מפני מה יש דין מהדרין מן המהדרין בחנוכה – דרגות ביוון

הרבי שליט"א דרש בשעתו על מהדרין מן המהדרין ואמר שני פשטים: א. כי הנס היה במהדרין מן המהדרין שהרי לא הוצרכו לנס, אלא בשביל הידור מצוה שהרי טומאה הותרה בציבור. ב. מערכת התרבות "קולטורא קמפף" בין התרבות היהודית לתרבות היוונים הרשעים.

ומי שרוצה לראות הדברים שפורסמו אצלנו בהרחבה נאה וגדולה מוזמן לעיין פה בהקישור.

השנה הרבי שליט"א הוסיף פשט חדש. הרבי אמר שצריך היה להיות דרגות בהמצווה בחנוכה לעומת שאר חגים כי היו דרגות בניסיון היוונים להביא את עם ישראל לידי שמד.

אין דומה אדם שהוא קרוב ליוונים ואינו מצטער הרבה בלהיות יווני לעומת הצדיק. וידוע הסיפור על הפריץ שביקש מהיהודי שלו שהיה נחשב בקי ומבין ביין טוב שיטעם מן היין שהפריץ רכש. והיהודי אמר להפריץ שהוא אינו יכול לטעום שהרי זה יין נסך ואסור ליהודי לשתות יין נסך. והפריץ כעס מאוד על היהודי ואמר לו או שאתה טועם מן היין ואומר לי מה אתה חושב על היין או שאעשה אותן גל של עצמות עם החרב שלי. ושתה היהודי ונהנה מאוד מן היין ושיבח היין ביותר. ואז ביקש מן הפריץ שיאיים על חייו שוב כדי שיוכל ליהנות מן היין נסך המשובח…

הצדיק מצטער הרבה בלהיות יווני, שהרי הוא הורגל להיות צדיק ונוקט בדרכי הצדיקות ואז היוונים פגעו לו יותר בדרכי חייו התורתיות לעומת יהודי שבאורחות חייו היה קרוב יותר להיוונים. לפיכך יש מהדרין ליהודי הפשוט כעין המזרוחניקים היום שהם קצת מיוונים כמו שרואים בחוש… ויש מהדרין מן המהדרין לאדוקים הגדולים שרוצים להתקרב לה' בכל דרך ומרגישים רחוקים מהחופשיים לא רק במצוות ועבירות, אלא גם בתרבותם ובהלוך ילך שלהם.

קיימו וקיבלו עליהם מאהבה – סיפור לפורים – מעשה באברך שהחליט להיות מזרוחניק (דתי לאומי)

מישהו סיפר מעשה נאה בפורים לרבי שליט"א – והרבי ביקש שנפיץ הסיפור לתועלת אנשי החינוך וכן הרבי הכריז שהעניין טוב כסיפור לחג הפורים ומסביר את החיזוק שקיבלנו בשעתו ואנו מקבלים בפורים. חשוב להגיד כמובן ששינויים הוכנסו מסיבות מובנות.

יש איזה רב מעניין ופופולרי מאוד במגזר שפעם למד בכולל והיה לו כמה דיונים עם החברים לכולל. ויום אחד, אחד החברים או החברותות שלו אמר לו בזה הלשון: "אתה ממש מדבר כמו "מזרוחניק" (כינוי לדתיים לאומיים בגלל תנועת המזרחי הידועה בפשרנותה ובכך שרבים מבניה ירדו מן הדרך), ל"ע". ויום אחר מישהו אמר לו, הדעה שלך היא דעה של מזרוחניקים – כלומר שזו דעה לא טובה ואולי אפילו קרובה לכפירה.

בעקבות האיש שאמר שהוא מדבר כמות מזרוחניק, עשה הרב ונהפוכו והלך לרעות בשדות זרים. אמר לעצמו: "אוקיי, נשמע שהם מדברים לעניין". ולאחר זמן כשאמרו לו אתה טוען "כמו מזרוחניקים", הוא היה עונה: "מי אמר שיש בעיה להיות מזרוחניק?!".

