תגית: חרדים

מעשה בפורק עול התורה והמצוות שאמר שהצביע בבחירות להכנסת ג

כידוע דעת הקהילה הקדושה שנים הרבה מאוד שאין לריב על דבר הבחירות. אין זה כה חשוב, קול אחד אינו משפיע. ומדוע לאדם לטרוח ולמסור נפש כשקול אחד לא משפיע. מאידך גיסא טוב אם הציבור יעשה ויצביע למפלגה שעושה הכי טוב למען עם ישראל.

ומי שסובל מחרדת בחירות בגלל כל מיני תעמולנים המפחידים אותו והוא מפחד מקללות או מאימת היום גרידא, אזי הרבי שליט"א פעמים רבות מורה לאותם מסכנים לא להצביע כלל. לראות שלא קורה כלום, אין עונש וצווחה והכל יהיה בסדר. הרבי אומר שחשוב לא להצביע לפחות פעם אחת כדי להרגיש חירות הנפש ופחות שיעבוד לתעמולה למען הפרלמנט הלאומי והעבודה זרה של של המנהיגים.

@harabanit

"לאורו נסע ונלך" • כניסת מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין לטיש הקפות שניות בישיבת פוניבז'. #חרדים #בחירות #הרבנית

♬ צליל מקורי – הרבנית בטיקטוק

ובארץ ישראל רוב האדוקים מאוד הקרויים חרדים מקפידים להצביע למפלגת יהדות התורה שהפתק שלה הוא ג'. ועושים על זה תעמולה חזקה ונוראה ואין עוד ציבור בעולם אולי שמצביע יותר מהם.

וידוע הוורט החכם שפעם היה רב שאמר אם אצל אלו שאומרים, כגון בקהילת העדה החרדית בירושלים, שהרבי שליט"א מקורב אל חלקם בקשרי משפחה… שזו העבירה החמורה ביותר כמו חמץ, ואם בקרב הרבנים של ג' ושס אומרים שזו המצווה הגדולה ביותר כמו אכילת מצה, שזה לא זה ולא זה.

ועל כן מורה הרבי שליט"א פעמים רבות לאנ"ש השואלים מה לעשות, להצביע למה שפחות יעשה להם מחלוקת אם הם יגידו בטעות מה הם הצביעו, למה לאדם לעשות מחלוקת ולרכוש לו שונאים? ואם האדם אינו יכול לוותר להעניין שישנה את דבריו מפני דרכי שלום.

לא ברור האם הם מאיימים ברצח על מי שלא מצביע

והנה מישהו מאנשי הקהילה בארץ הקודש שלח לנו מעשה נאה ומעורר מחשבה לגבי הבחירות:

והנה המעשה:

שמעתי בשבוע האחרון בחתונה סיפור מופתי. ואשמח אם הציבור יפיץ המעשה לחזק את לב הציבור במערכת הבחירות.

בסביבה שלי באזור מגורי היה בחור חושב, בן של אדם תורני מוכר ובעל חסד גדול, שחיפש את דרכו, ותקופה מסוימת הפך לחופשי בעיני עצמו מן המצוות , ל"ע.

ופעם אחת לאחר שכבר פסק מלשמר התורה והמצוות, אימו ביקשה ממנו שלכל הפחות יעשה מצוה אחת – שיצביע לפתק הקדוש ג' ויקדש שם שמים.

והוא הצביע באמת למפלגה חופשית. אבל לא היה לו נעים מאימו. הוא החליט לשמח אותה ואמר לה שהוא הצביע לפתק הקדוש ג'. וגם הראה לה צילום שתיעד את עצמו כשהוא מכניס את הפתק הקדוש ג' למעטפה בקלפי. ואימו שמחה מאוד על הבן שלה שלא איבד את הניצוץ היהודי. וכך על ידי אמירה והצהרה גרידא הוא שימח את אימו.

