וידוע שהרבי שליט"א אינו מתעסק בעסקי הנשים ואולי לכן אמר פשט פשוט זה. "אשה אחת מאלף לא מצאתי", ותימה, הרי יש הרבה נשים בהעולם (ויש שיאמרו דיש יותר מידי) אז איך הוא לא מצא אשה בקלות?!
אלא יש לומר שלא מצא כיוון שלא חיפש, כביכול. וזה כיוון שמי שלא מצא אשה בכלל אינו אדם החשוב לו כל כך להזדווג עם האשה ולכן אינו מוצאה. ולא שאינו מוצא נשים בפרהסיא, אלא שאינו מוצאם כנשים לגביו מחמת שאינן מוצאות חן בעיניו. וזה כפי שיש אנשים חכמים מסוימים המחפשים את השכלת האשה ואת סגנון נפשה לפני מציאת חן בגופה.
וראיה לדבר ככתוב: "מצא אשה מצא טוב" וכתוב: "ומוצא אני מר ממות את האשה". שהנה כאן הוא מוצא את האשה כל הזמן ולא אשה אחת מאלף שאפילו לא מצא.
ולכאורה סתרי אהדדי ומה בעי קהלת למימר לן?
אלא הדברים פשוטים מאד, כאן קדם הנישואין וכאן לאחר הנישואין. שלאחר הנישואין היא מרה יותר מן המוות כמו שראינו עם אמנון ותמר שלאחר מעשה הביאה, אמנון שנא לתמר. ולפני שמצאה, כלומר, שמצאה פעם אחת ולא הרבה פעמים, מצא טוב. אך לאחר שחי עמה בכפיפה אחת ומוצאה כל הזמן, מרה ממות לאדם. וזה מוסר השכל להבעל והאשה שאפילו עניין טוב להגבר "הישר" כהאשה יכול להיות מר ממוות.
ולפיכך צריך ליזהר לא לחנוק האחד השני על ידי דשרויים במחיצת האחר כל הזמן, אלא יש להעניק שלווה להאשה או להאיש בהעניין.
ויש לחקור האם קהלת דיבר על האשה מבחינת טבעה או מבחינת המבקש למצוא לעצמו דוד ואז עניין זה הולך גם על הרגשת הנשים כלפי האנשים. ודבר זה קשה מאוד ועל כן הודיע הרבי שליט"א שיעסוק בזאת פעם אחרת.