תגית: מדינה ציונית

האם צריך מדינה יהודית? – שיחת בנו של הרב עם בן האצלניק | מאת כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים עובד גם עם חילונים כדרך להביא פרנסה הביתה, לקדם הדתה במרחב הציבורי ולקיים את מאמר הכתוב בזיעת אפך תביא לחם – לכן הוא עובד בעבודה קלה ששם מזיעים אולי רק באף.. ושם יש אנשים חופשים מן המצוות האוהבים ונהנים לשאול אותו שאלות בסוגיות של יידישקייט. ויצא לו לאחרונה לדבר עם ציוני ימני אחד בעבודה. וחשבנו שמצווה לפרסם הדברים.


כידוע אין אנו בנימאנדעסלאנד ציונים כלל ועיקר. וזאת כי אין אנו נצינוליסטים. אין אנו מאמינים שהלאום הוא מגדיר האדם בצורה מהותית, אלא אנו חושבים שהדת מגדירה האדם אם האדם פועל לפי מצוות הדת. ואם תרצה לומר שיש נציון-לאום האם יש לאום יהודי או מספר לאומים או שאין לאום יהודי, אלא רק לאום ישראל או גרמני וכדומה, הרי מה הקשר בין יהודי מקהילת נימאנדעסלאנד לבין יהודי מקהילת משהד או טריפולי או מוסקבה? ואם יש קשר האם הוא לא קשר דתי בלבד? בנוסף לא הוכח שיש לאום, שזה הרי עניין שאי אפשר לראות בחמשת החושים – מה שכן אפשר לראות זה המעשים של האדם.

בנוסף לכך שהציונות ההרצליסטית היא נציונליסטית היא גם מאמינה, כביכול, שפתרון בעיית היהודים הסובלים בין הגויים היא על ידי טריטוריה ששם יהודים רבים יגורו וכך יהיה להם בית. ואין אנו מאמינים בכך, אנו מאמינים שאנו יכולים לחיות במדינות של חסד האוהבות יהודים. בדיוק כמו שאנו האדוקים חיים אצל שלטון הציונים… ולפני שנים הרבה לפני שהוקמה הישות הציונית, היה חבר אנשים בשם אצ"ל וזה ראשי תיבות של ארגון צבאי לאומי. והם אנשים המשתייכים לימין של הפוליטיקה. והם נחמדים להאדוקים ולמסורת על אף שהם חופשיים וזאת יותר מן אנשי השמאל


במסגרת העיסוק בדת הציונית נוצרה שיחה בעבודה בין בנו של רב חרדי (אני) ובן של לוחם אצ"ל (אצלניק) עז נפש. וחשבתי שכדאי לפרסם העניין כדי לתת כוח בנפש האדם של הקוראים לעשות מעשים גדולים.

בן הרב לא התרגש מהמדינה ואמר שהוא יכול לחיות בחו"ל. בנו של לוחם האצל חלק עליו בכבוד אך בתוקף, ממש הדר ותגר…

בנוגע לויכוח בין האדוק לרוויזיוניסט, סיפר בן לוחם האצל שדודתו הייתה אחות בשיירת הדסה ונהרגה על ידי הפורעים הערבים.

מדובר היה בהתקפה על שיירה בדרך לבית החולים הר הצופים שהיה תחת הגנת הבריטים. משום מה הבריטים (שלך) נטשו את את הגנת השיירה והערבים החלו לתקוף. והיה שם פשוט טבח במשך כמה שעות. כשלאחר שהוא הופסק המשיכו להתעלל בגופות והיה קשה לזהות רבים מן הגופות[1]. בגלל שהגופות לא היו מזוהות אז הן נקברו בקבר אחים[2].

אולם דודה שלי קבורה בסנהדריה בקבר משלה. וזה בגלל שאבי ידע ערבית והוא התחפש לערבי מקומי ופשוט הגיע למקום בלילה ואסף את הגופה וצעד עמה 14 קילומטר חזרה[3].

המשיך איש השייך לדת הציונית, תבין למה חשוב שיש לך, לנו מדינה. הבריטים שלך לא ידאגו לנו כמו שהמדינה דואגת לך.

בן הרב אמר לאצלניק: סיפור מדהים ממש מרגש, אם הייתי רוצה להיות חילוני, הייתי רוצה להיות חילוני כמו אבא שלך.