תקופה האיש היה הולך לשמוע שיעורים אצל בני דודנו המזרוחניקים. והוא אפילו באיזשהו שלב תלה יריעת בד בצבע כחול לבן כמנהגם של המזרוחניקים בזמן הימים הטובים של השלטון הציוני. וגם הלך לאוניברסיטה שלהם בשם בר אילן והפך לרב קהילה של אנשים מדתלשים רבים כמו אצל המזרוחניקים. והוא החל מכריז שהוא מזרוחניק והחברה החרדית צריכה ללמוד מהם והם יותר מוצלחים.

ברם יום אחד לאחר כמה שנים שלו בגלות האיש חזר לכולל והחל ללמוד ולטעון שהוא חרדי ולא מזרוחניק. ואף אחד לא הבין פשר העניין.

ויום אחד שמוליק נייסלער דובב אותו ושאל אותו: "וואס פשט?". הסביר לו אותו רב, כשהלכתי למקום שלהם, של המזרוחניקים, הם היו אומרים לי: "אתה מדבר כמו חרדי, אתה אומר בדיוק כמו החרדים נשארת חרדי וכולהו. הבנתי שאני לא כמותם ולא אהיה כמו כל המונם בגלל מורשתי החרדית. אז הלכתי לרעות חזרה לשדה בור החרדי שלי, אמרתי לעצמי מה הבעיה ללמוד בכולל כמו חרדי רגיל? ולכן נשארתי חרדי בכולל, בסופו של דבר, וחרדי נולדתי וחרדי אמות. עדיף להיות זר בבית שלי מאשר זר בבית שלהם.

לפעמים האדם בשביל למצוא את מקומו תחת השמש זקוק הוא לעשות מסע, גלות כמו עריכת הגלות של הגר"א. הוא צריך לצאת ממקומו ואז להתחבר חזרה למקורות בחיבור חזק. וכמו המעשה של היהודי מהכפר ויסבקר שהלך לחפש אוצר תחת הגשר כי חלם על כך בלילה. הגיע היהודי לגשר ופגש שם מישהו וסיפר לו החלום, ואמר לו האדם הלז, אני חלמתי שאצל יהודי בכפר ויסבקר יש אוצר תחת התנור. והיה זה אותו יהודי. הבין היהודי שהשם שלח אותו לשמוע זאת והלך לביתו ומצא האוצר.

וזה ממש כמו עם ישראל שרעה בשדות זרים בזמן אחשורוש משום שנהנה מסעודתו של אותו רשע או משום שהשתחווה לצלם, ניסה "להשתלב" בין הגויים. ואחר כך חזר לרעות בשדותיו לאחר שראה שהגויים שונאים אותו והוא צריך לההשלב אצל השם וקיים וקיבל עליו מאהבה את התורה ככתוב בשבת פח.

וזה מסביר מדוע הרבה מהאנשים מתחפשים לגויים רשעים ופרוצים בחג הפורים ואחרי זה מקבלים על עצמם עול הגמוניה ונהיים צדיקים גדולים. הם משתכרים, מנבלים פיהם וכדומה – אינם יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי, ואז לאחר שפג יינם רואים שלא טוב היות האדם מופקר, ומקבלים על עצמם עול מנהגי החברה ונהיים אנשים טובים.

חרדיות אתנית ובית ספר ממלכתי חרדי – כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים נחשף למאבק של אנשי שוליים בחברה החרדית שניסו לקדם על ידי התקשורת החילונית קל זעקה למען החינוך שלהם. כזכור דעת כתבנו לענייני חילונים שרובא דרובא של החרדים מודרנים הם חילוניים או מושפעים מן החברה החילונית בדרגה זו או אחרת ולכן יש לכתוב עליהם לתועלת הציבור שלא מכיר.

