תגית: ספרים

כיצד הרבי הקדוש והאהוב הציל פרנסתו של אחד מחברי הקהילה הקדושה בנימאנדעסלאנד

מעשה חשוב מהרבי ר' קלמן בן רבינו גרונם הלוי בעניין מנהג נימאנדעסלאנד לגבי שתית משקה בפרהסיא, ואפשר ללמוד מהמעשה לימוד חשוב באמונה ולהתחזק במידת הביטחון ואת עניין החשיבות של רבי חכם המעורב בין הבריות.

כיום כולנו יודעים ואין מי שלא מכיר את בית המרזח המפורסם בו רבני נימאנדעסלאנד אוהבים ללמוד ולשקוד על התורה הקדושה וקצת לשוח בדברי חולין. לא הרבה יודעים שבזכות ר' קלמן הלוי נימאנדעסלאנד בית המרזח קיים. ובזכות כך הרבה יהודים משמחים את גופם ונשמתם לאחר יום העבודה או הגעשעפט (מסחר) המפרך או סתם להימלט מנשיהם בבית.

מעשה בלייב אאוס אוללעם שהיה נצר למשפחה מפורסמת ביותר בהכנת 'המשקה' לרבי. הם היו מכינים את המשקה שאהב לשתות אשר נודע בשם "פון-איינץ-טרינק" (והוא מין משקה מיוחד של אצילים באשכנז-לאנד).

יום אחד כטוב ליבו ב'משקה', הכריז ר' לייב אולמער כידער  אינטלקטואלים (היינו אלו דמתקרי אנשים 'חושבים') אינם שותים מספיק וצריך להקים בית מרזח מיוחד לאינטלקטואלים – ועם סדר צורת החדרים והחפצים עם הרבה ספרים, תמונות של ספרים, דפים על הקירות, שטיח בצורה של ספרים ודפים, ומדפים מספרי אינצקלופדיע וכו' וכו'. יהיו בו ספרים ו'בוכס' (ספרי חול), נגנים, קונצלרים (אמנים) וכל מילי דהקולטורא הגבוהה. וכן מדברים מומחים (דמגוגים ופופוליסטים) שיגידו מילים על עניני דיומא וחכמה על פי המאדע דהכא, והשתיה תהיה כדת ואין אונס ומפתה.

ויפתח ר' לייב את בית המרזח ויכרז בקול גדול ובהשלכת עלי הנייר ברחובות העיר נימאנדעסלאנד על הנחה מיוחדת לאינטלקטואלים. ויגיעו אינטלקטואלים (לא ידוע אם אתי נמי אינטלקטואליות, ואם לאו אתי האם זה משום שטפשות הן וכבהמות נדמו או כיוון שחכמות הן ויודעות שהגבר הוי עריץ מושחת הוא ולכן לא יזכו להנחה המפורסמת..) רבים ויצבאו על בית המרזח כמו 'הבטלנים-בני-הקיבוץ' הצובאים על בית התבשיל של בית המדרש בהקהילה של העיר רייפלאנד אשר באונץ.

ובראותו שכל האינטלקטואלים הגיעו וימלאו את בית המרזח שלו עד שלא נותר בו ספר שאין עליו יושב, ויחשוש ר' לייב שמא יפסיד כל הונו. רץ מיד לרבי ר' קלמן בן רבינו גרונם הלוי, רבה הידוע והאהוב של נימאנדעסלאנד וישיח לו את סיפור הדברים הנ"ל. וישמע הרבי, ויחייך. ויצווהו הרבי שבל יהיה מחוסר אמונה ושיבטח בהשי"ת וברבי עבדו ובעצמו כיוון שיש לו שכל לשאול את הרבי החכם ולא רבי אחר.

ר' לייב אוללמער חזר חזרה ברגש מרומם, שמח וטוב לבב. וישתו האינטלקטואלים בלי חשבון. ויעמיד משמר מאנשי האציל פון-איינץ (ואין כאן המקום להאריך על החיבור והידידות דיש בין משפחת הפון-איינץ חסידי אומות העולם ומשפחת הרבי דנימאנדעסלאנד) ויגבה מהם המחיר הרגיל ולא עשה להם ההנחה המיוחדת שרצו. ויאמרו לו שיתבעוהו לדין תורה אצל הרבי בנימאנדעסלאנד. אמר להם,שיכולים כיוון שכבר נתייעץ עם הרבי.

