תגית: חינוך

מעשה בבחור הישיבה שביקש לצפות בפורנוגרפיה – מעולם הישיבות

מעשיה שנשלחה אלינו על ידי אחד מחברי הקהילה. האיש החשוב ביקש לשלוח המעשה כדי לעורר את הלבבות לחסד.

פעם פרסמתי מעשה שהחריד אותי על בחור ישיבה שרצה לעשות מעשים מגונים במכשיר הסלולרי שלי. והנה מה שכתבתי:

ערב טוב חברים, השאילו לי את עיניכם ותקראו סיפור מעניין – אמש בדומה לבני גנץ מחבל (איש פלג ירושלמי) חדר לי לטלפון ועל כך בהמשך.

נכנסתי אמש לישיבה בירושלים בדרך לביתי בחזרה מעיסוקי. יצא לי לשוחח עם צעירי הצאן של הפלג על הא ודא. ביציאתי מתלווה אלי בלא הודעה או רמז בחור שאני מכיר משכונתי.

הוא מתחיל לדבר איתי על כך שהוא רוצה להיות חילוני. לאכזבתו התחלתי ללעוג לחילונים. הוא התפלא ואמר אבל אתה הרי חרד"ק, אתה אמור להעריץ את החילונים?!

אמרתי לו, אני לא יודע ממה אתה סובל. ומה גורם לך לערוק או לברוח. ברם דע לך שלא קל להיות חילוני. אולי לפי התפיסה שלך להיות חילוני זה חיים קלים, אולם יותר קל להישאר בישיבה, גג תתבטל.

הוא ביקש ממני מידע על כת הלל ומוסף, אמרתי לו שאיני מכיר כזו כת. הוספתי ואמרתי לו שהוא יכול לחפש ארגון הלל ומוסף ברשת והוא ימצא מס' טלפון, זה בסך הכל ארגון צדקה לחילונים חדשים.

הוא ביקש שאתן לו לצפות ביוטיוב על הלל ומוסף בסלולרי שלי. אמרתי לו, אתה מחבל עצניק, אז אני אתן לך…

ואז הוא ביקש ממני לתת לו לצפות בפורנוגרפיה, הייתי המום לרגע קט ומפאת כבודו לא לעגתי לו ופשוט אמרתי לו ש: א. זה לא מנומס. ב. בטלפון שלי לא צופים בדבר הזה. ג. יש באתרים הללו וירוסים, אני לא בני גנץ. ד. לא נעים אבל זה נגד הדת שלנו ולמה שאני אעזור לך לחטוא ואז תצטער.

טוב, לקחתי אותו לקפה – פשוט חששתי שהוא מודר חברתית והחלטתי להעניק תשומת לב, פגשתי שם חבר חכם וההוא נשר מהשיחה הוא ביקש את הטלפון וגלש לו ביוטיוב.

כשעזבתי את הקפה, בדקתי במה הוא צפה וחשכו עיני. מיד מחקתי העניין מהיסטוריית הצפייה ביוטיוב כדי לא להרוס לי האלגוריתם.

בחיים לא נתקלתי במצב כזה, אזי אין לי ביקורת שלילית נגד גורם ספציפי בנושא, אולם חשבתי שהציבור יתעניין בסיפור.

עד כאן מה שפרסמתי בשעתו לאחר שנה פרסמתי חלק ב' של המעשה:

לפני כשנה פרסמתי היכנשהו סיפור על בחור ישיבה 'מחבל' שביקש ממני טובה. הוא ביקש ממני לצפות בפורנוגרפיה בטלפון שלי. וכן הוא ביקש ממני עזרה לצאת בשאלה.

אני כמובן סירבתי והעליתי חלק מהסיפור עימו לפרסום פומבי.

אחד מקוראיי הנאמנים והחכמים אמר שהוא מוכן לעזור לו. על כן הלכתי במיוחד לישיבה לפגוש את אותו בחור והעברתי לו מספר הטלפון של המתנדב, ושכנעתי אותו ליצור עימו קשר.

המתנדב השקיע בו הרבה שעות ושכנע אותו ללכת לעזרה מקצועית.

"הוא בסדר, מתבגר, עבר תהליך נפשי, גם של גמילה מכמה דברים. התמודד יפה… טיפול מקצועי", זה מה ששלח לי המתנדב הצדיק לאחרונה.

לסיכום, ההשגחה העליונה סיבבה שאראה חרדש;
שאקפוץ לישיבה בגלל ששיכור בפורים ביקש שאבטיח לו לבקר; שבחור התנהג מוזר וחשב שארצה לעזור לו בצפיה בארוטיקה וביציאה בשאלה כי אני חרדק; שאכתוב בתדהמה על העניין פוסט; שקורא נאמן מוכשר יציע עזרה; וטיפול מקצועי.

באמת פגשתי את הבחור לפני מספר שבועות והוא היה נראה במיטבו, לא ביקש עזרה לצאת בשאלה ולא ביקש פורנוגרפיה. בשעתו עוד חששתי שהוא בהדרה חברתית כי היה בודד מוזנח, כעת הוא היה נראה מטופח ומרשים. היה נראה בחור ישיבה טוב.

