תגית: יחסי חרדים חילונים

כוח, חרדים מודרניים, אנוסים וגויים – הכוח פועל בצורות שונות – מאת כתבנו לענייני תרבות

כתבנו לענייני תרבות דיבר עם כמה חרדים בארץ ישראל וחזר עם תובנות מעניינות לגבי החרדים המתחזים הקוראים לעצמם אנוסים כמו אנוסי ספרד.

הכוח עובד בצורות שונות

בשעתו חשבתי שזו טעות להכריח אנשים לחיות בתלות בחברה האדוקה החרדית שלנו ולהשמיץ אנשים שרוצים לעזוב את המגזר. ראיתי בעניין מניעת הוצאת פסולת וקידום בעיות של חבר'ה השונאים את עצמם, הנראים כחרדים ובפועל מחנכים את משפחתם להיות חילוניים. בקיצור מסכנות ושפלות.

מאידך הרי הייתה כפיה רבה בשעתו. כלומר, בזמן שהיה שלטון יהודי בדרגה זו או אחרת בארץ ישראל ובחוצה לארץ. אולם לא חשבתי על כך רבות וראיתי בעניין עניין מיוחד הדורש ביאור. לאחר זמן חשבתי שצריך מתווה ביניים, מחד צריך כפיה על המצוות, מאידך צריך להאהיב ולחבר התורה לעם ישראל ולא לכפות על מישהו שלא רוצה להיות איתנו, אלא להרוג אותו ולא סתם חז"ל חשבו על עונש 'כיפה', 'מכת מרדות' ו'מורידין ואין מעלין' וכדומה. פשוט להשאיר אנשים שלא רוצים אותנו אצלנו, זה חשש נזק חמור כעת ובכיה לדורות.

כיום אני רואה שכל חרדי מודרני/עצמאי מואשם או שנחשד בכך שהוא בדרך להיות חילוני והוא, כביכול, בעצם אנוס. ובהקשר הזה אז רצוי להעיף התופעה וכך ניתן לקדם חרדיות שפויה. ברם ייתכן שבעקבות ההתעצמות הברוכה של המגזר אז אולי כבר טבעי שיהיה למסכנים הללו מספיק אנשים לקהילה לא משנה כמה ננסה להסתיר זאת.

לפיכך חשבתי לעצמי שצריך לגרום לאנשים לעזוב את המגזר ולהוקיע את האניסות ולכבד את אנשי האמת – ואולי לא לחינם המילה אמת היא אחת משמותיו של הקב"ה. זה לא אומר שצריך להסכים ולאהוב את פריקת עול תורה והמצוות, אולם ברור שלא צריך לרדוף אותם ברמה שהם נשארים בתוכנו ומונעים מאיתנו פיקוח חברתי ובעצם מקלקלים אותנו מבפנים. שוו בנפשכם רב אנוס המקלקל את תלמידיו, ל"ע. וכן הם עדיין אחים שלנו ואין איסור מוחלט ביהדות להיות נחמד לאח ששנה ופירש ועל אף שהוא כעין מומר הוא עלול להיות תינוק שנשבה אנוס בהבנתו את העולם והוא בעצם פרי ביאושים של החברה החרדית שלנו. אולם עדיין צריך לבצע אבחנה, כי בלי האבחנה בינן אנחנו להם, יהיה לנו קשה להתמודד עם כוחות החורבן התרבותיים הנוגדים את דת ישראל מבחוץ.

אז אם כך, לאחר דברים אלו שלא נשמעים מסובכים, מדוע אנשי ההנהגה לא מפסיקים לרדוף ובעצם מונעים יציאה של כוחות מזיקים מן החברה החוצה?

לאחר כל האמור חשבתי על תובנה חדשה, כעת אני מבחין שהכוח (ההגמון) פועל כעת להנצחת הסטטוס קוו והאליטה הקיימת על ידי מניעת שיפור המחשבה ושיפור ההתנהלות בתוך המסגרת הדתית. וזאת בגלל שימוש בההאשמות שכל אחד שלא בא לשפר עניינים בהסכמת האליטה (הרבנים והעסקנים) הוא בעצם חילוני במסווה.

יפה מאוד. חכם.

