תגית: החזרה בתשובה

כיצד הפכתי למחזיר בתשובה

מעשה נחמד שהופץ בקהילה בארץ ישראל.


פעם בליל שבת הלכתי לתפילת ערבית בבית הכנסת המרוחק יחסית מביתי, וזאת כדי לקבל שכר פסיעות ולפגוש רב יקר לי שאני אוהב לשוחח עימו בדברי תורה.

לאחר מכן צעדתי חזרה לכיוון ביתי. החלטתי לעצור ולבקר בבית של ידיד נוסף שלי המשמש כמגיד שיעור חשוב מאוד. ביציאתי, אולי כחלק מ'שכר פסיעות', קיבלתי שקית עם חלה רכה וריחנית מאשתו שהיא מומחית לאפיית אוכל טעים הערב לחיכי.

תוך כדי צעידה לביתי אני חש מרוצה ומרומם, נהנה מאווירת השבת וחושב לעצמי שהדבר היחיד שחסר לי זה לשרוק מארש חסידי נחמד. אולם כעת שמתי לב למשהו. ראיתי צעירה המטיילת עם אחיה הקטן במהירות. חלפתי על פניה במהירות. ופניתי מרחוב הפסגה לרח' החיד"א ואז פניתי לרח' הרב שאג.

רק נכנסתי לרחוב האחרון שמעתי צעקות חלשות המופנות אלי. לא הבנתי מה עשיתי שגורם למצב זה. לפיכך התעלמתי והמשכתי בדרכי.

הקריאות לעברי נמשכו, אזי החלטתי לעצור ואז ראיתי אותה, את אותה הצעירה מלפני כן רצה עם העגלה ומתנשפת כולה מבוהלת בכבדות. והצעירה אומרת לי בקול מקוטע שיש שם איש אחד מפחיד מאוד:

"האם אתה יכול ללוות אותי הביתה?", שאלה.

אמרתי שאשמח לעזור. בדרך היא הראתה את החשוד. הוא היה נראה לי איש פשוט עם מעיל ובלי מגבעת הצועד לו בשקט בשכונה (אולי הוא היה נראה לה גם ספרדי…) לא התווכחתי עימה וליוויתיה לביתה באמצע רחוב החיד"א שעדיין קרוב לביתי.

בדרך היא סיפרה לי שהאיש הלך ברחוב הראשי, רחוב הפסגה לכיוון צפון ולפתע הוא שינה את דעתו חזר על עקבותיו ונכנס לרחוב החיד"א, היא שמה לב לכך והגיעה למסקנה שהוא איש (זכר) מסוכן.

כשהגענו קרוב לבניין, היא אמרה לי שזה ביתה. לפיכך נעצרתי ואז היא בקשה שאלווה אותה לתוך הבניין. וגם אחר כך היא ביקשה עדיין בקול מתנשף שאחכה עד שהיא תעלה לבית שלה.

חזרתי לכיוון ביתי וחשתי עצמי מסובב במצוות, הלכתי לדבר עם הרב לצורך לימוד תורה, קיבלתי חלה לצורך עונג שבת והצלתי עלמה מפחד אלימות מינית. חשבתי לעצמי שיפה מאוד שיש כאלו המעניקים חינוך טוב לבני ביתם ומלמדים אותם חשדנות. זו הפעם הראשונה שנתקלתי במשהו כעין זה.


ואז לאחר הסעודה שבה עינגתי את השבת עם החלה המדהימה בביתי המכובד. חשקה נפשי ללכת לאיזשהו מקום לפגוש חברים שצריכים להתחזק – אמרתי נעשה קירוב קרובים. זו לא חוכמה לקרב חילונים מבחוץ כשיש לנו לקרב קרובים מבפנים. היו שם גם סטודנטים חרדים או בוגרים, ממכון לב.

ראיתי אותם מחללים שבת בריש גלי בצורות שונות כשאחד שם בעל חסד הציע לי סיגריה. והציבור שם התפלא מדוע איני מעשן על אף שהייתי עם מגבעת וחליפה.

כל האווירה המרוממת שלי התנדפה. ושאלתי את עצמי האם בשביל זה יצאנו מהגטו, האם זה מה שיוצא מהאקדמיה לחרדים?

אמרתי להם שאני לא מעשן כי שבת היום ואני לא גוי.

הם התווכחו איתי ואמרו לי שהם לא גויים ושזה נורא מעליב שמישהו קורא להם גויים.

