תגית: זוגיות

אגרת מגאורג פון איינץ לגבי הסכמת בני האדם

כידוע בקהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז רבים אוהבים את דברי החכם הנכבד אוהב היהודים גאורג פון איינץ זצ"ל. וכאן אנו מביאים אגרת חשובה שהרבי שליט"א השתמש בה בזמן האחרון כשייעץ למישהו בסוגיה של שלום בינו לבין עלמה נכבדה שהכיר בהשידוך. ואנו חושבים שגם היום העניין יכול לסייע ובפרט לצעירי הצאן.

לכבוד ——–


גברתי הנאווה שלומות וברכות. חשבתי על מה שהיה עמנו בפעם האחרונה כשעמדנו במחלוקת בינינו וראיתי שעגמה נפשך. ונצטערתי מאוד. וחשבתי שאקדיש לך במיוחד למענך כמה דברי חוכמה. ומגיע לך תודה רבה שגרמת לי לכתוב דברים נאים אלו. יהי רצון שתמשכי את ליבי לכתוב עוד.

על הבנת דיבורי האדם, מדוע האדם מסייע לאחר ופיתרון בעיות בין בני האדם.

את צריכה להבין את עמדתי בנידון פלוני עליו שוחחנו. אני באמת לא מסכים אתך. אך עמדתי לא באה לשלול את הלגיטימיטעט של מה שאת אומרת או את התחושות שאת מרגישה כמו שאת חושבת שאני בא לשלול או מצפה שכך יקרה כי כך הורגלת בסביבתך.

עמדתי באה להגיד שהטענה שאמרת לא מובנת לי, האדם הפשוט. אך האינטרסים שלך עדין לגיטימען באשר הם ללא כל פקפוק. על כן עניינך הוא קביל ולגיטימען, על אף שאינני מבינו לגמרי.

זה כמו לדוגמה אם אני מעוניין לסייע לתחושותיי על ידי שאני מסייע לאדם, ורוצה שהוא יודה לי. והאדם טוען שאני לא עוזר לו, ברם כל עוד שהאדם לא מודה לי, אני צריך ללכת לפי החליל שלו [היות שאני מעוניין לספק את רצוני על ידי זה שאני עוזרו]. על כן אינני יכול להכריחו לאמץ את עמדתי, היות שזה לא ישנה כלום [כי אני רוצה שהוא יודה לי באמת].

בכל מקרה, אני עדיין אומר שהיות ואת טוענת כך וכך, והאינטרס שלי פה הוא לא להשתלט עלייך, שעלי לקבל את עמדתך באשר היא. כלומר עמדתך הפיזית. אולם איני חייב לקבל את טענותיך המילוליות [חוץ מזאת שאמרת אותן, פיזית].

ברספקט רב,
הדורש בטובתך – גאורג פון איינץ

דיוויד 2012 Duvid – מאת כתבינו לענייני חילונים ותרבות

כתבינו לעניני חילונים ותרבות צפו בסרט על השפעת החילוניות על החרדים ועל חרדים היוצאים למסע במערב החילוני. כזכור כתבנו לענייני חילונים חושב שחרדים מודרנים רבים בדומה לבעלי תשובה הם גשר בין החרדיות לחילוניות. לפיכך חשוב לסקר את הקבוצה הקטנה הזו כדי להבין מה האתגרים והסכנות שאנו עומדים לפניהם במאבק האידאי והערכי כנגד האויב החילוני.



האם היציאה בשאלה קשורה להתפרקות מוסרית?

בסרט המצורף פה מהפייסבוק רואים את דוויד Duvid החסיד נפגש עם טובה, בחורה "חרדית-מודרנית" הקוראת ספרים חילוניים. טובה אינה מקבלת את העניין שאסור לבטל תורה ושאין זמן לקרוא ספרים לא תורניים. היא גם חושבת על ילדים ובית ורואה זאת בעיני רוחה. "לכולם יש זמן", (בתגובה שאין לו זמן לקרוא כי הוא חייב ללמוד תורה כל הזמן), כך היא אומרת לדוויד.

הוא אינו נלהב ממנה. הוא מדבר עם ידידו ג'ואל שגורר אותו למאורת 'אנוסים' (חרדים מפחד ולכן הם כמו אנוסי ספרד שמקיימים את מצוות הדת הנוצרית – יש אנוסים מפחד מעונש על ידי החהר ויש כי הם לא רוצים להיות חילונים, הם חרדים אתניים ולא חרדים דתיים) בליל השבת. שם הוא מכיר את לינדזי שמשכנעת אותו לחלל את השבת ולהוסיף עץ למדורה ומדברת בהתלהבות רבה על דיג'יי רנגון ועל חומרים משני תודעה.

