תגית: חורבן הבית

מהי גלות אדום? מתי החלה? ומיהם האדומים – התפיסה המקובלת אצל הישנים בארץ ישראל אינה נכונה כלל

כידוע כעת אנו בימי בין המצרים. הרבי שליט"א חזר על דברים שנוהגים לומר בקהילתנו שנים הרבה. וחשבנו שמצוה לפרסם להציבור כדי שיראו למי שלא מאנ"ש ויקיצו ישנים מתרדמתם.

והנה רבינו האבן עזרא אומר בבראשית פרק כ"ז מ':

"וישנים שלא הקיצו משנת האיוולת, יחשבו כי אנחנו בגלות אדום. ולא כן הדבר, רק אדום היה תחת יד יהודה, וכן כתוב: "ויפשע אדום מתחת יד יהודה" (מלכים ב ח, כב), גם יואב הכרית כל זכר באדום (מלכים א יא, טז). ובעבור שהיו תחת יד יהודה, שמחו ביום אידינו והיו אומרים לבבליים: "ערו ערו עד היסוד בה" (תהלים קלז, ז); ויותר היה קשה על ישראל החרפה שהיה אדום מחרף אותם, מרעתם. וכן טעם "שישי ושמחי בת אדום" (איכה ד, כא), גם כן "אל תשמח לבני יהודה" (עובדיה א, יב). גם בימי הורקנוס הזקן, שמם שומרי ירושלים, והכניסם בברית מילה. גם בימי אגריפס, כאשר נלכדה ירושלים, באו גדודי אדום לעזור ליהודה.

ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים, וכן אמר המתרגם: "וצים מיד כתים" (במדבר כד, כד); והיא מלכות יון בעצמה, כאשר פירשתי בספר דניאל. גם כן יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם "ישמעאלים", ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאל כי אם מתי מעט".

עד כאן לשון האבן עזרא זצ"ל. ואולי ההסבר הפשוט הוא שכיון שהרומאים היו תרבות של חרב כמו שנאמר על עשיו 'על חרבך תחיה', וכן היו אוהבים צבע אדום אצל קלגסיהם. לפיכך קראום אדומים ובתחילה ידעו שזה לשון שאולה. ואחר כך הישנים כלשון, רבינו האבן עזרא ז"ל, שכחו וחשבו שזה הפשט שהרומאים הם אדום ממש. וכל האומר אחרת כופר בדברי רבותינו.

ויש הרוצים לומר שהאדומיים התנצרו וגם הרומאים על כן אנו בגלות אדום.

"ודע כי אנחנו סומכים על דעת רבותיו ז"ל וחושבים שאנו היום בגלות אדום ושאין לנו עמידה ממנה עד בא המשיח… ומקרא מלא אצלנו, ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו. ועיקר הכוונה בזה, כי האדומים היו הראשונים לטעות אחרי האיש שטען כי הוא המשיח, וטענו עליו גם אלוהות, ובאו ארץ אדום, ופשטה טעותם עד לרומא הקרובה להם… לכן תחשב רומי ואדום מלכות אחת, אף על פי שהן אומות שונות, בהיותם על דעה אחת. והתרגום כתב פקד עוונך בת אדום-רומי רשיעא דמתבני באיטליא, ומליא אוכלוסין מן בני אדום". ( רמב"ן ספר הגאולה א)

ויש להשיב להם שאותו הצלוב היה יהודי וכן ראשוני תלמידיו, אז אנו בפשטות בגלות עם ישראל. וכן הרומאים הפכו לנוצרים זמנים הרבה של כמה מאות שנים אחרי חורבן הבית, אם כן מה הגלות של אדום?

ויש מי שרצה לומר על פי דברי יוסף בן מתתיהו שאמר שהאדומיים עזרו להבריונים 'הפוחזין למלחמה' לקחת את ירושלים מאת המתונים. ובכך הם גרמו לחורבן העיר שהרי הבריונים שרפו אוצרות השמן, היין, העץ והתבואה ובכך סייעו לחורבן. אך מי שמרד היה יהודי, ואם כן אנו בגלות יהודים.

ואולי אפשר לראות את תחילת החורבן מעת הגעת הורדוס הרשע לשלטון על ישראל והוא היה בוודאי מזרע אדום. והוא סייע להרומאים לשלוט בעם ישראל ונתן להם בארץ ישראל יותר שליטה והם אנשי רומי על אף שאינם אדום ממשיכים את הגלות שלנו ואז זה המשיך לנוצרים שהמשיכו את הרומאים שהתנצרו. ולפיכך אפשר להגיד שזרע הפורענות התחיל מאדומיים ואולי אנו לכן בבחינת גלות אדום על אף שהעניין נעשה על ידי רומי. או שכבר אז היינו בגלות בארצינו תחת שלטון הורדוס האדומים. וזה למי שאומר שלא היה גר כלל ונחשב אדום או גם לשון שאולה כי היה מזרע אדום. והעניין דומה לשומרי התורה האדוקים החיים בארץ ישראל שגם אומרים שהם בגלות בארצינו תחת שלטון החופשיים.