וזה גם נכון לגבי תרבות גויית – וכעין זה אנו רואים שדברים רבים שאנו רוצים לקחת מן הגויים ולקיים חכמה בגויים תאמין, אזי לא נוכל לנהל דיון פנימי חרדי, אלא יגידו שזה תועבה ורע כי זה מן הגויים. וכתוצאה מכך הגווים מזיקים לנו מאוד שבגלל שבעוונתינו הרבים יש גויים, אז כשיש דבר שגוי עושה ואנו גם, מאשימים אותנו העסקנים ומושפעיהם בנטיה לגויות.

לפיכך נראה שיש לעסקנים אינטרס בהנצחת חילונים ערכית במסווה חרדי כדי שיוכלו לרדוף מי שלא נראה להם בטוב. ובכך התרבות הזרה של החילון, הקלקול והגויות לא רק מאיימות על המגזר שלנו, אלא גם מאפשרות לבעלי הכוח לשטר ולנתב את הדת והחברה מול האחר המאיים, בהתאם לרצונם. הם למעשה לא רק שלא מפחדים מהתופעה הם גם מרוויחים מהמקרים הללו עוד כלים למשטר ולקדם את האינטרסים שלהם.

ואולי לכן יש להם אינטרס לקדם הבעיות הללו במגזר. ולכן הבעיה מונצחת.

התלביבניק

במניין חצרונה פגש בי האברך השכן ר' אלי עם חיוך זורח ומסנוור כמו השמש. שמע סיפור, כתבנו לענייני חילונים, הוא אומר לי, אני רוצה להגיד לך מעשיה נאה ושתכתוב הסיפור בשפה שלך ותפיץ לכל החברים החרדשים שלך שילמדו לקח. והנה המעשיה בניסוח שלי:


השבוע יום אחד בזמן מגיפת הקורונה, לאחר ההקלות החדשות החלטתי לעזוב את הגטו שלי וללכת לגטו החילוני. זה נחמד להכיר מקומות חדשים בארץ ישראל ובעולם של הקדוש ברוך הוא, ברוך ה'.

הלכתי לתומי בגטו החילוני, מקום הידוע בשם מדינת תל אביב. חדרתי לגטו שלהם בשעת בין השמשות, שעה שהיא לא יום ולא לילה – שעה קווירית. זמן לקוויריות מחשבתית ופרובוקציות מהנות.

והנה ראיתי חילוני ראשון לאחר שלא ראיתי חילוני כלל מזה זמן רב, מהחלת הסגר על ידי הקיסר נתניהו יר"ה.

החילוני הצעיר היה בגוף די חשוף שהיה גם שרירי ומוצק כיאה לתרבות הספורט שלו. חשבתי לעצמי שנס שזה היה זכר ולא נקבה. היה לו גם מלא קעקועים של סמלי שמאל, עגילים ונזם – וחשבתי לעצמי נזם זהב באף חזיר. וכמובן הוא גם הקיף את פאת ראשו והיה מגולח למשעי, נראה ממש כמו גוי עם בגדי עור ומגפיים גבוהות. הוא היה ממש חילוני סטריאוטיפי.

הוא נעץ בי מבט ארוך על מלבושי היהודי המוזר, או אפי היהודי מעבר למסכה. ואני שמתי לב שמישהו מביט בי, חשבתי שזה שוטר שאולי רוצה להציק לי ולקנוס את היהודי. אולם נתברר שזה אותו האיש ממקודם. וראיתי שהוא מעיין בי זמן ממושך, אז אני הבטתי בו לראות מה הוא זומם נגדי.

ומתוך שנפגשו עינינו, זיק של אהבת ישראל נולד. פניתי אליו בחיוך אדיב ושאלתיו, האם אני יכול לעזור לו? הוא אמר, כן, אבל זה לא בדיוק עזרה. אני מתעניין במגזר שלכם, בפרט אחרי שאתם כל כך הרבה חולים בקורונה. רציתי להבין, בבקשה, למה אתם לא מתאמצים להוריד את רמת השנאה כלפיכם, ובפרט בזמן מגיפת הקורונה, הרי כעת זה זמן לאחדות?

שאלתי: מדוע אתה חושב שאנו שנואים? מה מפריע לך בנו?

שאל התלאביבי: למה אתם החרדים לא עושים צבא כמונו?

עניתי: פשוט מאוד, אתם לא רוצים.

שאל עוד ההלך: מה הכוונה?

