תגית: חרדשים

מהנעשה בקבר דוד ובכותל המערבי – כתבנו לענייני תרבות

מעשיה ששמע כתבנו לענייני תרבות מאחד מאנשי הקהילה בירושלים.

"פעם לקחתי בן משפחה נכבד לקיר המערבי של הר הבית – הכוייסעל. אציין שהסיפור מוגש בשינויים מסיבות מובנות.

מתחביבי להיטמע בתיירים ולהיות כעין רואה ואינו נראה. הורדתי את כיפתי השחורה ברגע שיכולתי ועברתי לכיפה הלבנה של המקומות הקדושים.

עברנו דרך הר ציון ובקבר דוד המלך בדרך לכותל, כמה תיירים שאלו אותי: 'האם ניתן להיכנס לתוך החדר הקטן בקבר דוד?', אמרתי: 'בטח' ונכנסנו יחד. אחד החברים שקע בתפילה ארוכה ונפרד מאיתנו והאחרים התפללו קצרות.

סיפרתי להם שאני ישראלי דתי ויכול להסביר להם דברים פה על בית הכנסת וכד'. התברר שהם יהודים משיחיים אוהבי טראמפ המאמינים שהמושיע יבוא תוך עשר שנים, כי הנביא שלהם שניבא את בחירת טראמפ כך אמר. הם גם אמרו לי בהמשך השיחה עמם שהם רואים ברוב מוחלט של הנצרות סטייה.

לי הם נשמעו יהודים משיחיים פרוטסטנטים. הם מאמינים שהם יכולים לפרש את התנ"ך והם משתמשים בתנ"ך המלך ג"ימס. אולם הם סירבו להגיד שהם פרוטסטנטים. הם אמרו: 'אנו יהודים משיחיים, יש לנו אפילו רב יהודי משיחי'. מה שעושה להם טוב.

נזכרתי בטרנסים ואמרתי להם שאני טרנס אני שמאלני שכלוא בגוף של ימני. אני חתול שכלוא בגוף של אדם. אני מחשב שכלוא בגוף של בן אנוש. נאלצתי ללכת ונפרדנו בידידות.

המשכתי לכותל, קיבלתי הצעות רבות להניח תפילין, אמרתי שם לאיש שכבר הנחתי היום פעמיים. והוא נהיה נבוך. הוא שאל אותי מאיפה אני ומתברר שאנו מכירים ברמה מסוימת מכרים משותפים.

ישבתי בתוך המערה והמתנתי לתפילת מנחה, לא להפתעתי החזן לא ספר אותי למניין וחיכה לעוד אנשים. הוא היה בטוח שאני גוי אוכל בשר חזיר. הוא ממש התפלא כשקמתי בקדיש לקראת שמונה עשרה… היה נראה שהוא מרגיש טיפש ומסכן שסתם חיכה כמה דקות להגעת אדם נוסף, מדוע הוא לא פנה אלי לשאול?! מגיע לו…

וכל העניין עד עכשיו הוא הקדמה לקטע הבא.

ביציאה ניגש אלי אברך ליטאי הלבוש מודרני יחסית לאברכים שמגיעים לכותל בכובע וחליפה. מתברר שהוא איש קירוב. ושאל אותי אם אני רוצה שיעור ליד הבית. מאוד הופתעתי שהוא דיבר עימי בעברית, עד עכשיו כולם פנו אלי בדרכי באנגלית. אמרתי לעצמי מעניין למה. אולי הוא ראה אותי מתנועע או שהוא החליט להמר.

אמרתי לו, למה שיעור?

הוא התחיל להגיד לי שחשוב לארגן שיעור יהדות שיכניס תוכן בחיים וחיבור לעם ישראל וכד'. אמרתי לו בטח.

הוא שאל אותי איפה אני גר?

אנוכי: בית וגן.

פלוני: יש חילונים בבית וגן?