ויבואו אל הרבי, אמר להם הרבי: שאינטלקטואלישער החושב שיעשו לו הנחה אינו בתורת אינטלקטואל והוא תמים. וכך בזכות תבונת ה' ששרתה על הרבי, ר' לייב אוללמער שמר על פרנסתו.

כיצד הרבי רבי קלמן קלמיש בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע החל משתתף בהשידוכים

מעשה בעניין יציאת הרבי לשוק השידוכים בהם נמכרים כביכול הבחורים והבתולות כצאן ובקר ושאר מיני סחורות. ונהוג לספר ולדבר על זה המעשה עם הצעירים לפני יציאתן לשוק השידוכים.

הרב רבי קלמן קלמיש בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זצ"ל היה ידוע כביביליופילישער גדול מאוד. דזה למי דאינו יודע פירוש המילות, אוהב ספרים בלשון הקודש. ובנערותו כל בתולות נימאנדעסלאנד היו חולמות בליל להיות ספרים למען יוכלו למשוך את רצון הרבי אליהן. ואומרות היו: 'לו עלי יניח הצדיק את ראשו'. אך היה הדבר לשווא. וכל אחד מן הקהילה היה מתקנא בחכמת הרבי ובאהבתו להספרים ובזה דהבנות היו מקנאות להרבי.

41156-works-of-jonathan-swift-bathurst-1760-2

וידועים מעשיות הרבה על נקיבות דהיו קונות ספרים לרבי ר' קלמן קלמיש זצ"ל (כשהיה שליט"א..). והיו שהיו מעניקות מגדנות ועוגות ספרים לרבי. והיו כאלו שהיו הולכות ברחוב עם ספרים אדומים בחיקן. והיו פותחות הספרים, בשוקא של עיר, כשהרבי היה הולך להתפלל או ללמוד בבית הכנסת. והיו משימות עצמן כקוראות על אף דלא ידעו לקרוא. ופעמים הרבה דהיו אוחזות הספר הפוך..

והייתה אישה תמוהה אחת דהתחפשה לארון ספרים. אך זהו סיפור בפני עצמו ואין כאן מקום להאריך בזה העניין. והיה אפילו הומוסקסואלישער, אדמוני בעל שיער ארוך כהנקיבות, מן העיירה המרשעת רייפלאנד אשר באונץ הסמוכה דהיה מסתובב עם ספרים בעלי כריכות אדומות כהות כמעט כשחורות. והייתה מרשעת דהייתה קונה ספרים ושורפתן בכעס רב. והבוכמאכער ומוכרי הספרים היו עושין ממון רב. והיה כל זה לריק. ואשה משכלת אחת לימדה עצמה לקרוא למען תוכל לקרוא ספרים כמו הרבי. וילעגו לה כל נשות נימאנדעסלאנד.

והיו מעשין שבכל יום דהרב רבי קלמן קלמיש זי"ע חוזר לביתו עם הרבה ספרים מן המוכר ספרים. והיה הרבי מלטף את הספרים ומעביר עליהם את ידו כאילו הספר פרצוף של נקבה יפה. ופתח את הספר והחל להחליק את גב ידו על הדפים והיה גופו רועד כמו אדם הרועד מן הקור כששיניו מרעדות כקופת צדקה של מעות. וגם היה עובר במשך זמן רב עד למאוד עלה עלה ובודק דהכל חתוך כדבעי ופרוד מן העלה השני. והיה גם כן מתנענע מול הספרים כמו תינוק המתנענע כשרוצה משהו מאוד וכמו האיש לאשתו. והיה נוהג לטמון ראשו בהספר ולהריח את הספר בנשימות עמוקות וברעש גדול ולאחר זה היה פולט מפיו תיבות' אהה' 'אהה' ונראה היה דמתענג בעצימות נוראה כמו דהעגלונין היו עושין לאחר דהריחו הטאבעק בכיכר העיר.

ראתה זאת הרבנית-האם ויהי לה הדבר לזרא. ותאמר לו: דהוא לא צריך לקנות ספרים יותר ולהיות שקוע בלימוד וקריאת ספרים. יונגע מיין זוס, הנך צריך לשאת לך אישה טובה ונאה. וזהו מעשה חשוב דהרי מי יהיה הרבי של קהילת הקודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז לאחר דתהיה רבי ותפטר מן העולם? חס וחלילה. וגם דהאשה יפה יותר מן הספרים שלך. ובגלל דאתם שקועים בהספרים אינכם שמים לב אל זאת. והנה מדוע לא תפנה אחר האשה המשכלת דלימדה עצמה קרוא בהספרים ובעלת העיניים כחולות והיפות ושיערה שחור זהוב ומנצנץ בהשמש ככוכבים בלילה?