עניתי: לא החלטתם לגייס אותנו כמו שאתם מגייסים את שאר החברה הישראלית. מה אתה רוצה מבחור בן 18, שקיבל חינוך אנטי-צבאי שינטוש הכל ויתאבד חברתית? אם הייתם רוצים לגייס הייתם פועלים בחינוך, הייתם מגייסים על פי חוק כמו אצלכם. אולם אתם לא ניסיתם אז כעת יש לנו תרבות חזקה נגד גיוס. לי לא היה עניין להתגייס וכתוצאה מכך לאבד שידוך טוב על כל המשתמע מכך.

אמר האיש: צודק, אבל אתם לא רוצים להתגייס?

עניתי: גם אצלכם יש רבים שלא רוצים או ששים להתגייס, וגם יש רבים בקרבכם שלא מתגייסים. אם כן, מדוע אתה לא שונא אותם או יש לך בעיה עמם כמו מולנו חרדים?

אמר התלאביבי: צודק. אך הבעיה שלנו אתכם כי אתם לא עובדים.

עניתי: כל אחד עובד בהתאם לחינוך שקיבל ולרצון הכלכלי שלו. הנה, אני עובד בכולל אברכים, מה רע? אני עובד, אני חייב לבוא בזמן מסוים, אני צריך לכתוב חידושי תורה. איני יכול לעשות מה שבא לי. אני מרוויח קצת, אבל אני עובד. אז אני אוכל פחות ולא מתלבש במותגים, זכותי.

אמר החבר החדש מתלאביב: צודק, אבל אתם לא משלמים מיסים, לכן אתם שנואים, אתה לא מסכים?

עניתי: יש להבדיל בין לא לשלם מס בניגוד לחוק הישראלי, לבין לא לשלם מס כי החוק מתיר לא לשלם מס במצב הזה. זה כמו חברות הייטק שעושות רילוקיישן לארץ והם מקבלים תנאי מס מיוחדים. אתם החילונים קבעתם העניין. מה אתה רוצה מאיתנו?

אמר התלאביביניק, צודק. אבל למה אתם מתעקשים להתלבש מוזר כמו פרימיטיבים מיושנים מלפני מאות שנים?!

עניתי: מי קבע מי מתלבש מוזר ופרימיטיבי מיושן? אולי אתם המוזרים? הנה לך יש בגדים כמו איש בג'ונגל, מי המיושן והפרימיטיבי בדיוק? אולי אנו מתלבשים וינטג'?

אמר החילוני, צודק. אולם אתם שתלטנים ועושים כפיה דתית. אתה היית רוצה שאני אכפה עליך מה שאתה לא רוצה? לכן אתם שנואים, אתה לא מסכים?

עניתי: הרי אתם תמכתם בחוקי הכפייה הללו, על כך תשנא את המגזר שלך שבחר בנבחרי הציבור שיחליטו לו כך, מה אתה רוצה ממני?

אמר התלביבי: צודק. אולם זה לא משנה מה אתה עונה לי. ואתה נשמע לא חרדי אמיתי כמו כולם, אתה פייק חרדי עונה לי תשובות מתוחכמות בשפה חילונית שאין לי מענה כלפיך, אתה לא אומר לי שזה אסור לפי הדת כמו שאני שומע בתקשורת. את טוען לי דברים לפי הערכים החילוניים. בסופו של דבר אתם מתעקשים לא להיות כמוני, לכן אתם שנואים.

אמרתי לו: צודק, אולם הדת מנתבת את התנהגותינו לכיוון מעשים הרצויים לפי הדת, אולם כשאני מדבר איתך מותר לי לטעון טענות מעולם המושגים שלך. חוץ מזה, אולי גם אתה לא חילוני כמו כולם, ואני עדיין מדבר איתך בכבוד, זה בסדר מותר להיות שונה חריג לא כמו כולם. זה די נחמד האמת..

חייכנו בחיוך, איחלנו אחד לשני שלום ונפרדנו. וחשבתי לעצמי, תל אביב, אני פה, איזה כיף לפגוש חילונים ולהסיר את מסיכתם גם כשפרצופם מוסתר במסיכת קורונה.

האם צריך מדינה יהודית? – שיחת בנו של הרב עם בן האצלניק | מאת כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים עובד גם עם חילונים כדרך להביא פרנסה הביתה, לקדם הדתה במרחב הציבורי ולקיים את מאמר הכתוב בזיעת אפך תביא לחם – לכן הוא עובד בעבודה קלה ששם מזיעים אולי רק באף.. ושם יש אנשים חופשים מן המצוות האוהבים ונהנים לשאול אותו שאלות בסוגיות של יידישקייט. ויצא לו לאחרונה לדבר עם ציוני ימני אחד בעבודה. וחשבנו שמצווה לפרסם הדברים.


