תגית: התחזקות

השידוך של הרבי שליט"א – מעשה מופלא של השגחה פרטית

מעשה מיוחד של השגחה  דהרבי שליט"א, ר' לייב אלקסאנדער הלוי בן ר' וולף הירש, סיפר להגאבע

פעם אחת יצאנו עם איזו מוקיונית רברבתא בשידוך. התהלכנו בירושלים עיר הקודש הבנויה. כל המקומות 'בקאוה רימון' היו תפוסים על ידי האחוריים של האנשים דמונחין היו על הכיסא. דבר זה הפריע לגברת היות שזה גלוי וידוע כמקום דמגישין שם אוכל בהכשר הקרוי 'מהדרין'.

במקום דאין איפה לשבת, יהיה מקום לשבת. הפנינו את מבטינו כה וכה ונלך ביתה עגנון, תמונה שלשומה שמו. ועל אף דהוה לא מהדרין מן המהדרין כמו דיושבי העיר ירושלים עיר הקודש נהגו על עצמם, הכרענו דבשעת הדחק אפשר לשבת.

9317858-arabic-coffee-with-dates-fruit-isolated-on-white-background-stock-photo

ואין לך שעת הדחק יותר משידוך עם נקבה הקרוי בלעז 'דייט'. וכידוע אמר על זה זקני הרבי הקדוש מנימאנדעסלאנד זי"ע: ומדוע נקרא שמו של מפגש משונה זה שעושין הצעירין דייט?! ויען זקני הגדול והנורא: "משום דדייט הוה תמר בלשון אשכנז של אנגליה. וכידוע התורה הקדושה מספרת לנו על שני סוגי תמר. תמר האחת היא תמר דרדפה אחר הגברא והתמר השנייה דסירסה הגברא". והוסיף עוד זקני הקדוש: "דכל איתתא מורכבת מן שתי הבחינות הללו וצריך להיזהר לא להגיע למצב דלא מסוגל להתהפך כגון נ' שערי טומאה".

נכנסנו מעדנות, כשמואל הנביא, אנחנו והאדרת המכובדת דהבחורה הייתה עטופה בה עקב הצינה. היו שם יושבי קרנות הקרויין "שאבאבניקים". ואלו מין של אנשים הקרויין חרדקין או חרד"ק. והם אנשים הנרדפין על ידי עם ישראל ויש מנהג "קדוש" לירק עליהם כל פעם דרואין אותם. ועל פירוש המילה שאבאב יש מח' מפורסמת מדוע נקרא שמן כך. חד אמר דזהו לשון גנאי בשפת ישמעאל לאלו דלא עושין כלום. וחד אמר דזהו על שם מה דהמלך קהלת אמר 'שמח בחור בילדותך' דזהו נוטריקון, כלומר, דהוו אנשים שמחים.

samuel-van-hoogstraten-1

אנו היינו מצוננין מעט ולא היה לנו מפיות על השולחן, עקב צעדי ההתייעלותא דשל המרא דאתרא. לפיכך היינו מוכרחין ללכת לחדר הפעור בו יש כיור של שיש, כדי לקחת הממחטות מן המתקנא סופג הידיים. וכך הוה. נפנינו לחזור למקומנו, לפתע עמד וניגש אלינו אחד מן יושבי הקרנות ושאלנו: "האם אתם מאורשין?" ענינו: "לאו". שאלנו אותו: "מדוע הנך שואל?" ענה לנו הלה: "דכיוון שהתערבנו אני והחבריא האם מצורת הילוככם הנכבד ניכר דהנך מאורש". העזנו פנים ואמרנו: הב לן חמישה אחוזים 'אאוף די האוס', כדאמרי אינשי, סוף כל סוף התערבתם עלינו, הרי.." וההוא לא ענה כלום.