אמרתי להם שאם הם נעלבים זה אומר שהם בעצמם לא מכבדים את הגויים, שהרי אני לא אמרתי שהגוי הוא בעייתי, אלא רק שאני לא מעשן כמותו. הוספתי גם שהם גם מבחינתי עם תרבות גויית ויותר גויים ממני על פי תחושתי.

הוויכוח נדם לאחר שהכלבה החילונית שלהם קפצה עלי ונשכה אותי. לא נבהלתי והם לקחוה. וכעת הם החלו להקניט אותי ואמרו: "אם אתה לא מפחד מכלבים בהכרח שאתה חילוני גוי כמותנו".

אמרתי להם בתגובה שאנשים לפעמים שואלים אותי: "האם אתה לא מפחד מנשים או שונא נשים לאחר שנעשה לך עוול רומנטי כשהשידוך שלך התבטל?", ושתקתי, בשביל המתח וההפעלה האינטראקטיבית.

הם שאלו אותי – מה אני עונה?!

עניתי להם שפעם אחת כלבה נשכה אותי ועדיין איני שונא כלבות…

החלטתי לפרוש בשיא ואני ואחד מהחברים צעדנו לטייל עם הכלבה החילונית אשר שמה בישראל, רוז.

ונודע לי מהחבר שהחליט לקיים מצוות לוויה שהיא שונאת חרדים ונוהגת לנבוח עליהם ולנסות לנושכם, לא ברור מדוע, אולי כי חרדים מפגינים מולה פחד וזה מפעיל לה האינסטיקנטים.

בסוף הדרך הכלבה החילונית כבר לא נבחה עלי וכבר לא ניסתה לתקוף אותי. נפרדתי מהחבר החילוני החדש ואיחלנו גוטשאבעס האחד לשני וצעדנו לנו לעולמנו הנפרד.

וכשצעדתי לבדי לכיוון ביתי חשבתי לעצמי, "הצלחתי להחזיר כלבה בתשובה" וחייכתי בחיוך של גן עדן.

חשיבות החלופה להגירה מהחברה החילונית לחרדית | כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים החליט לשלוח לנו מאמר שלו העוסק בנושא מפתיע, החרדים החדשים או החילונים לשעבר או טרנס חרדים או טרנס חילונים או בעלי התשובה הקרויים בפי העם: החזב"תים.

כתבנו לענייני חילונים חושב שהם יצור כלאיים שמבחינה תרבותית ואתנית יש בהם מרכיב חילוני. והוא מציע לקדם מודל קליטה אלטרנטיבי מוצלח יותר למען כולנו והיהדות. חשוב להגיד שהכותב כותב העניין מתוך אכפתיות עמוקה לעם ישראל ואין הוא מכוון לכולם, חלקם אנשים בסדר גמור.


האמת היא שפעם אהבתי מאוד או שחשבתי שאני אוהב מאוד בעלי תשובה. ראיתי בהם צדיקים גדולים המתקרבים להשם. אנשים חכמים שגילו את האור ועזבו את החושך החילוני, את הסמים, הפריצות והאלימות. אנשים מעניינים.

והאמת שהפריע לי מאוד שהחברה החרדית המטיפה לחזרה בתשובה ולחסד לא מקבלת אותם כשווים, היא מפלה אותם במוסדות לימוד, בפוליטיקה בהגמוניה הדתית הלכתית רבנית, בשוק השידוכים וכד'.

לאחר זמן נודע לי שיש כמה סוגים של בעלי תשובה. בעלי תשובה חוצניקים, שזה אומר דוברי אנגלית או מערב אירופאים עם קשר לדוברי אנגלית, רוסים ושאר מדינות הים והיבשה, אשכנזים ישראלים וספרדים.

נהוג היה להגיד שהספרדי חוזר כי הוא לא רציונל, הוא לדוג' חוזר דרך אמנון יצחק, אבל האשכנזי חוזר דרך נויגרשל, הוא רציונל, הוא על רמה, הוא בעל תשובה איכותי שאפשר לדבר איתו ובדרך כלל אקדמאי (תנסו להכחיש לי את הערצת האקדמיה במגזר).

ואז גם שמתי לב להקצנה בקרב החוזרים בתשובה, מה שנקרא צדיקים הרבה, כלומר, כאלו המקצינים בדת. משפחות עם חילון גבוה, אלימות וחמומיות מוח. ובכיינות לגיטימית על זה שלא מקבלים אותם. ונהגו להגיד שזה בגלל שיש להם קרובים חילונים או בעיה בחינוך או שהם בני נידה.

