תגית: וורט

פרשת זכור – ולא ירא אלוהים – פרשת כי תצא

הרבי שליט"א שהה בעיר הקודש נתניה שעל הים הגדול וזכר את הים… והרבי שליט"א דרש על כך שהציבור לא משקיע בפשט. ראשית האדם צריך להבין מה כתוב. ואז לשאול עצמו מה הוא חושב וניתן ללמוד מכך. הציבור ישן. הוא מעדיף להגיד שהוא הצדיק הגדול, כביכול, כי הוא מאמין למלמדים שלו, אבל בפועל הוא בורח מהתפקיד שהועיד לו ה'. האדם הוא צלם אלוקים וצריך לפעול בעולמו של ה' כאלוקים וללכת בדרכי ה'.

והנה הציבור מקפיד להקשיב בחרדה גדולה לפרשת זכור בחודש אדר לפני הפורים. ומרוב שהוא מקפיד להקשיב פן יפספס איזו מילה חלילה, הקהל לא שם לב לנאמר. וזה פורים גדול וממש חוכא ואיטלולא. השם יתברך רצה שנקשיב לזכור ונבין למילים ולא סתם נעשה וי על משימה תורנית הלכתית.

נאמר בדברים כה:

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים, והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".

יש דעה אחת שולא ירא אלוהים זה הולך על עמלק – וכי יש חידוש כשגוי בא לפגוע בנו שהוא לא ירא אלוקים?

אלא גם מי שבא לעשות רע יכול להיות ירא אלוקים ואפילו לשם שמים. ברם כאן הוא בא לפגוע בעם חדש הבורח מעבדות כשהוא עייף ויגע – מי שיש לו יראת אלוקים מסוימת יודע שעד כאן – יש דברים שלא עושים. (ואלו המשתוללים בחווארה צריכים לדעת זאת וכן אלו מהמשטר הציוני שאפשרו להם זאת – ומי יודע אולי מישהו בכוונה עשה זאת כדי שיוכל להשחיר את פני כלל הציבור. וזה לא פוטר מאחריות את הפורעים הרעים, הם מזיקים, טועים וטיפשים מטופשים, אנשים ישנים.)

ויש דעה שזה הולך על עם ישראל – ומה זה אומר? יש שיגידו שעם ישראל איבד זכויות ולכן לא היה לא סייעתא דשמיא והגנה מפני המציק. ואולם בפשט יש יסוד מוסרי פשוט – רואים מכאן שמי לא ערני, מי שאין לו מוח חד לתפוס את המתרחש בעולם של הקב"ה הוא לא ירא אלוקים. אדם החוזר על דברי הרבנים המחמירים והקשים כי זה מרגיש לו טוב להתנער מעול האחריות ולחשוב על המוטל אליו, הוא לא ירא אלוקים ובכזה מצב יש סכנה. (וזה מסביר מדוע היום השמאל היהודי בארץ ישראל זועם קשות על המכונים הימין בארץ ישראל על דבר רצונם להעביר חוקים שוויוניים, כגון שיהיו שופטים אדוקים לפי מספרם האחוזי באוכלוסין, וכן לגבי ספרדים, ערבים ושאר קבוצות ועוד תיקונים נחשבים. הציבור למד להפקיר את עצמו לבעלי הכוח החברתי.)

ונשאלת השאלה מה עניין יראת אלוקים לזניבת עמלק?

ויש לומר שאדם שירא אלוקים הוא אדם עירני ורציני – אדם כזה יודע להישמר על נפשו יותר מאדם רדום שלא אכפת לו. ולכן עמלק פגע במי שלא ירא אלוקים שגם היה חסר התלהבות (מוטיבציה) והם לא הגנו על עצמם. אדם צריך להיות ער.

ונשאלת השאלה מה זה שונה מהמצרים – מה הם לא רצו לפגוע בעם ישראל, מדוע דווקא עמלק "זכה" שהתורה תבקש למחות זכרו? הוא היחיד שרצה לפגוע בעם ישראל?

ועל כך נדבר בהמשך. שכל אחד יזכה למחות המפריעים שלו ולעלות ולהצליח בעזרת ה'.

הוי רץ למצוה – פרקי אבות

הרבי שליט"א דרש על פרקי אבות השבוע ואחד התלמידים רשם וורט יפה אחד וחיש שלח לנו לפרסום.


בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה [כבחמורה], ובורח מן העבירה.

אבות ד ב

נשאלת השאלה מפני מה כתוב רץ ולא רודף, הרי כתוב בורח מן העבירה והפוך מבורח זה רודף, אם כן מדוע כתוב רץ בלשון האמצע בין רודף לבורח?

ואפשר לומר שבן עזאי בא ללמדנו שצריך לברוח מן העבירה, זה אומר לחפש כיצד להנצל ממנה גם מראש כמו חכם הרואה את הנולד.

אולם לגבי מצוות לא צריך לרדוף מצוות ולהציק לכל מי שלידינו או לפגוע ברוח נפשנו על ידי חיים של צער ופחד מרובים מדי. לכן רק כשהמצוה מגיעה אלינו, יש לרוץ ולעשותה ריצה מלשון זריזות והספק לא מלשון רדיפה.


לע"נ מרת רינה בת ר' שמעון יהודה