תגית: זוגיות

דיוויד 2012 Duvid – מאת כתבינו לענייני חילונים ותרבות

כתבינו לעניני חילונים ותרבות צפו בסרט על השפעת החילוניות על החרדים ועל חרדים היוצאים למסע במערב החילוני. כזכור כתבנו לענייני חילונים חושב שחרדים מודרנים רבים בדומה לבעלי תשובה הם גשר בין החרדיות לחילוניות. לפיכך חשוב לסקר את הקבוצה הקטנה הזו כדי להבין מה האתגרים והסכנות שאנו עומדים לפניהם במאבק האידאי והערכי כנגד האויב החילוני.



האם היציאה בשאלה קשורה להתפרקות מוסרית?

בסרט המצורף פה מהפייסבוק רואים את דוויד Duvid החסיד נפגש עם טובה, בחורה "חרדית-מודרנית" הקוראת ספרים חילוניים. טובה אינה מקבלת את העניין שאסור לבטל תורה ושאין זמן לקרוא ספרים לא תורניים. היא גם חושבת על ילדים ובית ורואה זאת בעיני רוחה. "לכולם יש זמן", (בתגובה שאין לו זמן לקרוא כי הוא חייב ללמוד תורה כל הזמן), כך היא אומרת לדוויד.

הוא אינו נלהב ממנה. הוא מדבר עם ידידו ג'ואל שגורר אותו למאורת 'אנוסים' (חרדים מפחד ולכן הם כמו אנוסי ספרד שמקיימים את מצוות הדת הנוצרית – יש אנוסים מפחד מעונש על ידי החהר ויש כי הם לא רוצים להיות חילונים, הם חרדים אתניים ולא חרדים דתיים) בליל השבת. שם הוא מכיר את לינדזי שמשכנעת אותו לחלל את השבת ולהוסיף עץ למדורה ומדברת בהתלהבות רבה על דיג'יי רנגון ועל חומרים משני תודעה.

לאחר השבת הוריו אומרים לו, לאחר שהם רואים שהוא לא מתארס עם טובה, שאם הוא לא יתחתן כעת הוא לבסוף יתחתן עם אלמנות ושאם הוא לא ימצא לעצמו שידוך הם ימצאו לו.

דוויד מחליט להפגש שוב עם טובה. אחרי הפגישה הוא מתכנן ללכת למסיבה. לפני הדייט שלו הוא מתדלק בסמים ומגיע לפגישה מסומם.

לאחר הפגישה הוא נפגש עם ג'ואלי ולינדזי במסיבת הריקודים של 'רנגון'. הוא עדיין בטריפ ונלהב מאוד מן העולם המערבי החילוני הנוצץ והמהבהב בפניו.

הוא ולינדזי מזדווגים. לאחר זאת הוא מתחיל לדבר איתה על זה שהוריו לא יקבלו אותם. לינדזי אומרת לו: זה לא יעבוד כי יש לי חבר שאני אוהבת אותו.

דיויד חש נבגד על אף שהוא בעצמו בגד (או ממקבל) בבחורה טובה שעמה הוא נפגש כעת. הוא מחפש את ג'ואל ורואה אותו מתנשק עם גבר, כלומר, הומו-סקסואל, וכן שהוא בוגד באשתו אשר ילדה לו ילד וכעת בהיריון שני ממנו.

מרוב גועל מן העולם החילוני-גויי הבוגד דוויד רץ לאחר המסיבה עם "בגדי היום-טוב" המסיבתיים החילוניים שלו לטובה. וכך ללא כיפה הוא מציע לה נישואין. היא מבינה שהוא 'קוקו' ואומרת לו שהיא מחבבת אותו, אולם היא לא יכולה להסכים להצעה, משום שדוויד צריך לחפש את עצמו.

דוויד מגיע לביתו בלבושו המסיבתי מאמש ליל ומודיע להוריו שהוא הציע נישואין והיא אמרה לו: לא. דוויד כעת הוא מבין שהוא אינו מוצא את עצמו בקהילה. וכשהוא מגיע לחדרו הוא מגלה שעל מיטתו מונחת מתנה מטובה, ספר – הארי פוטר. ובספר הקדשה שהוא צריך להיות קוסם ולפלס לעצמו את חייו. היא הבינה זאת לפני הצעת הנישואין היות שהעניקה לו את הספר קודם.

דוויד נפגש עם ג'ואל ההומו-סקסואל שבוגד באשתו שמסביר לו שהוא אוהב את אשתו רק לא כמו שגבר צריך לאהוב. ג'ואל משאיל לדוויד את הרכב שלו ודוויד נוסע אל האופק.