לא אמרו שזה בגלל האופי הלא יציב של החוזרים בתשובה:אופי נוודי, אופי ברחני או אופי יחידאי שלא מתחייב למקום, מגזר ולפעמים גם זוגיות.

שמעתי פעם מרב העוסק ההחזרה בתשובה שרובם מזרחיים ורובם לא סיימו בגרות. כלומר, כשהחילונים שולחים את בעלי התשובה שבהם אלינו הם לא שולחים את החילונים המוצלחים ביותר. ואותו רב אמר שרוב הנושרים החרדים הם ילדים של בעלי תשובה.

במקביל לאלו שכביכול גילו את האור, אני גדלתי גם עם החושך ככתוב, יוצר אור ובורא חושך. הבנתי בבגרותי בישיבה ובעצב רב מה זה ליפול מביטחון לספק וכיצד בעצם אני בוחר להתנדב כלפי הקב"ה.

ואז שמתי לב הפוך מחברי שהתלהבו ממי שחזר דרך נויגרשל ודומיו, עם בעל התשובה הלא רציונל, יש לי איתו הבנה משותפת – שנינו עושים מה שנעים לנו, הוא גילה את האור ואני מרגיש חלק ממשפחת המאמינים של הקב"ה כבן אחר בן עד אברהם אבינו. לעומת זאת הרציונל, כביכול, מטיף להצהרות מחשבתיות שאיני מבין ותופס – הוא רואה דברים בהיגיון שאני לא רואה, הוא טוען שהוא שונה מהלא רציונל, כביכול, שאומר שהוא מרגיש דברים שאני לא תמיד מרגיש. וכשאיני עושה זאת הוא שונא אותי ויוצא נגדי בשצף קצף. ואולי זה בגלל שיש לו אידאה מקובעת ולא גמישה אז הוא חש אל-טעות ומרגיש על הגובה סגן של השי"ת.

למעשה יש לי בעיה כיום עם החוזרים בתשובה, אני מדמיין אפילו לפעמים שהם מזימה חילונית, כביכול, המגיעה להרוס את החברה החרדית מבפנים עם נורמות גויות-חילוניות. (ולא צריך פה כוונה, אלא זה כעין המעמד של קרל מרקס)

החברה החרדית בעלת מנהגים ייחודיים ואולי אפילו היא אתניות עצמאית מהחילונים בישראל. החרדי המצוי, לכאורה, חש קרוב יותר לחרדי משווייץ על אף שהוא לא אזרח ישראלי ונמנע להתחתן עם חילוניות ולא עם חרדים תוצרת חוץ.

וכן רואים שזה לא רק עניין של מצוות, הרי יש חרד"לניקים צדיקים מאוד והם לא נחשבים "חרדים", אלא עניין של מובחנות-מנהגים-תרבות, כגון בלבוש.

הם מצד אחד מקצינים והופכים את החיים בחברה החרדית שלנו חרדים יותר. מאידך הם מביאים חילון עקב נורמות חילוניות ואז הרבנים גוזרים גזרות דתיות שלא ברור מדוע צריכים להגיע למצב הזה. הם גם מביאים איתם מעט אקטיביזם מערבי וכך גם משתפים פעולה ועוזרים בהחמרת הנורמות הקיימות במגזר, והרי תמיד יש לגורמים מסוימים מה להרוויח מכלכלת החומרות (ועל כך יש להרחיב פעם).

למעשה רוב בעלי התשובה לא משנה מאיזה סוג הם פנאטים ולא פתוחים לגישה מסורתית לחיים שמבינה שאנו חיים בעולם של ספק. שבה יש יותר מקום לענווה. ברם חשוב להגיד שחלק מבעלי התשובה בסדר גמור.

ומה שמצחיק שהם בוכים באופן לגיטמי על כך שהם שפלים במגזר שלנו. הם חשים, הנה חזרנו בתשובה לאחר מחשבה עמוקה וכנה, אבל הם משום מה מופתעים מההיררכיות החברתיות שלנו ורואים בזאת עניין לא הוגן. ונשאלת השאלה מדוע הם לא ביררו על הדת החדשה שלהם כמו שמבררים על רכב או על דירה, מחשבה עמוקה וחיפוש ממושך – קדחת.