והכל ללא מעורבות ממשלתית של הישות הציונית או של הממסד החרדי. ורואים כאן מוסר השכל שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בעולם ולפעמים אפשר לעשות זאת בדרך ולקיים "והלכת בדרכיו".

דיוויד 2012 Duvid – מאת כתבינו לענייני חילונים ותרבות

כתבינו לעניני חילונים ותרבות צפו בסרט על השפעת החילוניות על החרדים ועל חרדים היוצאים למסע במערב החילוני. כזכור כתבנו לענייני חילונים חושב שחרדים מודרנים רבים בדומה לבעלי תשובה הם גשר בין החרדיות לחילוניות. לפיכך חשוב לסקר את הקבוצה הקטנה הזו כדי להבין מה האתגרים והסכנות שאנו עומדים לפניהם במאבק האידאי והערכי כנגד האויב החילוני.



האם היציאה בשאלה קשורה להתפרקות מוסרית?

בסרט המצורף פה מהפייסבוק רואים את דוויד Duvid החסיד נפגש עם טובה, בחורה "חרדית-מודרנית" הקוראת ספרים חילוניים. טובה אינה מקבלת את העניין שאסור לבטל תורה ושאין זמן לקרוא ספרים לא תורניים. היא גם חושבת על ילדים ובית ורואה זאת בעיני רוחה. "לכולם יש זמן", (בתגובה שאין לו זמן לקרוא כי הוא חייב ללמוד תורה כל הזמן), כך היא אומרת לדוויד.

הוא אינו נלהב ממנה. הוא מדבר עם ידידו ג'ואל שגורר אותו למאורת 'אנוסים' (חרדים מפחד ולכן הם כמו אנוסי ספרד שמקיימים את מצוות הדת הנוצרית – יש אנוסים מפחד מעונש על ידי החהר ויש כי הם לא רוצים להיות חילונים, הם חרדים אתניים ולא חרדים דתיים) בליל השבת. שם הוא מכיר את לינדזי שמשכנעת אותו לחלל את השבת ולהוסיף עץ למדורה ומדברת בהתלהבות רבה על דיג'יי רנגון ועל חומרים משני תודעה.

לאחר השבת הוריו אומרים לו, לאחר שהם רואים שהוא לא מתארס עם טובה, שאם הוא לא יתחתן כעת הוא לבסוף יתחתן עם אלמנות ושאם הוא לא ימצא לעצמו שידוך הם ימצאו לו.

דוויד מחליט להפגש שוב עם טובה. אחרי הפגישה הוא מתכנן ללכת למסיבה. לפני הדייט שלו הוא מתדלק בסמים ומגיע לפגישה מסומם.

לאחר הפגישה הוא נפגש עם ג'ואלי ולינדזי במסיבת הריקודים של 'רנגון'. הוא עדיין בטריפ ונלהב מאוד מן העולם המערבי החילוני הנוצץ והמהבהב בפניו.

הוא ולינדזי מזדווגים. לאחר זאת הוא מתחיל לדבר איתה על זה שהוריו לא יקבלו אותם. לינדזי אומרת לו: זה לא יעבוד כי יש לי חבר שאני אוהבת אותו.

דיויד חש נבגד על אף שהוא בעצמו בגד (או ממקבל) בבחורה טובה שעמה הוא נפגש כעת. הוא מחפש את ג'ואל ורואה אותו מתנשק עם גבר, כלומר, הומו-סקסואל, וכן שהוא בוגד באשתו אשר ילדה לו ילד וכעת בהיריון שני ממנו.

מרוב גועל מן העולם החילוני-גויי הבוגד דוויד רץ לאחר המסיבה עם "בגדי היום-טוב" המסיבתיים החילוניים שלו לטובה. וכך ללא כיפה הוא מציע לה נישואין. היא מבינה שהוא 'קוקו' ואומרת לו שהיא מחבבת אותו, אולם היא לא יכולה להסכים להצעה, משום שדוויד צריך לחפש את עצמו.

דוויד מגיע לביתו בלבושו המסיבתי מאמש ליל ומודיע להוריו שהוא הציע נישואין והיא אמרה לו: לא. דוויד כעת הוא מבין שהוא אינו מוצא את עצמו בקהילה. וכשהוא מגיע לחדרו הוא מגלה שעל מיטתו מונחת מתנה מטובה, ספר – הארי פוטר. ובספר הקדשה שהוא צריך להיות קוסם ולפלס לעצמו את חייו. היא הבינה זאת לפני הצעת הנישואין היות שהעניקה לו את הספר קודם.

דוויד נפגש עם ג'ואל ההומו-סקסואל שבוגד באשתו שמסביר לו שהוא אוהב את אשתו רק לא כמו שגבר צריך לאהוב. ג'ואל משאיל לדוויד את הרכב שלו ודוויד נוסע אל האופק.


החילוניות מוצגת פה לחרדי לשעבר כמסיבות, מין, אלכוהול וסמים. חילוניות זולה. אין את ג'ון רולס או את לוק ורוסו. זאת אמריקה של ג'אנק אין את החילוניות הגבוהה אלא רק את הרדידות של המערב. דוויד, לינדזי וג'ואל בוגדים בבני זוגם וזהו כל החופש שלהם.

