תגית: מעשיות

פון איינץ הצעיר מודיע בפומבי שהוא מסופק

מעשה מוזר שנמצא לפני שנים הרבה בדף בתוך השס בבית המדרש. ונחלקו הקהל בבית המדרש האם העניין כפירה או לא. ונועצו ברבי והרבי פסק שזה אלף בית. ועד היום לא גילו הכותב, אולם ניכר שהוא מחובשי בית המדרש.

מעשה בפון איינץ הידוע המחליט להיות מסופק כאופנת הצעירים וכתוצאה מכך נאלץ להזמין משטרה בגלל גניבה. ועל אף שהמשטרה לא הגיעה הגניבה חזרה.

יום בהיר אחד רגיל ככל שאר הימים גאורג פון איינץ הלך לבית הקפה כדרכו לפעמים. היה שם אדם שעמד עמידת מסיונאר ומטרד אנשים ונשים. אותו האיש היה מומחה בעל שם עולמי בהצקת אנשים, מה שנקרא שוטה הכפר או כומר הכפר, כי היה בעיני עצמו כהן דת ללא קהילה – הצקתו אומנותו.

אותו האדם אשר היה קתולי אדוק היה מנסה לשכנע את כל הסובבים אותו, שחייבים הימה להאמין בבתולה הקדושה, ולא, רע ומר יהיה גורלם בגיהינום. הוא הטריד את כולם עד שהם עזבו את בית הקפה ונשמטו מאותו האיש באמתלאות שונות.

פון איינץ אינו אדם אשר יברח בגלל אדם המציק. כשנשאל על ידי המציק, האם מאמין אתה "בבתולה הקדושה"? ענה שאינו יודע כלום והוא אדם המסופק בכול, ועל כן מה ברצונך מעמדי?

שאלו המטריד מה הכוונה 'מסופק בכל'?

הסביר לו פון איינץ שכל דבר בעולם שלנו אינו מובן ואינו מוכח. לפיכך אי אפשר לדעת כלום והכל אפשרי.

אותו האדם הכניס את ידו בחוזקה לכיסו של פון איינץ ושלף את ארנקו של פון איינץ, ואמר לו: אם אתה מסופק בכול אז אולי ארנקך זה אינו שלך? ובהתאם לזאת אזי אינך יכול לקחת זאת ממני בחזרה, יען כי הארנק לא שלך. ובכך ניסה המציק לכפות על פון איינץ להסכים עימו שאין ספק לגבי הידיעה בעולם.

פון איינץ נאלץ לבקר מסכן מסוים אשר הוא היה מסייע למסכן הלז לעתים תכופות. אמר פון איינץ למציק: ביום רגיל הייתי מדבר עמך זמן רב ומסביר לך את מה שלא מובן לך. אך היום יש לי זמן עד השעה ארבע אחרי הצהריים, יען כי יש לי פגישה עם אדם מסוים. והיה אם לא תשיב את הארנק ובו מעות הנסיעה לפגוש את אותו האיש, אשלח שליח ואזמין את השוטרים.

הצורר החצוף לא החזיר את הארנק. ופון איינץ אחרי הענקת אולטימטום זמן קצוב של כמחצית השעה שלח שליח למשטרה.

בעוד המשטרה בדרך, האיש המציק נרתע והחזיר את הגניבה ואמר שהוא אינו מפחד כלל מהמשטרה, אך מפחד הוא מחילול הקודש שיגידו שאדם קתולי אדוק כמוהו גנב.

חיש פון איינץ שלח שליח לבטל את הגעת השוטרים.

ובכך על אף שפון איינץ הזמין משטרה והמשטרה לא באה הגניבה חזרה לבעליה כדבר הספקנים. ולבסוף פון איינץ טירד את המטרד והפך את השולחן על המציק שלא כדרכו.

