תגית: ספר בראשית

הרבי שליט"א במדינת זאכסען אשר באשכנז – פשט נחמד בפרשת בראשית – עניין האשה ועץ הדעת

הרבי שליט"א שבת בקהילת קודש לייפציג אשר בסקסוניה שבאשכנז. הרבי נתבקש לדרוש ג' פעמים ובאחד הפעמים הרבי דרש על פרשת בראשית עניין יפה בעניין האשה וחטא עץ הדעת.


הרבי דיבר על כך שחשוב ללמוד לבד ולשאול עצמנו מה החלק שלנו בתורה. אין חייבים ללמוד רק מה שכתוב בספרים, אלא אנו יכולים להיות כעין הספרים של עצמנו ושל סובבנו.

הרבי אמר שידגים להציבור כמה פשטים שנפלו לו השנה כשעיין בפרשה. והוא רוצה שכל הציבור יתחיל ללמוד כך ושלא יצניע הפשטים שלו, אלא שידבר עליהם עם חבריו ויביא גאולה ושמחה לעולם.

ואמר הרבי שנתעוררה אצלו שאלה, מדוע בריאת האשה נמצאת באותה פרשיה עם חטא עץ הדעת. בבראשית ב פסוק ט"ו. והנה הפסוקים:

טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. טז וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. יז וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.

ואמר הרבי שזה כמו שאומרים הזקנות לבחורים צעירים שלא עלה עליהם עול החיים, "אתה צריך אשה שתשמור עליך ותהעשה ממך בן אדם". והנה הקדוש ברוך הוא הבין שלסייע לאדם הראשון לא לאכול מעץ הדעת צריך הוא אישה. ודבר זה הוא פשט שהרי העניין נמצא חיש בסמוך לציווי לא לאכול מעץ הדעת. אולם יש להזהר לא לתת לשומר לקלקל ולהשחית האדם. אי אפשר להגיד לעצמנו, יש לנו עזרה בשמירה, יש לנו משגיח כמו המשגיח שנהוג היום בישיבות, כי לפעמים זה מביא לחטא.

וכן הפשט לגבי אדם הראשון שאומר שהאשה שקיבל מה' היא זו שנתנה לו מן העץ, ככתוב להלן בפרק ג, פסוק י"א:

יא וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ. יב וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.

והפשט הוא פשוט ולא דרש, שהרי אם הקב"ה הביא לו שומר עליו והשומר הביא לו לאכול אז אין כאן כפיות טובה או כפירת טובה ככתוב אצל הדרשנים על החומש, יש כאן טצדקי לומר שהאשה שהבאת לעזור לי, היא זאת שהחטיאה אותי. המשגיח הפך למחטיא. ויש כאן אמירה שהקב"ה בנתינת האשה סייע לחטא ונהיה קשה להישמר מן העניין. ולכאורה הקב"ה הסכים עימו כדלהלן בפרק ג פסוק י"ז:

יז וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב.

לא כתוב יען אשר לא שמעת בקולי וכדומה. ולגבי הקללה, כאן לכאורה הקללה הולכת על כך שכשהאדם עסוק הוא פחות חוטא, היות שהאשה אינה מספקת לשמירה על האדם אלא היא עלולה לחטיאו. הנשים הזקנות לא צודקות לגמרי בזה שאומרות שהאדם צריך לקחת אשה והיא תשמור עליו, צריך לברור ולבחור אשה טובה.

ומוסר ההשכל שהאדם צריך להיות שליט על עצמו ולא לסמוך על האחרים, האחר הוא רק יועץ, לא להקשיב לו כעבד, אלא להקשיב לו כשם שמקשיבים לאיש אינטליגנציה המשמש את המלך.

וסיים הרבי, הנה חידוש שלמדתי השנה, וגם אתם יכולים לחדש לכם רק תלמדו מה שאתם רואים ואל תהיו עבדים לעבדים.

ויש עוד דברים שהרבי אמר לגבי יצירת האשה ולגבי קין והבל ואנו חושבים האם לפרסם העניין כעת או לדחות לפעם אחרת. [הגאבע מצא זמן לרשום והנה דברי הרבי בעניין יצירת האשה ובעניין קין והבל.

לענינים נוספים:

הרבי שליט"א במדינת יוון

בביאור עניין הכתונת הפסים – דברי מוסר מהרבי שליט"א – דבר תורה מפרשת וישב

דבר תורה מהרבי שליט"א בעניין כתונת הפסים של יוסף ועל אנשים הנוהגים בחוזק כוחם בהחברה הנפוצים במקומותינו, הנוהגים להתלבש במלבושי שררה ולצוות על הציבור הכיצד לנהוג.


"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם." בראשית ל"ז ג-ד.

"ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו." בראשית ל"ז כ"ג.

"ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה." בראשית ל"ט י"ב.

ונראים מספר דברים: א. ישראל אבינו אהב את יוסף ויעש לו כתונת פסים. ב. השבטים שנאוהו והפשיטוהו מכתונת הפסים שאביו עשה לו. ג. אשת אדוניו פוטיפר חשקה בו בכוח ויעזוב בגדו בידה. דברים אלו משונים מאוד וצ"ב.