ויען הרב רבי קלמן קלמיש זי"ע: דהוא אוהב ספרים יותר מנשים ובספרים יש חכמה ואינטרעסט והאשה משוממת ומשממת כהמדבר. ודבר זה הרי ידוע לכל. וכמפורסם שהרבי היה עלטרער מבוקש. והיו מפריעין לו האבות והמשולחין מחוץ לקהילת הקודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז באין כל יום להבית כנסת ומשליכים עצמם בפניו ויפריעום מללמוד. וימאן להנשא ושום אשה או נדוניה לא מצאה חן בעיניו ושבתה את ליבו. והוא כמו בן עזאי דחשקה נפשו בהתאוריה דזה העולם ומן העניין הנ"ל יש הרבה בהספרים והבוכס בשפע.

[הג"ה: וזה בזמנים עבר דהנשים היו כעבדים וכשפחות. והיו מסריחות מאוד כי לא היו הולכות לרחוץ בבית המרחץ כלל כי אם רוחצות בבית הטבילה להיטהר. ומזמן דהרבי ר' קלמן קלמיש פסק דחייבות הנשים להיות יודעות קרוא וכתוב, נשתנו הטבעים. ולאחר זאת, הנשים רצו לבוא לבית הכנסת ובקהילה הקדושה דנימאנדעסלאנד בנו את עזרת הנשים. וזה העזרת-נשים הראשון בעולם דעשו למען המסכנות בבית כנסת. ובזכות כך אין יותר נשות הקהילה משוממות ומשמימות.]

בא הרבי ר' קלמן קלמיש זי"ע להצימער שלו עם ספריו החדשים והיפים בחיקו. חיפש מקום להשים את הספרים הקדושים והאהובים עליו. ולא מצא הרבי מקום. וזאת משום דהחדר היה אוצר ספרים בלום. והיו הספרים על הקרקע דהצימער. ואפילו לא היה לו כר לראשו אלא היה שם ספרים רכים מראשותיו. וקירות חדר הרבי זי"ע לא ראו את הרבי עירום אף פעם. וזאת כיוון דהיו כל דפנות החדר מכוסים בספרים מן הקרקע עד לתקרת החדר.

וישב הרב רבי קלמן קלמיש בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע לאימו. ויאמר לה: דהיא יכולה למצוא לו נערה, מפני דמוכן ומזומן הוא להתחתן. ותשאלהו הרבנית-האם, בתמהון גדול, מדוע? ויען הרבי: דזאת מכיוון דאין לו מקום להספרים בהצימער. ותשאלו: ועל כן? ויען: דלפיכך הוא צריך לישא אשה. וכשישא האישה הרי יהיה לו בית וכך יהיה לו המקום להניח הספרים. ויאמר הרבי דהוא מסכים להתראות בדיעבד ודוחק עם הנקיבה דלימדה עצמה לקרוא. וכך הרבי התחיל להיות בשידוכים.

ותמצא חן וחסד בעיניו ומצא הוא חן במדברה. וינשא לזאת האשה המשכלת. והייתה ריבה זו בת למשפחה אצילית בהקהילה. ואביה היה החברותא של הרבי ר' גרונם זי"ע שנים הרבה. ואכמ"ל על דבר נישואיו. ומני אז היו רואין בהקהילה ב' חוטמין מציצין מהספרים מהלכין בחוצות העיר של הבעל והאשה החדשים, והיו משמחים את לב הבריות במראה נלבב זה..

ולכן מנהג נשות נימאנדעסלאנד המתקשות בענייני שידוכים לעצמן או משפחתן או בהקריאה או בהלימוד של בניהן, ללכת להציון של רבי קלמן קלמיש בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע. והן מתפללות שם לאבינו שבשמיים דיושיען. וכן מנהג האבות בהקהילה הקדושה לקחת התינוק לפני דהולך לבית הספר ולספר לו זה המעשה למען יקח חיזוק ומוסר גדול.