תגית: חרדים מודרנים

מהנעשה בקבר דוד ובכותל המערבי – כתבנו לענייני תרבות

מעשיה ששמע כתבנו לענייני תרבות מאחד מאנשי הקהילה בירושלים.

"פעם לקחתי בן משפחה נכבד לקיר המערבי של הר הבית – הכוייסעל. אציין שהסיפור מוגש בשינויים מסיבות מובנות.

מתחביבי להיטמע בתיירים ולהיות כעין רואה ואינו נראה. הורדתי את כיפתי השחורה ברגע שיכולתי ועברתי לכיפה הלבנה של המקומות הקדושים.

עברנו דרך הר ציון ובקבר דוד המלך בדרך לכותל, כמה תיירים שאלו אותי: 'האם ניתן להיכנס לתוך החדר הקטן בקבר דוד?', אמרתי: 'בטח' ונכנסנו יחד. אחד החברים שקע בתפילה ארוכה ונפרד מאיתנו והאחרים התפללו קצרות.

סיפרתי להם שאני ישראלי דתי ויכול להסביר להם דברים פה על בית הכנסת וכד'. התברר שהם יהודים משיחיים אוהבי טראמפ המאמינים שהמושיע יבוא תוך עשר שנים, כי הנביא שלהם שניבא את בחירת טראמפ כך אמר. הם גם אמרו לי בהמשך השיחה עמם שהם רואים ברוב מוחלט של הנצרות סטייה.

לי הם נשמעו יהודים משיחיים פרוטסטנטים. הם מאמינים שהם יכולים לפרש את התנ"ך והם משתמשים בתנ"ך המלך ג"ימס. אולם הם סירבו להגיד שהם פרוטסטנטים. הם אמרו: 'אנו יהודים משיחיים, יש לנו אפילו רב יהודי משיחי'. מה שעושה להם טוב.

נזכרתי בטרנסים ואמרתי להם שאני טרנס אני שמאלני שכלוא בגוף של ימני. אני חתול שכלוא בגוף של אדם. אני מחשב שכלוא בגוף של בן אנוש. נאלצתי ללכת ונפרדנו בידידות.

המשכתי לכותל, קיבלתי הצעות רבות להניח תפילין, אמרתי שם לאיש שכבר הנחתי היום פעמיים. והוא נהיה נבוך. הוא שאל אותי מאיפה אני ומתברר שאנו מכירים ברמה מסוימת מכרים משותפים.

ישבתי בתוך המערה והמתנתי לתפילת מנחה, לא להפתעתי החזן לא ספר אותי למניין וחיכה לעוד אנשים. הוא היה בטוח שאני גוי אוכל בשר חזיר. הוא ממש התפלא כשקמתי בקדיש לקראת שמונה עשרה… היה נראה שהוא מרגיש טיפש ומסכן שסתם חיכה כמה דקות להגעת אדם נוסף, מדוע הוא לא פנה אלי לשאול?! מגיע לו…

וכל העניין עד עכשיו הוא הקדמה לקטע הבא.

ביציאה ניגש אלי אברך ליטאי הלבוש מודרני יחסית לאברכים שמגיעים לכותל בכובע וחליפה. מתברר שהוא איש קירוב. ושאל אותי אם אני רוצה שיעור ליד הבית. מאוד הופתעתי שהוא דיבר עימי בעברית, עד עכשיו כולם פנו אלי בדרכי באנגלית. אמרתי לעצמי מעניין למה. אולי הוא ראה אותי מתנועע או שהוא החליט להמר.

אמרתי לו, למה שיעור?

הוא התחיל להגיד לי שחשוב לארגן שיעור יהדות שיכניס תוכן בחיים וחיבור לעם ישראל וכד'. אמרתי לו בטח.

הוא שאל אותי איפה אני גר?

אנוכי: בית וגן.

פלוני: יש חילונים בבית וגן?

הוצאתי את הכיפה השחורה והחלפתי את לוחית הרישוי החברתית על הראש שלי. אמרתי לו בחיוך, אני אוהב להתחפש לתייר ולכן הייתה לי כיפה לבנה, למה לחרדים לא מגיע שיעור, מה עם קירוב קרובים?!