החילוניות מוצגת פה לחרדי לשעבר כמסיבות, מין, אלכוהול וסמים. חילוניות זולה. אין את ג'ון רולס או את לוק ורוסו. זאת אמריקה של ג'אנק אין את החילוניות הגבוהה אלא רק את הרדידות של המערב. דוויד, לינדזי וג'ואל בוגדים בבני זוגם וזהו כל החופש שלהם.

הסרט הפורמליסטי עשוי טוב ומתאר יפה מאוד את תודעותיהם של הגיבורים. הוא מראה את סצנת היוצאים אשר סובלים מתסמינים של קולוניאליזם תרבותי. הם מאמצים את התרבות החדשה וזונחים את הישנה ובכך מאבדים את המסורת שלהם ואין להם לא עולם הבא ולא עולם הזה.

מומלץ גם לקרוא את הרשומה: (2015) Samuel 613 – אנליזה על "היציאה בשאלה" של הטיפוס הנוירוטי


    להרחבה על חרדיות אתנית:

אהבת האיש לאשה על פי התורה ועניין קין והבל – פרשת בראשית

הרבי שליט"א שבת בפרשת בראשית בקהילת קודש לייפציג שתחת הרבנות של הרב מרדכי אליעזר באלה שליט"א. הרבי התבקש לשוחח בדברי תורה. רעיון אחד העלנו כבר וכעת נעלה עוד.


בעניין אהבת האיש והאשה על פי התורה

והנה כתוב בבראשית ב:

כא וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. כב וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. כג וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת. כד עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ.

  • רואים כאן שהקב"ה מפיל תרדמה על האדם. וזאת כנראה כדי לרמז שאדם האוהב אשה נופלת עליו תרדמה וליבו נחטף – אם הוא נשאר ער הוא לא יאהב בצורה הנחשבת טבעית לאדם עם שחרור הנפש, כביכול, אלא זה יהיה חשבון וכפיית הנפש כביכול.
  • ואפשר להוסיף שבאהבת האיש והאשה לא צריך להיות כלל כאב. שזה פוגע בהחיבור ביניהם.
  • וכן הקב"ה לקח את האשה מן האדם, מגוף האדם וצריך ביאור. ואולי אפשר לומר שזה כדי להגיד לנו שהאדם צריך לחשוב על אשתו שהיא חלק מעצמותיו. וככתוב על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו – זה גורם לדבק שזה חיבור.
  • וכן שכתוב כי מאיש לוקחה, באהבה עזה האדם מרגיש שחסר לו משהו. כלומר, היה לו וזה נלקח הימנו וכעת יש חיסרון שצריך למלא. זה לא רק היכי תימצי להרוויח, אלא הפסד. כעת הוא חש שני בשרים אולם כשחי עמה ביחד חש שהוא בשר אחד. הוא חש שהכל נמצא במקום ושלא חסר לו כלום, הוא בשר אחד גדול.
  • ובזה שכתוב ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה זה להגיד שכביכול האשה היא המשך האיש. ובעצם עשו הארכה בהצלע שזה צד בלשון עברי לא של הציונים, כלומר צד האיש אל האשה שנסגרה עם הבשר תחת הצלע שהרי לא כתוב עד היכן מגיע הצלע. והם כביכול כמות תאומים סיאמיים.
  • העניין מסתדר עם הפשט שהאדם והאדמית נבראו זכר ונקבה בגוף אחד ופיצול האדם והאדמית לאדם וחוה גרם לתחושת חיסרון.

רואים שבאהבה עזה יש הירדמות וחטיפת הגוף כלפי האשה וחשים חיסרון בהגוף ללא הצד השני וכשביחד אזי חשים בשר אחד.

בעניין קין והבל

כתוב בבראשית ד:

א וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהוָה. ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. ג וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה. ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. ז הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ. ח וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ

 כה וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן. כו וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה.

