תגית: ספרדים

הבלתי רשמיים 2018 – אלירן מלכה | מאת כתבנו לענייני תרבות

כתבנו לענייני תרבות ראה לא מזמן את הסרט הבלתי רשמיים של אלירן מלכה. הסרט עוסק בהקמתה של שס שהיוותה סוג של מהפכה בהגמוניה האשכנזית החרדית. כתבנו לענייני תרבות מצא את הסרט מספיק מעניין בשביל סקירה מושקעת ואנו מקווים שתהנו מהרשומה שלו.



ראיתי לאחרונה את הבלתי רשמיים שבאנגלית מכונה The Un Orthodox. משמעות השם אולי שגיבורי הסרט בתחילת דרכם סוג של חאפרים ולא חלק מהרשמיות החרדית. כלומר, חרדים נחותים שצריך להצניע אותם מהספירה הציבורית. ובאנגלית הלא אורתודקסיים, כלומר, הלא ישרים (לא סטרייטים…), הרפורמים הפועלים בדרכים לא רגילות…

בכל מקרה בשעתו הרבה ממשתתפי השיח בנושא ברשת החברתית כתבו על המאבק של שס והשפעת הגזענות. ונדמה לי שהם פספסו משהו ובעצם השאירו לי מקום לכתוב בנושא הנוגע לכל אחד מאיתנו כמעט.

הסרט מגיע עם הרעיון הליברלי שאנשים ההולכים בדרך שלהם משפיעים על החיים שלהם ועל העולם לטובה, יענו הגשמה עצמית וזאת גם כשהם נגד החברה. הסרט מספר סיפור של יהודי ספרדי ירושלמי שביתו והוא אובחנו כ'לא מתאימים' למגזר החרדי האשכנזי ולבסוף הוא גם לא התאים לשס המשתכנז(ס)ת, ושס זרקה אותו גם כלא מתאים. כלומר, האיש מנסה לעשות טוב לפי החינוך שלו, ברם הוא נתפס כלא יוצלח שלא מקבל הערכה מחבריו וממשפחתו. לדוגמה האיש אומר על עצמו שהוא אדם ישר. אולם בפועל הוא עובר על החוק, שובר חיסכון של הבת שלו, עובד בשחור ומעביר חתימות בניגוד להנחיות החוק. כלומר, הוא אדם ישר במטרה, לא בהכרח בדרך והוא לא שם לב לכך שהוא לא ישר לגמרי.

הסרט נפתח עם יעקב, מעריץ חרדים-אשכנזים ירושלמי. יעקב הוא אלמן ומאוהב באשתו, הוא עדיין מדבר אליה, ברם היא לא עונה לו. וזה כמו היחסים בין הספרדים המושפלים לבין האשכנזים הגאים שלא טורחים לענות להם, תקשורת חד סטרית, כביכול, בין הספרדי לאשכנזי לטובת האשכנזי, במצבים מסוימים.

יעקב מגלה שהבת שלו סולקה מהסמינר בטעות. עקב חוסר עניין של המורה במי שהיא באופן אישי. הסתכלו עליה כספרדיה והחליטו לדלל ספרדיות והיא משום מה נבחרה. כשהוא מוכיח שהייתה כאן טעות והיא לא עברה על כללי המוסד מבחינה דתית, נאמר לו שביתו לא מתאימה, פשוט לא מתאימה.

ליעקב נמאס והוא מתחיל להיאבק בממסד החרדי הקיים ולהקים לקולקטיב הספרדי בי-ם מוסד פוליטי שייצג אותו ודומיו. העוול שנעשה לו גורם לו לצאת מחייו האישיים הפשוטים ולעבור לחיים ציבוריים של מחלוקת ומאבק.