לאחר השבת הוריו אומרים לו, לאחר שהם רואים שהוא לא מתארס עם טובה, שאם הוא לא יתחתן כעת הוא לבסוף יתחתן עם אלמנות ושאם הוא לא ימצא לעצמו שידוך הם ימצאו לו.

דוויד מחליט להפגש שוב עם טובה. אחרי הפגישה הוא מתכנן ללכת למסיבה. לפני הדייט שלו הוא מתדלק בסמים ומגיע לפגישה מסומם.

לאחר הפגישה הוא נפגש עם ג'ואלי ולינדזי במסיבת הריקודים של 'רנגון'. הוא עדיין בטריפ ונלהב מאוד מן העולם המערבי החילוני הנוצץ והמהבהב בפניו.

הוא ולינדזי מזדווגים. לאחר זאת הוא מתחיל לדבר איתה על זה שהוריו לא יקבלו אותם. לינדזי אומרת לו: זה לא יעבוד כי יש לי חבר שאני אוהבת אותו.

דיויד חש נבגד על אף שהוא בעצמו בגד (או ממקבל) בבחורה טובה שעמה הוא נפגש כעת. הוא מחפש את ג'ואל ורואה אותו מתנשק עם גבר, כלומר, הומו-סקסואל, וכן שהוא בוגד באשתו אשר ילדה לו ילד וכעת בהיריון שני ממנו.

מרוב גועל מן העולם החילוני-גויי הבוגד דוויד רץ לאחר המסיבה עם "בגדי היום-טוב" המסיבתיים החילוניים שלו לטובה. וכך ללא כיפה הוא מציע לה נישואין. היא מבינה שהוא 'קוקו' ואומרת לו שהיא מחבבת אותו, אולם היא לא יכולה להסכים להצעה, משום שדוויד צריך לחפש את עצמו.

דוויד מגיע לביתו בלבושו המסיבתי מאמש ליל ומודיע להוריו שהוא הציע נישואין והיא אמרה לו: לא. דוויד כעת הוא מבין שהוא אינו מוצא את עצמו בקהילה. וכשהוא מגיע לחדרו הוא מגלה שעל מיטתו מונחת מתנה מטובה, ספר – הארי פוטר. ובספר הקדשה שהוא צריך להיות קוסם ולפלס לעצמו את חייו. היא הבינה זאת לפני הצעת הנישואין היות שהעניקה לו את הספר קודם.

דוויד נפגש עם ג'ואל ההומו-סקסואל שבוגד באשתו שמסביר לו שהוא אוהב את אשתו רק לא כמו שגבר צריך לאהוב. ג'ואל משאיל לדוויד את הרכב שלו ודוויד נוסע אל האופק.


החילוניות מוצגת פה לחרדי לשעבר כמסיבות, מין, אלכוהול וסמים. חילוניות זולה. אין את ג'ון רולס או את לוק ורוסו. זאת אמריקה של ג'אנק אין את החילוניות הגבוהה אלא רק את הרדידות של המערב. דוויד, לינדזי וג'ואל בוגדים בבני זוגם וזהו כל החופש שלהם.

הסרט הפורמליסטי עשוי טוב ומתאר יפה מאוד את תודעותיהם של הגיבורים. הוא מראה את סצנת היוצאים אשר סובלים מתסמינים של קולוניאליזם תרבותי. הם מאמצים את התרבות החדשה וזונחים את הישנה ובכך מאבדים את המסורת שלהם ואין להם לא עולם הבא ולא עולם הזה.

מומלץ גם לקרוא את הרשומה: (2015) Samuel 613 – אנליזה על "היציאה בשאלה" של הטיפוס הנוירוטי


    להרחבה על חרדיות אתנית:

אהבת האיש לאשה על פי התורה ועניין קין והבל – פרשת בראשית

הרבי שליט"א שבת בפרשת בראשית בקהילת קודש לייפציג שתחת הרבנות של הרב מרדכי אליעזר באלה שליט"א. הרבי התבקש לשוחח בדברי תורה. רעיון אחד העלנו כבר וכעת נעלה עוד.


בעניין אהבת האיש והאשה על פי התורה

והנה כתוב בבראשית ב:

כא וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. כב וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. כג וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת. כד עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ.

