תגית: דייט

הנערה שרצתה לשלם בפגישה – מעולם השידוכים

אחד מהתלמידים בארץ ישראל המקורב לרבי שליט"א שלח לנו סיפור לפרסום לשמח את לב הציבור. והסיפור אכן משמח וחשבנו שכדאי לפרסם העניין לשמחת קהל הקוראים הקדוש.

"בסוף השידוכדייט היא החליטה שהיא חייבת לשלם, "אני רוצה לשלם", כך היא טרחה להודיע לי חגיגית. שתקתי, הרי אני לא יכול להתעקש לשלם, זה נתפס פטרוני, ומאידך מה אכפת לי שתשלם אם זה משמח אותה.

היא פצתה את פיה שוב ואמרה שהיא מתכוונת שהיא רוצה לשלם רק הטיפ ולא את הארוחה (חס וחלילה), היא נגד לשלם חצי חצי.
אמרתי: "אוקיי איך שאת רוצה" (וחשבתי על המשפט: "As you wish").
היא אמרה: "באמת אני רוצה לשלם".
אמרתי לה: "מה שאת רוצה, מה שעושה לך טוב".
אמרה לי בתגובה: "אני חושבת שזה לא בסדר שהגבר תמיד משלם, אני בחורה נאורה, מודרנית, מתחשבת, זה יוצא הרבה כסף, זה ניצול…".

לא הבנתי מה היא רוצה ממני, הרי זה מתפקידי כגבר לבן מסכן ועלוב לשלם.

אמרתי לה בצורה עדינה: "שמבחינתי אני חייב לשלם שהרי כך הנימוס המערבי קובע, איזו ברירה יש לי, לפיכך אני לא רואה בזאת פרגון".
היא אמרה לי: "תתפלא, יש הרבה גברים זבלים, אני חייבת לשלם לפחות הטיפ".
אמרתי: "בסדר מה שאת רוצה, לי זה לא משנה, מה שעושה לך טוב".

היא הוציאה את ארנקה הנכבד עם ידיה הנאות ופתחה את רוכסן כיס המטבעות. היא השחילה את אצבעותיה וחיטטה כאילו אצבעותיה לא מצליחות להכנס ולשלוף המטבעות לטיפ. לבסוף לאחר המתח הרב, נראה היה שנואשה, היא הוציאה את אצבעותיה והודיעה: "אופס אין לי טיפ לשלם, אני מצטערת". (העניין הזכיר לי את הסיפור של הרב והרבנית, פעם אחת הרבנית שאלה את הרב מה אתה עונה על ה'קשה' וענה הרבי: "אני אחשוב על זה", יותר מאוחר כשהרבי הלך לנוח הוא אמר לרבנית: "אה, כבר לא קשה".)

צחקתי בתוך נשמתי והתאפקתי לא לצחוק לה בפרצוף. ולא היה ברור לי מדוע היא לא ניסתה לשלם הטיפ באשראי? חשבתי שאולי היא לא רגילה באמת לשלם טיפ, אמרתי לה בפני פוקר: לא נורא, יהיה בסדר.

לאחר הדברים האלה נשאלתי על ידי השדכנית איך היה? אמרתי: "אפשר להגיד שזה היה כמו כמו שתי פגישות – הפעם הראשונה שלי עמה והפעם האחרונה שלי איתה".

חבל אמרה לי השדכנית, הבחורה סיפרה לי שהיא נורא נהנתה שנתת לה לשלם את חלקה בפגישה. היא רוצה להפגש שוב.

אמרתי לשדכנית שבאמת הפגישה הייתה טובה והבחורה מצחיקה מאוד. אולם יש בינינו פערים עמוקים בלתי ניתנים לגישור, עדיף שלא נפגש שוב.

מעשה ברווק המבוגר שהלך ללגום בירה

סיפור מעניין שהתרחש לפני כמה שנים בקהילתנו בארץ ישראל וכעת עוסקי הציבור באמונה בהקהילה החליטו להתיר הפרסום. והעניין חשוב כיוון שיש כת חרד"שים השונאים את עצמם והם מתעצמים יותר ויותר, וחשוב שידעו שרובם מסכנים ושונאים את עצמם ולכן הם מרירים ופשוט שזה העניין הוא רחמונעס גדולה.

יום אחד ר' הערשלע לאסטמאן, המכונה ר' הערשלע דער-מבוגער או ר' הערשלע די-עלטרערער, אחד מרווקיה המפורסמין בקהילת נימאנדעסלאנד החדשה בארץ ישראל נפגש עם מחבלעצניקית (והיא מכת של אדוקים הקרויים מחבלים או עצניקים או פלג ירושלמי) הרואה את עצמה כאדם נאור ומתנגדת לשהיית עם ישראל בשטחים השנויים במחלוקת עם הגויים בארץ ישראל שעדיין לא סופחו להמדינה ההציונית.

