תגית: סיפורי מעשיות

מעשה בפורק עול התורה והמצוות שאמר שהצביע בבחירות להכנסת ג

כידוע דעת הקהילה הקדושה שנים הרבה מאוד שאין לריב על דבר הבחירות. אין זה כה חשוב, קול אחד אינו משפיע. ומדוע לאדם לטרוח ולמסור נפש כשקול אחד לא משפיע. מאידך גיסא טוב אם הציבור יעשה ויצביע למפלגה שעושה הכי טוב למען עם ישראל.

ומי שסובל מחרדת בחירות בגלל כל מיני תעמולנים המפחידים אותו והוא מפחד מקללות או מאימת היום גרידא, אזי הרבי שליט"א פעמים רבות מורה לאותם מסכנים לא להצביע כלל. לראות שלא קורה כלום, אין עונש וצווחה והכל יהיה בסדר. הרבי אומר שחשוב לא להצביע לפחות פעם אחת כדי להרגיש חירות הנפש ופחות שיעבוד לתעמולה למען הפרלמנט הלאומי והעבודה זרה של של המנהיגים.

@harabanit

"לאורו נסע ונלך" • כניסת מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין לטיש הקפות שניות בישיבת פוניבז'. #חרדים #בחירות #הרבנית

♬ צליל מקורי – הרבנית בטיקטוק

ובארץ ישראל רוב האדוקים מאוד הקרויים חרדים מקפידים להצביע למפלגת יהדות התורה שהפתק שלה הוא ג'. ועושים על זה תעמולה חזקה ונוראה ואין עוד ציבור בעולם אולי שמצביע יותר מהם.

וידוע הוורט החכם שפעם היה רב שאמר אם אצל אלו שאומרים, כגון בקהילת העדה החרדית בירושלים, שהרבי שליט"א מקורב אל חלקם בקשרי משפחה… שזו העבירה החמורה ביותר כמו חמץ, ואם בקרב הרבנים של ג' ושס אומרים שזו המצווה הגדולה ביותר כמו אכילת מצה, שזה לא זה ולא זה.

ועל כן מורה הרבי שליט"א פעמים רבות לאנ"ש השואלים מה לעשות, להצביע למה שפחות יעשה להם מחלוקת אם הם יגידו בטעות מה הם הצביעו, למה לאדם לעשות מחלוקת ולרכוש לו שונאים? ואם האדם אינו יכול לוותר להעניין שישנה את דבריו מפני דרכי שלום.

לא ברור האם הם מאיימים ברצח על מי שלא מצביע

והנה מישהו מאנשי הקהילה בארץ הקודש שלח לנו מעשה נאה ומעורר מחשבה לגבי הבחירות:

והנה המעשה:

שמעתי בשבוע האחרון בחתונה סיפור מופתי. ואשמח אם הציבור יפיץ המעשה לחזק את לב הציבור במערכת הבחירות.

בסביבה שלי באזור מגורי היה בחור חושב, בן של אדם תורני מוכר ובעל חסד גדול, שחיפש את דרכו, ותקופה מסוימת הפך לחופשי בעיני עצמו מן המצוות , ל"ע.

ופעם אחת לאחר שכבר פסק מלשמר התורה והמצוות, אימו ביקשה ממנו שלכל הפחות יעשה מצוה אחת – שיצביע לפתק הקדוש ג' ויקדש שם שמים.

והוא הצביע באמת למפלגה חופשית. אבל לא היה לו נעים מאימו. הוא החליט לשמח אותה ואמר לה שהוא הצביע לפתק הקדוש ג'. וגם הראה לה צילום שתיעד את עצמו כשהוא מכניס את הפתק הקדוש ג' למעטפה בקלפי. ואימו שמחה מאוד על הבן שלה שלא איבד את הניצוץ היהודי. וכך על ידי אמירה והצהרה גרידא הוא שימח את אימו.

וגיבור המעשה שלנו לאחר זמן לא רב החל לחשוב מחדש על חייו, קיבל על עצמו עול מלכות שמים, התחיל להתחזק והחל לשמור שבת ולהקפיד במצוות. ויש אנשים שלא יכירו אותו היום מרוב השינוי העמוק בחייו.

והוא תוהה לעצמו כיום מתי הכל התחיל? האם זה התחיל מתי שאמר לאימו שהצביע למפלגה הקדושה של אנ"ש – יהדות התורה של הפתק ג? ואם הוא היה מצביע באמת האם הוא היה מתחזק יותר ורואה יותר ישועות?

ולב מי לא יתעורר ממעשה מרגש זה! אימהות קדושות לא להתייאש. אפשר לבקש גם מבנים שפרשו זמנית להצביע לפתק הנכון והקדוש כהוראת רבותינו. ואולי מצוה גוררת מצוה ולבסוף הבן יחזור לאבינו שבשמיים.

חצוף! הראששיבע מבקש ממך מחילה, תתבייש לך! – ר' שמואל אוירבך מבטל לימוד תורה ומבקש מחילה | מעולם הישיבות

לפני זמן מה קיבלתי טלפון מבן דוד חתן של מנחם כרמל שלעולם לא דיבר עימי בטלפון שלי. הוא צריך כסף. כסף לפרויקט של המחבלים (כיני לרוב אנשי הפלג הירושלמי) חסידי ר' שמואל אוירבך ז"ל בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. כמובן שהכרזתי שאתרום בשמחה שהרי בזכות הקמפיין אני מהדק קשרים משפחתיים. וחוץ מזה, זה שאני לא שייך לקהילת מחבלים זה לא אומר שאני לא יכול לסייע להם במקצת. וכמובן שתמיד נזכה להיות מן הנותנים..