הוצאתי את הכיפה השחורה והחלפתי את לוחית הרישוי החברתית על הראש שלי. אמרתי לו בחיוך, אני אוהב להתחפש לתייר ולכן הייתה לי כיפה לבנה, למה לחרדים לא מגיע שיעור, מה עם קירוב קרובים?!

ניסיתי להאריך עימו בשיחה, שאלתי אותו מטעם איזה ארגון, הוא אמר 'לב לאחים'. ואז הוא ראה בחור חילוני שחום מאוד הלבוש כראפר אמריקני בשנות השמונים. והוא טס אליו בריצה לנסות לשכנע אותו להגיע לשיעור והפך את עצמו ל'לב לרחוקים' ו'מרחק הקרובים'.

רציתי להגיד לו מה עם שיעור מעניין לחרדשים? ואז הוא אולי היה עונה לי שחרדשים הם אבודים ושלא צריך לקרב אותם. אך הוא ברח לחילוני האמיתי ללא דברי פרידה וללא מתן הזדמנות להאריך בנושא. חבל מאוד."

קומזיץ המשוררים בירושלים החרדית – מאת כתבנו לענייני תרבות

כתבנו לענייני תרבות קיבל הזמנה ייחודית לערב שירה חרדי מחתתרתי מהפכני במיקום סודי ביער ירושלים. כתבנו נהנה מהערב והחליט לכתוב על העניין.


ביער ירושלים באחד מהלילות החמים של השנה התכנסו 30 צעירים חרדים נבחרים. מדובר במשוררים ואוהדי השירה והתרבות במרחב החרדי הירושלמי.

הצעירים באו במסירות נפש על אף החום הכבד והפתיעו את המארגנים בזאת שבאו לבסוף. אולם הם באו כי הם חשו צורך לחוות תרבות חרדית. מדובר היה באירוע בשם "קומזיץ משוררים" מטעם "תרבוס – חרדים עושים תרבות" בשיתוף פעולה עם קו 400. ןהציבור שמר על מרחק והקשיב למשוררים המרתקים בהנאה גלויה תוף כדי צחוק משוחרר.

לאחר השעה 21:00 נערכה מדורה קטנה לצורך הכנת הקומזיץ בסגנון של הקיבוצניקים, תפוחי אדמה, בצל ונקניקיות. איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק – חסיד אחד בזמן הזה הכין פופקורן וליטווק במקביל הכין קפה ותה ואחרים העבירו מגשי כל טוב לקהל. כמובן שעקב החום הגדול ניתנה הנחיה לקהל להביא הרבה מים ולשתות הרבה וברוך ה' אף אחד לא התמוטט.

בתוך היער, מול האש עמדו חבר'ה והקריאו, הסבירו וסיפרו על עצמם ועל השירה שלהם והקהל היה מרותק. הייתה אווירה קהילתית חזקה מאוד, אולי בגלל הקורונה ואולי מחמת השירה והסעודה המשותפת ושמא בכלל התחושה הקמאית של מדורת השבט.

ישנה שאלה מדוע החרדים מודרנים מתקשים לקדם את האג'נדה שלהם. ואולי הסיבה היא כי חסרים המוסדות והכלים לקדם קהילתיות מסורתית. ברם ייתכן שהפתרון הוא לקדם אירועי תרבות בשיתוף פעולה ואחדות של כמה ארגונים ובכל לקדם אווירה של אחדות, משפחתיות, ביחד ולבסוף נוצרת קהילה מאליה.

חרדיות אתנית ובית ספר ממלכתי חרדי – כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים נחשף למאבק של אנשי שוליים בחברה החרדית שניסו לקדם על ידי התקשורת החילונית קל זעקה למען החינוך שלהם. כזכור דעת כתבנו לענייני חילונים שרובא דרובא של החרדים מודרנים הם חילוניים או מושפעים מן החברה החילונית בדרגה זו או אחרת ולכן יש לכתוב עליהם לתועלת הציבור שלא מכיר.