ניסיתי להאריך עימו בשיחה, שאלתי אותו מטעם איזה ארגון, הוא אמר 'לב לאחים'. ואז הוא ראה בחור חילוני שחום מאוד הלבוש כראפר אמריקני בשנות השמונים. והוא טס אליו בריצה לנסות לשכנע אותו להגיע לשיעור והפך את עצמו ל'לב לרחוקים' ו'מרחק הקרובים'.

רציתי להגיד לו מה עם שיעור מעניין לחרדשים? ואז הוא אולי היה עונה לי שחרדשים הם אבודים ושלא צריך לקרב אותם. אך הוא ברח לחילוני האמיתי ללא דברי פרידה וללא מתן הזדמנות להאריך בנושא. חבל מאוד."

סוגי חרדים מודרנים – כתבינו לענייני תרבות וחילונים

כתבינו לענייני תרבות וכתבינו לענייני חילונים חשבו שחשוב באופן עקרוני לדבר על שני סוגי יהודים שיש בקרב המגזר הנקרא חרדי מודרני.

הנושא מסביר את התרבות החרדית של חברי הקבוצה הנקראים חרדים. וכן מסביר חילונים חדשים שהם שומרי מצוות חרדים לשעבר.

ואכן פעמים רבות חילונים חדשים טרנס חרדים התחילו כחרדים מודרנים פרו חילונים ואז המשיכו להיות כגויים – פשוט נהיו חילונים, לא עלינו.

יש להבחין שאין אחדות כל כך בין שני תתי המגזרים הללו. וכן יש להבינם, לנתחם ולפעול באופן שונה עמהם.

חשוב להגיד שיש שתי קטגוריות חשובות בנוגע למגזר החרדי מודרני. ואני מדבר על חרדים מודרנים ולא על כל מי שבמקרה עובד שעדיין לא חש עצמו מודרני כגון הובלות האברך…

והחלוקה שלנו היא כזאת:

  1. פרו חרדי.
  2. אנטי חרדי.

האנטי חרדי מזוהה במחשבתו כבר עם ההמון החילוני, הוא תומך בניתוחי מין, בטרנסיות של קטינים, בזכויות מיוחדות להומואים ולנשים, בפריבילגיות למחבלים ערבים על חשבון יהודים בשם זכויות אדם. ועוד ועוד על זה הדרך.

הפרו חרדי, נמצא יותר קרוב למסורת ולא מתבייש בזהותו. הוא מבין שהוא מגיע וצמח מן העבר וחש אליו חיבור והוא גם מקיים יותר מצוות ומחובר יותר ללימוד התורה וכדומה. הוא מבין שאם הוא שונא את שורשיו, הוא בעצם שונא את עצמו ושעץ לא יכול להתקיים בלי שורשיו. הוא כבר מבין שאכן להומואים מגיע זכויות מסוימות כמו לאדם רגיל, פשוט כי אנו חלשים או כי יש לו רחמנות ולא בגלל שההומו צודק.

וכן הוא נגד פריבלגיות להומוסקסואלים ושהמדינה לא חייבת לתת לו זכויות של מיעוט, אלא מספיק זכויות לפרט.

ויש דברים שהפרו חרדי מלקט – פעם כמו חרדים, פעם כמו ימנים ופעם כמו שמאלנים. הוא טיפה יותר קשה להבנה כי הוא לא מוכר כסטראוטיפ, אולם הוא מעניין יותר. הוא חושב לעצמו ולא ממיר עצמו לנאורות החילונית.

הדבר הזה גם מסביר גם דברים בהקשר לקורונה. כשלאחרונה אחרי שנה של קורונה בעולם נזכרו כמה חבר'ה להביע גינוי במקהלה על דברים שהתרחשו בחברה החרדית, כשהצד השווה הוא שהם מרגישים שהם אינם חלק ולכן כבר לא חשים צורך להסביר ולהבין. הם בחוץ.

וזה עצוב, הרי מי הם? הם עדיין לא חילונים והם לא דתיים לאומיים לא בתפישה ולא סוציולוגית. הם עץ מנותק משורשיו ופירות ביאושים של המגזר שלנו שלא השכיל לחנך אותם כראוי מסיבות שונות.

נס הקפה והסניליות של הרב אלישיב – מעולם הישיבות

מעשיה נאה שקיבלנו מאחד מחברי הקהילה שהתרחשה בזמן היותו בחור ישיבה בארץ ישראל.