הערשעלע היה איש בעל מראה טוב, משכמו ומעלה ואדם החכם בדרכו שלו, הוא לא היה עבד להחברה ולכן תמיד היה חי לו לעצמו. והוא בגלל מחשבותיו בדרכו שלו נתפס בעיני העם כמודרניש. והוא נהג לצאת להשידוכדייט עם בנות הארץ בתנאי שהן בחורות חכמות ופתוחות דעת, ולכן גם הוא היה יוצא עם בחורות הנחשבות מודרניש, על אף שבדרך כלל הן היו שבויות בדת המערב השויוני ומשעממות ושונאות בעלי מחשבה אחרת מן הנהוג במחוזות המחשבה שלהן הן הורגלו.

סיפר לרבי שליט"א שהטרוריסטעצית (לשון פחד, אבל זהו כינוי למחבלים) שעמה הוא יוצא בשידוכדייט מזה מס' פעמים, אמרה לו, שהוא אובער-חרדישער. ופעם אחרת אמרה לו, שהוא אינו חרדי מספיק. והוסיף אחרי סיפור הדברים הלז לרבי שליט"א, שפעם אחת היה עם המפגעת (כינוי למחבלים) בהוואלד, והם ראו יהודי עם בגדי חרדים שחורים מרחוק, והפאדיונעצית (כינוי למחבלים) הצביעה על אותו הייד ואמרה: "הנה חרדי! הנה חרדי! הנה חרדי!" והוסיף עוד לומר שהיא נחשבת אשה חכמה ומצלחת מאוד ולא ברור מדוע היא היא נוהגת כך בצורה משונה.

לאחר שסיפר המעשה המוזר על האויבת המשונה הנ"ל, שאל: מיין רבי, מה הביאור?

ענה הרבי שליט"א: שהיום בעוונותינו הרבים ישנם אנשים בעם ישראל אשר מכנים עצמם חרד"קים או חרד"שים, חרדים מודרניים, או חרדים מתונים ועוד כינויים משונים. והם סובלים משנאה עצמית ב' פעמים.

הפעם הא' על דבר זה שאינם 'וועסיס' (מערביים) מספיק. והפעם הב' מפני שאינם יראי שמיים מספיק. לפיכך, המחבלעצת, היא בעצם 'שונאת השונאת את עצמה' על דבר ב' הסיבות שנמנו לעיל.

וידוע שהאדם צריך עזר כנגדו, ולא אחת שנשואה לעצמה, ככתוב: "אם זכה, עזר, ואם לא זכה, כנגדו" (בראשית רבה י"ז ג'). וכיוון שכבר נודע לנו הדבר שהיא פעמים נהפכת לנגד עצמה, אזי היא בבחינת נשואה לעצמה או חלילה וחס געשלעכטסלוזיגייט (Geschlechtslosigkeit אינטר סקס). ועל כן שנעל, שנעל, אתה צריך למלט עצמך מליצנית זו. והרבי שליט"א הוסיף ונתן ברכה לדער-מבוגער, שיהי רצון שישא בחורה טובה ונורמלית. והרבי הוסיף שליבו אומר לו שאותה העלמה תרעה עד שתסתערב. ולא ברור למה הרבי התכוון.

עד הרגע האחרון אותו ליצן, הערשלע דער-מבוגער נשאר רווק ,ויש חרד"שם המקפידים לומר: אפילו "חסר-דעת" (לא טיפש, וזהו רמז מפני הצניעות, וידוע שהחרד"שים בשידוכים מנוגעים מאוד).

לאחר זמן רב, של כמה שנים, הלך הערשלע דער-מבוגער לביתו של הרבי שליט"א, כשהוא עצוב וזעף. הוא דיבר עם בנו של הרבי שליט"א, המכונה דער-שענער. שאל את בן הרבי: מדוע ברכתו של הרבי שליט"א לא התקבלה אצל השי"ת?

ענה לו בן הרבי: זו לא בעיה של אבי מורי הרבי שליט"א שאין בחורה אחת בעולם שהיא טובה ונורמלית בשבילך.

מיד הלך ר' הערשאלע דער מבוגר למבשלת אוללם של קהילת נימאנדעסלאנד החדשה באר"י ללגום בירה ומני אז נעלם. ומנהג חדש נולד בהקהילה הזו, מאז נוהגין למימר בעיירה על אחד שנעלם, 'הוא הלך ללגום בירה'.