מספר חרדים מודרנים הקרויים בשם חרדקים או חרדשים, מנסים לעורר את דעת הקהל החילונית למען בתי ספר ממלכתיים לילדים חרדיים, בתי ספר שבהם לומדים לימודי חול יותר ממוסדות החרדיים הרגילים. עניין זה מעיד קצת איפה הם חיים ובאיזה שדה הם פועלים. הם מעדיפים לפעול מחוץ לקהילת שומרי התורה והמצוות ולא רק בקרב האדוקים.

וכך נכתב בנושא:

הפצצה הזו גורמת לנו – חרדים צעירים שמעוניינים להשתלב בחברה הכללית בישראל – לדפוק את הראש בקיר ולמחות דמעות תסכול. אנחנו רוצים לחיות יחד, אנחנו רוצים לקחת אחריות ולחלוק גורל משותף, אנחנו בעניין. אבל כל ניסיון שלנו לשינוי מבפנים, נענה באגרוף היישר לפרצוף. אנחנו לא בטוחים שאתם רוצים אותנו.

והנה נדמיין חרדק, יש לו טלוויזיה בבית, אינטרנט, הוא אוכל רבנות, הוא לבוש צבעוני, הוא הולך למועדונים ולקולנוע, הולך למשחקי כדורגל, מושיט ידים לנשים, הוא עשה צבא או מתכנן לשלוח את הילדים שלו לשם ועוד. הוא אולי נראה חרדי כשיש לו כיפת חצי שקל שחורה על הראש, ואשתו לא נראית חרדיה, מקילומטר ולא מסנטימטר.

בקיצור הוא חי כמו דתי לייט ואז משום מה הוא לא מוכן ללמוד עם מזרוחניקים. לפתע הוא חש חובה קדושה להקים לעצמו בית ספר לילד שיקרא ממ"ח ולא חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי).

למה?

כי הוא יכול!

וכאן אני תוהה בכתב, במה אתה החרדי החדש הדורש ממ"ח פרוגרסיבי?! אתה סתם לאומן או חרדי אתני.

עם כל זאת, כבוד גדול לי לפועלים למען הממ"ח. וכל העוסקים בצרכי ציבור וכו'. לא פשוט לפעול למען הכלל, גם למען כלל בעייתי. יש כאן הקרבה ומסירות. וחשוב לקדם חינוך טוב ללימודי חול בעם ישראל. העניין טוב להבנת חשבון בלימוד התורה ובהכשרה לחיי המעשה למי שנפלט מעולם הכוללים או הישיבות.

ועל אף הכבוד הגדול שאני רוחש לאנשים הללו, איני חושב שהמדינה הציונית צריכה לממן להם זרם של בית ספר לעדה הספציפית שלהם – העדה הממלכתית חרדית. וכך לקדם תת זהות במגזר החרדי. זה כמו שנבקש מהמדינה להקים חסידות מיוחדת בעם ישראל.

אם ארצה ממ"ח לילד שלי, הפתרון הוא להקים ממ"ח רגיל בתוככי שכונה חרדית עם אוכלוסיה מקומית. לא צריך להקים בית ספר לחניכי הישיבות ולא בית ספר ליוצאי חברון, ולא לאבי עזרי ולא למצביעי שס. מצטער. היום המדינה תעודד לימודי חול ומחר היא תעודד את הרפורמים. זה לא תפקיד המדינה.

ואני שב ותוהה בתוך תוכי האם הדרישה החרדשית לממ"ח היא עליית מדרגה בלאומנות החרדית השונאת כל קשר עם החברה הדתית הלאומית ולכן לא מוכנה לצרוך אצלם חינוך המתאים לשמירת תורה ומצוות כשלעצמה.

בסופו של דבר הייתה עתירה בנושא בבית המשפט ובית המשפט פסק נגד העותרים והורה להם לשלם הוצאות משפט בגובה של 12 אלף שקל. עניין שאומר דרשני.