מעשיה שנשלחה אלינו על ידי אחד מחברי הקהילה. האיש החשוב ביקש לשלוח המעשה כדי לעורר את הלבבות לחסד.
פעם פרסמתי מעשה שהחריד אותי על בחור ישיבה שרצה לעשות מעשים מגונים במכשיר הסלולרי שלי. והנה מה שכתבתי:
ערב טוב חברים, השאילו לי את עיניכם ותקראו סיפור מעניין – אמש בדומה לבני גנץ מחבל (איש פלג ירושלמי) חדר לי לטלפון ועל כך בהמשך.
נכנסתי אמש לישיבה בירושלים בדרך לביתי בחזרה מעיסוקי. יצא לי לשוחח עם צעירי הצאן של הפלג על הא ודא. ביציאתי מתלווה אלי בלא הודעה או רמז בחור שאני מכיר משכונתי.
הוא מתחיל לדבר איתי על כך שהוא רוצה להיות חילוני. לאכזבתו התחלתי ללעוג לחילונים. הוא התפלא ואמר אבל אתה הרי חרד"ק, אתה אמור להעריץ את החילונים?!
אמרתי לו, אני לא יודע ממה אתה סובל. ומה גורם לך לערוק או לברוח. ברם דע לך שלא קל להיות חילוני. אולי לפי התפיסה שלך להיות חילוני זה חיים קלים, אולם יותר קל להישאר בישיבה, גג תתבטל.
הוא ביקש ממני מידע על כת הלל ומוסף, אמרתי לו שאיני מכיר כזו כת. הוספתי ואמרתי לו שהוא יכול לחפש ארגון הלל ומוסף ברשת והוא ימצא מס' טלפון, זה בסך הכל ארגון צדקה לחילונים חדשים.
הוא ביקש שאתן לו לצפות ביוטיוב על הלל ומוסף בסלולרי שלי. אמרתי לו, אתה מחבל עצניק, אז אני אתן לך…
ואז הוא ביקש ממני לתת לו לצפות בפורנוגרפיה, הייתי המום לרגע קט ומפאת כבודו לא לעגתי לו ופשוט אמרתי לו ש: א. זה לא מנומס. ב. בטלפון שלי לא צופים בדבר הזה. ג. יש באתרים הללו וירוסים, אני לא בני גנץ. ד. לא נעים אבל זה נגד הדת שלנו ולמה שאני אעזור לך לחטוא ואז תצטער.
טוב, לקחתי אותו לקפה – פשוט חששתי שהוא מודר חברתית והחלטתי להעניק תשומת לב, פגשתי שם חבר חכם וההוא נשר מהשיחה הוא ביקש את הטלפון וגלש לו ביוטיוב.
כשעזבתי את הקפה, בדקתי במה הוא צפה וחשכו עיני. מיד מחקתי העניין מהיסטוריית הצפייה ביוטיוב כדי לא להרוס לי האלגוריתם.
בחיים לא נתקלתי במצב כזה, אזי אין לי ביקורת שלילית נגד גורם ספציפי בנושא, אולם חשבתי שהציבור יתעניין בסיפור.
עד כאן מה שפרסמתי בשעתו לאחר שנה פרסמתי חלק ב' של המעשה:
לפני כשנה פרסמתי היכנשהו סיפור על בחור ישיבה 'מחבל' שביקש ממני טובה. הוא ביקש ממני לצפות בפורנוגרפיה בטלפון שלי. וכן הוא ביקש ממני עזרה לצאת בשאלה.
אני כמובן סירבתי והעליתי חלק מהסיפור עימו לפרסום פומבי.
אחד מקוראיי הנאמנים והחכמים אמר שהוא מוכן לעזור לו. על כן הלכתי במיוחד לישיבה לפגוש את אותו בחור והעברתי לו מספר הטלפון של המתנדב, ושכנעתי אותו ליצור עימו קשר.
המתנדב השקיע בו הרבה שעות ושכנע אותו ללכת לעזרה מקצועית.
"הוא בסדר, מתבגר, עבר תהליך נפשי, גם של גמילה מכמה דברים. התמודד יפה… טיפול מקצועי", זה מה ששלח לי המתנדב הצדיק לאחרונה.
לסיכום, ההשגחה העליונה סיבבה שאראה חרדש;
שאקפוץ לישיבה בגלל ששיכור בפורים ביקש שאבטיח לו לבקר; שבחור התנהג מוזר וחשב שארצה לעזור לו בצפיה בארוטיקה וביציאה בשאלה כי אני חרדק; שאכתוב בתדהמה על העניין פוסט; שקורא נאמן מוכשר יציע עזרה; וטיפול מקצועי.
באמת פגשתי את הבחור לפני מספר שבועות והוא היה נראה במיטבו, לא ביקש עזרה לצאת בשאלה ולא ביקש פורנוגרפיה. בשעתו עוד חששתי שהוא בהדרה חברתית כי היה בודד מוזנח, כעת הוא היה נראה מטופח ומרשים. היה נראה בחור ישיבה טוב.
והכל ללא מעורבות ממשלתית של הישות הציונית או של הממסד החרדי. ורואים כאן מוסר השכל שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בעולם ולפעמים אפשר לעשות זאת בדרך ולקיים "והלכת בדרכיו".
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 