הסרט הפורמליסטי עשוי טוב ומתאר יפה מאוד את תודעותיהם של הגיבורים. הוא מראה את סצנת היוצאים אשר סובלים מתסמינים של קולוניאליזם תרבותי. הם מאמצים את התרבות החדשה וזונחים את הישנה ובכך מאבדים את המסורת שלהם ואין להם לא עולם הבא ולא עולם הזה.

מומלץ גם לקרוא את הרשומה: (2015) Samuel 613 – אנליזה על "היציאה בשאלה" של הטיפוס הנוירוטי


    להרחבה על חרדיות אתנית:

חרדיות אתנית ובית ספר ממלכתי חרדי – כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים נחשף למאבק של אנשי שוליים בחברה החרדית שניסו לקדם על ידי התקשורת החילונית קל זעקה למען החינוך שלהם. כזכור דעת כתבנו לענייני חילונים שרובא דרובא של החרדים מודרנים הם חילוניים או מושפעים מן החברה החילונית בדרגה זו או אחרת ולכן יש לכתוב עליהם לתועלת הציבור שלא מכיר.


מספר חרדים מודרנים הקרויים בשם חרדקים או חרדשים, מנסים לעורר את דעת הקהל החילונית למען בתי ספר ממלכתיים לילדים חרדיים, בתי ספר שבהם לומדים לימודי חול יותר ממוסדות החרדיים הרגילים. עניין זה מעיד קצת איפה הם חיים ובאיזה שדה הם פועלים. הם מעדיפים לפעול מחוץ לקהילת שומרי התורה והמצוות ולא רק בקרב האדוקים.

וכך נכתב בנושא:

הפצצה הזו גורמת לנו – חרדים צעירים שמעוניינים להשתלב בחברה הכללית בישראל – לדפוק את הראש בקיר ולמחות דמעות תסכול. אנחנו רוצים לחיות יחד, אנחנו רוצים לקחת אחריות ולחלוק גורל משותף, אנחנו בעניין. אבל כל ניסיון שלנו לשינוי מבפנים, נענה באגרוף היישר לפרצוף. אנחנו לא בטוחים שאתם רוצים אותנו.

והנה נדמיין חרדק, יש לו טלוויזיה בבית, אינטרנט, הוא אוכל רבנות, הוא לבוש צבעוני, הוא הולך למועדונים ולקולנוע, הולך למשחקי כדורגל, מושיט ידים לנשים, הוא עשה צבא או מתכנן לשלוח את הילדים שלו לשם ועוד. הוא אולי נראה חרדי כשיש לו כיפת חצי שקל שחורה על הראש, ואשתו לא נראית חרדיה, מקילומטר ולא מסנטימטר.

בקיצור הוא חי כמו דתי לייט ואז משום מה הוא לא מוכן ללמוד עם מזרוחניקים. לפתע הוא חש חובה קדושה להקים לעצמו בית ספר לילד שיקרא ממ"ח ולא חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי).

למה?

כי הוא יכול!

וכאן אני תוהה בכתב, במה אתה החרדי החדש הדורש ממ"ח פרוגרסיבי?! אתה סתם לאומן או חרדי אתני.

עם כל זאת, כבוד גדול לי לפועלים למען הממ"ח. וכל העוסקים בצרכי ציבור וכו'. לא פשוט לפעול למען הכלל, גם למען כלל בעייתי. יש כאן הקרבה ומסירות. וחשוב לקדם חינוך טוב ללימודי חול בעם ישראל. העניין טוב להבנת חשבון בלימוד התורה ובהכשרה לחיי המעשה למי שנפלט מעולם הכוללים או הישיבות.

ועל אף הכבוד הגדול שאני רוחש לאנשים הללו, איני חושב שהמדינה הציונית צריכה לממן להם זרם של בית ספר לעדה הספציפית שלהם – העדה הממלכתית חרדית. וכך לקדם תת זהות במגזר החרדי. זה כמו שנבקש מהמדינה להקים חסידות מיוחדת בעם ישראל.

אם ארצה ממ"ח לילד שלי, הפתרון הוא להקים ממ"ח רגיל בתוככי שכונה חרדית עם אוכלוסיה מקומית. לא צריך להקים בית ספר לחניכי הישיבות ולא בית ספר ליוצאי חברון, ולא לאבי עזרי ולא למצביעי שס. מצטער. היום המדינה תעודד לימודי חול ומחר היא תעודד את הרפורמים. זה לא תפקיד המדינה.

ואני שב ותוהה בתוך תוכי האם הדרישה החרדשית לממ"ח היא עליית מדרגה בלאומנות החרדית השונאת כל קשר עם החברה הדתית הלאומית ולכן לא מוכנה לצרוך אצלם חינוך המתאים לשמירת תורה ומצוות כשלעצמה.

בסופו של דבר הייתה עתירה בנושא בבית המשפט ובית המשפט פסק נגד העותרים והורה להם לשלם הוצאות משפט בגובה של 12 אלף שקל. עניין שאומר דרשני.