להטב"קיות, בין תרבותיות, צביעות ודיכוי | מאת כתבנו לענייני חילונים

בעקבות המבקשים הרבים לחדשות על הגויים החילונים המקיפים אותנו, הוחלט באתר של הקהילה הקדושה למנות סופר לענייני סקולרים  (כתב לענייני חילונים). כרגע יש סופר זמני לענייני חילונים. אם מישהו רוצה על עצמו את השררה הוא מוזמן לפנות לקצין המנהל את העמוד והוא יבחן את בקשתו. בסייעתא דשמיא נפרסם כאן עניינים שונים הקשורים לקהילה הסקולרית-חילונית בישראל ובהעולם ואי"ה נכתוב על כל סוגי החילונים, מהחילונים המתונים עד לחילונים הקיצונים.

צביעותה של של תומכת להט"בקים ובין תרבותיות ודיכוי החלש

למי שלא יודע, להטב"ק זה ראשי תיבות: לסביות (על שם מנהג האי לסבוס), הומואים (על שם המילה הומו בשפת יוון שפירושו שווה, כלומר, האיש עושה מעשים עם השווה לו) טרנסים (אלו המחליפים את מינם או מגדרם), בי-סקסואלים (אלו ששוכבים עם הזכרים והנקבות ובי בלשון לאטין הוא שניים, כלומר, שני המינים) וקווירים (מלשון אנגלואשכנזית למשונים). ויש כאלו האומרים הר"ת עם עוד תוספות. ויש המתנגדים לעניין הראשי תיבות, כי הם טוענים שזה מדיר ומשעבד את מי שאינו מוזכר בהראשי תיבות. ולכן הם מעדיפים לקרוא לעצמם גאים, קרי, שהם אינם מתביישים בעצמם על דבר מעשיהם שנחשבים משונים. וכידוע שה' משפיל גאים עדי ארץ.

והסקולרים מקדמים תנועת אנשים למען הפקרות מינית כל עוד היא בהסכמה בין ב' הצדדים. הם טוענים שאין ה' או שה' לא אמר שאסור לגבי ההתנהגות של תאוות בשרים אשר דתנו היהודית אוסרת זאת, וכדומה. הם טוענים שיש מצווה גדולה להגן על המיעוט אשר נתפס כמשונה וסובל מן השליטים בחברה הקרויים על ידם הגמוניה חברתית. הם מאמינים שצריך להיאבק על התרבות, על החוקים ועל השוויון. ולפיכך רוב תומכי הלהטב"קים תומכים בלינקע מבחינת הפוליטיק. והם אינם מבינים שאין שוויון ושהעולם מקום טוב לא רק בגלל החינוך, אלא גם בגלל הטרור של האנשים הרעים מפני זאת שהאנשים הטובים יעשו להם רע.

ואחד מן המקורבים לרבי שליט"א הוזמן למסיבת אנשים של איש חשוב בשם א"ע והאיש קרא לעניין בפרסומו גילוי אריות. והמאורע הוא למען אלו שנולדו במזל אריה וחבריהם. ועשה כאן המזמין ציחוק בהמילים. וכתבה שם סקולרית תומכת הלהטב"קים והבין תרבותיות לבוא להמאורע לאחר כינוס וצעדת הלהטב"קים, ששם מביאים לשם את הפרוצים מינית ואוהביהם והם מתכנסים להראות שהם חזקים ונאבקים בשביל החירות. וכתב לה מקורב ההרבי כתשובה לאמירתה: מגילוי עריות לגילוי אריות. והיא נעצבה מאוד. ורצתה הסבר מדוע אנשים העושים משכב זכור נחשבים מגלי עריות. והמקורב שלח לה קישור לוויקיפדיה. והיא אמרה לו שיגיד שזה איסור עריות ולא גילוי עריות. והמקורב אמר לה, שכך נהוג לקרוא לעניין ושזה עניין חמור מאוד ושאנו צריכים למות על כך. המקורב אפילו כתב לה מויקי: "גילוי עריות הוא מהחטאים החמורים ביותר – הוא נמנה עם שלוש העברות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור" ". היא נעלבה מאוד וטענה שהוא זקוק להצלחה אם הוא קורא להרוג 10% מן העולם (ממש לא ברור מניין המספר הלז ונשמע שזהו לשון גוזמא). וכאן המקורב אמר לה שהוא לא אמר כך, אלא היא בורה עם תרבות גויית ולא הבינה הרעיון של יהרג ועל יעבור ולא שגילוי עריות ביהדות מדבר גם על משכב זכור ומדאוריתא לא על כל המשפחה.

מוסר השכל מהסיפור הוא, אמר האיש לרבי שליט"א, שאנשים עושים כאילו הם נחמדים למען יוכלו לקבל כוח, עושר וכבוד ולפעמים בשם הדאגה לחלש, כביכול, רודפים אנשים. וכך בשם הערכים "הטובים והנאורים" שלהם הם משתלטים ומדכאים החלשים.