וגיבור המעשה שלנו לאחר זמן לא רב החל לחשוב מחדש על חייו, קיבל על עצמו עול מלכות שמים, התחיל להתחזק והחל לשמור שבת ולהקפיד במצוות. ויש אנשים שלא יכירו אותו היום מרוב השינוי העמוק בחייו.

והוא תוהה לעצמו כיום מתי הכל התחיל? האם זה התחיל מתי שאמר לאימו שהצביע למפלגה הקדושה של אנ"ש – יהדות התורה של הפתק ג? ואם הוא היה מצביע באמת האם הוא היה מתחזק יותר ורואה יותר ישועות?

ולב מי לא יתעורר ממעשה מרגש זה! אימהות קדושות לא להתייאש. אפשר לבקש גם מבנים שפרשו זמנית להצביע לפתק הנכון והקדוש כהוראת רבותינו. ואולי מצוה גוררת מצוה ולבסוף הבן יחזור לאבינו שבשמיים.

את מי צריך לזרוק מן התלמוד-תורה? מעשה מבהיל בהרבי שליט"א והרב שך

סיפור נאה עם הרבי שליט"א התגלגל בידי אחד הנוגעים בדבר אל המערכת וחשנו חובה דחופה לפרסם העניין לתועלת כלל ישראל.

כידוע בארץ ישראל יש קהילה של שומרי תורה ומצוות והם חזקים מאוד ויש להם כעין קולונייע עם שופט כעין מלך בזעיר אנפין השולט עליהם במעשים ובהשקפתם. אחד השליטים החזקים ששלט על המתקרים חרדים היה הרב שך ז"ל. ונאמר עליו שמעידן הרי גלותא לא היה לרב כלשהו חצר ביה ריש גלותא כמו אצלו. וכך האיש שלט במשך זמן רב. והוא איחד את מי שהיום נקראים ליטווקס.

במאמר המוסגר נגיד לגבי כוח הרבנים היום, שבנימאנדעסלאנד לא נתרגשו ממות המלכה הבריטית, אלישבע מלכה (אליזבת רג'ינה) השניה, לאחרונה, שהרי לא היה לה כוח לומר לאוהדיה עם מי להנשא או למי להצביע בהעלקציון בבריטניה. היא הייתה "פייק מלכה" מלכת עולם השקר שבארצותיה. בעוד שהיום כפשוטו, מאן מלכי? רבנן! הם יכולים להגיד לאנשים מה ללבוש, עם מי להנשא, היכן ללמוד, איפה לעבוד, להורות אנה לגור ומה להצביע ועוד ועוד.

והנה בזמן תוקף שלטונו של הרב שך. היה ילד שהתנהג שלא כראוי בתלמוד תורה. הוא הפריע ללימוד, נתחצף למלמדים ורב עם התלמידים. ורצה פרנס התלמוד תורה להשליכו מן המוסד שלו כי הוא מפריע ואין מצליחים להשתלט עליו ולמנוע את פגיעתו הרעה.

ולפני שעשה זאת חישב בליבו, הנה יש לי הזדמנות להתקרב לאבק הכוכבים של המלכות החרדית בארץ ישראל ופנה לחצר של הרב שך לקבוע שיחת ייעוץ עם המנהיג הגדול. כך הוא יוכל לספר לכולם שהוא מקורב למלכות ומכיר השליט מקרוב ואפילו נועץ עימו לגבי תלמוד התורה. וכך יצא שם הפרנס לתהילה וכן שם תלמוד התורה.

הגיע לרב שך וסיפר לו על התינוק של בית רבן שלו שסורר ומורה ואינו מציית ומתנהג כראוי וכולהו. ולפיכך רוצים בהתלמוד תורה לסלקו מן המוסד.

שאל הרב שך את הפרנס: האם אתה יודע מה מתרחש בבית הילד, האם יש שם שלום בית? (כלומר, האם ההורים אינם בדרכי שלום ביניהם ולכן הילד חסר שקט ומנוח ומפריע ומציק.)

וענה הפרנס: איני יודע.