כנראה האכפתיות הרבה שלו בנושא משכנעת אנשים להירתם לעניין. הם מבינים שהוא לא בא במטרה מודעת לשלוט, אלא פשוט לתקן עוול. מרן הספרדי מתרגש מהסיפור שלו כנער בישיבה. ושר התורה הבני ברקי מתרגש מהצורך שלו בנושא, כלומר, זה לא היה בונוס של עוד רווח, זה היה צורך של מניעת סבל. וזאת על אף שלמען הכבוד של המגזר שלו הוא נמנע מפשרה עם המפלגה האשכנזית שהייתה מביאה לו גם עבודה רבה בבית דפוס שלו – הציעו להם מקומות ריאליים התחייבות להדפיס בבית דפוס שלו. כלומר, אם הוא היה מאופק יותר הוא לא היה מצליח להביא יצירה גדולה כמו שס שהפכה למוסד ספרדי חשוב.

הסרט ממשיך לניצחון הגדול ולהשתלבות של שס בכנסת כשהוא מודר כי הוא לא אשכנזי מספיק בהתנהלות שלו. הוא הודח ופגוע מהעוול שנעשה לו, ברם הוא ממשיך לשמוח על ההצלחה של המטרה. וזאת על אף שלכאורה מפלגת שס בויתה והפכה למעין אשכנזית. וכמו שיעקב אומר ליגאל בסוף הסרט אתה כמו כולם, כלומר כמו כל האשכנזים.

הסרט נפתח באי התאמה של הבת ומסתיים באי התאמה יעקב כהן לשס המשתכנז(ס)ת. כלומר, לפעמים לקדם משהו מוצלח צריך אדם הנחשב לא מתאים. מאידך ההתמסדות עלולה להפוך לאותו הדבר וליצור עוולות חדשות, ברם יש כעת לכל הפחות כבוד לספרדים ויותר כוח לדאוג לעצמם לעומת קודם.

הסרט הוא קומדיה ולא דוקודרמה ולכן הוא לא מנסה לדייק, ברם זה נעשה בצורה שאשכנזים יבינו שהנה, הספרדים לא מתאימים לדת האשכנזית שלנו, הם חצי חילונים. חבל. נשמע שהיוצר רואה בספרדים מתונים יותר ולכן מערביים או מוצלחים יותר… ברם בחיים של אדיקות דתית אנטי מערבית הגמונית, זה רק נתפס כהצדקה להרחקה של האחרים השונים פרקטית דתית.

הסרט שם דגש על הרצונות של האנשים והמזל כהסבר לתופעות חברתיות, ופחות על התנאים וגם חבל. בעצם היה כאן תנאים מסויימים שגרמו לכך שהציבור החרדי הספרדי יפרוש כנפיים, אם זה לא היה יעקב כהן זה היה מישהו אחר. וכמו שנאמר אצל מרן כל כמה זמן מישהו בא לבקש תמיכה בפתיחת מפלגה וחושב עצמו פנתר שחור.

בנוסף, רואים כאן את התמה של היוצר להכניס קטעי מוזיקה מעבר לרגיל – שזה נמצא גם בשבאבניקים שלו. זה מרענן, אבל צריך שיפור בעריכה שיהיה חלק יותר.

המשחק הוא משחק טוב, מלא להט וניכר שהדמויות הראשיות נכנסו לדמות. מאידך היו הרבה ניצבים שלא בדיוק נכנסו נכון לדמות, אבל יש לזה מעלה זה עוזר לקהל הלא חרדי להתחבר – הם פחות מחוברים לאופי החרדי ויותר מתחברים לאופי הישראלי.

ראיתי לא מזמן הסרט וחשבתי שאני הולך לראות סרט גדול בהתאם לביקורות והסקירות המתלהבות שראיתי בפייס. ברם התחושה שלי הייתה שהוא די בינוני ואם זה לא היה על שס ועל חרדים ספרים זה היה נכשל. אז כבוד על בחירת הנושא. ברם הייתי מצפה ליותר תחכום ומשוקעות. זה סרט ביכורים של היוצר ולא אתפלא אם הסרט הבא יהיה מוצלח יותר.