חזרנו למקומנו. לא עבר זמן הרבה ותוך חמשה עשרה רגעין, העבד, הקרוי  כשם משפחת ר' איסר זלמן, הביא לנו על טבלת השולחן שתי גלידות, ואמר: "הללו שם בהקרן זווית שילמו על הגלידה". באותה התקופה לא היינו אוכלין בנימאנדעסלאנד דברי סחורה של ההכשר של 'הרעבנות'. ולשם-שמים לקחנו הכף זערוריתא וטעמנו מעט רק כדי דהנקבה השמנמנה תחוש בטוב ולא יחטוף אותה הבולמוס.

רואין מכאן דפעמים האייבישטער מזמן לאדם עלמה רק כדי דיקבל גלידה ויעשה מצוה על אף שלא יזכה לאכול ממנה. זה נקרא השגחה פרטית!

הרבי שצעק על מוסתערב שצעק מוות לערבים

מעשה ברבי מנימאנדעסלאנד שליט"אהרבי שליט"א, ר' לייב אלקסאנדער הלוי בן ר' וולף הירש ז"ל, שפעם עבר ברחובה של עיר והיה שם פרוטעסט כנגד העגלון הערבער. וצעקו שם קריאות של "מוות לערבים" ושאר אמירות מטופשות הפוגעות בדרכי שלום.

היה שם איש שמן העושה הרבה צל ושהרעיש המון והיה הצועק העיקרי. התקרב אליו הרבי והקשה כלפי הגזען ה'מואר' שונא הערבים, "ערבי, למה הנך מפגין נגד רעך?!". וניכר היה שהלה ניגש להרים יד על רבינו.

yad-ben-tzvi

יהודים ערבים מהיישוב פקיעין שכונו מוסתערבים

וקודם שבא להכותו שאלו: "מדוע הנך אומר כך ומכנה אותי ערבי?". ויען הרבי: "הרי הנך מגיע מארצות ערב ונראה מוסתערב, לא כך?". ומיד הוסיף, "לקרוא לערבי מנצרת או ממזרח ירושלים, ערבי, אינך רואה בעיה בזאת. וכשמכנים אותך ערבי, כמו שהנך באמת, אתה נפגע?! אלא דכולנו בני אדם דנבראנו בצלם. ויש לראות את כל בני האדם כשווים לעניין דהכל תלוי בהכוח".

נכנסו דברי הרבי אל מוחו של היהודי. והלז נהפך האיש לנהגו של הרבי. ויהי למופת גדול!

מוסתערבת נאה

 

הקאת הרבי ר' גרונם זצ"ל

כיצד הרבי, ר' גרונם, הקיא על בת ישראל צדקנית ואומללה, ולא נודע האם כיוון שמכוערת היתה או משום עניין אחר.


הרבי, ר' גרונם בן ר' קלמיש הלוי, נתארח פעם בשב"ק במקום פלוני אצל משפחה פלונית. ובמקום ההוא הייתה שם בתולה דרצתה מאוד להתחתן. אולם שום אדם לא הוה חושק בה. והיא כאבן דאין לה הופכין וכחררה דאין מהפך בה ואפילו לא היה אדם גרוש או פוקר-עול שבישראל או גוי דירצה בה אף בחלום הליל. הנערה ניסתה ללבוש מיני מלבושין משונין ופרוצין. עם כל הנ"ל ההצלחה הייתה אין ואף לא אדם בחנה כהרף עין. ותלך ותשאל אצל רעותיה על סגולות למצוא לה זיווג הגון.

christophe_colomb-antoine_maurin

צלם אשה רעת מראה

שמעה הנערה המכוערת המסכנה דיש סגולה לאפות חלות ובכך תמצא את זיווגה. ותאפה חלות רעות טעם ומכוערות מראה. והחלות היו עגולות ועם חור באמצע החלה כמו המאפה הקרוי כעך או בייגעל. ואפילו לא אפתה חלות מפוארות כמו דעם ישראל נהיג למיעבד לכבוד השב"ק,  דהבצק שזור אחד בשני כמו דהנערות קולעות מחלפות ראשיהן.