חצוף! הראששיבע מבקש ממך מחילה, תתבייש לך! – ר' שמואל אוירבך מבטל לימוד תורה ומבקש מחילה | מעולם הישיבות

לפני זמן מה קיבלתי טלפון מבן דוד חתן של מנחם כרמל שלעולם לא דיבר עימי בטלפון שלי. הוא צריך כסף. כסף לפרויקט של המחבלים (כיני לרוב אנשי הפלג הירושלמי) חסידי ר' שמואל אוירבך ז"ל בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. כמובן שהכרזתי שאתרום בשמחה שהרי בזכות הקמפיין אני מהדק קשרים משפחתיים. וחוץ מזה, זה שאני לא שייך לקהילת מחבלים זה לא אומר שאני לא יכול לסייע להם במקצת. וכמובן שתמיד נזכה להיות מן הנותנים..

תרמתי. לאחר התרומה נזכרתי בסיפור שסיפר לי פ. כמובן שאשבש פרטים בסיפור מסיבות מובנות.

פעם אחת באחד החגים, סיפר לי פ, ישבתי ולמדתי עם חברותא. למדנו בשפה זרה בבית המדרש מגן אברהם ברחוב השל"ה בשכונת שערי חסד ושם ישב ולמד גדול הדור הגר"ש ר' שמואל אוירבך – אישיות שנויה במחלוקת בקרב הפלג הבני ברק. לאחר כמה דקות מגיע למקום הישיבה שלנו מישהו לא מוכר, מתברר שהוא שליח של מישהו.

והוא אומר לנו שהראששיבע מבקש שתדברו יותר בשקט. יצאנו למרפסת והמשכנו ללמוד. לאחר כמה דקות מגיע השליח ואומר שהראששיבע רוצה שקט.סגרנו את הדלת של בית המדרש כדי שיהיה לראש ישיבה החשוב שקט. לאחר כמה דקות מגיע שליח ואומר הראששיבע מבקש שהדלת תהיה פתוחה.

כעת הבנתי שיש כאן משהו מכוון ולאחר סיום הלימוד עם החברותא פניתי אליו, אל הראששיבע החשוב ואמרתי לו שאגיד העניין לפלוני (פלוני רב חשוב שהיה קשור לישיבה בקשרים פיננסים). הוא שאל במי מדובר ועניתי לו והוא נבהל קצת – לא בהכרח מפחד אלא מחמת אי נעימות או הבנה שהוא הגזים. הוא אמר מפריע לי שאתה מפטפט ולא לומד או משהו כזה, אמרתי לו שזה לא פטפוט אלא לימוד בשפה זרה.

כעת ר' שמואל פנה אלי ואמר שהוא מבקש מחילה. כמובן ששתקתי. אחד מן המשמשים שלו אמר לי בנזיפה הראששיבע מבקש ממך מחילה. אמרתי שאחשוב על זה. כעת הוא כעס עלי ואמר הראששיבע מבקש ממך מחילה, חצוף! תתבייש לך. אני כמובן לא נכנעתי, אמרתי שאם הראש ישיבה ראה כך לנכון אז אני לא רואה סיבה שהוא צריך לבקש ממני מחילה.

ראש הישיבה, הבין שלא אכנע והרגיע את המשב"ק. איחלתי למרן גוט יום טוב בקול חגיגי ויצאתי בשמחה מבית המדרש. איזה איש עממי וספונטני הוא היה. לא סתם היו לו הרבה חסידים. ואני גם הרווחתי מעשיה עליזה.

לאחר שנזכרתי בסיפור אמרתי שמצוה לשמח עם זה את הציבור וביקשתי לפרסם "המעשיה בר' שמואל אוירבך מבטל לימוד תורה".

נ.ב. דבר העורך: העניין מזכיר את המעשה מתענית כ. וכדלהלן:

"מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו. והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר. ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: שלום עליך רבי, ולא החזיר לו.
אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי.
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי מורי מורי.
אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי?
אמרו לו לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: מפני מה? אמר להם: כך וכך עשה לי.

אמרו לו: אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות."

מעשה בקלונקס ויוסף יהונתן ברמן

בחברה החרדית יש פירות ביאושים של כאלו היורדים מן הדרך הישרה. והם מצד אחד חרדים באופיים ומאידך חילונים בהתנהגותם. וכמו שאמר אותו רב, שלא סתם בהוצאת בני ישראל ממצרים היה צריך שני מנהיגים, משה ואהרן. אחד להוציא את בני ישראל מהגלות והשני להוציא את הגלות מליבם. ובדומה לכך 'לא פלוג' שיש השפעה של החינוך החרדי גם אצל היוצאים ממנה. כאן אנו מביאים סיפור של איש חרדי במוצאו ואופיו ומאידך הוא בעל חטא ואמונה. ועניין זה חשוב למחנכים ולהורים שידעו מה קורה בשטח.


