תגית: עסקנים שתלטנים

כוח, חרדים מודרניים, אנוסים וגויים – הכוח פועל בצורות שונות – מאת כתבנו לענייני תרבות

כתבנו לענייני תרבות דיבר עם כמה חרדים בארץ ישראל וחזר עם תובנות מעניינות לגבי החרדים המתחזים הקוראים לעצמם אנוסים כמו אנוסי ספרד.

הכוח עובד בצורות שונות

בשעתו חשבתי שזו טעות להכריח אנשים לחיות בתלות בחברה האדוקה החרדית שלנו ולהשמיץ אנשים שרוצים לעזוב את המגזר. ראיתי בעניין מניעת הוצאת פסולת וקידום בעיות של חבר'ה השונאים את עצמם, הנראים כחרדים ובפועל מחנכים את משפחתם להיות חילוניים. בקיצור מסכנות ושפלות.

מאידך הרי הייתה כפיה רבה בשעתו. כלומר, בזמן שהיה שלטון יהודי בדרגה זו או אחרת בארץ ישראל ובחוצה לארץ. אולם לא חשבתי על כך רבות וראיתי בעניין עניין מיוחד הדורש ביאור. לאחר זמן חשבתי שצריך מתווה ביניים, מחד צריך כפיה על המצוות, מאידך צריך להאהיב ולחבר התורה לעם ישראל ולא לכפות על מישהו שלא רוצה להיות איתנו, אלא להרוג אותו ולא סתם חז"ל חשבו על עונש 'כיפה', 'מכת מרדות' ו'מורידין ואין מעלין' וכדומה. פשוט להשאיר אנשים שלא רוצים אותנו אצלנו, זה חשש נזק חמור כעת ובכיה לדורות.

כיום אני רואה שכל חרדי מודרני/עצמאי מואשם או שנחשד בכך שהוא בדרך להיות חילוני והוא, כביכול, בעצם אנוס. ובהקשר הזה אז רצוי להעיף התופעה וכך ניתן לקדם חרדיות שפויה. ברם ייתכן שבעקבות ההתעצמות הברוכה של המגזר אז אולי כבר טבעי שיהיה למסכנים הללו מספיק אנשים לקהילה לא משנה כמה ננסה להסתיר זאת.

לפיכך חשבתי לעצמי שצריך לגרום לאנשים לעזוב את המגזר ולהוקיע את האניסות ולכבד את אנשי האמת – ואולי לא לחינם המילה אמת היא אחת משמותיו של הקב"ה. זה לא אומר שצריך להסכים ולאהוב את פריקת עול תורה והמצוות, אולם ברור שלא צריך לרדוף אותם ברמה שהם נשארים בתוכנו ומונעים מאיתנו פיקוח חברתי ובעצם מקלקלים אותנו מבפנים. שוו בנפשכם רב אנוס המקלקל את תלמידיו, ל"ע. וכן הם עדיין אחים שלנו ואין איסור מוחלט ביהדות להיות נחמד לאח ששנה ופירש ועל אף שהוא כעין מומר הוא עלול להיות תינוק שנשבה אנוס בהבנתו את העולם והוא בעצם פרי ביאושים של החברה החרדית שלנו. אולם עדיין צריך לבצע אבחנה, כי בלי האבחנה בינן אנחנו להם, יהיה לנו קשה להתמודד עם כוחות החורבן התרבותיים הנוגדים את דת ישראל מבחוץ.

אז אם כך, לאחר דברים אלו שלא נשמעים מסובכים, מדוע אנשי ההנהגה לא מפסיקים לרדוף ובעצם מונעים יציאה של כוחות מזיקים מן החברה החוצה?

לאחר כל האמור חשבתי על תובנה חדשה, כעת אני מבחין שהכוח (ההגמון) פועל כעת להנצחת הסטטוס קוו והאליטה הקיימת על ידי מניעת שיפור המחשבה ושיפור ההתנהלות בתוך המסגרת הדתית. וזאת בגלל שימוש בההאשמות שכל אחד שלא בא לשפר עניינים בהסכמת האליטה (הרבנים והעסקנים) הוא בעצם חילוני במסווה.