פלפול חריף מהרבי שליט"א בעניין ימי אבלות של הלאומניים בארץ ישראל

מפני מה נבראו ימי אבל לאומיים לישראל, אלא כדי שירגיש האדם מיוחד ויוכל לרדוף אחר האחר. ונוהגים לרדוף את כל מי שלא יהודי די על פי הדעה הנכונה והאמיתית ולהגיד שהוא כנאצי ורודף יהודים לתיאבון.


והאידנא שיש שמאלנים וימנים, נוהגים אלו לרדוף את אלו. וספרדים ומזרחים שמחים על מותם של האשכנזים וציונים עולזים על מותם של הגלותיים. וספרדי-משוכנז אומר שזה נכון לכל היהודים. ואילו היה שם לא היה נגאל שהרי הגרמנים היו בצפון אפריקה וכן שלחו היהודים היוונים למחנות. והזקנים נוהגים לריב מי סבל יותר ומי היה יותר זמן וביותר מחנות. ויש מוסיפים מי שיכל יותר בני משפחה. ונוהגים בני פולין לזלזל בבני הגר (הונגריה) ולומר להם שהם היו רק שנה ומחצה במחנות ולכן אין זה נחשב. ואין הם צריכים להגאל, אלא יש להם להנמק שם עוד שנים הרבה ואינם נחשבים ניצולי שואה כלל והם כמכחישי השואה, השם ירחם!

burning-candle

ופסק זמן מיוחד יש ובו הוו שמעינן קול חזק יותר מקול השופר וצריכים לעמוד ולא לזוע כמת להאי זימנא. ויש העומדים כצאן לטבח בדרך המלך ונטרפים על ידי הרכב וזה זכר לסכנה שהיה בהמלחמה. ונהגו בזמן זה לחשוב מחשבות, יש המחשבים כמה מעלות היה לאבותינו בתנור או בטנק. יש המחשבים הקץ לגבי מה הזמן שהיה צריך להרוג היהודי או קלגס ישראלי. יש השואלים מדוע אני עומד כשופטיני. יש השואלים איה היה הקדוש ברוך הוא ומחפשים אותו בזמן העמידה והרעש, ותמיד כשהולכים למוצאו הווי אל מסתתר ונמלט להם. ונונ-קונפרמיסטים שואלים עצמם, מדוע יש עניין לא טוב בלהרוג היהודים ובמה שונה היהודי מהדארפורי, הרואנדי או הארמני, והשמאלני מוסיף גם הערבי. ואנטי-חברתיים נוהגים לשאול, האם הייתי הורג, לו הייתי מקבל הפיהרר-בעפהעל.

ומיד לאחר הפסק זמן המיוחד הוו מקבלים עליהם עול הגמוניה ועול תרבות דומיננטית. ומיד משפילים את כל מי שלא הוה כמותם. ויש חרדים שהוו בעי מאוד למיעבד חילונים ומתנצלים ומשפילים עצמם כרמש הרומש על הארץ לפני הרודף, והרודף רואה זה הדבר ואומר בקרבו, הנה, הוא מסכים עימי, הוא אשר קיווינו לו ויושיענו. ופסטיבלאה מיוחד יש שבו נוהגים לצייר דמות חרדי הולך בזמן הרעש המשונה ביום זה באגרת-היומית. ונחלקים העם לשני מחנות, מחנה האחד הרודף, והמחנה השני הנרדף. וכך חוגגים את רדיפת היהודי בזמן המלחמה.

102477

תמונה מהפסטיבלאה בהתקשורת שלהם

ונוהגים להגיד שלו הייתה מדינה לא הייתה שואה. שבכל דור ודור הורגים בנו. ומאז שהרצל ובן גוריון הביאו לנו המדינה, הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. ונוהגים לרדוף את הערבי ולהגיד שהוא אנטישמי ושהמופתי אל-חוסייני הוה חברא של ריש שולטנא בארץ הדויטשערס הקרוי בשם המנהיג. ועל כן מצוה עלינו להורגם, ואומרים שכולם הוו רוצחים ומצוה להורגם, והסגפנים ועושים תגא דמחירא. וכל המרבה הרי זה משובח.

