סולדאט 2006 – אהרן רוז – כתבנו לענייני תרבות

סקירת סרט נפלא שהתגלגל לידי – מצחיק ומהנה בטירוף – עשרה כוכבים בעיני. מי שחפץ לראות לבטים של חרדי עצמאי מחשבתית ההולך לאיבוד עם מחשבותיו יהנה מאוד מן הפנינה. כך מקדמים תרבות יהודית חרדית. מגיע ליוצר שכוייח גדול.

---

אהרן רוז 'סולדאט' – הנורמלי היחיד בעולם

אהרן, בחור ישיבה, מחליט שהוא רוצה להתגייס. והוא עושה זאת מול המצלמה. הוא נותן הצגה יפה, מזמר יפה ונותן דרור למחשבתו – כולל הגיגים פילוסופיים, לועג לפרימיטיבים וכועס מדוע אנשים צוחקים עליו.

אהרן שלנו שולל את החברה שלו, הוא לא מרגיש כמו השאר החברה. הוא מכריז על עצמו כאדם סקרן, ביקורתי, ציוני ושרוצה להיות ישראלי. הוא גם אומר:

"אני פילוסוף, אני רוצה לשלול את החברה. לא אנשים, אנשים הם תינוקות שנשבו. גם החרדים הם תינוקות שנשבו. עדיף מותי מחיי אם אני נשאר חרדי".

אהרן אומר שהוא לא רואה עצמו כחרדי ושהוא פחות חרדי מחילונים.

"כשאני פוגש חילוני לא סקרן, הוא מקשה עלי לשלול את החרדיות..".

מציעים לו שידוכים והוא פוסל אותם כל פעם על נושא אחר ללא התחשבות עם הבחורות. והוא עושה זאת כי הוא חושב שאם הוא מתחתן עם בת ישראל כשרה (חרדית) אז החיים שלו נגמרו והוא ממשיך לנצח את המסלול החרדי. אחת השיטות שלו לפוצץ שידוך זה לדבר עם הבחורה ולהגיד לה דברים משונים מאוד. פעם אחת הוא אמר למישהי שהוא עמלק כי הוא ספק וספק זה בגימטריא עמלק. היא נורא נבהלה כמובן ועזבה אותו…

כשאהרן מחליט להתגייס הוא אומר לצבא שהשאיפות שלו זה לעזוב הישיבה, אולי להתגייס ולעזוב את החברה החרדית. אהרן מתחייל ולובש מדים וכולהו.

ואז יש פסקול עם השיר:

אהרן לומד תורה עוזב את הישיבה, חושב על הצבא, לאן אתה בורח? לאן אתה בורח? מה אתה חושב שאתה לוקח? מה אתה חושב שאתה לוקח?

אהרן לומד תורה, עוזב את הישיבה, סוגר את הגמרא, חושב על הצבא, אולי על לימודים אולי על אוניברסיטה, לאן אתה בורח? לאן אתה בורח?

אהרן לומד תורה עוזב את הישיבה, הולך אל הצבא. אהרן לומד תורה, עוזב את הישיבה הולך אל הצבא. מחליף את המדים, שחורים בירוקים, ליי, ליי, ליי. ואם אתה בורח? מה אתה חושב שאתה לוקח? מה אתה חושב שאתה לוקח?

אהרן אומר: "אני התרגלתי למצב הזה שאני נמצא במקום ובוגד ביהודים של המקום… אני רגיל לפורר מערכות חברתיות… לכאורה אני משתגע פה אבל זה המצב הרגיל". משמע שאין לו עם מי לדבר, כולל עם משפחתו. ובהמשך כשהוא לבוש במדים צבאיים, הוא אומר שיש לו שני מדים, מדים של חרדי ומדי צבא ואת שניהם הוא לא עשה…

לבסוף אהרן לא מתגייס, הוא אומר שהוא לא רוצה להתגייס, הכל זה רק משחק.

הסרט נגמר שאהרן רץ לשום מקום…

מדובר בסרט מרתק על אופי מסוים של רבים בקרב בעלי השאלה הורדים מהדרך הישרה היהודית. הם חיים לבד, אין להם עם מי לדבר, חשים שהחיים משחק ובמקום להתקדם בעולם הם חוזרים ככלב השב על קיאו על מנטרות של ספק, משחק וחוסר רצינות.

ובכך הם נמנעים מלהיכנס תחת עול כנפי ההגמוניה כמו הרוב המצוי. הם גם חשים בוגדים, כי שנים רבות הם בגדו במערכת החברתית שלהם. ואז הם שמים על עצמם חילוניות כשיש להם חילוניות אבל הם לא הולכים לפי הקו החילוני או הקו החרדי. הם בכרת מהחיים.

אל-חאג' מאלכ אל-שאבז אמר פעם:

עץ לא יכול לשנוא את השורשים שלו, שהרי אם הוא שונא את השורשים שלו הוא שונא את עצמו, שהרי הוא ההמשך של העץ.

עצוב מאוד שיש טרנס-חרדים שפשוט שונאים את החלק החרדי שבהם ורואים בכל מי שאינו סקרן חרדי. הסרט הזכיר לי דמות מפורסמת בשם אוטו וייניגר. הוא היה יהודי מפורסם בשעתו שכתב ספר בשם מין ואופי שעסק בהשמצת היהדות והיווה השראה לשונאי יהודים רבים ולבסוף התאבד.