יפה מאוד. חכם.

וזה גם נכון לגבי תרבות גויית – וכעין זה אנו רואים שדברים רבים שאנו רוצים לקחת מן הגויים ולקיים חכמה בגויים תאמין, אזי לא נוכל לנהל דיון פנימי חרדי, אלא יגידו שזה תועבה ורע כי זה מן הגויים. וכתוצאה מכך הגווים מזיקים לנו מאוד שבגלל שבעוונתינו הרבים יש גויים, אז כשיש דבר שגוי עושה ואנו גם, מאשימים אותנו העסקנים ומושפעיהם בנטיה לגויות.

לפיכך נראה שיש לעסקנים אינטרס בהנצחת חילונים ערכית במסווה חרדי כדי שיוכלו לרדוף מי שלא נראה להם בטוב. ובכך התרבות הזרה של החילון, הקלקול והגויות לא רק מאיימות על המגזר שלנו, אלא גם מאפשרות לבעלי הכוח לשטר ולנתב את הדת והחברה מול האחר המאיים, בהתאם לרצונם. הם למעשה לא רק שלא מפחדים מהתופעה הם גם מרוויחים מהמקרים הללו עוד כלים למשטר ולקדם את האינטרסים שלהם.

ואולי לכן יש להם אינטרס לקדם הבעיות הללו במגזר. ולכן הבעיה מונצחת.

בביאור עניין הכתונת הפסים – דברי מוסר מהרבי שליט"א – דבר תורה מפרשת וישב

דבר תורה מהרבי שליט"א בעניין כתונת הפסים של יוסף ועל אנשים הנוהגים בחוזק כוחם בהחברה הנפוצים במקומותינו, הנוהגים להתלבש במלבושי שררה ולצוות על הציבור הכיצד לנהוג.


"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם." בראשית ל"ז ג-ד.

"ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו." בראשית ל"ז כ"ג.

"ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה." בראשית ל"ט י"ב.

ונראים מספר דברים: א. ישראל אבינו אהב את יוסף ויעש לו כתונת פסים. ב. השבטים שנאוהו והפשיטוהו מכתונת הפסים שאביו עשה לו. ג. אשת אדוניו פוטיפר חשקה בו בכוח ויעזוב בגדו בידה. דברים אלו משונים מאוד וצ"ב.

נראה לומר שיש הרבה אנשים החושבים שאם לאדם יש מלבושי שיראין שזה מראה מי הוא על פי האמת. כדכתיב בתלמוד, שר' יוחנן קרי למאניה (בגדים) מכבדותי. וכן דיש אנשים שקונים בגדים ואז מסתכלים בהשפיגל (מין זכוכית מצופה בצבע כעין הכסף העשוי ממיני מתכת) כמו על הנקיבה (או להיפך) וחולמים חלומות.

והנה ראינו שיש היום מנהג 'מאדע' של רבנים מטעם כל מיני עיתונים החולמים חלומות ומשתררים על הציבור ועושים מעשים מרושעים וכדור הפלגה עושים מחלוקת ומפלגות בעם ישראל. ואותם האנשים דואגים ללבוש מלבושים משונים משאר בני האדם. ואפשר לומר שנראה שבאה התורה הקדושה לומר, שפעמים האדם התאב לבגד זה כדי לחלום ולדמיין עצמו כאדם חשוב, הקב"ה מסבב שיפשיטוהו. ובאמת רואים שכשיוסף הצדיק הופשט מבגדהו בפני אשת פוטיפר אזי החל גלגל מזלו להשתנות ויצא מעבדות לחירות ומזה הקב"ה סיבב לו שיפתור החלומות של שרי פרעה כשהיה בבית האסורים.

ומה עניין בגדים לחלומות?