  • רואים כאן שהקב"ה מפיל תרדמה על האדם. וזאת כנראה כדי לרמז שאדם האוהב אשה נופלת עליו תרדמה וליבו נחטף – אם הוא נשאר ער הוא לא יאהב בצורה הנחשבת טבעית לאדם עם שחרור הנפש, כביכול, אלא זה יהיה חשבון וכפיית הנפש כביכול.
  • ואפשר להוסיף שבאהבת האיש והאשה לא צריך להיות כלל כאב. שזה פוגע בהחיבור ביניהם.
  • וכן הקב"ה לקח את האשה מן האדם, מגוף האדם וצריך ביאור. ואולי אפשר לומר שזה כדי להגיד לנו שהאדם צריך לחשוב על אשתו שהיא חלק מעצמותיו. וככתוב על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו – זה גורם לדבק שזה חיבור.
  • וכן שכתוב כי מאיש לוקחה, באהבה עזה האדם מרגיש שחסר לו משהו. כלומר, היה לו וזה נלקח הימנו וכעת יש חיסרון שצריך למלא. זה לא רק היכי תימצי להרוויח, אלא הפסד. כעת הוא חש שני בשרים אולם כשחי עמה ביחד חש שהוא בשר אחד. הוא חש שהכל נמצא במקום ושלא חסר לו כלום, הוא בשר אחד גדול.
  • ובזה שכתוב ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה זה להגיד שכביכול האשה היא המשך האיש. ובעצם עשו הארכה בהצלע שזה צד בלשון עברי לא של הציונים, כלומר צד האיש אל האשה שנסגרה עם הבשר תחת הצלע שהרי לא כתוב עד היכן מגיע הצלע. והם כביכול כמות תאומים סיאמיים.
  • העניין מסתדר עם הפשט שהאדם והאדמית נבראו זכר ונקבה בגוף אחד ופיצול האדם והאדמית לאדם וחוה גרם לתחושת חיסרון.

רואים שבאהבה עזה יש הירדמות וחטיפת הגוף כלפי האשה וחשים חיסרון בהגוף ללא הצד השני וכשביחד אזי חשים בשר אחד.

בעניין קין והבל

כתוב בבראשית ד:

א וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהוָה. ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. ג וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה. ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. ז הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ. ח וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ

 כה וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן. כו וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה.

  • וצריך ביאור פשר שמות קין והבל. לקין יש שם חשוב ולהבל שם פשוט. השם של קין הוא חשוב, שהרי חוה מרגישה שהיא קנתה את ה'. אולם על בנה השני היא אומרת הבל. ולא נהיר על מה היא אומרת הבל. ואפשר אולי לומר שהיא אומרת הבל על עניין השם הראשון. וכמו שרואים שהיא אומרת שת על בנה המת הבל. וזה כמו שרואים אצל נשים חרדיות בארץ ישראל. נשים אלו מוזרות מן התורה וחשות כעין גויות ואז הן רואות צדיק ואומרות בליבן 'לוואי ועלי יניח צדיק את ראשו'. ולאחר החתונה חשות שהוא איש האלוקים המייצג אותו בביתן וכך הן חוות קרבה לה' גם במיטתן. אך לאחר זמן מבינות שזה לא כזה חשוב ואז אומרות הבל.
  • ועדיין קשה מדוע חוה נתנה השמות לבניה ולא אדם, ואולי זה משום הכרת הטוב של אדם לחוה שהרי היא סבלה בצער הלידה.
  • וכן רואים שהמקריב הראשון הוא קין והבל לכאורה מחקה אותו בצורה משובחת יותר. ומדוע קין הקריב ראשון וכשנפלו פניו הקב"ה מדבר עימו ונותן לו עצה לגבי המנחה. ואפשר לומר ששמו של קין העניק לו קרבה לה' והוא חש קרוב אליו ונעשה כעין כהן הדת הראשון בהעולם. בעוד שהבל התחרה וניסה לעשות דת לעצמו.
  • לאחר שהקב"ה שועה למנחת הבל, קין החליט להרוג אותו ולהפוך למונופול כלפי הקב"ה. וכך לכאורה הוא הרג את הבל לשם שמים.

ושמא המוסר השכל הוא שבין האיש להאשה יש להיות בשר אחד, אבל עם ה' יש מקום לעוד בני האדם ולכן הוחל לקרוא בשם ה' רק לאחר לידת אנוש. הקנאות של קין דחתה את עבודת ה' לשנים הרבה, והעבודה הייתה בקריאה ולא במנחות, שזה דבר פשוט יותר לכל נפש.