לאחר אחד מסבבי האלימות בישיבת פוניבז' בין המחבלים לשונאים נוצר דיון בוועד, בחדר אוכל, בבייס מאטעס בנושא. הרוב לא ידע מימינו ומשמאלו פשוט היו עדר כבשים ירושלמי. אך חלק מהחברים אחזו ואמרו שהרב אלישיב אמר שצריך להיות כמו דעת המחבלים. כמה אחרים, נראה לי שהיו "שונאים שקטים", שתקו.

אחד קם ואמר, בן כמה הרב אלישיב? מישהו אמר אתה מסיט הנושא. האחד הלז היה אנוכי. אמרתי זו לא הסטה: א. יש החולקים על הרב אלישיב. ב. אולי הרב אלישיב סנילי, הרי הוא נורא קשיש ואם כן מדוע דעתו מהותית לעניין? ג. כעת אנו יכולים לנהל דיון ולחשוב בעצמנו בנושא.

הציבור התעורר בבהלה הרים ראש בהשתאות, בלע את רוקו וכבש את עיניו בקרקע.

מישהו שלא היה למדן או מתמיד גדול שאביו עסקן תפוחים בכיר, היה באמצע להכין קפה, הוא הכריז שהוא מוחה בי. הוסיף ואמר: "אבי מטפל של הרב אלישיב והוא יודע בדיוק מה קורה שם. אתה מבזה את מרן הגרי"ש, חצוף".

הוא אחז בידו קפה ושפך עלי כמות מכובדת ולכלך אותי. הנס היה שהוא החזיק בקפה גולמי בצורת אבקה ולא בקפה רותח. מה רבו מעשיך ה'. אבינו שבשמים, אבא טוב, הציל אותי מקפה רותח ודאג להראות לי שהוא דואג לי. אם הבחור האלים היה רק מתחיל להכין ולשפוך מים בקפה הייתי עלול לצאת בנזק הרבה יותר לא נעים ואולי גם בפציעה. פשוט נס משמים.

אני אמרתי בתגובה שזה מוזר שאחד בטלן בן בטלן שעושה מה שבא לו, חש צורך לשפוך עלי קפה כששאר הלמדנים בוועד שתקו ולא נקטו באלימות.

המשכתי ושאלתי האם זה דרך השופך להרגיש צדיק ומחובר ליהדות במקום לעשות מה שצריך?!

הסדר התחיל והדיון תם כי עלינו לבית המדרש.

שמתי לב שזה גם בעיה של חלק מהחרדים העובדים, המודרנים וכו'. הם מצד אחד בורים בתחומים רבים מאידך אוהבים לתייג את שמם של הקב"ה ושל רבנים. ולפעמים הרב שהם מאמינים בו אומר שטויות ואתה טורח ללמוד הסוגיה כדי לבדוק הנושא. ואז אתה אומר שלדעתך העניה הרב טועה. בעקבות כך מגיע החרדי הלז ואומר 'עד לרבנים' 'תן כבוד!'.

מאחר ואותו אחד לא מקפיד על הלכות בסיסיות, נשאלת השאלה מדוע אכפת לו?! האם אולי יש לו דיל עם אלוקים? שמא הוא אומר לעצמו: אני אפאר את שמך, אכבד את הרבנים ואתה תעניק לי עוד אשראי בחשבון הבנק השמימי שלך וכך אוכל לא להקפיד על המצוות.

העניין הזה לא רק צורם, זה מזכיר לי אוכלי שרימפס או בשר וחלב בפסח המקפידים שבלחמניה לא יהיה קטניות. והמנהג הזה גם מונע דיון בנושא החשוב של מעורבות רבנים מסוימים בתחומים שונים של החיים. וכן על סוגיית ציות לסמכות חברתית מול ידע יהודי פורמלי.

עצוב מאוד.

למעשה העניין די עצוב ויוצר עבדות נפשית רוחנית. ברם הקב"ה פעם בתקופה שולח עז עוורת שתראה לנו מדוע חשוב להעמיד את הרב בביקורת. וזה הארת פנים מיוחדת מהשי"ת, שהרי בגמרא העניין של עז עוורת הוא דוגמה לאיך הקב"ה מעניש את עם ישראל. אולם אצלנו הקב"ה מוציא אותנו מעבדות לחירות ואומר לנו: אתם עבדי ולא עבדים לעבדים אל תהיו עבדים לבני אדם אחרים מלבדי.

הסיפור שונה בדברים רבים מסיבות מובנות.