  • וצריך ביאור פשר שמות קין והבל. לקין יש שם חשוב ולהבל שם פשוט. השם של קין הוא חשוב, שהרי חוה מרגישה שהיא קנתה את ה'. אולם על בנה השני היא אומרת הבל. ולא נהיר על מה היא אומרת הבל. ואפשר אולי לומר שהיא אומרת הבל על עניין השם הראשון. וכמו שרואים שהיא אומרת שת על בנה המת הבל. וזה כמו שרואים אצל נשים חרדיות בארץ ישראל. נשים אלו מוזרות מן התורה וחשות כעין גויות ואז הן רואות צדיק ואומרות בליבן 'לוואי ועלי יניח צדיק את ראשו'. ולאחר החתונה חשות שהוא איש האלוקים המייצג אותו בביתן וכך הן חובות קרבה לה' גם במיטתן. אך לאחר זמן מבינות שזה לא כזה חשוב ואז אומרות הבל.
  • ועדיין קשה מדוע חוה נתנה השמות לבניה ולא אדם, ואולי זה משום הכרת הטוב של אדם לחוה שהרי היא סבלה בצער הלידה.
  • וכן רואים שהמקריב הראשון הוא קין והבל לכאורה מחקה אותו בצורה משובחת יותר. ומדוע קין הקריב ראשון וכשנפלו פניו הקב"ה מדבר עימו ונותן לו עצה לגבי המנחה. ואפשר לומר ששמו של קין העניק לו קרבה לה' והוא חש קרוב אליו ונעשה כעין כהן הדת הראשון בהעולם. בעוד שהבל התחרה וניסה לעשות דת לעצמו.
  • לאחר שהקב"ה שועה למנחת הבל, קין החליט להרוג אותו ולהפוך למונופול כלפי הקב"ה. וכך לכאורה הוא הרג את הבל לשם שמים.

ושמא המוסר השכל הוא שבין האיש להאשה יש להיות בשר אחד, אבל עם ה' יש מקום לעוד בני האדם ולכן הוחל לקרוא בשם ה' רק לאחר לידת אנוש. הקנאות של קין דחתה את עבודת ה' לשנים הרבה, והעבודה הייתה בקריאה ולא במנחות, שזה דבר פשוט יותר לכל נפש.

נס הפורים, עניין צדיק ורשע וכוח האשה על בעלה

"מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה, אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה." בראשית רבה פרשה יז ד"ה ז.


שאל רבי קלמן בן גרונם הלוי נימאנדעסלאנד זי"ע, איך אפשר לדמות חסיד לרשע והכיצד האשה חשובה ויכולה להשפיע על בעלה?


אלא באמת הצדיק והרשע דומים שהרי הם שני סוגי ריאליסטים הדואגים לעצמם לפי מה שחשים שטוב להם. הצדיק טוב לו במעשה צדקות ויראת שמים והרשע טוב לו במעשי הרשעות והטומאות. וכך לגבי כל אחד בעולם, שהרי כל איש דואג לעצמו, ולכאורה אין הבדל בין אדם לאדם. וכתיבי: "וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". ולכאורה רואים שאין הבדל במהות ביניהם. וכמו שהם עושים מה שרוצים כך עושה השי"ת.

ולגבי כוח האשה, אחרי שמצינו שהצדיק והרשע הם אנשים העוסקים במסחר העושים מה שטוב להם על פי הרגשתם, ופעמים הרבה לפי רצון האשה שלהם הם קובעים מה טוב להם. ועל כן מצינו שיש כוח להאשה להשפיע על בעלה. ואף על גב שמעשים שבכל יום ויום שהאשה מושפלת בין האנשים והן מפרנסות את בעליהן כעבד המפרנס את רבו ועוד שעושות כן שלא על מנת לקבל פרס… ועם כל זאת עדיין מצינו במדרש שיש להן כוח עצמי של השפעה בחייהן על ידי הכוח לגרום להבעלין שלהן ללכת לדרכים שונות בהתאם לרצונן. וכעין זה מצינו באחשורוש שהחליף אשתו המרשעת באסתר הצדקת ונעשו ניסים ונפלאות להיהודים. ואפשר לומר שבעשיית אסתר למלכה הקב"ה הקדים תרופה למכה.

ובעניין זה יש נס פורים, אולי נס רע, שבכל שנה ושנה שעל אף שנס הפורים בא להראות שכוח האשה גדול, עדיין אנשים רבים משתעבדים בנשים בימים ובלילות והם מפסיקים להשתעבד בהן רק בזמן שהוא לא יום ולא לילה, והן שונאות הדעת ומיטפשות ונסוגות לאחור לעומת זמן נישואיהן ואין למדין מן המעשה של מגילת אסתר להבין שיש להן כוח. וזה עצוב מאוד.

ועל זה בקהילות כקהילת רייפלאנד בעם ישראל שמחים ושותים שזה דברים שהנשים לא עבדי, והן תמיד עצובות ולא יודעות לשתות וכך הם יכולים לשמוח לבד בלא נשותיהם. וכן הם יכולים להמשיך בעזר השם יתברך לשרור בביתם ולהיות איש, ככתוב "להיות כל איש שורר בביתו".

שמחה גדולה בק"ק נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז בעיה"ק ירושלים הבנויה

אחד מבני הקהילה ביקש שנפרסם דרשת אירוסין של הרבי שליט"א מלפני מס' שנים והעניין משמח את הלב וסגולה לשידוכים. לפיכך אנו מעלים דברים שהרבי אמר מלפני יותר מב' שנים.