וזה מה שמחנכים הציבור בנימאנדעסלאנד – אנו לא באמת בגלות אדום אלא כעין גלות אדום.

ואם ישאל ברנש מדוע זה חשוב להיות שונה מרבים וטובים בעם ישראל. התשובה בנימאנדעסלאנד שישנים הם לא רבים ואינם טובים.

זה חשוב כדי לשמר המחשבה הישרה שה' נתן לנו ולהיות אדם ער.

ויהי רצון שנזכה לסיום הגאולה, אמן.

ברכת משה לבוני המשכן – פרשת פקודי

הרבי שליט"א התארח בשמחת חתן וכלה בשבת קודש פרשת פקודי. ביקשו מהרבי לדרוש. הרבי לא הכין. אולם ביקש חומש ומצא משהו חיש. כאן המקום להגיד שהרבי נוהג לומר שמי שמקפיד להגיד דבר תורה כל שבת למשך כמה שנים יכול למצוא דבר תורה בכל פרשה. הקב"ה נותן לו סייעתא דשמיא למצוא תורה חדשה ולחדש חידושים. וכל המרבה לומר דברי תורה, הרי זה משובח.

"וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה" – שמות פרק ל"ט פסוק מ"ג.

א. שאל הרבי, מדוע משה בירך, אם מישהו עושה מה שצווה וחייב לעשות מגיע לו ברכה?

ב. הקשה הרבי עוד, מדוע כתוב כאשר ציווה ה' ולא כאשר ציווה משה או ה' את משה כמו במקומות אחרים. וכמו שמצינו בסמוך: "ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה" – פרק ל"ט פסוק מ"ב.

ענה הרבי שלגבי א. יש אנשים, ואנו רואים זאת גם בניהול הקהילה, שלא מסיימים המלאכה, הם לא גומרים. הם באים עם תירוצים מדוע לא הספיקו. וכל פעם יש להם תירוץ חדש. הם לא מנסים לפתור הבעיות. הם לא אנשי ביצוע "בולדוזרים". לפיכך מכיוון שהם לא חזרו עם תרוץ, אלא עשו מה שצריך לעשות – ולכן כתוב מפורש וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה! בלשון פליאה… לפיכך מגיע להם ברכה.

ולגבי ב. לכן כתוב כאשר ציווה ה'. הם הבינו שמשה לא סתם מצווה אותם, אלא רוצה מה שה' רוצה. ולפיכך שינו דברים כדי לעשות את רצון ה'. גם אם משה אמר להם בצורה אחרת. הם הבינו דבר מתוך דבר ועשו את רצון ה' בדיוק כמו שמשה רבינו גם רצה ולכן לא היה סתירה. וזה דרכו של המבצע הבולדוזר.

ודבר זה חשוב בבניין הבית. אם האשה שולחת בעלה לשוק לרכוש מיני מאכל לביתה שלא ישוב עם תירוץ. ואם האיש שולח האשה לרכוש משהו לצרכי הבית. שלא יהיו כמו השליח של מרתא בת בייטוס – בבלי גיטין דף נו.

מרתא בת בייתוס עתירתא דירושלים הויא. שדרתה לשלוחה ואמרה ליה: זיל אייתי לי סמידא (סולת) אדאזל איזדבן. אתא אמר לה: סמידא ליכא, חיורתא איכא. אמרה ליה: זיל אייתי לי. אדאזל איזדבן. אתא ואמר לה: חיורתא ליכא, גושקרא (לחם גס) איכא. א"ל: זיל אייתי לי. אדאזל אזדבן. אתא ואמר לה: גושקרא ליכא קימחא דשערי איכא. אמרה ליה: זיל אייתי לי. אדאזל איזדבן. הוה שליפא מסאנא, אמרה איפוק ואחזי אי משכחנא מידי למיכל. איתיב לה פרתא בכרעא ומתה (כי הייתה איסטניסית). קרי עלה רבן יוחנן בן זכאי: "הרכה בך והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה". איכא דאמרי: גרוגרות דר' צדוק אכלה ואיתניסא ומתה. למי שצריך ביאור.

השליח של מרתא בת בייטוס חזר עם תירוצים. הוא לא הבין שהיא העשירה ביותר בירושלים ושלכן יקנה הכל. הוא העדיף לחזור שוב ושוב לשאול. גם אחרי שידע שכל פעם אמרה לו לקנות מה שהיה. כך מביאים חורבן. צריך לחשוב ולא להביא תירוצים וכך מביאים עלינו בניין – בניין עדי עד.