ויהי לאחר תפילת המעריב, הרבי חזר לבית מארחו איתו 'צוזאמען'. ויעש בעל הבית 'קידיש' ארוך מאוד, וכל בני הבית הקשיבו בדממה כאילו דהן היו במעמד הר סיני. ולא היה נהירא בהאי אידנא מפני מה נהגו כך. ואחר הקידיש הם צעקו 'אומ-עיין'. והרבי נזף בהם דאין הם בהמות אלא בני תרבות. ומדוע הם מוציאין את אחד האדם מדעתו?!

ואותה הנערה דאפתה ה'חלעס' רצה בצורה מוזרה כמו השפן וה'קעצאלע'. הייתה מקפצת בשתי רגליה על צידה ולא מהלכת כבן אנוש רגיל ופיקח מן השוק. ובשתי ידיה באזור בית חלציה היו שתי הלחם. וממש הייתה נראית מורעבת. ותבא להרבי את החלות כאילו הן זהב וכסף. הושיטה ידיה לאט מאוד ונראתה כמו אותם השוטים דאינם מצטרפים למניין הקרויין בלשון העם קופים. והרבי חישב בראשו דברור דהיא צריכה ישועה גדולה.

rollbanner

הנערה אופה "חלות"

הרבי נאלץ לאכול מן החלות הנ"ל כדי לא להעליב בת ישראל קדושה וטהורה. ודכל חפצה הוא רק להזדווג כדי לקיים מצוות שבת יצרה. ולאחר הסעודה ביקשה הנערה ברכה מהרבי. ויברך אותה דבמהרה בימינו תמצא את זיווגה לבחור הראוי לה.

אולם לפתע פתאם פני הרבי נשתנו ומראהו נהפך אדום ומייד לבן. הרבי נראה היה דמשוטט בעולמות העליונים ואולי גם רואה ומדבר עם המלאכים, כמו דהמון העם מדמיינים במוחם הקודח. והרי ידוע דהרבי, ר' גרונם, חוזר שוב ושוב וכן היו אבותיו הרבנים זצ"ל וזי"ע דהם לא הוה מחזי במלאכים ואין הם עוסקים בנסתרות ובהמיסטיקע. אך האמת דהרבי חש שלא בטוב ומעיו חמרמרו ונהפך ליבו בקרבו. ויקא את כל מה דאכל כיונה ממעי הדגה וזאת עקב החלות הנ"ל.

הבתולה רעת המראה והאפייה הייתה ליד הרבי והרבי באונס גמור הקיא עליה כל מה דאכל בסעודת ליל השבת. ופני הנערה חפו והיו מלאות קיא המטפטף כמו נרות החלב בבית הכנסת. וכל בני האדם נשתתקו כמו מתים. וצחק הרבי בקרבו דטוב מאוד דחושבין דהוא הקיא עקב החלה ולא עקב מראיה הרע דממש הוה בל-תשקצו. (וכאן חשוב להוסיף דמנהג נימאנדעסלאנד לא לתמוך בריכטיגע פוליטיק ונכון דאין יופי אמיתי וזה עניין של בניית דעת העולם, עדיין הקב"ה הביא לנו החירות לצחוק על מי שליבנו חפץ.)

הרבי הודיע דצריך לילך ללמוד. וילך לבית הכנסת ויספר המעשה ל'המבקש'. ו'המבקש' שמע את הסיפור ויאמר בליבו, לו לא הייתי נשוי הייתי לוקחה לאשה דהרי היא אשה מיוחדת דהרבי דנימאנדסלאנד הקיא עליה ולאו דבר שכיח הוא כלל ועיקר.

eduard_bendemann_1811_-_1889_selbstbildnis_1859

המבקש

ויאמר לאחיו המכוער כמו הבתולה הנ"ל, האם תרצה לשאת את הפלמונית לאשה. וישאל האח: מה דעת הרבי הקדוש על זה הזיווג? ויען האח: דהרבי שהה שם בזה השבת וממש מילא את פיו עליה ממש מקרביו.

וחיש במוצאי השב"ק עשו התנאים בין הוריה להורי החתן. וכך סגולת החלה וברכת הרבי, ר' גרונם, דתמצא בחור ראוי לה נתקיימו. ומני אז מנהג העולם למכור בייגלס כסגולה להזיווג.