נראה לומר שיש הרבה אנשים החושבים שאם לאדם יש מלבושי שיראין שזה מראה מי הוא על פי האמת. כדכתיב בתלמוד, שר' יוחנן קרי למאניה (בגדים) מכבדותי. וכן דיש אנשים שקונים בגדים ואז מסתכלים בהשפיגל (מין זכוכית מצופה בצבע כעין הכסף העשוי ממיני מתכת) כמו על הנקיבה (או להיפך) וחולמים חלומות.

והנה ראינו שיש היום מנהג 'מאדע' של רבנים מטעם כל מיני עיתונים החולמים חלומות ומשתררים על הציבור ועושים מעשים מרושעים וכדור הפלגה עושים מחלוקת ומפלגות בעם ישראל. ואותם האנשים דואגים ללבוש מלבושים משונים משאר בני האדם. ואפשר לומר שנראה שבאה התורה הקדושה לומר, שפעמים האדם התאב לבגד זה כדי לחלום ולדמיין עצמו כאדם חשוב, הקב"ה מסבב שיפשיטוהו. ובאמת רואים שכשיוסף הצדיק הופשט מבגדהו בפני אשת פוטיפר אזי החל גלגל מזלו להשתנות ויצא מעבדות לחירות ומזה הקב"ה סיבב לו שיפתור החלומות של שרי פרעה כשהיה בבית האסורים.

ומה עניין בגדים לחלומות?

התורה הראתה לנו שבעלי הבגדים הללו חולמים כל היום. כמו שראינו שיעקב אבינו עשה כתונת ליוסף הצדיק, כדכתיב בסמוך ויחלום חלום. וכדי לתקן המכשול הזה יש להפשיטן ערום ועריה ולהכניסן לבור ורק אז נוכל לתקן עולם במלכות שד-י. וגם כך אנו עושים חסד עם האנשים הלז שאנו מעירים אותם מחלומותיהם וכך ישובו לאבינו בשמים, כדכתיב: "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

דרוש בעניין העסקנים – פרשת וישב ופרשת מקץ

מפני מה יוסף הצדיק לא הגיד ליעקב אבינו שהוא חי והרי בכך ציער את אביו הקדוש כל אותן השנים שהיה במצרים?

מסביר הרבי, ר' אלקשאנדער בן טודרוס הלוי זי"ע, שזהו פשוט ביותר, וזאת מחמת שהשבטים נהיו עסקנים וסיבבו את יעקב אבינו ככלה בחופתה. לפיכך ידע יוסף שלא יכול היה להגיד לאביו שהוא חי. ואולי גם יחרימוהו ככופר ואז גם אביו יאמין להם ולא ירצה לראותו, וכך יצטער יותר.

לכן המתין שהעסקנים יגיעו אליו וכך יגיע איתם ל'אגרימנט' בשפת לע"ז. לאחר 'האגרימנט' הוא כבר הביא את יעקב אבינו אליו והכל בעצה אחת עם השבטים\העסקנים. ויש הסבר לדבר, שהיה רעב ויהודה מרד כנגד ראובן ונהיה 'עסקן גדול' יותר ממנו. והשבטים תמכו בו כי חשבו שיעזור להם בזמן הרעב יותר מראובן וכך ניצחו.

ולמדים אנו, שהדרך לשבר את העסקנים זה על ידי הפוליטיק, הכלכלה ולהיות עסקן בעצמנו. אין להפקיר את עיסוק הלז לאנשים רעים אלא יש למצוא הטובים.

גושטב דורה – יוסף מתגלה לאחיו

ומפני מה הקב"ה לא נגלה לעקב אבינו ואמר לו בחלום?

ענה הרבי בבהירות מופלגת: שלפי זה הפשט, יעקב אבינו נענש על עניין זה שנתן לעסקנים לסובבו ולמנוע מן האנשים מבקשי ה' להגיע אליו. ועל כן ה' רצה להראות שהוא לא יכול לטעון טענת אנוס שלא היה ידע מה עסקניו עושים שלא היה לו להיעשות נביא ה' כשלא יכול למנוע את תרבות החטאים אצלו בחצר. ואם הוא לא היה נהיה נביא ה' אולי מישהו יותר טוב הימנו היה נהיה.

ואם תרצה לומר שנעשה צדיק בעל כורחו? עדיין שב ואל תעשה נחשב בעיני ה' כעשייה ממש. כשמצינו אצל ה'פוסטמודרנישערס' האומרים שאין הבדל בין לעשות שום כלום לבין עשיית דבר מה, שזה רק עניין של בניין חברת אנשים הבונה חשיבתו והתנהגותו של האדם וטוענת כביכול שיש הבדל. ומעין זה מצינו לגבי חטא העגל שעם ישראל נענש על כך שלא מחה. ואמר מישהו שעם ישראל ראה את הערב רב חוטא בחטא העגל ואמר לעצמו שהוא אינו בעל אחריות ולכן לא רצה להתערב ולמחות ולקחת צד ובלשון לע"ז אנו ניטרליש (ניטרלים). בא הקב"ה אליהם בתביעה ואמר להם על ידי העונש, שלא לקחת צד זה גם נקרא להיות בעל עמדה ולקיחת צד, הצד השלישי לכל הפחות.

ומפני זה העניין, אין בנימאנדעסלאנד חצר נעולה כשל קעניג המנותק מן העם-התלמידים. והרבי בנימאנדעסלאנד מחליף הגבאים כסדר, כמו פוזמקאות, כדי שלא ישתררו על עם ישראל ויסריחו את האידישקייט כפוזמקאות.