שאלה הרב שך שוב, האם יש במשפחת הילד בעיות של פרנסה? (כלומר, האם בגלל עוני, מחסור ולחץ הילד חסר שלווה ואינו מתנהג כתינוק של בית רבן מצוי?)

וענה פרנס תלמוד התורה: אינני יודע.

ושאל עוד הפעם הרב שך שאלה, האם אתה יודע מה קורה עם שאר האחים והאחיות במשפחה? (כלומר, אולי יש מריבה בבית ואולי הם גם לא בסיידר ורואים מכאן שזה אולי לא בעיה בהילד אלא בעיה במקום גידולו.

וענה הפרנס: לא ידוע לי.

אמר הרב שך: באמת צריך לזרוק – צריך לזרוק אותך, אתה המתכנה מנהל החיידר, לא את הילד שהרי אינך דואג לו ויודע עליו כלום, אינך מחנך, אלא איש של פרקמטיא (ביזנעס במסווה של עוסק בצרכי ציבור).

וסיפור זה עשה רעש גדול בעולם האדוקים בעולם כולו – ואמרו רבים אה, אשרינו שיש לנו רבי כזה. ואחד מחברי הקהילה בניאמאנדעסלאנד סיפר זה המעשה לרבי שליט"א בבוקר אחר תפילת השחרית בפני המניין של הרבי.

והרבי שליט"א הקשיב וצחק.

ושאל המספר את הרבי: מפני מה הרבי צוחק?

השיבו הרבי שליט"א: מפני שאני יודע מה קורה בעולמו של הרב שך. כמה ילדים נזרקו בבושת פנים מן החיידער ומן הישיבה ונערות רבות מבית ספר? וכמה בכלל לא נתקבלו למוסד בקרבת ביתן רק כי היו ספרדים נישט פון אונזרען? כלומר, זה סיפור של פרופעגאנדע. רבים בכלל לא שאלו את הרב שך לגבי השלכת תלמידיהם מן המוסדות של האדוקים כי ידעו שהרב שך וחצרו מסכימים לעניין. ולפיכך רבים נשברו מכך והפכו לתינוק שנשבר ונתרחקו מן הדרך הישרה מסיני.

הרב שך צודק. צריך לזרוק!

לא את התלמיד, ולא את המנהל, אלא את הרב שך ודומיו צריך לזרוק. הרב שך הוא מנהל כלל הליטווקס וחלק מן יהודי המזרח וספרד. הוא המנהל האמיתי. אותו פרנס תלמוד תורה הוא כעין ילד מול הרב שך.

צריך להשמיע קול כשופר בריש חוצות נגד כל העומדים בראש המזיקים לעם ישראל בין בכוונה ובין בשוגג. בין במעשים ובין בשב ואל תעשה. מי שלא ראוי להנהיג שלא יהיה בראש כירבעם בן נבט. שאל עצמך, האם הרב שך שהאמינו בו רבים שיש לו דעת תורה ורוח הקודש הצליח למנוע מקרה אחד של אונס או פיתוי קטנים על ידי מלמדים? הוא יכול היה לעורר הציבור בעניין חמור וחשוב של אחת מן נגד עבירות חמורות ואפילו שה לא עשה. ויותר מזה הוא מנע כתיבה ופרדום הסכנה בעניין בהמכתב עת של. וכן גם מנע פרסום על אנשים פושעים אלמים שהיכו בתלמודי התורה. הוא היה פשוט אב המזיק של הציבור התמים.

והמספר התנצל בפני הרבי על כך שסיפר המעשה. ואמר הרבי נאה אמרת לטוב נתכוונת ובזכותך הציבור ילמד לחשוב ישר ולראות המציאות בעיניים של חכמה שהשם יתברך נתן לנו בני האדם.

מערכת אתר הקהילה קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז מאחלת לציבור הקוראים הקדוש בפרוס עלינו השנה החדשה שנת תשפ"ג.