השידוך של הרבי שליט"א – מעשה מופלא של השגחה פרטית

מעשה מיוחד של השגחה  דהרבי שליט"א, ר' לייב אלקסאנדער הלוי בן ר' וולף הירש, סיפר להגאבע

פעם אחת יצאנו עם איזו מוקיונית רברבתא בשידוך. התהלכנו בירושלים עיר הקודש הבנויה. כל המקומות 'בקאוה רימון' היו תפוסים על ידי האחוריים של האנשים דמונחין היו על הכיסא. דבר זה הפריע לגברת היות שזה גלוי וידוע כמקום דמגישין שם אוכל בהכשר הקרוי 'מהדרין'.

במקום דאין איפה לשבת, יהיה מקום לשבת. הפנינו את מבטינו כה וכה ונלך ביתה עגנון, תמונה שלשומה שמו. ועל אף דהוה לא מהדרין מן המהדרין כמו דיושבי העיר ירושלים עיר הקודש נהגו על עצמם, הכרענו דבשעת הדחק אפשר לשבת.

9317858-arabic-coffee-with-dates-fruit-isolated-on-white-background-stock-photo

ואין לך שעת הדחק יותר משידוך עם נקבה הקרוי בלעז 'דייט'. וכידוע אמר על זה זקני הרבי הקדוש מנימאנדעסלאנד זי"ע: ומדוע נקרא שמו של מפגש משונה זה שעושין הצעירין דייט?! ויען זקני הגדול והנורא: "משום דדייט הוה תמר בלשון אשכנז של אנגליה. וכידוע התורה הקדושה מספרת לנו על שני סוגי תמר. תמר האחת היא תמר דרדפה אחר הגברא והתמר השנייה דסירסה הגברא". והוסיף עוד זקני הקדוש: "דכל איתתא מורכבת מן שתי הבחינות הללו וצריך להיזהר לא להגיע למצב דלא מסוגל להתהפך כגון נ' שערי טומאה".

נכנסנו מעדנות, כשמואל הנביא, אנחנו והאדרת המכובדת דהבחורה הייתה עטופה בה עקב הצינה. היו שם יושבי קרנות הקרויין "שאבאבניקים". ואלו מין של אנשים הקרויין חרדקין או חרד"ק. והם אנשים הנרדפין על ידי עם ישראל ויש מנהג "קדוש" לירק עליהם כל פעם דרואין אותם. ועל פירוש המילה שאבאב יש מח' מפורסמת מדוע נקרא שמן כך. חד אמר דזהו לשון גנאי בשפת ישמעאל לאלו דלא עושין כלום. וחד אמר דזהו על שם מה דהמלך קהלת אמר 'שמח בחור בילדותך' דזהו נוטריקון, כלומר, דהוו אנשים שמחים.

samuel-van-hoogstraten-1

אנו היינו מצוננין מעט ולא היה לנו מפיות על השולחן, עקב צעדי ההתייעלותא דשל המרא דאתרא. לפיכך היינו מוכרחין ללכת לחדר הפעור בו יש כיור של שיש, כדי לקחת הממחטות מן המתקנא סופג הידיים. וכך הוה. נפנינו לחזור למקומנו, לפתע עמד וניגש אלינו אחד מן יושבי הקרנות ושאלנו: "האם אתם מאורשין?" ענינו: "לאו". שאלנו אותו: "מדוע הנך שואל?" ענה לנו הלה: "דכיוון שהתערבנו אני והחבריא האם מצורת הילוככם הנכבד ניכר דהנך מאורש". העזנו פנים ואמרנו: הב לן חמישה אחוזים 'אאוף די האוס', כדאמרי אינשי, סוף כל סוף התערבתם עלינו, הרי.." וההוא לא ענה כלום.

חזרנו למקומנו. לא עבר זמן הרבה ותוך חמשה עשרה רגעין, העבד, הקרוי  כשם משפחת ר' איסר זלמן, הביא לנו על טבלת השולחן שתי גלידות, ואמר: "הללו שם בהקרן זווית שילמו על הגלידה". באותה התקופה לא היינו אוכלין בנימאנדעסלאנד דברי סחורה של ההכשר של 'הרעבנות'. ולשם-שמים לקחנו הכף זערוריתא וטעמנו מעט רק כדי דהנקבה השמנמנה תחוש בטוב ולא יחטוף אותה הבולמוס.

רואין מכאן דפעמים האייבישטער מזמן לאדם עלמה רק כדי דיקבל גלידה ויעשה מצוה על אף שלא יזכה לאכול ממנה. זה נקרא השגחה פרטית!