056a1-700x497

צורר היהודים בסנטר הפוטו ובימין התמונה נמצא היידריך

ומלאך המוות ורינהרד היידריך מצחקים ומצחקים ובטנן כואבת הרבה עד שהוו בעלי יסורים. וכך גלגלו של עולם נוהג. ומעשה באדם שאמר שאינו מבין מה העניין לזכור זאת, ומדוע יש מצוה לשנוא את הגרמני או הערבי והגוי באשר הוא? וכן שאינו מבין איך מתאבד נחשב כאחד אשר מת במלחמות ישראל או ב'השואוקוסט', ויקראוהו העם: 'חרדי', ויסקלוהו באבנים וימות. ולמדו היחידאיים לשתוק ויהרגו את דעתם החופשית.

די ספאנישערס פון רייפלאנד – הספרדים של רייפלאנד

מעשה נורא בשכר ועונש וטבע האדם והעולם שנמצא בהגניזה הנימאנדעסלאנדית. ובנימאנדעסלאנד נוהגים לספר זה העניין בראש השנה קודם התקיעות כסגולה להן על אף שנהוג לזלזל ברייפלאנד העיר המרשעת. וזאת כי מעשיה זו משונה מאוד ונותנת תקווה להיות פרא לעורר רחמי שמים ולקרוע את גזר הדין.


חשוב להגיד שאין בזה המעשה רצון להשפיל את אחינו הספרדים, אלא אדרבה יש לנהוג בהם כאחים שהרי הם עם ישראל כמונו. ובסיפור זה יש מוסר השכל כנגד הרודפים אותם וככתוב: "אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים. אמר לה: "עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ, וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן".


אחר גירוש היהודים מספרד, היא שפניא או ספניא, הגיעו פליטים מסכנים ורשים רבים לעיירה ברייפלאנד אונץ אשר על יד איינץ בה שוכנת נימאנדעסלאנד. חישבו בליבם הספאנישערס להחזיק השלטון על הקהילה בתירוצים משונים. טענו שהם ספרדים טהורים, ולפיכך חייבים להיות נבדלים מן הקהילה באונץ, ועדתן והקהילה תחתם זקוקות להיעשות חשובות יותר, ובניהם צריכים לכנוס לכל מקום שיושבי העיר נמצאים, וצריכים גם להיעשות הרוב.

expulsion-jews

גירוש יהודי ספרד

וקהילת רייפלאנד נמלכה באזרחי העיר, ויעשו פרוטעסט (הפגנה) גדול מאוד ברחוב העיר. ויצעקו בקול גדול: 'מוות לספרדים!' ועמי הארצות זעקו: פרפלוכטערס ספאנישארס טוט אונד ראוס! ו'ספרדי טוב הויא נבלה'. ויתקעו בשופרות ויחרימום מעדת רייפלאנד. ויאמרו – כל הספרדים פושעים, אנסים, מבריחי סם-המות (סמים) ומגפות. ויאמרו – הבה נבנה חומה ונעצור ביאתם.

ויהי לאחר שלא פסקו הספרדים מבוא אל העיירה, ויעשו עוד עצרת פורטעסט בעיר וימצאו באותו מקום מניין ספרדים. ויפשטו נבלתם בשוק ויתלו עשרה ספרדים טהורים על העץ. ויתקנו תקנות גדולות ועצומות. ויאמרו:

  • ארור הנושא ספרדית או הנושאת ספרדי.