---

מספר חרדים מודרנים הקרויים בשם חרדקים או חרדשים, מנסים לעורר את דעת הקהל החילונית למען בתי ספר ממלכתיים לילדים חרדיים, בתי ספר שבהם לומדים לימודי חול יותר ממוסדות החרדיים הרגילים. עניין זה מעיד קצת איפה הם חיים ובאיזה שדה הם פועלים. הם מעדיפים לפעול מחוץ לקהילת שומרי התורה והמצוות ולא רק בקרב האדוקים.

וכך נכתב בנושא:

הפצצה הזו גורמת לנו – חרדים צעירים שמעוניינים להשתלב בחברה הכללית בישראל – לדפוק את הראש בקיר ולמחות דמעות תסכול. אנחנו רוצים לחיות יחד, אנחנו רוצים לקחת אחריות ולחלוק גורל משותף, אנחנו בעניין. אבל כל ניסיון שלנו לשינוי מבפנים, נענה באגרוף היישר לפרצוף. אנחנו לא בטוחים שאתם רוצים אותנו.

והנה נדמיין חרדק, יש לו טלוויזיה בבית, אינטרנט, הוא אוכל רבנות, הוא לבוש צבעוני, הוא הולך למועדונים ולקולנוע, הולך למשחקי כדורגל, מושיט ידים לנשים, הוא עשה צבא או מתכנן לשלוח את הילדים שלו לשם ועוד. הוא אולי נראה חרדי כשיש לו כיפת חצי שקל שחורה על הראש, ואשתו לא נראית חרדיה, מקילומטר ולא מסנטימטר.

בקיצור הוא חי כמו דתי לייט ואז משום מה הוא לא מוכן ללמוד עם מזרוחניקים. לפתע הוא חש חובה קדושה להקים לעצמו בית ספר לילד שיקרא ממ"ח ולא חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי).

למה?

כי הוא יכול!

וכאן אני תוהה בכתב, במה אתה החרדי החדש הדורש ממ"ח פרוגרסיבי?! אתה סתם לאומן או חרדי אתני.

עם כל זאת, כבוד גדול לי לפועלים למען הממ"ח. וכל העוסקים בצרכי ציבור וכו'. לא פשוט לפעול למען הכלל, גם למען כלל בעייתי. יש כאן הקרבה ומסירות. וחשוב לקדם חינוך טוב ללימודי חול בעם ישראל. העניין טוב להבנת חשבון בלימוד התורה ובהכשרה לחיי המעשה למי שנפלט מעולם הכוללים או הישיבות.

ועל אף הכבוד הגדול שאני רוחש לאנשים הללו, איני חושב שהמדינה הציונית צריכה לממן להם זרם של בית ספר לעדה הספציפית שלהם – העדה הממלכתית חרדית. וכך לקדם תת זהות במגזר החרדי. זה כמו שנבקש מהמדינה להקים חסידות מיוחדת בעם ישראל.

אם ארצה ממ"ח לילד שלי, הפתרון הוא להקים ממ"ח רגיל בתוככי שכונה חרדית עם אוכלוסיה מקומית. לא צריך להקים בית ספר לחניכי הישיבות ולא בית ספר ליוצאי חברון, ולא לאבי עזרי ולא למצביעי שס. מצטער. היום המדינה תעודד לימודי חול ומחר היא תעודד את הרפורמים. זה לא תפקיד המדינה.

ואני שב ותוהה בתוך תוכי האם הדרישה החרדשית לממ"ח היא עליית מדרגה בלאומנות החרדית השונאת כל קשר עם החברה הדתית הלאומית ולכן לא מוכנה לצרוך אצלם חינוך המתאים לשמירת תורה ומצוות כשלעצמה.

בסופו של דבר הייתה עתירה בנושא בבית המשפט ובית המשפט פסק נגד העותרים והורה להם לשלם הוצאות משפט בגובה של 12 אלף שקל. עניין שאומר דרשני.