התורה הראתה לנו שבעלי הבגדים הללו חולמים כל היום. כמו שראינו שיעקב אבינו עשה כתונת ליוסף הצדיק, כדכתיב בסמוך ויחלום חלום. וכדי לתקן המכשול הזה יש להפשיטן ערום ועריה ולהכניסן לבור ורק אז נוכל לתקן עולם במלכות שד-י. וגם כך אנו עושים חסד עם האנשים הלז שאנו מעירים אותם מחלומותיהם וכך ישובו לאבינו בשמים, כדכתיב: "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

דרוש בעניין העסקנים – פרשת וישב ופרשת מקץ

מפני מה יוסף הצדיק לא הגיד ליעקב אבינו שהוא חי והרי בכך ציער את אביו הקדוש כל אותן השנים שהיה במצרים?

מסביר הרבי, ר' אלקשאנדער בן טודרוס הלוי זי"ע, שזהו פשוט ביותר, וזאת מחמת שהשבטים נהיו עסקנים וסיבבו את יעקב אבינו ככלה בחופתה. לפיכך ידע יוסף שלא יכול היה להגיד לאביו שהוא חי. ואולי גם יחרימוהו ככופר ואז גם אביו יאמין להם ולא ירצה לראותו, וכך יצטער יותר.

לכן המתין שהעסקנים יגיעו אליו וכך יגיע איתם ל'אגרימנט' בשפת לע"ז. לאחר 'האגרימנט' הוא כבר הביא את יעקב אבינו אליו והכל בעצה אחת עם השבטים\העסקנים. ויש הסבר לדבר, שהיה רעב ויהודה מרד כנגד ראובן ונהיה 'עסקן גדול' יותר ממנו. והשבטים תמכו בו כי חשבו שיעזור להם בזמן הרעב יותר מראובן וכך ניצחו.

ולמדים אנו, שהדרך לשבר את העסקנים זה על ידי הפוליטיק, הכלכלה ולהיות עסקן בעצמנו. אין להפקיר את עיסוק הלז לאנשים רעים אלא יש למצוא הטובים.

גושטב דורה – יוסף מתגלה לאחיו

ומפני מה הקב"ה לא נגלה לעקב אבינו ואמר לו בחלום?

ענה הרבי בבהירות מופלגת: שלפי זה הפשט, יעקב אבינו נענש על עניין זה שנתן לעסקנים לסובבו ולמנוע מן האנשים מבקשי ה' להגיע אליו. ועל כן ה' רצה להראות שהוא לא יכול לטעון טענת אנוס שלא היה ידע מה עסקניו עושים שלא היה לו להיעשות נביא ה' כשלא יכול למנוע את תרבות החטאים אצלו בחצר. ואם הוא לא היה נהיה נביא ה' אולי מישהו יותר טוב הימנו היה נהיה.

ואם תרצה לומר שנעשה צדיק בעל כורחו? עדיין שב ואל תעשה נחשב בעיני ה' כעשייה ממש. כשמצינו אצל ה'פוסטמודרנישערס' האומרים שאין הבדל בין לעשות שום כלום לבין עשיית דבר מה, שזה רק עניין של בניין חברת אנשים הבונה חשיבתו והתנהגותו של האדם וטוענת כביכול שיש הבדל. ומעין זה מצינו לגבי חטא העגל שעם ישראל נענש על כך שלא מחה. ואמר מישהו שעם ישראל ראה את הערב רב חוטא בחטא העגל ואמר לעצמו שהוא אינו בעל אחריות ולכן לא רצה להתערב ולמחות ולקחת צד ובלשון לע"ז אנו ניטרליש (ניטרלים). בא הקב"ה אליהם בתביעה ואמר להם על ידי העונש, שלא לקחת צד זה גם נקרא להיות בעל עמדה ולקיחת צד, הצד השלישי לכל הפחות.

ומפני זה העניין, אין בנימאנדעסלאנד חצר נעולה כשל קעניג המנותק מן העם-התלמידים. והרבי בנימאנדעסלאנד מחליף הגבאים כסדר, כמו פוזמקאות, כדי שלא ישתררו על עם ישראל ויסריחו את האידישקייט כפוזמקאות.