יוסף יהונתן ברמן והקלונקס, לא עלינו, יש לי חבר בהמה ישיבעשרית אגדית המתעקש להגיד שהוא אוהב לקיים יחסי מין בצורה מסוימת. ולצורך כבודו והסיפור אשמור על עילום שמו ואכנהו קלונקס.

שנים רבות הבחור מדבר מנקודת מבט מינית על העולם. למשל הוא נוהג להגיד כך:

"כאן תומכים בזכויות של מקיימי היחסים בצורה המדוברת ושם רודפים אותם. שם מכירים בנישואיהם וכאן לא". "אני מצביע למפלגה הזו במרץ כי הם דואגים לגאים".

קלונקס אפילו פעם טען שהמולדת שלי באירופה, היא 'גיא פרינדלי' ואם כן הכיצד אתה לא?! ולאחר זמן אמר, טעיתי. אתה כן גיא פרינדלי.

איש יחסי המין הגיע לבקר אצל חבר משותף לא מזמן וגם אני הקטן נכחתי שם. האיש ידוע כנודניק חופר גדול וחשבתי לברוח. אולם האיש התנהג בצורה מוזרה ומעניינת, אזי החלטתי להישאר מעט זמן.

להפתעתי לאחר שנים רבות שהלה נהג להצהיר שהוא לא מאמין באל הרודף מקיימי יחסים בצורות מסוימות, כעת משום מה הוא הצהיר שמאז שהוא מאמין באלהים האחד והיחיד, החיים שלו דבש. שאלתיו "מה אתה אומר על הפסוק: ה' משפיל גאים?!"… הוא לא ענה והמשיך לדבר בהתאם לרצונו.

"אני אדם שמח", כך הוא הצהיר והמשיך בדבריו, "יש לי עבודה, לימודים, אין לי חובות ויש לי גם משמעות לחיים". אלהים רוצה שיאמינו בו והוא עוזר למי שעושה זאת. לאחר כמה דקות הוא ביקש: "למישהו יש קלונקס?!".

לאחר מספר דקות אחרי נטילת הכדור הוא נרגע מחוסר השקט שלו והחל לדבר על מושא תשוקתו. "יוסף יהונתן ברמן" (שם בדוי), החל להכריז שוב ושוב ואז צחק וכל כמה דקות הוא שב הזכיר את השם הנ"ל ואז היה מוסיף: "איזה חתיך", איזו עדינות יש לו", ו"איך הוא לבוש טוב והוא כזה נחמד אלי", "יואאוו".

אמרנו לו אני ושאר השומעים: "די". ואני הוספתי:

"אתה מזכיר את שם אהובך יותר מהפעמים שאני הזכרתי את הקב"ה היום ואני נחשב אדם אדוק מאוד, תרגיע".

החלטתי לעזוב עקב תחושת השעמום וקבס והחילותי לצאת מן הבית. "יוסף יהונתן ברמן" שמעתי מעומק הבית, סגרתי הדלת ויצאתי לדרכי ובתוככי ליבי איחלתי לקלונקס רפואה שלמה והמשך הצלחה בחייו הקדים והמרים.

פעם אחרת קלונקס אמר לי, אני לא מבין איך אדם טוב ונפלא כמוך לא תומך בקידום דרישות ההומואים בשם השוויון? עניתי לו, איני מאמין בשוויון. ובהמשך שאלתיו:

"'צדיק', אתה פסיבי או אקטיבי?!"

קלונקס שתק.

אמרתי לו: "אתה רואה, אתה פתאום לא מאמין בשוויון, יכולת הרי להגיד שאתה גם וגם".

המסקנה שהוא תינוק שנשבה חרדי – הוא פרש כי לא קיבל מספיק חינוך טוב לשייכות עם עם ישראל והתורה. ונחמד לראות שהוא יוצר שילוב של תשוקה מסוימת, מסכנות והדת החרדית. אשריכם ישראל.