תגית: יהודים
דרוש בעניין העסקנים – פרשת וישב ופרשת מקץ
מפני מה יוסף הצדיק לא הגיד ליעקב אבינו שהוא חי והרי בכך ציער את אביו הקדוש כל אותן השנים שהיה במצרים?
מסביר הרבי, ר' אלקשאנדער בן טודרוס הלוי זי"ע, שזהו פשוט ביותר, וזאת מחמת שהשבטים נהיו עסקנים וסיבבו את יעקב אבינו ככלה בחופתה. לפיכך ידע יוסף שלא יכול היה להגיד לאביו שהוא חי. ואולי גם יחרימוהו ככופר ואז גם אביו יאמין להם ולא ירצה לראותו, וכך יצטער יותר.
לכן המתין שהעסקנים יגיעו אליו וכך יגיע איתם ל'אגרימנט' בשפת לע"ז. לאחר 'האגרימנט' הוא כבר הביא את יעקב אבינו אליו והכל בעצה אחת עם השבטים\העסקנים. ויש הסבר לדבר, שהיה רעב ויהודה מרד כנגד ראובן ונהיה 'עסקן גדול' יותר ממנו. והשבטים תמכו בו כי חשבו שיעזור להם בזמן הרעב יותר מראובן וכך ניצחו.
ולמדים אנו, שהדרך לשבר את העסקנים זה על ידי הפוליטיק, הכלכלה ולהיות עסקן בעצמנו. אין להפקיר את עיסוק הלז לאנשים רעים אלא יש למצוא הטובים.

גושטב דורה – יוסף מתגלה לאחיו
ומפני מה הקב"ה לא נגלה לעקב אבינו ואמר לו בחלום?
ענה הרבי בבהירות מופלגת: שלפי זה הפשט, יעקב אבינו נענש על עניין זה שנתן לעסקנים לסובבו ולמנוע מן האנשים מבקשי ה' להגיע אליו. ועל כן ה' רצה להראות שהוא לא יכול לטעון טענת אנוס שלא היה ידע מה עסקניו עושים שלא היה לו להיעשות נביא ה' כשלא יכול למנוע את תרבות החטאים אצלו בחצר. ואם הוא לא היה נהיה נביא ה' אולי מישהו יותר טוב הימנו היה נהיה.
ואם תרצה לומר שנעשה צדיק בעל כורחו? עדיין שב ואל תעשה נחשב בעיני ה' כעשייה ממש. כשמצינו אצל ה'פוסטמודרנישערס' האומרים שאין הבדל בין לעשות שום כלום לבין עשיית דבר מה, שזה רק עניין של בניין חברת אנשים הבונה חשיבתו והתנהגותו של האדם וטוענת כביכול שיש הבדל. ומעין זה מצינו לגבי חטא העגל שעם ישראל נענש על כך שלא מחה. ואמר מישהו שעם ישראל ראה את הערב רב חוטא בחטא העגל ואמר לעצמו שהוא אינו בעל אחריות ולכן לא רצה להתערב ולמחות ולקחת צד ובלשון לע"ז אנו ניטרליש (ניטרלים). בא הקב"ה אליהם בתביעה ואמר להם על ידי העונש, שלא לקחת צד זה גם נקרא להיות בעל עמדה ולקיחת צד, הצד השלישי לכל הפחות.
ומפני זה העניין, אין בנימאנדעסלאנד חצר נעולה כשל קעניג המנותק מן העם-התלמידים. והרבי בנימאנדעסלאנד מחליף הגבאים כסדר, כמו פוזמקאות, כדי שלא ישתררו על עם ישראל ויסריחו את האידישקייט כפוזמקאות.
מנהג הכפרות בקהילת הקודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז
ממנהגי קהילת נימאנדעסלאנד האהובה והמפוארת בעניין 'הכפרות' ודעת הרבי לגבי רדית האדם בחית הארץ, בדגת הים ובעוף השמים.
מן הידועות בציבור דבנימאנדעסלאנד אין נוהגין מנהג הכפרות משום דמנהג גנאי הוא. אולם בעוונתינו הרבים בזמנים האחרונים השטן מקטרג הרבה וקמו קבוצה של גויים שלא שיערום אבותינו. והם החלו מכנין עצמם צער-בעלי-חיים אינסטציון, צמחוניפילים וטבעוניפילים. ול"ע יש שם הרבה בעלי עבירה דשנו ופירשו מן עדת ישראל. והם מקהילת הטומאה אונץ, ואין פלא מדוע היא כעיר הנידחת. עושין הם מעשי בהמה ואוכלים תבואה כבהמות ואוסרין על עצמן אכילת בשר וחושבין עצמם צדיקים הרבה, יותר מהקב"ה. והרי הקב"ה התיר לאכול בשר?! והביא לנו השליו ונתן לנו מצוות הקרבנות ומתנות כהונה. והוסיפו חטא על פשע ובעת האחרונה רוצין לאסור השחיטה הכשרה, כי טוענים הימה דזה צער בעלי חיים. וזו היא טענה משוממת נגד היהדות הנאמנה.

שו"ע קרקוב ה' של"ח
לפיכך הרבי החליט והכריז דמצוה גדולה לעשות הכפרות על בעל חיים. וזאת כיוון דאם לא נאבק האידנא כנגד הני רשיעא, יום אחד עלולים הם להרוג ולאבד את כל הקרניבורימערס, שזה בלע"ז אוכלי הבשר. ולכן מנהג הכפרות נערך בהקהילה ברוב עם בבית כנסת הגדול של הקהילה הקדושה נימאנדעסלאנד הבנויה והמכוננת. וזה מפני דמצוה זו היא פיקוח נפש, ככתוב: "זובחי אדם עגלים ישקון".
חולים ועסקנים יכולים לעשות הכפרות על בעל חי בביתם באישור ועד הכפרות בנשיאות הרבי שליט"א של אותו הדור. כמו כן, יש עניין גדול לקנות בעלי חיים לבנים ולא חומים, דהרי אנו אשכנזים. וכן לקנות אך ורק מן הגאבע יעקב גאבאישער נאמן ביתו של הרבנים זצ"ל ושליט"א.
וא"ת איך שייך למימר דזהו חליפתי וכפרתי והרי זה מנהג שטות?! אומר הרבי: שזה חליפתנו ממש, דהרי במקום דיהרגו אותנו "זובחי אדם עגלים ישקון", אנו הורגין הבע"ח ועושין פרופעגאנדע למען העניין הגדול. וזהו גם כפרתינו דכידוע טבע נימאנדעסלאנד הוא טבע רחמן ואין נוהגין להתאכזר כלפי הבעה"ח. אולם למען הצלת כלל ישראל אנו עושים זאת. וזהו כפרתינו דזה הוה מסירות נפש גדולה מאוד. וזה כמו עקידת יצחק ואיפגניה וזו מסירות נפש אמיתית. יאכלו ענוים וישבעו.