אני לא רואה בעיה להגיד שהמגזר החרדי הוא לא מדינה מתוקנת שכביכול שייכת לכל אזרחיה. המגזר החרדי הוא עניין של איגוד התנדבותי למי שבחוץ ובעל מאפיינים הדומים למחויבות למי שבפנים, עקב חינוך טלית חברתי חוקי. למעשה לעזור להם להכנס לדת היהודית זו מצוה, לחיות איתנו, זו לא חובה. זה כבר הדמיון שלהם, של החרדים החדשים החילונים לשעבר, הטרנס-חילונים.

אולי צריך או כדאי לבנות חומה חברתית למגזר החרדי כדי שיהיה גבול מי הוא חרדי ומיהו לא וכך יש פיקוח ופחות חילון. תחשבו מה קורה כשמגיע שטף מהגרים בעלי תרבות אחרת לשכונה שלכם, זה לא נוח. ובפרט שהם מגיעים לכלל האשכנזים המכונים משום מה ליטאים ולא לחסידים הבצורים בחומות חברתיות, זה עומס גבוה מאוד. ואני מדבר על החברה הכלל אשכנזית, אני משער שבחברה הספרדית החרדית שאותה אני בקושי מכיר מקבלים אותם יותר טוב. ואני מכיר את החברה החוצניקית, ובעלי התשובה החוצניקים התקבלו יפה מאוד אצל החוצניקים. אולם וה עניין מובן שרוב בעלי התשובה הישראלים לא שם כי אין להם את התרבות החוצניקית. וכנראה הם לא חולמים שהם יוכלו להשתלב או שהם רואים בחוצניקים מגזר פחות צדיק, כלומר, אדוק בדת.

כן יש לי ביקורת על כך שחבל שהחברה החרדית הפכה לקפיטליזם או וולנטריזם של מצוות וכל אחד דואג לעצמו או לכת/קבוצה/קהילה שלו ולא לקבוצה האחרת. ברם בעלי התשובה מביאים תרבות אחרת בעייתית. ועם כל האמור, כאדם נחמד אני בעד אם הם ממש רוצים, לקדם מדיניות תמיעה מסודרת של בעלי תשובה וכך כולנו נרוויח.

לבינתיים למי שלא יודע יש כבר קהילות של בעלי תשובה ואני מעתיק מהאתר שלהם טקסט ושם פה

בס"ד
נטיעות – רשת קהילות משימתיות של בעלי תשובה
אוכלוסיית בעלי התשובה גדלה והתרחבה בשנים האחרונות בארץ ובעולם, ועל-פי נתוני הלמ"ס של שנת 2009 כ-200,000 איש בישראל מגדירים את עצמם כבעלי-תשובה, והם מהווים כ-20% מהחברה החרדית כיום.. אם בתחילת דרכה, רוב תנועת התשובה התחברה בניסיוןניסתה להיטמע בחברה החרדית, הרי שבעשור האחרון, מגמה זו השתנתה. בעלי התשובה נוכחו לדעת כי עליהם להתוות את דרכם בהתאם למצבם, אופיים וצרכיהם האישיים והקהילתיים. הדבר מתבטא, למשלבין השאר, בבחירת מקום המגורים, וכן בתחום התעסוקה.
, בעבר המגמה הייתה היטמעות בלב הריכוזים החרדיים בביתר עלית, בני ברק, מאה שערים, אלעד וכדומה. כיום חלק גדל והולך מבעלי התשובה נותרים לגור באותו מקום,אינם משנים את מקום מגוריהם או עוברים לחיות בערים ובישובים מעורבים ובחלק מהמקרים מקימים קהילות פעילות, משמעותיות ומשימתיות בפרפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל.

הנה רואים שכעת המגמה השתנתה ושמדובר במספרים עצומים ושהם אינדיבידואלים יותר משאר המגזר וצריכים להתאים לעצמם את דרכם במיוחד. וכעת מי שרוצה לקרוא לי קסנופוב מוזמן לקרוא כך לבעלי התשובה המנסים להתבדל.

הסבר לסיום, זה שאני מתנגד לבעלי תשובה, אין זה אומר שאני נגד החזרה בתשובה, לא, זו מצוה גדולה. איני בעל-תשובה-פוב, הנני פשוט נגד המון בעלי תשובה אצלי בחצר. אני מאחל להם רק הצלחה וקורא להתנהגות נחמדה יותר למי שכבר במגזר שלנו, אבל אין צורך להמשיך במדיניות הדלת הפתוחה. שגורמת סבל מיותר להם ולנו.