  • ארור בנו או ביתו מספרדית וכן גם בת או בן מספרדי.
  • ארור הנושא חציה ספרדית וכן הנישאת לחצי ספרדי.
  • ארורים ספרי הספרדים ויש לשורפם כספרי הנוצרים, ימח שמם לעולם ועד.
  • ארורה הישיבה אשר תלמד ספרדים.
  • כל המלמד ספרדי תורה כאילו מלמדו כפירה.


ומעשה באחד שנתגבר עליו יצרו ואנס ספרדית נאה. ויביאוהו לדין תורה בשער העיר. וישאלוהו :מדוע עשית זה המעשה המשונה, והרי אין זה דרך הטבע להאדם להתאוות לספרדיות שהרי טבען כבהמות?

ויאמר האיש: אשתי מתה בשעת לידתה ואתעצב מאוד. ואראה ספרדית לבנה, כמעט כאשכנזית ואאנסנה, והרי כתוב מפורש בתלמוד "אונס רחמנא פטריה". וישתומם הקהל על חידוש התורה הגדול הזה, ולא ידע האם זו תורה לאמיתה או 'קרום'. ותהי דממה רבה בשער העיר. ורבה של רייפלאנד חשב זמן הרבה ולא הייתה דממה כזו מעולם. ומי שלא שמע דממה זו, לא שמע דממה מימיו. ולפתע נשמעה לחישת קול דק מן הרבי, רבי אנשן, ויאמר – צודק המאנס, שהרי אנו בשעת המלחמה עם הספרדים, ונקבותיהם יפות תואר הן ומצוה לאנסן. וכל המרבה לספר סיפורי ההתעללות בהן הרי זה משובח. וישמע זאת אחד מן הליצנים ויאמר בקול גדול: "אונס חרמנא פטריה".

charles_landelle-juive_de_tanger

ספרדיה נאה

ותהי הנאנסות טבע הספרדים. ואם היו מקהילת נימאנדעסלאנד מתלוננים על מעשה הרשע הלז, ויענו להם – דהן רוצות זאת ולכן הן מסתובבות ברחובה של העיר. ויהי המשכב זכור אסור, לבר מן המשכב עם הספרדי, שהרי אונס רחמנא פטריה, ושאין הם קרויים אדם והתורה אסרה על בני האדם ולא על הספרדים. וכן שאנו בשעת המלחמה.

ויהי היום וקהילת רייפלאנד התמלאה בתינוקות 'מישלינגערס' חצי ספרדים. ויגיע לרבה של הקהילה אחד האבות. ויאמר: וזרע אשכנזי אין לי, כי אם חצי ספרדי, ושאלתי ובקשתי האם יוכל לירש אותי ולהיות כאשכנזי?

וימלך הרבי בקרב הקהל וירא שהאנשים, האבות לחצאים, רוצים 'ממשיך' שישא את זכרם לעולם ועד. ויפסוק הרב – רק שאם לא היה לאב בנים אשכנזים ןיש לו בן חצי ספרדי, יכול בן הספרדית השנואה ליחשב אשכנזי, ואם היא בת, אסור לה להתחתן עם כהן כי טבעה כזונה.

לפיכך תיקנו שחצאי ספרדים אסורים לינשא לאשכנזים ולספרדים עולמית. אך מותר להם לאנוס ספרדים כזכור, שהרי ממה נפשך (בין כה וכה), בין כאשכנזים ובין כספרדים, שהרי לגבי הספרדים אמרינן "אונס רחמנא פטריה" או מפני שהם עצמם כאלו.


ומעשה ב'חצאית' שנדמית היתה לספרדית במראה ותיאנס. ויבוא אביה להתלונן לרבי, רבי אנשן. ויען לו הרבי – ממה נפשך, והרי הנשים בחזקת אנוסות ורוצות מז' ימי בראשית, וזהו ברכה לך ולה. ועל כן חצי ספרדית המכשילה את בני ישראל בהרהורים, נחשבת כספרדית לגבי העניין. ותהיינה חצאי הספרדיות הנדמות ל'ספרדיות טמאות', שמחות שתוכלנה להיות אשכנזיות יותר.