כידוע אין אנו בנימאנדעסלאנד ציונים כלל ועיקר. וזאת כי אין אנו נצינוליסטים. אין אנו מאמינים שהלאום הוא מגדיר האדם בצורה מהותית, אלא אנו חושבים שהדת מגדירה האדם אם האדם פועל לפי מצוות הדת. ואם תרצה לומר שיש נציון-לאום האם יש לאום יהודי או מספר לאומים או שאין לאום יהודי, אלא רק לאום ישראל או גרמני וכדומה, הרי מה הקשר בין יהודי מקהילת נימאנדעסלאנד לבין יהודי מקהילת משהד או טריפולי או מוסקבה? ואם יש קשר האם הוא לא קשר דתי בלבד? בנוסף לא הוכח שיש לאום, שזה הרי עניין שאי אפשר לראות בחמשת החושים – מה שכן אפשר לראות זה המעשים של האדם.

בנוסף לכך שהציונות ההרצליסטית היא נציונליסטית היא גם מאמינה, כביכול, שפתרון בעיית היהודים הסובלים בין הגויים היא על ידי טריטוריה ששם יהודים רבים יגורו וכך יהיה להם בית. ואין אנו מאמינים בכך, אנו מאמינים שאנו יכולים לחיות במדינות של חסד האוהבות יהודים. בדיוק כמו שאנו האדוקים חיים אצל שלטון הציונים… ולפני שנים הרבה לפני שהוקמה הישות הציונית, היה חבר אנשים בשם אצ"ל וזה ראשי תיבות של ארגון צבאי לאומי. והם אנשים המשתייכים לימין של הפוליטיקה. והם נחמדים להאדוקים ולמסורת על אף שהם חופשיים וזאת יותר מן אנשי השמאל


במסגרת העיסוק בדת הציונית נוצרה שיחה בעבודה בין בנו של רב חרדי (אני) ובן של לוחם אצ"ל (אצלניק) עז נפש. וחשבתי שכדאי לפרסם העניין כדי לתת כוח בנפש האדם של הקוראים לעשות מעשים גדולים.

בן הרב לא התרגש מהמדינה ואמר שהוא יכול לחיות בחו"ל. בנו של לוחם האצל חלק עליו בכבוד אך בתוקף, ממש הדר ותגר…

בנוגע לויכוח בין האדוק לרוויזיוניסט, סיפר בן לוחם האצל שדודתו הייתה אחות בשיירת הדסה ונהרגה על ידי הפורעים הערבים.

מדובר היה בהתקפה על שיירה בדרך לבית החולים הר הצופים שהיה תחת הגנת הבריטים. משום מה הבריטים (שלך) נטשו את את הגנת השיירה והערבים החלו לתקוף. והיה שם פשוט טבח במשך כמה שעות. כשלאחר שהוא הופסק המשיכו להתעלל בגופות והיה קשה לזהות רבים מן הגופות[1]. בגלל שהגופות לא היו מזוהות אז הן נקברו בקבר אחים[2].

אולם דודה שלי קבורה בסנהדריה בקבר משלה. וזה בגלל שאבי ידע ערבית והוא התחפש לערבי מקומי ופשוט הגיע למקום בלילה ואסף את הגופה וצעד עמה 14 קילומטר חזרה[3].

המשיך איש השייך לדת הציונית, תבין למה חשוב שיש לך, לנו מדינה. הבריטים שלך לא ידאגו לנו כמו שהמדינה דואגת לך.

בן הרב אמר לאצלניק: סיפור מדהים ממש מרגש, אם הייתי רוצה להיות חילוני, הייתי רוצה להיות חילוני כמו אבא שלך.

[1]הערת הכותב, רבים מהגופות לא היו מזוהות עקב שריפה שפרצה בכלי רכב בעקבות הצתות.

[2] הערה היו כמה גופות שזוהו ולא רק גופה אחת.

[3] כנראה חזר בסיבובים למנוע התגלות, שהרי מדוע הוא סוחב גופה בלילה.

הנה, למרות שיש אנשים חופשיים הם עדיין עושים מעשים של מסירות נפש ויש לנו מה ללמוד מהם וגם אפשר לכבד את מעשיהם וכך לקדם שלום בעולם.