והוסיף הרבי ואמר שאין בעיה מבחינת היהדות לקרוא למיתת בית דין לההומואים וגם לפי החוק אין בעיה לקרוא למיתתם לפי החוק הנהוג בכל מקום ומקום. העולם אינו מכונן על נחמדות, אלא על מלחמת הכוח בין האנשים. וככתוב: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". ומהי מלכות?! אלא הכוח של האנשים בשלטון לגרום לציבור לציית להם. וכן חשוב להגיד, אמר הרבי עוד: "שהנה יש כאן מלחמת תרבות ורואים זאת במלחמת השפה, שהיא רואה בגילוי עריות עניין מגונה של יחסי משכב אסורים בין המשפחה, בעוד שביהדות התורתית מאות בשנים זה כל קשרי הערווה האסורים לפי התורה  הנמצאים בפרשת אחרי מות וקדושים. והיא לא תכבד את השפה שלך ותעלב ותגיד שטויות בשם הגנה על מישהו שהיא חושבת שהוא חלש. בסופו של דבר מי קבע על מה יש להגן?! אלא זה חלק ממלחמת התרבות-קולטורא קריג.

בעניין שום תשים עליך מלך והאם הקב"ה הוי מלך או טיראן – פרשת שופטים

דברי תורה מהרבי שליט"א ר' לייב אלכסנדר בן ר' וולף הירש, הרבי שליט"א בעניין מינוי מלך בתורה ובספר שמואל וכן חקירה לגבי מלכותו של ה' מלך מלכי המלכים.

דמויות תשעה מלכים משנת ה' אלפים תרס"ח

כתיבי בדברים י"ז: "י"ד. כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. ט"ו. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.

וצריך ביאור מדוע הכתוב לא ציווה העם באופן ברור לגבי מינוי המלך וכך צריך להבין מה כוונת הכתוב בתיבות "ככל הגויים אשר סביבותי"?

ונראה לפרש דאין עניין חשוב מאוד למנות מלך. ורק כשהעם רוצה אזי יש עניינים באיך למנות המלך. מתי העם רוצה כשהוא חש דצריך, וזה מתי כשלגויים סביבותיו יש מלכים. וידוע דהמלך הוה בעל מחשבה היררכית. וזה כשבני האדם מתרגלים דיש אדם מעליהם החושב בשבילם. ועל כן כשיש מלך אזי העם הנמצא לצד עם ישראל מציית להמנהיג ואז יכולים לשעבד עבודה וממון הרבה לפעול כנגד ישראל ונוצחים אותנו בקלות. וכשעם ישראל שרוי תחת גפנו ותאנתו ואיש הישר בעיניו יעשה קשה להלחם בהם ולכן צריך מלך כשיש מלכים בסביבותינו. ושמא לכן יש מפרשים האומרים שמלך צריך למנות יחד עם עוד ב' דברים והנה תלמוד בבלי, סנהדרין, כ: "היה רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה". אפשר לראות דאולי צריך מלך לעניין מחיית עמלק ובניית בית המקדש והוא מאחד העם ומאמציו למצוות הללו.

ואם מותר לעם ישראל להמליך מלך ככל הגויים אשר סביבותיו ככתוב בתורה, מדוע השופט שמואל כעס על עם ישראל?!

וכה כתוב בספר שמואל ח': "א. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל; וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שֹׁפְטִים, לְיִשְׂרָאֵל.  ב. וַיְהִי שֶׁם-בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה–שֹׁפְטִים, בִּבְאֵר שָׁבַע.  ג. וְלֹא-הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו, וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע; וַיִּקְחוּ-שֹׁחַד–וַיַּטּוּ, מִשְׁפָּט. ד. וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה.  ה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ–כְּכָל-הַגּוֹיִם.  ו. וַיֵּרַע הַדָּבָר, בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, תְּנָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ; וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל, אֶל-יְהוָה".

רואים דעם ישראל לא אמר ככל הגויים אשר סביבותיי, אלא רק ככל הגויים. ועוד אפשר לומר, דבזה דשמואל שם את בניו כשופטים הוא כביכול הפך למלך. ואם כן מדוע העם רוצה מלך כשהמלך נוהג להטות משפט ולקחת שוחד, אלא בהכרח דלא רצו את שמואל. ועל כן שמואל צדק בכעסו. ככתוב: "ז. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ:  כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם.  ח. כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים–כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים, גַּם-לָךְ.  ט. וְעַתָּה, שְׁמַע בְּקוֹלָם:  אַךְ, כִּי-הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם, מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם".

מלכת הרבי, אליזבת השניה

ובעניין אחר, צ"ב מדוע אנו מברכים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם וכו' או בשאר מקומות דאנו מכנים את ריבונו של עולם מלך, והרי כידוע המלך מעביר את שלטונו ליורשיו ולהשי"ת אין ירושה דהרי ה' קיים לעולם, ועל כן אינו מלך, כי אם טיראן? ויש לפרש דמכיוון דה' הווה קיים לעולם אזי אין נזקק ליורש ועל כן הוי כמלך. וכל מה דהמלך צריך יורש כי אינו קיים לעולם.