שנה טובה, שנה נפלאה ושנה של גאולה. גמר חתימה טובה למי שצריך חלילה.

תהא שנת פריחה גדולה לכל הצדיקים והצדיקות הנמצאים עמנו דרך העיניים בכתבים פה. עלו והצליחו.

הנערה שרצתה לשלם בפגישה – מעולם השידוכים

אחד מהתלמידים בארץ ישראל המקורב לרבי שליט"א שלח לנו סיפור לפרסום לשמח את לב הציבור. והסיפור אכן משמח וחשבנו שכדאי לפרסם העניין לשמחת קהל הקוראים הקדוש.

"בסוף השידוכדייט היא החליטה שהיא חייבת לשלם, "אני רוצה לשלם", כך היא טרחה להודיע לי חגיגית. שתקתי, הרי אני לא יכול להתעקש לשלם, זה נתפס פטרוני, ומאידך מה אכפת לי שתשלם אם זה משמח אותה.

היא פצתה את פיה שוב ואמרה שהיא מתכוונת שהיא רוצה לשלם רק הטיפ ולא את הארוחה (חס וחלילה), היא נגד לשלם חצי חצי.
אמרתי: "אוקיי איך שאת רוצה" (וחשבתי על המשפט: "As you wish").
היא אמרה: "באמת אני רוצה לשלם".
אמרתי לה: "מה שאת רוצה, מה שעושה לך טוב".
אמרה לי בתגובה: "אני חושבת שזה לא בסדר שהגבר תמיד משלם, אני בחורה נאורה, מודרנית, מתחשבת, זה יוצא הרבה כסף, זה ניצול…".

לא הבנתי מה היא רוצה ממני, הרי זה מתפקידי כגבר לבן מסכן ועלוב לשלם.

אמרתי לה בצורה עדינה: "שמבחינתי אני חייב לשלם שהרי כך הנימוס המערבי קובע, איזו ברירה יש לי, לפיכך אני לא רואה בזאת פרגון".
היא אמרה לי: "תתפלא, יש הרבה גברים זבלים, אני חייבת לשלם לפחות הטיפ".
אמרתי: "בסדר מה שאת רוצה, לי זה לא משנה, מה שעושה לך טוב".

היא הוציאה את ארנקה הנכבד עם ידיה הנאות ופתחה את רוכסן כיס המטבעות. היא השחילה את אצבעותיה וחיטטה כאילו אצבעותיה לא מצליחות להכנס ולשלוף המטבעות לטיפ. לבסוף לאחר המתח הרב, נראה היה שנואשה, היא הוציאה את אצבעותיה והודיעה: "אופס אין לי טיפ לשלם, אני מצטערת". (העניין הזכיר לי את הסיפור של הרב והרבנית, פעם אחת הרבנית שאלה את הרב מה אתה עונה על ה'קשה' וענה הרבי: "אני אחשוב על זה", יותר מאוחר כשהרבי הלך לנוח הוא אמר לרבנית: "אה, כבר לא קשה".)

צחקתי בתוך נשמתי והתאפקתי לא לצחוק לה בפרצוף. ולא היה ברור לי מדוע היא לא ניסתה לשלם הטיפ באשראי? חשבתי שאולי היא לא רגילה באמת לשלם טיפ, אמרתי לה בפני פוקר: לא נורא, יהיה בסדר.

לאחר הדברים האלה נשאלתי על ידי השדכנית איך היה? אמרתי: "אפשר להגיד שזה היה כמו כמו שתי פגישות – הפעם הראשונה שלי עמה והפעם האחרונה שלי איתה".

חבל אמרה לי השדכנית, הבחורה סיפרה לי שהיא נורא נהנתה שנתת לה לשלם את חלקה בפגישה. היא רוצה להפגש שוב.

אמרתי לשדכנית שבאמת הפגישה הייתה טובה והבחורה מצחיקה מאוד. אולם יש בינינו פערים עמוקים בלתי ניתנים לגישור, עדיף שלא נפגש שוב.