[1]הערת הכותב, רבים מהגופות לא היו מזוהות עקב שריפה שפרצה בכלי רכב בעקבות הצתות.

[2] הערה היו כמה גופות שזוהו ולא רק גופה אחת.

[3] כנראה חזר בסיבובים למנוע התגלות, שהרי מדוע הוא סוחב גופה בלילה.

הנה, למרות שיש אנשים חופשיים הם עדיין עושים מעשים של מסירות נפש ויש לנו מה ללמוד מהם וגם אפשר לכבד את מעשיהם וכך לקדם שלום בעולם.

 

האם מי שלא חוגג יום הולדת צריך לחגוג עצמאות

הרבי שליט"א נשאל לאחרונה 'חקירה' (לקוראינו העברים שלא מכירים את השפה התורנית, "חקירה" זה מונח המתאר שהאדם חושב על נושא מסוים לכמה כיוונים). ועניין זה חשוב לקהל השומעים שגר בארץ הקודש הנמצאת תחת שלטונם של הציונים ונמשך ל"יום העצמות". ונקרא יום העצמות לא בגלל ההרוגים של המלכות הנזכרים במועד האבלות יום לפני יום העצמאות, אלא מפני שנוהגים העם בישראל לאכול מיני בשר ועוף ונשארים עם עצמות בידיהם ומיחזי כאילו הם חוגגים עצמות. הדברים הובאו על ידי אחד השומעים ותודת הקהל נתונה לו, ויהי רצון שיזכה לכל מילי דמיטב.

וזה דבר החקירה: האם מי שלא נוהג לעשות געברוסטאג (יום הולדת) לעצמו בכלל, חייב לחגוג ולעשות משתה ושמחה להמדינה הציונית אם גר בארץ ישראל או במקום דנוהגין לחגוג עצמאות למדינה (כלומר, שהרי זה יום הולדת להעצמי של המדינה ואם הוא לא חוגג לעצמו מדוע שיחגוג להמדינה)?

והרבי שליט"א ענה, שאם המדינה נחשבת חופשית ליברלית הוא פטור, וזאת כיוון שאין היא כופה האזרח לעשות 'עצמאות' על ידי חגיגת יום אידם בדת המדינה האזרחית.

הרבי הוסיף גם שכידוע נמנו החוקרים לומר שאין כזה דבר מדינה כלל ואי אפשר להבחין בזה בחמשת חושי האדם וזה רק המצאה שהמציאו האנשים. ולכן צריך לשאול השאלה בדרך נכון ובצורה אחרת. אולם לפנים משורת הדין הרבי ענה בכל אופן וכך עשה חסד.

והוסיף הרבי, ואפשר לחקור האם המדינה כמו דבר שלא בא לעולם, אז מדוע לשמוח על ביצה שעדיין לא נולדה ולעשות מזאת יום טוב של לידת מדינה?!

והכריע הרב שזה חיסרון בהגמירות דעת וזה כמו אדם שאינו גומר ביאתו עקב בעיה באיבר המילה שלו מסיבות שונות ובכך לא מצליח לדעת כראוי ואין זה זמן שמחה בשבילו, אלא זמן עצב וכעס. ברם אם אשתו נאה וחבריו מתקנאים בו אזי הוא שמח על אף חוסר הצלחתו. ואם כן, אם העם שמח על דבר שלא בא לעולם, ניתן לשמוח עמם, מכיוון שמספיק שהם חושבים שלהאדם יש סיבה לשמוח.

כמו כן, הרבי הוסיף שבמקום שאין כופין לחגגוג ולעשות 'עצמאות' עניין טוב לעשות 'עצמאות' (חגיגת עצמאות קטנה). וטוב יעשה אם ישלח תשלום להרבי שליט"א וימנהו שליח והוא יחגוג בשבילו ויעשה 'עצמאות' כיוון 'דבדיניהם' אין מצוה שבגופו, רק בלאוין.

ומפני דרכי שלום יש להיזהר לא להתגרות בהאומה הציונית שלא ירדפו את קהל האדוקים וטוב יעשה עם ישמח את שכניו ביום זה ויגיד להם חג שמח או גוט יום טוב וכך יפעל לצמצום הצרות בעם ישראל.