תרמתי. לאחר התרומה נזכרתי בסיפור שסיפר לי פ. כמובן שאשבש פרטים בסיפור מסיבות מובנות.

פעם אחת באחד החגים, סיפר לי פ, ישבתי ולמדתי עם חברותא. למדנו בשפה זרה בבית המדרש מגן אברהם ברחוב השל"ה בשכונת שערי חסד ושם ישב ולמד גדול הדור הגר"ש ר' שמואל אוירבך – אישיות שנויה במחלוקת בקרב הפלג הבני ברק. לאחר כמה דקות מגיע למקום הישיבה שלנו מישהו לא מוכר, מתברר שהוא שליח של מישהו.

והוא אומר לנו שהראששיבע מבקש שתדברו יותר בשקט. יצאנו למרפסת והמשכנו ללמוד. לאחר כמה דקות מגיע השליח ואומר שהראששיבע רוצה שקט.סגרנו את הדלת של בית המדרש כדי שיהיה לראש ישיבה החשוב שקט. לאחר כמה דקות מגיע שליח ואומר הראששיבע מבקש שהדלת תהיה פתוחה.

כעת הבנתי שיש כאן משהו מכוון ולאחר סיום הלימוד עם החברותא פניתי אליו, אל הראששיבע החשוב ואמרתי לו שאגיד העניין לפלוני (פלוני רב חשוב שהיה קשור לישיבה בקשרים פיננסים). הוא שאל במי מדובר ועניתי לו והוא נבהל קצת – לא בהכרח מפחד אלא מחמת אי נעימות או הבנה שהוא הגזים. הוא אמר מפריע לי שאתה מפטפט ולא לומד או משהו כזה, אמרתי לו שזה לא פטפוט אלא לימוד בשפה זרה.

כעת ר' שמואל פנה אלי ואמר שהוא מבקש מחילה. כמובן ששתקתי. אחד מן המשמשים שלו אמר לי בנזיפה הראששיבע מבקש ממך מחילה. אמרתי שאחשוב על זה. כעת הוא כעס עלי ואמר הראששיבע מבקש ממך מחילה, חצוף! תתבייש לך. אני כמובן לא נכנעתי, אמרתי שאם הראש ישיבה ראה כך לנכון אז אני לא רואה סיבה שהוא צריך לבקש ממני מחילה.

ראש הישיבה, הבין שלא אכנע והרגיע את המשב"ק. איחלתי למרן גוט יום טוב בקול חגיגי ויצאתי בשמחה מבית המדרש. איזה איש עממי וספונטני הוא היה. לא סתם היו לו הרבה חסידים. ואני גם הרווחתי מעשיה עליזה.

לאחר שנזכרתי בסיפור אמרתי שמצוה לשמח עם זה את הציבור וביקשתי לפרסם "המעשיה בר' שמואל אוירבך מבטל לימוד תורה".

נ.ב. דבר העורך: העניין מזכיר את המעשה מתענית כ. וכדלהלן:

"מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו. והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר. ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: שלום עליך רבי, ולא החזיר לו.
אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי.
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי מורי מורי.
אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי?
אמרו לו לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: מפני מה? אמר להם: כך וכך עשה לי.

אמרו לו: אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות."

בית ממכר הצלמים

מעשה ביהודי שהגיע לרייפלאנד וראה שם חנויות הרבה לממכר צלמים של רבנים בכל מיני פוזיצייעס. היה שם רב עם זקן ארוך שעמד עם נר דלוק ואחר מגולח עמד עם כוס מלאה יין ואחד עצם את עיניו בתשוקה עילאית במצוה טאנץ והיה אחד שפיו אמר שירה תוך כדי אכילת קוגעל.

וישאל האנשים בחנויות, מדוע אתם מוכרים זאת ומי קונה? ויענוהו שזה מביא ברכה להאדם וזו סגולה מיוחדת למי שסובל מעצירות בבית הכסא ולשאר המחלות אם לא עוזר לפחות לא מזיק.

ובחנות אחת אחרת ראה נער ומסביבו כל צלמי התמונות של הרבנים קרועים על הארץ וחלק מן התמונות מסומנות בצלב, בצלב-קרסים, במגן דוד ובסדר אנרכיסטי.

וישאלהו מה קרה? ויען הנער: "פשוט מאוד, כל כמה ימים העניין קורה באחת החנויות כשאחד המוכרים הולך לבית הכסא לעשות גדולים ומשאיר החנות ריקה. ופתאום תמונה אחת של רב כדוגמת רב מחבל עצניק גדול קורעת את תמונתו של רב שונא ולהפך. ואז נהיה שמחת מלחמה ורב ספרדי קורע לרב אשכנזי והפוך. ורב מתנועת המזרחי קורע לרב אנטי ציוני וכדומה. עד שכל צלמי התמונות הושחתו. וכל התמונות של הרבנים הקטנים מקשקשים דברי גנאי על התמונות ולכן אתה רואה המצב כמות שהוא.

ויעזוב האיש את העיירה בבהלה ובריצה ויפול ארצה ופיו היה בדרך לנשק את העפר ונס אירע לו ונפל על פה של רב מציור נייר שעף מן החנות החוצה וינשק להרב בעל כורכו. ויאמר בליבו: "מהיום הוא הרבי שלי". ומני אז יש סגולה חדשה לתמונות של צלמים. ויש כעת מחלוקת בין העדות בעם ישראל לאיזו עדה היה שייך פיו של אותו רב.