תגית: מסגרת ללא תמונה

חג הסוכות – והיית אך שמח – מקצת דינים ומנהגים

דברי תורה והשקפה מר' קלמן גרונם בן וולף הירש, זצ"ל, לקראת חג הסוכות הבא עלינו לטובה ובעיקר דין האשה בהסוכה


ותימה לרבי קלמן מדוע עם ישראל נוהג לשיר בחג הסוכות "ושמחת בחגך והיית אך שמח" שוב ושוב וחוזר חלילה ולא בשאר ימים טובים כגון: פסח ושבועות?

001204

ברענארד פיקארט

אלא י"ל דסוף סוף הבעלים נמצאים בסוכה בלילה וישנים לבד בלא נשותיהן. ומרוב אושר ושמחה הם מזמרים השיר הזה על רוב חסדו וטובו של הקדוש ברוך הוא שנתן לנו חג שבו שבעת ימים יש בהם שקט, שלווה, שלום ומנוחת הנפש מנשותיהם הקשקשניות, ככתוב: ט' קבין של שיחה נטלה האשה.


ויש מנהג סרק והבל שאם נוהגים לשים תמונות לנוי הסוכה, אין שמים תמונות נשים. שאפילו בהתמונה מפריעין הן להאיש. ויש האומרים שמצד הדין היה צריך לאסור הכנסת האישה לסוכה מדין מיאוס שהרי היא מהוה ביזוי להסוכה. אולם מפני השלום-בית, הקלו. וזה אינו נכון כלל

ושיריים מן המנהג שנהגו ישראל לא להכניס נשים לסוכה נשתייר בהתמונות (ובלשון אשכנז קרוי בילדערס), ואין נוהגים במגבלות ישראל לשים תמונת אישה בהסוכה, כלל. ודבר זה משפיע מאוד וגורם לכך שהבריות אינם חושבים על האשה מחוץ לבית ומבטלים דעתה כאילו היא גויה ושפחה ואומרים שהרי חוכמת האשה בפלך וי"א בפרך. וגם זה אינו נכון.


ומנהג נימאנדעסלאנד להכניס הנשים להסוכה. ואם אשתו של אדם רוצה לישון עימו בהסוכה, שרי וכל שכן לשמש.

ויש אובער-חכמים המכניסים את האשה לסוכה ואומרים אח"כ שהם בגדר 'מצטער הפטור מן הסוכה', וכך פוטרים עצמם מן הסוכה, ובורחים לביתם ומתענגים על האכילה והשינה מחוץ לסוכה. וכן, ובניאמאנדסלאנד אין אוסרים על תמונות נשים בהסוכה. וכל הרוצה לתלות האשה יבוא ויתלה.

וידוע המעשה מן הרבי קלמן, זי"ע, שנהג לשים מסגרת תמונה בסוכה וללא התמונה. ושאלוהו התלמידים: "מה תלית פה רבינו בהסוכה, והרי המסגרת ריקה ומשוממת?".

ענה הרבי קלמן: "תליתי תמונתה של אישה יפה". המשיכו לשאול: "והרי אין פה תמונה כלל?". ענה הרבי: "בדיוק!".

ומנהג הרבי קלמן שהיה גם שם מראה בהסוכה וכך כל אחד יכול לראות דברים אחרים ויש חופש להאנשים להתבונן כפי חזיונם.