ואמר הרבי תורה לכבוד השמחה:

ב' מקורבים לנו באו בברית האירושין. והם הבה"ח ר' משה עם העלמה החכמנית האדונית יוכבד, הי"ו. והשדכן הוא הרבי שליט"א. וידוע כשיש חרדקים (חרדים מודרנים מאוד) המתארסים ללא שדכן, אומרים הציבור שטאנטא ליבע הוה השדכנית. והרבי שמח מאוד שהוא כמו אהבה ולב שהרי זכה לארס ב' חרדקים.

זכור לנו שזוג בלשון יונית זה עול שהיו שמים על הבהמות.. או בשפת חז"ל רחיים על צווארו. ולא כהמון העם שחושב שעול זה ר' חיים (קנייבסקי) על צווארו. ומקשיבים לו כאילו הוא יתושו של טיטוס בתוך ראשם וחלק מדמם כארסו של עכנאי.

וכידוע אין זכר היתוש עוקץ, אלא הנקבה. ודבר זה מרמז על סכנת הנישואין.. ויש גם את הדבורה שעוקצת וצריך ליזהר ממנה מיד. אולם כשהדבורה עוקצת, חיש מתה. ויש בזה נחמה פורתא והרתעה.

ויש גם את האלמנה השחורה שכל רצונה להזדווג עם הזכר ולאחר שנזקקת לו ומצפה להטיל, הורגת את מזווגה. ועניין זה מזכיר את הרבניות המגרשות בעליהן על רקע הדת. וכיון שמנהג עם ישראל חוץ מקהילתנו הקדושה להתלבש כמו פרוטסטנטין הולנדים הרוצים לחיות חיי דלות ואבל ולפיכך מלובשים בשחור, החרדים לדבר ה' נקראים שחורים. אולם חשוב לאכרוזי שבקהילה הקדושה מלתבשים גם בשיראין של צבעונין. ועל כן המלובשות רק בשחור הוי כאלמנות שחורות והוי גם כאלמנות כיוון שאינן מטפחות עצמן ואזי לא מקיימים המצוה כראוי והווי כאלמנות.

ויש האומרים באותו העניין אלמנות שחורות חרדיות רבות. וזאת כיוון שהן מתחתנות רק בשביל הקמת הבית והילדים. וכשהבעל המסכן רוצה לקיים טבעו לא יכול כאילו היא אלמנה ואין לה בעל. והרבי חלוק עליהם ואומר שזה חסרון בהחיבור ביניהם, ואין הרבה אלמנות שחורות אצל היהודים.

ויש את הפינגווינים שהזכר שם שומר על הביצים. ויש את היונים הנאמנות לבני זוגן עד יום מותם. וכנסת ישראל נמשלה ליונה. ומן המפורסמות שקל מאוד להשדכן לצוד זוג יונים מאוהבים ולהשימם ובהשובך ולהופכם לבני תרבות. וכידוע הרבי הוא השדכן.

וכן מוכר להציבור עניין חכמת שלמה שהבין בשיחת עופות. ויש מבארים שזה המשלים מן העופות. כמו משלו של חסיד אומות העולם וילהעלם פון איינץ, זצ"ל, אוהב היהודים, "שתרנגולת, זאת מי שיש לה ביצים".

וזה מזכיר את הברכה הראשונה שאנו אומרים בברכות השחר: הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, שהרי גבר הוא שם האיש ושם התרנגול.. ולומדים מזאת שצריך הגבר לקרוא כתרנגול (וכמו דכתיבי בגמ' שתלמיד חכם המצוי אצל אשתו הוי ליה כתרנגול) האומר שירה בבוקרו של יום אל אשתו ונענית לו. ולזה אנו מודים לה' שנתן לו בינה. ועניין בין היום והלילה בא לומר שהכל פשוט לחתן כמו ההבדל בין היום והלילה.

וידוע שיש האומרים ששכוי הוא לב. ולפיכך אנו מודים להשי"ת שנתן לנו בינת הלב. וכידוע "המאוהבים" הם מומחים גדולים בבינת הלב בעיני עצמם. והם מבחינים בין היום ובין הלילה הרבה, כיון שנפגשים הרבה בהזריחה והשקיעה וזה זמן המסוגל לישועות. ואז בזה העת שמותר ללמוד חכמה יוונית, יש הלמדים גם צרפתית. וזו סגולה גדולה (וסוד ה' ליראיו) רק אין נוהגין כן בעם ישראל ובפרט לא נוהגין החרדים להשי"ת לבצע קבלה מעשית עד לאחר הנישואין.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שהמשפחה החדשה תהיה גוי גדול בארץ ויצליחו בכל מעשיהם ויהיו שמחים כל הימים ויברך אותם ה' גם בשפע.