הרבי שצעק על מוסתערב שצעק מוות לערבים

מעשה ברבי מנימאנדעסלאנד שליט"אהרבי שליט"א, ר' לייב אלקסאנדער הלוי בן ר' וולף הירש ז"ל, שפעם עבר ברחובה של עיר והיה שם פרוטעסט כנגד העגלון הערבער. וצעקו שם קריאות של "מוות לערבים" ושאר אמירות מטופשות הפוגעות בדרכי שלום.

היה שם איש שמן העושה הרבה צל ושהרעיש המון והיה הצועק העיקרי. התקרב אליו הרבי והקשה כלפי הגזען ה'מואר' שונא הערבים, "ערבי, למה הנך מפגין נגד רעך?!". וניכר היה שהלה ניגש להרים יד על רבינו.

yad-ben-tzvi

יהודים ערבים מהיישוב פקיעין שכונו מוסתערבים

וקודם שבא להכותו שאלו: "מדוע הנך אומר כך ומכנה אותי ערבי?". ויען הרבי: "הרי הנך מגיע מארצות ערב ונראה מוסתערב, לא כך?". ומיד הוסיף, "לקרוא לערבי מנצרת או ממזרח ירושלים, ערבי, אינך רואה בעיה בזאת. וכשמכנים אותך ערבי, כמו שהנך באמת, אתה נפגע?! אלא דכולנו בני אדם דנבראנו בצלם. ויש לראות את כל בני האדם כשווים לעניין דהכל תלוי בהכוח".

נכנסו דברי הרבי אל מוחו של היהודי. והלז נהפך האיש לנהגו של הרבי. ויהי למופת גדול!

מוסתערבת נאה

 

הרבי, האנוס, התפילין ודרך הרבי להשיב אנשים אל היידישקייט

מעשה בהרבי שליט"א דפגש 'אנוס' לאחר דלא הניח תפילין זמן רב, לא עלינו. מדובר היה באחד מן ההמתקראין אנוסין, כלומר, אנשים דעברו אונס. ודכיוון דהאנס היה אורתודוקסישער, הוו מקיימין "כל המתרעם על רבו כמתרעם על השכינה… וכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה" ומתרוממין ונוטשין תורת אימם, ר"ל. (ודיהיה ברור, דאין הרבה הבדל בין המשומד להאנוס והם מקיימין המצוות באותו הדרך, אולם האנוס נראה א פיינער ייד עם כל המלבושין של יהודי השומר תורה ומצוות ואין תוכו כברו)

cw3pgb-w4aetfmt

מודעה המנסה לשכנע יהודי אשכנזי להניח תפילין והרבי גחיך על זה הפרסום וראה בזה הפרסום ניצול מסכנות היהודי ועשיית ליצנות מן ההרג של היהודים על ידי האשכנאצים

וסירהב בו הרבה הרבי שליט"א דיניח התפילין. ואמר לו הרבי שליט"א דהרי דמצד העניין דלא הניח תפילין זמן רב, הוא אמור להשתוקק להתפילין כיוון דהם חסרים לו והוא מתגעגע אליהם כבן הנפרד מאימו. ולקח זה האנוס התפילין ונישק אותן כפי דהאנשי-מערב מנשקין נשותיהם בראש חוצות, ולא הניח התפילין ועשה מעשין צרפתין להתפילין והיו אנשים אדומי שיער ופנים דרצו לסקלו באבנים כפלסטינישערס.

אמר לו הרבי שליט"א בפני כולם דכיוון דלא העיז לזרוק התפילין על הרצפה מובטחני דתחזור להניח תפילין. וחמת העם שככה. לא עבר זמן הרבה והאנוס לשעבר חזר להיות אדם מן הישוב ונהיה תלמיד מובהק דשל הרבי שליט"א וכמובן חזר להניח התפילין ככתוב בתורת משה וללא מעשין משונין.

list_2644_col_item_image

לומדים מכאן דבר חשוב, דגם אם יש לץ דמבזה המצוות לא צריך להעליבו אלא צריכי למצוא אמתלא ולגרום לו להסכים דכיוון דלא עשה מעשה פלוני הרי חזקה דהוא משלנו (אונזדערער). לכן זה לא עניין של היאך אלא אימתי יחזור לאביו שבשמים.