מעשה בבן הישיבה שלא רצה לדבר בדברי תורה בבית הכנסת – מאת כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים נתקל בחילון הפושה בעולם הישיבות שנופל בחלקו תחת השפעת המערב. להפתעתו הוא נתקל לאחרונה בתיעוב עז כנגד התורה והוא חשב לכתוב על העניין מעט מחשבות. ונכון שהוא מדבר על בחור ישיבה אבל אותו בחור נמצא תחת השפעת החילוניות שלא רק פוגעת בנפשו מבחינה דתית אלא לכאורה גם פוגעת בו מבחינה נפשית פסיכולוגית.

מאת כתבנו לענייני חילונים.

---

אני נוהג לפקוד את בית הכנסת בשכונה. ולפעמים יוצא לי לשוחח עם בחורי ישיבה צעירים. לא מזמן ניסיתי לדבר בדברי תורה עם אחד הצעירים כשרצית להביע רעיון מעולם המושגים התורני שלנו. והוא אמר לי שהוא לא רוצה לשמוע וזה הפעם הראשונה שלא הצלחתי להכניס ד"ת לשיחה עם אדם דתי. מדובר היה על רעיון קצרצר ולא הבנתי למה הוא לא מוכן לשמוע. ולעומת זאת בלשוחח בדברי חולין, האיש דיבר ללא גבול.

חשבתי לעצמי משהו בעייתי פה, ולא חשבתי עליו שהוא טיפש שלא יודע ללמוד, שהרי הוא עשה רושם של אדם חכם ונראה בחור טוב בסך הכללי. ואני מכיר גם את אחיו וגם הם מוכשרים. הרגשתי שהוא שונא את התורה וזה הפתיע אותי שהרי הוא עוד מגיע ממשפחה אדוקה מאוד, הרהרתי במוחי אולי משהו רע עובר אצל הצעירים שלנו במגזר ושמא הם חיים בניכור.

והנה מצאתי במשלי כ"ח ט': "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה". וצריך להבין מדוע תפילתו תועבה?

אלא, הכל ברור כעת, שבמקרה אם תנסה לדבר בלימוד תורה בבית הכנסת והבן אדם יברח ממך כאילו הוא שונא התורה, תפילתו תועבה, הוא לא רק נגד לימוד התורה אלא נגד הקונספט היהודי-תורני. וכעת ברוך ה' בזכות אותו מתחלן יש לי פשט מדוע האיש סירב לדבר בלימוד.

בכל מקרה, אפשר לעיין בדבר ולשאול מדוע הוא שונא לדבר בדברי תורה? האם הוא שונא את היהדות כי היא מבוזה אצל המערב החילוני השמאלי וכדומה? או שהוא שונא את עצמו והתורה היא חלק מגידולו ועכשיו היא עול בשבילו?

והדברים דומים למה שאמר הנואם המפורסם מלקולם אקס וכדאי להתבונן בקליפ המצורף פה.

"מי לימד אותך לשנוא את עצמך מראש ועד כף רגל? מי לימד אותך לשנוא את בני מינכם, עד כדי כך שאינכם רוצים להיות האחד על יד השני?"

אני מכיר מישהו שנוהג להגיד שהחרדי המודרני שונא עצמו פעמיים. פעם אחת על זה שהוא אינו חילוני מספיק ופעם שניה על זה שהוא לא דתי מספיק. ופעם אחת הוא סיפר שהוא יצא עם חרדשית מוצלחת בשידוך והיא הצביעה על קבוצה של חרדים ואמרה ג' פעמים כמו בקידוש לבנה: "הנה חרדים! הנה חרדים! הנה חרדים!" והיא אהבה להציק לו ולהתלונן כנגדו בנרגנות  שהוא בעצמו מידי חרדי ולא חרדי מספיק. רואים שכשהחרדי הצעיר פותח עיניים לפעמים הוא שונא את עצמו ולאו דווקא את התורה. ובעצם כשהוא שונא את התורה זה לכאורה בגלל שהוא שונא את עצמו. כשהוא שונא את התורה הוא שונא את השורשים של מישהו ומי שהוא לא רוצה להיות. וגם זה כמו שאמר הנואם הנפלא מלקולם אקס (לא הצלחתי למצוא קליפ בעברית), "אתה לא יכול לשנוא את השורשים ולא לשנוא את העץ עצמו, אתה לא יכול לשנוא את המוצא שלך ולא לשנוא את עצמך".

ובהקשר הזה נאמר עוד על ידי מלקולם אקס,

כשיש לך קפה שהוא שחור מידי, שזה אומר שזה חזק מדי, מה אתה עושה?! אתה משלב זאת עם חלב, אתה מחליש זאת, אם תשפוך יותר מידי חלב, לא תדע בכלל ששתית קפה. זה היה חם וכעת זה קר, זה היה חזק וכעת זה חלש, וזה היה מעורר אותך וכעת זה מרדים אותך.

והדברים רלוונטיים גם למעריצי החילונים המשתוקקים לדלל את עצמם בתרבות של האחרים מסביבנו. הם לבסוף מאבדים את עצמם שם בכימותרפיה תרבותית או טובלים עצמם אצלם בחומצה ונעלמים – סוג של כרת.

אנו צריכים לקדם תרבות חרדית של כבוד שתמנע תופעה של עור שחור (לבוש שחור חרדי) מסכות לבנות (מסכה חילונית). בשביל לשמר את עולמנו אנו צריכים לחזק את התרבות שסביבנו ולהתחרות בחילונים ולהראות קבל עם לכולם למי יש כבוד. וכך נחזק את ההתבדלות של צעירי הצאן במגזר שאחרת כשהם נחשפים לעולם הגדול הם נופלים קרבן לחילוניות והגלובליזציה. אחרי שיש תרבות חרדית חזקה ומכובדת אפשר פחות לחשוש לשנאה העצמית שצעירים חרדים הנחשפים לעולם המודרני חווים.