"ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה" – שמות ל"ה כ"א.
וצריך ביאור מה עניין ביאת האנשים על הנשים לגבי התרומה למשכן?
ומסביר הרבי שליט"א: ידוע שהאנשים הזכרים בטבעם עושים דברים הרבה כדי לרכוש את לב האשה. לפיכך מובן היטב מדוע תרמו להמשכן כשבאו על הנשים, שכיוון שאהבו את נשותיהם הרבה רצו לשמחן. וככתוב: "דבזכות נשים צדקניות נגאלו", ומשמע שנשות ישראל היו צדיקות, ולכן הם ידעו בעליהן שהן רוצות בהתרומה להמשכן והעניקו ככל העולה על ליבם לה' בשביל לשמח את נשותיהם.
ובא הכתוב לומר לנו את חשיבות כוח האשה בהעשיה של בני האדם כשהאדם אוהב אשה יש לו יותר רצון לעשות דברים שבלי זאת לא היה רוצה. כפי שכתוב בהגמ' בבלי יומא סט ב:
…אמרו הואיל ועת רצון הוא, נבעי רחמי איצרא דעבירה. בעו רחמי ואמסר בידייהו. אמר להו, חזו דאי קטליתו ליה לההוא, כליא עלמא. חבשוהו תלתא יומי, ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל, ולא אשתכח. אמרי: היכי נעביד? נקטליה? כליא עלמא! ניבעי רחמי אפלגא? פלגא ברקיעא לא יהבי. כחלינהו לעיניה ושבקוהו. ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה. תרגום יהיה פה.
וצ"ב היאך לא מצאו ביצה בת יומה בכל ארץ ישראל, הרי התרנגולות מטילות מעצמן ולכאורה לא קשורות ליצר הרע? וכן משמע שהיה להם ביצים שאינן בנות יומן. וצ"ב.
ואולי יש לומש שיצר-הרע יש גם לבעלי חיים. ואולי יותר פשוט לומר שלא נמצא אדם עם ביצים, כלומר, אדם אמיץ המכונה שלשון העולם בעל ביצים. ואם כך מדוע אמרו בת יומא? ויש לומר שמדובר על אומץ לב בן יומו ולא אומץ לב לאחר יום. ועניין זה מקדם חופשיות במעשה האדם עניין המכונה בלעז ספונטניות.
ויש גם פשט אחר והוא כך: יש אנשים שלאחר שעושין תאוות ליבם, אין הם כבר חפצים באשה ואו אז הוו בעלי רכוש רב מכיוון שאין להם עניין להוציא הכסף על האשה, ולכן מייד נתנו זאת למשכן.
ועוד פשט על פי חכמי ההיסטוריה הפמניסטית, ידוע שהגבר שולט בהבית ויותר חזק מן האשה, כביכול. ואי לכך כתוב תכשיטים שקשה לקחת מגוף האשה, כגון: טבעת, חח, נזם וכומז. ואז ייתכן שהאנשים באו על הנשים בכפיה אלימה ולקחו זאת בכוח הזרוע או לקחו בכפיה לא אלימה שכיוון שהאשה הלכה לטבול בשבילם והורידה התכשיטים כדי שלא יהרסו או מחשש חציצה ואז באו ולקחו זאת הבעלים בעורמתם והביאו זאת להשי"ת.
באה התורה ללמדנו שבשביל תרומה צריך לעשות תכסיסין כדי לצליח לגייס הכסף מן העם…