וכך היו משכנזים חלק מן הספרדים, ויהיו פחות ספרדים בעיר. ויהיו הוללים שנתאהבו באנוסותיהם ולא היו מתחתנים עם אשכנזיות כלל. וזאת כדי לעשות בניהם הספרדים אשכנזים. ומעשה באחד שנשא אישה והיו לו ז' צאצאים זכרים אשכנזים ובת חצי ספרדית. ויהרוג את כל ילדיו ויאבד עצמו לדעת, רק כדי להפוך את ביתו האהובה לכאשכנזית. וזאת על פי הפסק דלעיל, שחצי ספרדי יכול ליחשב אשכנזי. ויהי למופת כמעשה עקידת יצחק.

וכל ספרדי היה חולם להיות אשכנזי ומתפלל ומקשט את בנותיו למען יהיו צאצאיו חצי אשכנזים ולא ספרדים מלוכלכים. והיו גם טרוריסטים ספרדים שהיו מוסרים נפשם ונהרגים למען אונס אשכנזיות, כדי לחלל גזע האשכנזים בעיר רייפלאנד. וכל ספרדי החשוד בטרור, היו ממיתים אותו במיתה משונה.


וישארו מעט ספרדים בהקהילה, ויפסיקו לרדוף אותם כפעם, יען כי רצו לשמר את המצוה לרדוף את הספרדים, וישאירו חמישים ספרדים. וכל פעם שהיה יותר מחמישים, ותלבש העיר חג והיו מתעללים בם בהידור רב בבית הכנסת. ואם היה נופל יום זה ביום הצום, היו מבטלים הצום מפני השמחה ואפילו היה זה ט' באב. ומפני טעם לא ידוע, תמיד נמצאו לפני יום הצום יותר מידי ספרדים בהעיר. והקהילה צמה רק ביום הכיפורים, וישמנו בני הקהילה משאר יהודי העולם.

ויהי היום, וישמע נסיך החסד פון איינץ על דבר מעשה הרשע שעשתה הקהילה ברייפלאנד. ויוועץ עם קהילת נימאנדעסלאנד מה לעשות. ויאמרו לו: יכבוש נא את אונץ ברייפלאנד, למען הצילה את שארית הפליטה.

וכן היה. ויפסוק על בני קהילת רייפלאנד האשכנזים מס לשלם ממון רב לספרדים בני קהילתם, כדי לכפר על פשעם. ובני הקהילה רצו להשתמט מן התשלום ויהיו מסתפרדים. ויהיו אנוסים כספרדים ואשכנזים בהיחבא. ויאמרו – נהיה ספרדים בצאתנו, ואשכנזים בביתנו. ונהגו לבשל אוכל ספרדי ורוקקים עליו, אוכלים באכילה גסה ועוד מעשים משונים על זה הדרך.

a87edaeb300cb1c14ecdea63bf937846

אנוסים אשכנזים עושים את ליל הסדר בהיחבא מפני אימת הספרדים

והיו כאלו ששילמו המס במסירות נפש ולא התחזו לספרדים הארורים. ויקימו לעצמם מקומות לימוד ושחיטה משלהם. וינסה פעם ספרדי טרוריסט ליכנס ללמוד בהישיבה ולא קיבלוהו. והלך הרשע, כביכול, לערכאות של הנסיך. וישלח הנסיך חיל צבא למען חייב אותם להכניס את זה הספרדי. ויראו כי באו מים עד נפש, ובעלי הממון יצאו את העיר רייפלאנד, והאביונים שינו את שמותם לשמות ספרדיים ויקימו מוסדות לעצמם. והיו מקבלים רק צאצאים אשכנזים טהורים או חצאים לפי הפסק דלעיל.

ותהי קהילת רייפלאנד ספרדית.