלקל ולהשחית האדם. אי אפשר להגיד לעצמנו, יש לנו עזרה בשמירה, יש לנו משגיח כמו המשגיח שנהוג היום בישיבות, כי לפעמים זה מביא לחטא.

וכן הפשט לגבי אדם הראשון שאומר שהאשה שקיבל מה' היא זו שנתנה לו מן העץ, ככתוב להלן בפרק ג, פסוק י"א:

יא וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ. יב וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.

והפשט הוא פשוט ולא דרש, שהרי אם הקב"ה הביא לו שומר עליו והשומר הביא לו לאכול אז אין כאן כפיות טובה או כפירת טובה ככתוב אצל הדרשנים על החומש, יש כאן טצדקי לומר שהאשה שהבאת לעזור לי, היא זאת שהחטיאה אותי. המשגיח הפך למחטיא. ויש כאן אמירה שהקב"ה בנתינת האשה סייע לחטא ונהיה קשה להישמר מן העניין. ולכאורה הקב"ה הסכים עימו כדלהלן בפרק ג פסוק י"ז:

יז וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב.

לא כתוב יען אשר לא שמעת בקולי וכדומה. ולגבי הקללה, כאן לכאורה הקללה הולכת על כך שכשהאדם עסוק הוא פחות חוטא, היות שהאשה אינה מספקת לשמירה על האדם אלא היא עלולה לחטיאו. הנשים הזקנות לא צודקות לגמרי בזה שאומרות שהאדם צריך לקחת אשה והיא תשמור עליו, צריך לברור ולבחור אשה טובה.

ומוסר ההשכל שהאדם צריך להיות שליט על עצמו ולא לסמוך על האחרים, האחר הוא רק יועץ, לא להקשיב לו כעבד, אלא להקשיב לו כשם שמקשיבים לאיש אינטליגנציה המשמש את המלך.

וסיים הרבי, הנה חידוש שלמדתי השנה, וגם אתם יכולים לחדש לכם רק תלמדו מה שאתם רואים ואל תהיו עבדים לעבדים.

ויש עוד דברים שהרבי אמר לגבי יצירת האשה ולגבי קין והבל ואנו חושבים האם לפרסם העניין כעת או לדחות לפעם אחרת. [הגאבע מצא זמן לרשום והנה דברי הרבי בעניין יצירת האשה ובעניין קין והבל.

לענינים נוספים:

הרבי שליט"א במדינת יוון